שיחה 3 - 7. ניתוח של לימור
פורסם: 7.02.09, 1:07 pm
אבל איך שלא יהיה, כל ההתפתחות שאנחנו מתפתחים היא על ידי סביבה, ואם לא סביבה, לא הייתי מתפתח אפילו שהיו לי הרשימות האלה, התרשמויות מקודם. אנחנו רואים שאם שוכחים ילדים ביער או באיזה מקום, ואחר כך מוצאים אותם, אז הילדים האלו מתפתחים כמו אותן החיות שטיפלו בהם ביער. הם מתפתחים לפי האופי של אותן החיות, חולים במחלות שלהן, הם חושבים ורוצים אותם הרצונות והמחשבות של החיות, ואפילו חיים אותו מספר שנים כמו החיות שהם היו לידן.
זאת אומרת, הגוף שלהם התרגל לחיים עם החיות עד כדי כך שהם קיבלו מהחיות התרשמות כזאת, שאם מוצאים את הילדים האלה אחרי מספר שנים, כמו שהיו כמה מקרים כאלו, אנחנו רואים שלמרות שנתנו להם אחר כך חיים טובים וטיפול, הם חיו אותו מספר שנים כמו החיות שהם היו ביניהן, הם חיים קרוב ל-20 שנה ולא יותר.
זאת אומרת, סך הכל הגוף שלנו תלוי מאוד בחברה שבה אנחנו מתפתחים, והאדם הוא מאוד מאוד גמיש. לעומת מין החי, שאם אנחנו לוקחים חתול או כלב, שנמצאים לידנו כבר עשרות אלפי שנים, הם מתרגלים לאדם רק במקצת. ודאי שהם לא יכולים לחיות ביער כמו החתולים והכלבים שלא נמצאים ליד האדם, יש להם אופי אחר, הם גם מעבירים לצאצאים שלהם כבר יחס אחר לאדם ולסביבה. אבל בכל זאת הם לא גמישים כמו האדם שנכלל באיזו סביבה, עד כמה שהוא ביתר הגמישות שלו מתרשם מהסביבה בצורה הרבה יותר חזקה, גורלית. לעומת החי שמתרגל לחיי האדם, האדם הרבה יותר מתרשם ומתרגל לחיי החי.
style="color: #ff0000">
style="color: #ff0000">
style="color: #ff0000">
שייך לקטגוריות -7. אדם לעומת חי | להשאיר תגובה | |
שיחה 3 - 6. ניתוח של לימור
פורסם: 7.02.09, 1:06 pm
אנחנו צריכים גם להבין שלפי הניסיון מכל החיים הקודמים שלנו, מגיעים לנו משם רשימות, מה שנקרא "גלגולים", שאנחנו נמצאים בהם, והאדם כנראה סוחב איתו יותר ויותר התפתחות. לא שנולדתי כל פעם כתינוק בחברה יותר ויותר מודרנית ואני מתפתח על ידה, אלא כנראה שגם בתוך האדם באות מדור לדור נטיות חדשות, מה שאנחנו קוראים "רשימות", ועל ידן הוא מתפתח.
אנחנו מרגישים במיוחד היום, שאם אנחנו מסתכלים על הילדים, אנחנו רואים שהם תופסים דברים מודרניים הרבה יותר טוב מאיתנו. הם כאילו נולדים כבר עם הכנות, עם בירורים, עם תכונות שנמצאות בהם מוכנות לתפיסת העולם, להסתדר בעולם המודרני. הם מסתדרים כל כך טוב עם פלאפונים, עם מחשבים, עם כל מיני מכשירים חדישים. מה שאין כן אנחנו ודאי שלא. אם אני צריך להבין משהו בטכנולוגיה החדשה, אני סומך יותר על הילדים שלי. להם יש כבר גישה. הם כאילו נולדו כבר להסתכל על דבר לפי הטבע של הדבר החדש הזה. הם ניגשים לכל הדברים החדשים ומובן להם מה הם. הם כמו ילדי אינדיגו. כאילו נוחתים מחלל אחר, באו לעולם שלנו עם איזו חללית. כך זה קורה.
זאת אומרת, אנחנו יכולים לראות מהילדים האלו שכנראה שיש רשימות, גנים אינפורמטיביים שמתפתחים ונמשכים מדור לדור. ומאיפה זה בא? אנחנו קוראים לזה "גלגולים", אבל האמת שזו לא מיסטיקה. אלא מפני שכולנו קשורים זה לזה, כמו שאנחנו מגלים עכשיו, ויש איזה שדה כללי, כמו שיש שדה אלקטרומגנטי, כוח משיכה שפועל בכל מקום, אז יש גם שדה של מחשבה, של רצון שקושר אותנו יחד מעל כל הזמנים והמרחקים, ובתוך השדה הזה אנחנו נמצאים. ובצורה כזאת אנחנו מוסרים מאחד לשני ומדור לדור את המידע שרוכשים, ולכן לא פלא שהגופים שלנו, שנמצאים בתוך השדה הזה, קולטים את המידע, את האינפורמציה החדשה. וכך אנחנו רואים שהדור החדש מיד מוכן להתכלל נכון במצב החדש, בעידן החדש.
style="color: #ff0000">
style="color: #ff0000">
style="color: #ff0000">
style="color: #ff0000">
שייך לקטגוריות -6. מדורות קודמים | להשאיר תגובה | |
שיחה 3 - 5. ניתוח של לימור
פורסם: 7.02.09, 1:04 pm
ובעצם, עד כמה יש לנו בזה בחירה חופשית? אני לא הייתי אומר שיש. יש מעט, אבל בסופו של דבר אפילו את המעט שיש אנחנו לוקחים מהסביבה. זה עניין של אופנה או עניין של חברים שכאילו במקרה נמצאים סביבי, וכך הם מביאים לי כל מיני ערכים, כשיש חשובים יותר ויש חשובים פחות. אני למשל גרתי במקרה ליד הנהר, אז אהבתי מאוד לקפוץ למים ולהיות שם שעות, וכך זה נמשך עד היום.
style="color: #ff0000">
style="color: #ff0000">
שייך לקטגוריות -5. החופש תלוי | להשאיר תגובה | |
שיחה 3 - 4. ניתוח של לימור
פורסם: 7.02.09, 12:59 pm
בכל אחד ואחד מאיתנו התכונות, אוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, שליטה, מושכלות נמצאות בערבוביה. וכל אחד ואחד משתדל לממש אותן לפי היכולת שלו. אבל בכל אחד הן נמצאות, ותלוי בסביבה, בחינוך, עד כמה שבן אדם מוכן לממש אותן ובאילו אמצעים. וגם תלוי בסביבה איך אנחנו משתמשים בסך כל הנטיות הטבעיות הללו, מרמת הגוף שלנו, מרמת החי וגם מרמת המדבר, אילו מהן אנחנו מפתחים יותר ואילו פחות.
לא פלא שאם ההורים שלי מכניסים אותי לסביבה כלשהי בזמן שאני ילד ולא יודע כלום, למשל לסביבה שבה מעריכים את המדע, אז אני מתחיל ללמוד מהם עד כמה שהמדע חשוב, ועד כמה חשוב ומכובד להתפתח במדע. אמנם היתה לי נטייה קטנה לזה, כמו שלכל אחד ואחד יש נטייה לזה, סך הכל רציתי לדעת מעט, לדעת כמה דברים מעניינים מהחיים, אבל על ידי הסביבה פיתחתי את הנטייה הזו בצורה מיוחדת. זאת אומרת, הסביבה יכולה לשנות בי את האיזון בין כל הנטיות שלי, וסך הכל לפתח חלק מהן יותר וחלק פחות.
אני הרגשתי את זה על עצמי, ההורים שלי רצו מאוד שאני אתפתח כאדם שיש לו יכולות להוציא מעצמו את המקסימום האפשרי, ולכן הכניסו אותי לקבוצות ספורט, שם השתתפתי בריצה לחמש מאות מטר. אחר כך הכניסו אותי לבית ספר למוסיקה, ולמרות שלא אהבתי מוסיקה קלאסית שם למדתי והבנתי אותה, ועד היום אני מכבד ואוהב ומבין אותה יותר מכל סוג אחר של מוסיקה. דווקא לתאטרון לא כל כך התפתחתי, כי זה לא היה על הכוונת אצלם וחשבו שזה לא כל כך חשוב. מה שאין כן, הטכניקה, המדע, היה מאוד חשוב אצלם, וגם מאוד חשוב בעיניי מתוך הדחף הטבעי הפנימי, אז גם הלכתי בעצמי למקומות מיוחדים, לחוגים לילדים ששם למדו יותר על פיסיקה, על אסטרונומיה, נקשרתי לזה מאוד והשקעתי בזה המון כוח וידע. וכך בכל דבר.
זאת אומרת, אנחנו רואים שילד שמתפתח, ההתפתחות שלו היא על ידי הסביבה, כשבעצם האפשרויות של ההורים ושל הסביבה שבה הוא חי, הם שבסופו של דבר מפתחים את האדם לכל מיני כיוונים. והם מתחילים לפתח בו יותר נטיות מסוימות ונטיות אחרות פחות, או שמדכאים נטיות מסוימות. וכך אנחנו רואים שהאדם שגדֵל, הבחירה החופשית שלו כבר מתחילה להיות מיושמת, מוגבלת, מיוצבת על ידי הסביבה שבה הוא נולד והתפתח כילד, וכך הוא ממשיך את החיים.
- style="color: #ff0000">
- style="color: #ff0000">
- style="color: #ff0000">
- style="color: #ff0000">
שייך לקטגוריות -4. מימוש הרצונות | להשאיר תגובה | |
שיחה 3 - 3. ניתוח של לימור
פורסם: 7.02.09, 12:58 pm
אז קודם כל השאלה, מאיפה באים לנו הרצונות שלנו, שכמו ילדים קטנים אנחנו רוצים כל פעם משהו אחר? חלק מהם באים מצד הפיסיולוגיה של הגוף שלנו, שכּל כמה זמן רוצה למלא את עצמו במזון, כל כמה זמן רוצה למלא את עצמו במנוחה, בשינה, ובין זה לזה הוא רוצה למלא את עצמו גם במשהו מעניין.
אנחנו מחלקים את כל הנטיות שלנו לאוכל, מין, משפחה, אלו דברים בסיסיים, שבלעדיהם אנחנו, כחלק מהחי, לא חיים. וחוץ מזה, אנחנו בני האנוש, אמנם חיים חיים טבעיים, גשמיים, בהמיים, שבזה אנחנו לא כל כך שונים מחיות ובהמות, אבל אנחנו רוצים גם משהו ששייך למין האדם, לאנוש, שזה כסף, כבוד, שליטה, מושכלות, תרבות, חינוך, דת ועוד הרבה דברים נוספים, שאנחנו מפתחים מעצמנו, והם בדרך כלל לא פחות חשובים לנו מאוכל, מין, משפחה. כשאנחנו מוכנים להקריב הרבה מאוכל, מין, משפחה, כדי שיהיו לנו יותר חינוך, תרבות, מדע. אנחנו רואים שיש אנשים שמוכנים להקריב את עצמם כדי להשיג כסף, כבוד, שליטה, ואז לא כל כך חשוב להם אוכל, מין, משפחה. הם בקושי חיים בחיים האלו רק כדי להשיג את הרצוי.
style="color: #ff0000">
style="color: #ff0000">
style="color: #ff0000">
שייך לקטגוריות -3. טבעיים ואנושיים | להשאיר תגובה | |