שיחה 5 - 5. רשת הקשר מחייבת אותנו להתחבר ולהרגיש כמשפחה
פורסם: 2.01.12, 7:46 pm
style="color: #000000">
style="color: #ff0000">
והגענו פתאום למצב שהיא לא עובדת. ויש כביכול הרבה סיבות לכך שהיא לא עובדת. לכולם יש כל מיני תירוצים, לסוציולוגים, פוליטולוגים וכלכלנים. אבל בסופו של דבר התירוץ הוא אחד ופשוט,
זאת אומרת, ההתפתחות שלנו התחילה מדרגת מסחר כזו ששלחנו זה לזה כל מה שאנחנו מייצרים, מכונות, מזון, וכולי. והגענו עד לייצור משותף, עד לבנק משותף, בנק בינלאומי, לעד לבורסות שהתאחדו. אני יכול להשתתף במסחר בבורסה בטוקיו, ואחר כך בגרמניה, במוסקבה, בניו יורק וכן הלאה. ולא חשוב איפה, כי בכל מקום זה בעצם אותו דבר. ואני רק בודק איפה כדאי ואיפה לא. הכסף אפילו נמצא במקום אחד, הבנקים רק מחליפים ביניהם מברקים בדואר אלקטרוני, וזה מספיק. אנחנו חושבים שמאחורי הכסף יש מטבעות זהב, אבל זה לא חשוב איפה הכסף נמצא, יכול להיות שהוא נמצא במדינת עולם שלישית, שהיא מקלט לכל אוצרות הזהב, והעיקר הפתקים שמעבירים ממקום למקום.
style="text-align: right">
style="text-align: right">style="text-decoration: underline">
שייך לקטגוריות -5. רשת הקשר, אקטואליה, התלות ההדדית | להשאיר תגובה | |
שיחה 5 - 6. הערבות ההדדית הסכמה להתעלות מעל כל ההבדלים
פורסם: 2.01.12, 6:52 pm
style="color: #000000">
style="color: #ff0000">
ובזמן האחרון אנחנו מרגישים שהקשר בינינו לא יכול להימשך. רואים את זה במיוחד באירופה. מצד אחד זהו מקום מפותח, ומצד שני המקום המחולק ביותר. והמחלוקת ביניהם, חוסר ההתאמה הפנימית, ההבנה, ההרגשה שהם מיוחדים, שהם שייכים למערכת אחת, עוצרים את כל מדינות השוק המשותף. כי לא מספיק שוק משותף, אלא צריכים לאחד את כל המדינות האלה בקשרים הרבה יותר צמודים, ובזה יש קושי. הקושי הוא בכך שאנחנו חייבים להיות קרובים זה לזה ברוח, בהבנת המצב, שנכיר עד כמה שאנחנו לא מסוגלים בלי האיחוד הזה. זאת אומרת, חייבים לחנך את העם, את שלושים המדינות השייכות לגוש האירופאי, שתלות הדדית ביניהם היא הכרחית.
ברור שכך זה יוצא, רק הבעיה היא שגם אנשים שהם מקבלי החלטות, פוליטיקאים, מדענים, אנשים ממעמד הביניים, וגם האנשים הפשוטים, אמנם מבינים בשכל, אבל ברגש הם עדיין לא כל כך מוכנים לוותר על הפרטיות ועל הלאומיות שלהם.
וזה לא כל כך פשוט. גם במשפחה יש הורים משני הצדדים, יש אבא ואמא וילדים, יש אחים ואחיות, ובכל זאת אנחנו צריכים להתחשב זה בזה, ותלויים זה בזה, גם בטוב וגם ברע. אנחנו לא מנסים לשנות ולכופף זה את זה. אני צריך להבין שפעם פגשתי אישה, ויתכן שהיא מאוד שונה ממני באופי, אבל מכל מיני חשבונות החלטנו להיות יחד. אז בהחלטה להיות יחד בעצם הסכמנו, אפילו שלא דברנו ולא היה לנו חינוך לכך, אבל היה מובן שאנחנו הולכים על חיים משותפים שבהם לא תמיד הכול ורוד, וכל אחד גם יצטרך לוותר לאחר, ולהסכים במידת מה. כי אנחנו מתקשרים זה עם זה, מפני שאנחנו רוצים לבנות משפחה, המשך, ולתמוך זה בזה.
style="text-align: right">style="text-decoration: underline">
style="text-decoration: underline">
שייך לקטגוריות -6. הסכמה להתעלות, התלות ההדדית | להשאיר תגובה | |
שיחה 5 - 7. ההשלכות בחיינו מחוסר החינוך לערבות הדדית
פורסם: 2.01.12, 4:58 pm
style="color: #000000">
style="color: #ff0000">
ובעצם החינוך הזה חסר לזוגות הצעירים, לדעת להסתדר ביניהם למרות הפער בין אחד לשני, למרות שאנחנו שונים, למרות שיש לנו בחירה חופשית למצוא משהו שהכי מתאים לנו ואנחנו משתדלים. אצל חיות זה מורגש מאוד, כל חיה מחפשת לעצמה משהו שהכי מתאים לה. ואנשים, מפני שיש להם בירור מקולקל, הם מחפשים משהו מיוחד, משהו מאוד נדיר, והם לא מבינים שדווקא בזה יהיה להם אחר כך קושי להסתדר.
חוסר ההשכלה, ההבנה והחינוך לחְיות יחד ולוותר זה לזה, גורם למצב שאנחנו נמצאים במשבר במשפחה, שכבר יותר מחצי מאוכלוסיית העולם, במיוחד הצעירים, לא מוכנים להתחתן, וגם לא רוצים להביא ילדים לעולם, כי הם רואים עד כמה הם לא מסוגלים לטפל. זה משבר שהתחיל לפני כשלושים שנה ונמשך כבר שנים.
ובעצם עלינו להמשיך אותם הקווים גם למצבים בין המדינות. כל אחד מאיתנו, לפחות כלפי המדינות השכנות, נמצא גם כמקבל וגם כנותן, כמו זוג.
style="text-align: right">style="text-decoration: underline">
style="text-decoration: underline">
שייך לקטגוריות -7. חוסר החינוך, השפעת הסביבה, זוגיות ומשפחה | להשאיר תגובה | |
שיחה 5 - 8. חינוך לערבות הדדית חובה
פורסם: 2.01.12, 2:06 pm
style="color: #000000">
style="color: #ff0000">
אבל מאין ברירה אנחנו נמצאים היום במשבר שמלמד אותנו את ההכרחיות שבזה. ויש לנו תקווה גדולה, שההכרחיות הזאת תהיה מורגשת באנושות כך שהם לא ילכו לגירושין. כי גירושין בין מדינות הן המלחמות. ושנבין שאין ברירה, וחייבים להתנהג באיפוק. לכן כבר מזמן הקמנו את האו"ם, שהוא כביכול אותו מקום שבו אנחנו יכולים להתחבר יחד כולנו, ולדון על שלום בית, שלום העולם שלנו. ויש עוד הרבה ארגונים שונים שמטפלים בחינוך, בבריאות.
זכור לי כשהייתי פעם בז'נבה, נתתי שם הרצאות וביקרתי בארגונים שונים. היו כל כך הרבה ארגונים בין לאומיים. יש ארגונים שלא ציפיתי אפילו שהם קיימים. כמו ארגון בינלאומי שכל מטרתו לדאוג לתדרים, שכל ערוץ רדיו וכל ערוץ טלוויזיה בעולם יקבלו תדר משלהם, כדי שלא יפריעו לאחרים. היה ארגון לייצור תרופות, שאחד לא יפריע לשני. ארגון בריאות, שמטרתו לקבוע סטנדרטים בבריאות, כדי שנבין זה את זה, ונוכל לשלוח חולים למקומות אחרים, שרופא שרושם מכתב לחולה, ידע איך להסביר את הבעיה לרופא בקצה השני של כדור הארץ. יש אפילו ארגונים שקובעים אילו דגלים יכולים להיות לכל מדינה, שמדינה אחת לא תעשה אותו דגל כמו של מדינה אחרת.
יש סטנדרטים לכל דבר ודבר, כי אנחנו נעשים קשורים וקרובים זה לזה, עד כדי כך שצריכים להסדיר חוקים. כמו שאנחנו קובעים את החוקים בתוך המדינה על ידי הפרלמנט, איך לחיות, איך להסתדר, כך אנחנו חייבים לעשות היום בכל העולם. וכבר עשרות שנים שארגונים כאלה קיימים ובלעדיהם יהיה לנו קשה מאוד.
אבל היום המצב הוא כזה שאנחנו לא צריכים להגדיר לכל אחד את המקום שלו,
style="text-align: right">style="text-decoration: underline">
style="text-decoration: underline">
שייך לקטגוריות -8. חינוך חובה, בריאות/רפואה, המשבר, השפעת הסביבה | להשאיר תגובה | |
שיחה 5 - 9. הקשרים בינינו הופכים אותנו לגוף אחד
פורסם: 2.01.12, 11:16 am
style="color: #000000">
style="color: #ff0000">
והבנת התמונה הזאת היא כשאני אראה במו עיניי עד כמה אנחנו תלויים וקשורים, עד כמה אנחנו מיוחדים בכל מיני רמות. התלות היא באוכל, בביגוד, בחינוך, בתרבות, באספקת אנרגיה, מים, ואפילו באוויר, עד כדי כך שפעולה שאחד עושה בתעשייה שלו, יכולה לגרום לכך שאין לי מה לנשום. לשם כך חוקקו חוקי קיוטו, שלפיהם נקבע עד כמה כל אחד יכול להוציא את הלכלוך שלו ולקלקל את האטמוספרה, לזהם את האוויר וכן הלאה.
וצריכים להוסיף כאן את מבחר הארגונים הבינלאומיים, את מה שהם מטפלים בו, ועד כמה שאנחנו נרגיש דרכם את הקשר בינינו. יש כאלה שנמצאים בפריז, בלונדון, בניו יורק, אבל העיקר זה בז'נבה. וזה מאוד חשוב, זה נותן לאדם הרגשה שלא תאמן על התלות ההדדית, שזה הרבה יותר גרוע ממשפחה. במשפחה אני יכול להפסיק לדבר, אני יכול להתרגז, אני יכול להתרחק או אפילו להתנתק לזמן מה. אבל כאן אי אפשר. יוצא, שמאות מדינות שקיימות בעולם, כשהן כבר נמצאות בפסיפס אחד כזה, בלגוֹ אחד כזה,
אפשר לדבר רבות על הקשר בינינו, שמחייב אותנו בזמן האחרון להיות קשורים נפשית זה לזה, קשורים כביכול ברגשות. לא שנתחיל להתקשר בינינו בחוקי האקולוגיה, בתעשייה, במערכת הבנקאית, בחינוך המשותף, בבריאות המשותפת ובכל יתר הדברים, אלא
style="text-align: right">style="text-decoration: underline">
style="text-decoration: underline">
שייך לקטגוריות -9. גוף אחד, אקטואליה, התלות ההדדית | להשאיר תגובה | |