שיחה 8 - 7. עם ישראל
פורסם: 5.01.12, 10:05 pm
כשבעצם בעם ישראל טמון הסוד הגדול.
לכן
אז נרגיש עד כמה יש לנו יעוד, בשביל מה להתקיים, למה להתקיים, למה להיות מיוחדים, למה דווקא עם ישראל בארץ ישראל, מתוך המקום המיוחד הזה. ולהראות לכל העולם דוגמה איזו חברה צריכים לבנות, איזו גישה צריכה להיות לאדם, גישה לחיים, גישה לשכנים, גישה לכל האנושות. וכשנהיה אור לגויים, אז נהווה דוגמה אנושית יפה, ובכך נראה את העתיד היפה והטוב שלנו, וכך נוכל להתקיים בצורה שמיועדת לנו מראש.
ברור שאם אנחנו פונים לאומות העולם, וגם לעצמנו, אז בקֶרֶב עם ישראל של היום, אנחנו בנויים כמו בכל חברה מאומות העולם. לכן לא העשירים ולא המוצלחים יבינו אותנו מיד, וירצו להיות בחינוך החדש, כי הם בנו לעצמם ולילדיהם מסגרת מלאכותית. הם חושבים שהם נמצאים בביטחון, בהשכלה ובחינוך הנכון, ויש להם עולם מלאכותי פנימי משלהם. אלא אנחנו יכולים לפנות עם המסר שלנו רק לעם הפשוט, הסובל מחוסר בטחון, מחוסר עתיד, מחוסר אונים ממש. שמרגיש מיום ליום, משנה לשנה, עד כמה החיים שלו נעשים קשים יותר, יותר חוסר בטחון, חוסר תקווה לעתיד, בהשכלה ובחינוך שמידרדרים, ביוקר המחיה, ובכל הסימנים השליליים שאנחנו מגלים בארצנו, סימנים שלא היו קודם. כי בשנים הקודמות הייתה איזו הרגשת חום, הרגשת שייכות לעם ולארץ, והיום כל אחד יותר ויותר בעד עצמו. ונמצא שאנחנו דומים בזה לאומות העולם.
המטרה שלנו, מטרת הקיום שלשמה אנחנו נמצאים כאן, היא קודם כל לבנות את עם ישראל, כי בלי להתחבר יחד, להיות כאחים, אנחנו לא נהיה עם. אלא אנחנו נהיה אז דומים לאגוזים בשק, שנמצאים יחד מאין ברירה, שאף אחד מכל העולם לא רוצה לקבל אותנו, וזה קיבוץ גלויות. אנחנו שנואים על כל העולם, ונמצאים באיום חיצוני, ובינתיים יכולים לעמוד נגדו בכוח. אבל המצב הזה לא יכול להימשך לדורות, אלא אנחנו חייבים לפעול בצורה כזאת ששלום העולם, שלום העמים ושלום ישראל, יהיו כאחד. להביא את החינוך הזה לנו ואחר כך לרבים.
style="text-decoration: underline">
שייך לקטגוריות -7. עם ישראל, שיחה -8 | להשאיר תגובה | |
שיחה 8 - 8. פניה לעם
פורסם: 5.01.12, 10:01 pm
לכן אנחנו צריכים לפנות דווקא לעם שלנו ואחר כך לעמים האחרים. זאת אומרת,
המון העם לא יכול ללמוד לפי ההיסטוריה, לפי הדוגמאות שהיו בעבר, אלא אך ורק לפי מה שקורה בהווה, ולאיזו צורה אנחנו צריכים להגיע כדי להבטיח לעצמנו את העתיד. ורק בתוך העם, דווקא בתוך הגוף הגדול שנקרא המון, ממעמד הביניים ומטה. ורואים שמעמד הביניים נשחק בזמן האחרון, גם אצלנו וגם בכל העולם, הוא יוצא לאבטלה ולחוסר אונים ממש, יוצא שאנחנו צריכים לבנות להם דוגמאות, עד כמה שההשפעה ההדדית יכולה להציל אותנו, ודווקא הדחייה, הגאווה והתחרות הן ההרסניות לחברה שלנו.
החדרת החינוך להמון העם דורשת תמיכה גדולה, ואותה אנחנו צריכים לרכוש מהעם על ידי ההפצה. בכל האפשרויות אנחנו צריכים להגיע לעם, דרך אותם החסרונות שיש בעם. הם רוצים חינוך טוב, הם רוצים עתיד טוב לילדיהם, ואנחנו צריכים להראות להם זאת בגובה העיניים, בשפה ובצורות מדיה שהם יכולים להבין, להרגיש ולקבל זאת. בדרך כלל אלה העיתונים שאנחנו מוציאים ומפיצים ברחובות, כל מיני דפי הסבר, ערוץ הטלוויזיה, ובמיוחד האינטרנט שמגיע היום לכל אחד ואחד. אנחנו צריכים לארגן פסטיבלים, ימי נופש בגנים, ולהזמין אנשים שיעשו שם הופעות, הרצאות ודיונים, שולחנות עגולים. לערוך דיון גדול בעם לאלפי אנשים, שבו ידונו מה עלינו לעשות כדי לשנות את פני החברה, כדי שנגיע למצב שהיינו ביסוד שלנו, כאיש אחד בלב אחד, כל ישראל חברים, באהבה הדדית. כל זה אפשרי על ידי הפצה כזאת, ואנחנו צריכים להבין שבאמצעות ידיעות בשטח ועל ידי דעת מדענים, פסיכולוגים, מחנכים, מורים, אנחנו יכולים להגיע להשפעה על המסות הגדולות האלה, ולהביא אותן לחינוך הנכון.
עלינו להבין שאנחנו צריכים להתארגן כנגד העולם המאיים, יוקר המחייה, המשבר בחינוך, בתרבות, ובכל מה שהילדים שלנו ניזונים מהסביבה שלהם. עלינו להתנגד לסמים, לאלכוהול, לזנות, לחינוך לא טוב, להשכלה לא מספקת, כדי להתקדם ולשגשג בחיים. אנחנו צריכים לבנות מעטפת חדשה לעם, שאם נרצה יחד כולנו להתייחס כך למסות, הם יבינו שאנחנו באמת בעד העתיד הטוב שלהם, ואז הם יקבלו את המסגרת החדשה הזאת. וכולנו יחד נתחיל לטפל בעצמנו דרך הסביבה הטובה שנבנה יחד, עם אותם המחנכים, הפסיכולוגים, האנשים שמבינים מה צריכה להיות הסביבה החדשה הזאת, עד כמה שהיא יכולה להשפיע על כל אחד ואחד, כך שהסביבה הזאת תהיה רצויה בעיניהם, שהם ירצו לשמוע ולהיות מושפעים ממנה, וכך גם הילדים. ואז יחד איתם נבנה מערכות כאלה, עד שכל העם יכנס תחת ההשפעה הטובה הזאת ויתחיל להשתנות.
ודאי שאנחנו צריכים לבנות כאן מערכת תקשורת משלנו, מערכת חינוכית, מערכת השכלה, מערכת ערכים חדשה, ואנחנו זקוקים להרבה אנשי מקצוע שיעזרו לנו בכל כלי ההשפעה האלה על ההמונים. אבל שוב, אנחנו עושים זאת לא מאותה זווית שעושים זאת הממשלה והאנשים ששולטים בכלי התקשורת, ודרך כלי התקשורת משפיעים על העם ועושים עליו מניפולציות למיניהן. אלא אנחנו עושים זאת יחד עם בני האדם, אנחנו מסבירים להם מה אנחנו עושים. אנחנו בונים את העטיפה הזאת שתשפיע עלינו בהשתתפות ההמונים, בשיתוף האנשים, כך שכולנו נתקדם בהשגה, בהבנה, בבנייה עצמית. ועל ידי ההפצה הזאת העם יעלה בדרגה, לבנייה העצמית שלו, וישתתף בחינוך עצמו. אנחנו צריכים רק להראות את הדוגמאות, את הערכים החדשים כנגד הערכים הישנים. אבל לאחר ההסבר וביחד איתנו, כולם ישתתפו בבניית הסביבה שמפתחת אותם.
style="text-decoration: underline">
style="text-decoration: underline">
שייך לקטגוריות -8. פניה לעם | להשאיר תגובה | |
שיחה 8 - 9. מדרגות של התחשבות ואהבה
פורסם: 5.01.12, 9:59 pm
ואז יש לנו תקווה גדולה, שמהמצב הקיים היום, שבו אנחנו, כמי שאיבדו את הדרך במדבר או ביער, לא יודעים לאיזה כיוון ללכת, נבנה בעצמנו את העתיד היפה, החדש. לא עתיד אוטופי, דמיוני, אלא בהתאם לכמה שאנחנו מחנכים את עצמנו, כמה שאנחנו משתנים על ידי החינוך, כמה שאנחנו בונים חינוך שמשנה אותנו בצורה הדדית, את העטיפה שאנחנו בונים. ובצורה הדדית כזאת, נקדם כל הזמן את העטיפה הזאת, את הסביבה, שתחנך אותנו קצת יותר קדימה. ואם הגענו לדרגה הבאה של החינוך, אז אנחנו בונים עטיפה, סביבה, עוד יותר גבוהה בהבחנות, ובדרישות עוד יותר גבוהות, ואז זה שוב משפיע עלינו. וכך אנחנו מוצאים את עצמנו בהבנה, בהכרה, בשינוי עצמי, ומוציאים את עצמנו מהמצב הנוכחי, וכל הזמן עולים ועולים במדרגות של הדדיות, השפעה, התחשבות ואהבה.
וכל אחד ואחד שמשתתף בזה, הוא לא סתם נכנס לחיים יותר טובים ושלווים, שכולם מתייחסים אליו טוב, אלא הוא בעצמו גורם את זה לאחרים על ידי החינוך הזה, ונמצא כחלק הפעיל בכל המערכת. וכך כל המערכת הופכת להיות בונה ומייצבת את עצמה.
וכנגד כל הסיסמאות שאנחנו שומעים, בכל העולם, המונים שצועקים לצדק חברתי, חלוקה צודקת, השתתפות עם כולם, קורת גג וכבוד לכל אחד ואחד, כנגד כל מה שרוצים, אנחנו בעצם אומרים, "אתם יכולים לעשות זאת, בואו נבנה את זה בעצמנו. כדור הארץ שלנו מוכן, יש בו הכול, רק הכול תלוי איך אנחנו משתתפים בינינו, איך אנחנו משתמשים בו". והיום אנחנו רואים שלא שאין לעם כוח, אלא יש לו דעה ויש לו כוח, אם הוא מתחבר ודורש דברים הכרחיים לקיומו, שהם באמת דברים רציניים. ולא שחלק קטן מהעם נהנה מהם, כשגם הוא לא כל כך נהנה, אלא הוא בונה לעצמו איזו עטיפת ביטחון, וכל יתר העם זרוק.
לכן אותן התקוות שהעם אומר שהם החיים הנורמאלים, שהם לא מתחת לקו העוני, והחיים הבטוחים, בחינוך, כולם תלויים בעצם בבניית הסביבה הנכונה שלנו ובבניית החברה שלנו.
style="text-decoration: underline">
style="text-decoration: underline">
שייך לקטגוריות -9. התחשבות ואהבה | להשאיר תגובה | |
שיחה 8 - 10. אגו, טוב או רע?
פורסם: 5.01.12, 9:55 pm
אורן: במהלך השיחה שלך הזכרת מכל מיני זוויות שונות את המושג אגו. לפעמים אתה מתייחס אליו כדבר שהביא אותנו להתפתחות, ואז אני מתרגם את זה לעצמי כדבר חיובי, כמו מנוע של התפתחות. ולפעמים אתה אומר שאנחנו יותר מדי אגואיסטיים, ושההתפתחות החדשה היא שנהיה פחות אגואיסטים. זה קצת מבלבל אותי. האם תוכל להסביר את היחס שלך למושג הזה של האגו?
לכן האגו שלנו הוא הכוח הטוב שבנו, הוא תכונה טובה שעל ידה אנחנו מתפתחים. שאם פעם כדי להאכיל את המשפחה שלי, הייתי צריך להזיע מהבוקר עד הלילה, עם תרנגולות, כבשים ופרות, ועם חלקת אדמה, כשכל הזמן עבדתי, אז היום על ידי ההתפתחות האגואיסטית שלנו, שאני מייצר מכונות וטכנולוגיות, בביולוגיה ובחקלאות, מספיק לי לעבוד שעתיים ביום, ובזה אני מספק לעצמי הכל, גם מזון, גם ביגוד, וגם קורת גג.
מספר בני האדם בעולם גדל לשבעה מיליארד, וכך כל אחד יכול לעבוד שעה עד שעתיים ביום, ולספק את כל מה שאנחנו צריכים. ודאי שלא לחיות למטה מקו העוני, אלא שלכל משפחה יהיה כל מה שאדם צריך, בית, פרנסה, ביגוד, ביטחון, הסקה, בריאות, פנסיה, חינוך. את כל זה אדם צריך מפני שהוא חי, ואנחנו יכולים לעשות זאת.
בכוח האגו שלנו הגענו למה שהגענו עד כה, האגו, הרצון שלנו דחף אותנו להתפתח. אבל הגענו למצב שאנחנו משתמשים ביכולת שלנו לייצור פצצות, לשליטה על אנשים ועמים, ולפחד מהיום וממחר, אנחנו מרעילים את עצמנו, הורסים את כדור הארץ וכן הלאה. וכאן אנחנו צריכים למצוא את הגבולות, עד מתי הרצון המתפתח שלנו טוב, וממתי הוא רע.
והבעיה היא בשימוש ברצון. שאם אני מכוון את הרצון שלי לטובת הזולת, בטוח שזה יהיה טוב, ואני אשתמש בו רק עד הגבול שהוא באמת טוב לעולם. לעולם טוב שנמצא באיזון עם הטבע, ולא שהאדם ייקח יותר מדי, אלא ישאיר מאוצרות הטבע לדורות הבאים, ולא ילכלכך את כדור הארץ ויגרום לכך שאין מים, אין אוויר ואי אפשר לחיות יותר.
style="text-decoration: underline">
style="text-decoration: underline">
שייך לקטגוריות 10. אגו, טוב או רע? | להשאיר תגובה | |
שיחה 8 - 11. כוונות טובות
פורסם: 5.01.12, 9:48 pm
style="text-decoration: underline">
שייך לקטגוריות 11. כוונות טובות | להשאיר תגובה | |