שיחה 8 - 12. לחנך את עצמנו מחדש
פורסם: 5.01.12, 9:45 pm
כן.
של מתחנך.
ההגדרה שאני נותן לאדם היא של אגואיסט שאיבד את הדרך ואת הכיוון בחיים, ולא יודע איך לבנות לעצמו חיים יפים וטובים. הוא מלא דרישות ולא יודע איך לממש אותן, הוא לא יודע איך להחזיק את המשפחה שלו, הוא לחוץ שהילדים שלו מתקלקלים מיום ליום, שהם בורחים לו בין האצבעות, והוא לא רואה עתיד טוב מהיום למחר. הוא איבד תקווה לעתיד לעצמו, לקרוביו, למשפחתו ולכל העולם. הוא פשוט מנתק את עצמו מלחשוב על כך, ולכן מסוגל עדיין לסבול את החיים הללו, הגרועים ממוות. הוא נכלל במשבר רב גוני, טוטאלי וכללי, בכל מה שהוא נמצא בו, בסביבה, בחברה, אפילו בטבע, באקולוגיה, בבנייה עצמית וסביבתית. הוא שבור, הרוס, ואין לו דרך.
ובזמן האחרון נמצאת במשבר אפילו אותה מסגרת שבה הוא התקיים, שהיה מכור לעבודה, היה עבד אצל בעל הבית שלו, והיה מהופנט על ידי תרבות הטלוויזיה וכלי התקשורת המלוכלכים. והוא מוצא את עצמו ללא כיוון, מפני שאין לו עבודה, והוא רואה שהוא באמת בחוסר כל, ואז הוא שואל מה קורה הלאה, והוא מוכן לפחות במקצת לשמוע.
אני לא מגיע לאדם הזה ואומר לו את מה שאמרתי עכשיו. אני אומר לו "אתה אדם, ואתה יכול עכשיו לשנות את החיים שלך, אז בוא נראה מה יש לנו היום". ואז לאט לאט אני מדבר על כל הליקויים הללו, ואיך אנחנו יכולים להתגבר עליהם על ידי בניית הסביבה, העטיפה, שהיא תשנה אותנו ואנחנו נרצה חיים אחרים. אני אומר לו "בוא נבדוק איך אנחנו מגיעים לביטחון, לבריאות, לחיי משפחה טובים, לילדים טובים, לחינוך ולהשכלה הנכונה שלהם, לכך שתהיה לך עבודה, וחוץ מעבודה שיהיה לך מילוי בחיים, תקווה, אווירה בטוחה ויפה".
איך אנחנו מגיעים לכל זה? אנחנו צריכים לשנות את עצמנו, החברה זה כל אחד ואחד מאיתנו והקשר בינינו. אז בואו נתחיל לשנות את זה. איך זה אפשרי? הבחירה החופשית היחידה של האדם, האמצעי היחיד שהוא יכול לשנות את עצמו ואת הסביבה האנושית, זה השפעת הסביבה. אדם יכול לשאול, מה זאת אומרת השפעת הסביבה? איפה הסביבה שמשפיעה עלי? אם כך בואו ותשפיעו עלי.
נסביר לו שאי אפשר להשפיע עליו כך, אלא הוא צריך לבנות זאת בהבנה, בהכרה. אני אומר לו "אתה אדם חכם", אני לא אומר שהוא לא מבין דבר, אלא המצב שלו הוא כזה. המצב הוא של חוסר אונים, אבל לא אתה, אתה מסוגל לחנך את עצמך. ודאי שאתה נמצא בחוסר חינוך נכון, אבל אתה יכול לעשות את זה לבד. לכן בוא נבדוק איזו סביבה אנחנו יכולים לבנות כדי לחנך את עצמנו. אין כאן מישהו שיבוא ויגיד לנו, "תעשו כך וכך, תפסיקו לריב, תהיו ילדים טובים". אנחנו צריכים לבנות את זה בצורה בוגרת, חכמה. אנחנו צריכים לבנות לעצמנו את הדברים האלה. כך זה בא בכוונה מצד הטבע, כדי שאנחנו, בני האדם, נשתנה על ידי זה. אנחנו מעלים את עצמנו על ידי הסביבה.
אם הסביבה היא האמצעי היחיד להשפיע על האדם, אז אני צריך לבנות את הסביבה הזאת כדי שהיא תשפיע עלי. אני נמצא בחינוך עצמי, אף אחד לא בא לחנך אותי. אנחנו יחד איתך, אמנם שאני בא אליך ואני כאילו הדובר, המורה, אבל אנחנו יחד פותחים את הבעיה ודנים ורוצים למצוא את צורת ההשפעה, שהיא תשנה אותנו ותבנה סביבה חדשה. אני לא מתייחס אליך בחוסר כבוד, אלא אני סומך על חוש הכרת הרע שלך, אני סומך על הבירור שלך, אני סומך על היכולת שלך להתפתח לגובה כך שתבין את כל הבריאה, את כל העולם. הרי אנחנו יחד איתך מתקנים עכשיו את עצמנו ואת כל האנושות, שגם היא תתקדם בצורה כזאת שתקדם את עצמה. אף אחד לא יבוא מהשמיים או מאיזה מקום אחרי האופק ויתחיל לחנך את כל האנושות כמו בגן ילדים גדול.
יש כאן התפתחות ראשונה בהיסטוריה, שהאדם הוא זה שבונה את עצמו. ולכן המשבר הזה לא מותיר לנו שום סיכוי להתקדם, אלא רק על ידי כך שנתחיל להעלות את האדם מתוכנו, מכל אחד ואחד. כל אחד צריך לעלות לרמה של השתתפות, הדדיות, התחשבות, ערבות, "ואהבת לרעך כמוך". זה נקרא לחנך את עצמנו עד רמת האדם. ואנחנו נעשה את זה בהבנה, בהכרה שאנחנו יודעים את הדברים הללו.
בהתחלה אנחנו לא יודעים דבר, אנחנו מתחילים מסדרת שיעורים או שיחות והפעלות עד שיחד אנחנו מגיעים כל פעם לסיכומים כאלה. וכך מתקדמים לאט לאט עד שכל אחד מבין יותר. והסיכומים האלה לאט לאט מצטברים בנו לאיזו תמונת מצב וסיכום אחד, שאנחנו צריכים את הסביבה. ובזמן שאנחנו לומדים בכיתה, בחוג שלנו או בקבוצה, אנחנו בונים כאן בעצמנו סביבה כזו.
אנחנו לא סתם כיתת לימוד ולא סתם כיתת הפעלה, שמישהו משחק איתנו כמו עם ילדים בגן, אלא אנחנו יודעים מה אנחנו עושים, בשביל מה ולָמה, מה זה צריך לעשות בנו. כל אחד שיהיה פסיכולוג וסוציולוג לעצמו ולאחרים. כל אחד צריך לעלות לרמה שהוא המומחה באנושות, בטבע האנוש. יש כאן דבר והיפוכו ודאי. בהתחלה כשאדם מגיע לכאן ודאי שהוא יכול להגיד שההתייחסות אליו היא כמו למי שלא מבין דבר. אבל הוא לא אשם, כך חינכו אותו, כך עשו אותו ולכן הוא נמצא במשבר. אבל אני מתייחס בכבוד ליכולות שלו, למה שיש בו, וליכולת שלו לשנות את כל פני העולם.
התחלתי את השיחה הזאת מכך שאנחנו דומים לאנשים שאיבדו את הדרך באמצע המדבר. זו הצורה שלנו. ועכשיו אנחנו צריכים למצוא לעצמנו כיוון לאן ללכת, וזה לחיים הטובים. ואנחנו יחד מבררים את זה עכשיו, ואחרי שנברר נבנה זאת בעצמנו. ואז נבנה באמצע המדבר שלנו עולם מלא כל טוב.
style="text-decoration: underline">
שייך לקטגוריות 12. לחנך מחדש | להשאיר תגובה | |
שיחה 8 - 13. ביטוי חדש לאגו
פורסם: 5.01.12, 9:36 pm
זה יכול להיות בינתיים לטובת הסביבה הקטנה. בהתחלה זה לטובת הקבוצה, אחר כך לטובת המדינה, אחר כך לטובת העולם, כך לאט לאט, עד כמה שאדם מתפתח. אנחנו לא באים בדיכוי, הכל בא בהתאם לקצב ההתפתחות שלנו. אנחנו לא מביאים ק.ג.ב כמו ברוסיה, שם ניסו לעשות את זה על ידי כוח השכנוע של המקל.
אנחנו מגיעים לשינוי בתוך האדם, שהוא רואה את הדברים הללו כהכרחיים להמשך, כי אין ברירה. או שהאנושות תלך למלחמה אטומית ולהרס עולמי שקורה אפילו בלי המלחמות, ורואים מה שקורה, או שאנחנו נשנה את עצמנו לכיוון הטוב. זו פרשת הדרכים שעומדת לפנינו היום.
כן. אני לא הרחבתי על כך, יש בזה המון דברים. אני רק אמרתי שכך צריך להיות. כשהצורה האוטופית היא שכולנו חיים, בסופו של דבר, לפי רמה אחת, כל אחד מקבל מה שהוא צריך לקיום המושלם, הנורמאלי, וכל אחד נמצא כבר במצב שהוא דואג לשני. ולכולנו יש חוץ מרמת חיים אחת גם יכולת להשתתף בחיי החברה השלמה. אנחנו ממלאים אותן התשוקות שבאדם, הרי נמצא בנו יצר התחרות, הקנאה, התאווה, הכבוד, השליטה. האגו נשאר בצורה שלו, אבל אנחנו מוצאים בו ביטויים חדשים לטובת האנושות.
עלינו לבנות בתי משפט חדשים, שבהם נדון את האדם, עד כמה הוא מתנהג נכון או לא נכון, מה הם המחשבות, הרצונות והמעשים שלו, איך הוא צריך להיות. זאת אומרת, זו אותה הסביבה שעל ידה האדם מתחנך, רק שהיא למקרים מיוחדים שבהם אנחנו מבררים זאת. ואנחנו נעשה עכשיו גם בחוג שלנו דוגמאות כאלה.
ומי שמתנהג נכון או לא נכון, הוא ידע את זה לפי תגובת הסביבה, האם היא מסכימה עימו או לא, כי גם כאן צריך להיות אותו הכיוון. אם כוונתו לטובת הסביבה, הוא זוכה לכבוד ולכל טוב בכל מיני צורות, הוא והילדים. ואם לא טוב, אז בהתאם לכך הלחץ החברתי ישפיע עליו כך, שהוא יצטרך לשנות את דעתו ואז ירגיש טוב. אבל לא שנעשה זאת על ידי דיכוי, שנכניס אותו לבית סוהר או משהו, אלא רק על ידי הגינוי של החברים, הסביבה, הקרובים.
אנחנו גם צריכים לראות מה האדם דורש לעצמו, האם הוא דורש לצורך החיים השלמים הללו משהו שהוא צריך או לא. צריך להיות שירות ממוחשב שירשום את הדרישות של כל אחד ואחד לפי האופי שלו, לפי ההרגלים שלו, והוא יספק לכל אחד ואחד את מה שהוא צריך. ואדם יקבל את הסל ההכרחי שלו. זה לא חשוב אם הכרחי או לא הכרחי, אבל אדם לא יצטרך לדאוג אפילו לאספקה. אנחנו ממש נוכל לעשות את זה.
יש כאן הרבה דברים שאנחנו יכולים לדבר בקשר לצורה שבה ננהל את הסביבה, את החברה. האם זה על ידי אותן המערכות כמו שיש במדינה היום, או שאנחנו צריכים כאן מערכות חדשות, דווקא כאלה שכל הזמן נמצאות תחת השפעת אותה הסביבה, בביקורת חברתית. אלה דברים מאוד מעניינים, אבל מכל דבר עלינו ללמוד איך אנחנו יכולים להשתפר ולשפר. זה העיקר.
style="text-decoration: underline">
style="text-decoration: underline">
שייך לקטגוריות 13. ביטוי חדש לאגו | להשאיר תגובה | |
שיחה 8 - 14. הצורה הבאה, הטובה
פורסם: 5.01.12, 9:26 pm
זאת אומרת, שאנחנו בונים כל הזמן את הסביבה, ועל ידי הסביבה את עצמנו. כל פעם הסביבה צריכה להיות יותר מתקדמת ממני, ואז היא משפיעה עלי. וכך אני מעמיד את עצמי בדרגה מתקדמת יותר. אני כל הזמן חושב, מיהו המחנך שיכול לחנך אותי נכון וטוב. מה הדמות שלו, שאני אלמד ממנו איך להתנהג נכון, איך הדמות הזאת תשפיע עלי, איך אני בונה אותו לפניי כדמות שמחנכת אותי, שאני נמצא איתו בקשר. שלמעשה זה אני בדרגה עליונה יותר, כי כך אני מדמה לעצמי משהו יותר גבוה.
ואז אני משתוקק להגיע אליו, להשתוות הצורה עימו, עם אותה הדמות שאני בונה לעצמי.
השתוות הצורה זו השתוות התכונות. "הוא רחום, אף אתה רחום". זאת אומרת, עד כמה שיש לו רחמנות, השתתפות, קשר ואהבה אליי, כמו מצד מחנך למתחנך, כך אני רוצה שיהיו לי אליו חזרה. זה נקרא השתוות הצורה, השתוות התכונות.
סביבה שהיא כמחנך.
הדמות הזאת היא הרי תכונות שאני מדמיין לעצמי, אבל לא פנטסטיות, אלא במקצת יותר טובות. איך אני בונה אותן טובות יותר במקצת? אני בודק במה אני רואה את עצמי היום בצורות לא יפות, זאת אומרת, בכמה שמתגלה לי רע, הכרת הרע. ואותה שכבה, אותה פרוסה שהתגלתה בי עכשיו, אני רוצה לתקן אותה. ואז אני רואה את הפרוסה הזאת בצורה הפוכה בסביבה או בדמות המחנך. דמות המחנך והסביבה זה אותו דבר.
אתה רואה מה התוסף לך לאחרונה.
כן.
תבדוק איך היית רוצה לראות את עצמך, אם היית מתקן את הצורות האלה ביחס לאחרים. אתה מדמיין את עצמך פלוס אחד, במדרגה מתקדמת יותר לטובת הזולת, לטובת הסביבה. וזה נקרא דמות המחנך או דמות הסביבה, דמות החברה. זה נקרא שאתה בוחר כל פעם בסביבה טובה יותר.
עכשיו תתחיל להתפעל מאותה הצורה ולמשוך את עצמך לאותם העקרונות, לאותם הערכים.
שאתה כל פעם מדמיין צורה יפה יותר.
תשתדל כל פעם להימשך לזה.
כשאתה מדמיין דברים יותר טובים לעומת עצמך, אז אתה נמצא במצב שאתה מוכן להתקדם רק לא יודע איך. תבקש מהסביבה שהיא תשפיע עליך לגנאי או לשבח. אם אתה נמצא בסביבה יותר טובה, היא תעודד אותך להגיע לאותה הצורה שאתה מדמיין עכשיו.
איך הגעת למצב שאתה מרגיש את עצמך רע? זה בגלל שאתה נמצא באיזו סביבה.
אני נמצא במעגל, ובמעגל הזה אני חי. המעגל הזה הוא האנשים שסובבים אותי בחוג שנקרא "החינוך האינטגרלי". אני מרגיש ומגלה בתוך מעגל האנשים הזה, עד כמה אני לא בסדר. אני מרגיש מה עלי לתקן. זה נקרא שאני נמצא בהכרת הרע שלי כלפי הסביבה. ואז הסביבה מראה לי את המדרגה המתקדמת כלפיי. אם הייתי ללא הכרת הרע הזה, הייתי מחובר איתם, מתחבק איתם בתכונות הפנימיות שלי, בהשתוות איתם.
זה אותו דבר. מאיפה תדמיין? מאיפה תהיה לך הכרת הרע? מתוך זה שאתה נמצא בסביבה. צריך להיות קנה מידה.
זה מספיק.
מה הצורה המושלמת? שאתה מתייחס אליהם כך שהיית מתחבק איתם, שלא יהיה הבדל ביניכם. אני לא מדבר על חיבוקים בגשמיות, אני מדבר על השתוות, על התחברות פנימית.
כפי שהם מתייחסים אליך בטוב. כי אתה מזהה אותם לעומתך, עד כמה שאתה רע.
במה שאתה מזהה, וזה נקרא הכרת הרע. לעומתם יש הכרת הרע, הרי צריך להיות קנה מידה לכך.
כן. וזה גם מה שאתה מזהה, אתה מזהה את היחס הטוב שלהם אליך, ואתה מזהה לעומת זה את היחס הלא טוב שלך אליהם. ואז הפער בין זה לזה נקרא הכרת הרע.
רע לך מזה. על ידי ההשפעה מהם אתה מרגיש עד כמה אתה פחות מהם. כי הם משייכים ליחס שלהם אליך הרגשה חיובית, ציון חיובי. החברה מתייחסת אליך טוב, והיא אומרת שהיחס הטוב שלה אליך זה הציון היותר גבוה, זה הטוב. יש בזה ערך גבוה יותר מאשר איך שאתה מתייחס לסביבה. זאת אומרת, אתה נמצא במדרגה יותר נמוכה. אתה מרגיש מכך פגם באגו שלך, וזה מדרבן אותך להגיע להשלמה עם הסביבה.
כן. מצד אחד אתה מרגיש פגם באגו. מצד שני, אין לך ברירה, זה דוחף אותך בכל זאת להתקרב אליהם לפי השתוות הצורה, להידמות להם. אז כל פעם הסביבה משפיעה לך דוגמאות כאלו, ומאין ברירה אתה מתחיל להתאים את עצמך אליהם יותר ויותר. כמו ילדים קטנים שלומדים מהגננות בגן.
לדוגמה יש לי נכד בגן, במקרה אני מכיר את הגנן שלו, שהוא תלמיד שלי. אני לא צריך ללמוד את הגנן הזה, כשאני מסתכל על הנכד שלי אני רואה בו את כל האופי של המחנך שלו בגן. לא צריך שום דבר יותר. זאת אומרת, הסביבה מחנכת את האדם.
אך האדם גם צריך להפעיל כוחות מעצמו, כדי להיות מחובר יותר עם הסביבה. אבל אלה לא כוחות שלו ממש, אלא אנחנו צריכים יחד להשפיע על כל אחד ואחד שיתחבר יותר ויבוא יותר. וכך מתוך החיבור הטבעי, נראה שינויים בכל אחד ואחד. העיקר שתמיד נבדוק את הרוח הכללית שבתוך הסביבה, שהיא תהיה תמיד לחיבור, להתחשבות, להדדיות, לאהבה. ואז לא חשוב אם כל אחד ירצה או לא ירצה, הוא ישתנה.
ודאי שאף אחד לא רוצה, אנחנו מכירים את טבע האדם. וכל אחד מהם יודע את זה, אבל מאין ברירה הוא נכנס למערכת שמשנה אותו נגד רצונו הראשוני, נגד הטבע האגואיסטי. מה היא משנה? היא לא מקלקלת אותו, אלא משנה בו רק את השימוש באגו שלו, שהשימוש בו יהיה בונה, לטובת הזולת, לטובת הסביבה, לטובת האנושות. ואז כל אחד שעובר את החינוך הזה משתנה ובונה בזה את העולם החדש.
השיעור הוא בניית החברה החדשה, וזה השיעור הראשון בנושא זה. יש מכאן הרבה יציאות לכל מיני דיונים ובירורים. אלה רק ראשי תיבות. וכל זה הוא לפי הרשימות של בעל הסולם שנקראות "החברה העתידית", או "הדור האחרון".
style="text-decoration: underline">
שייך לקטגוריות 14. הצורה הבאה | להשאיר תגובה | |
שיחה 7 - 1. האבטלה יוצרת שתי בעיות: 1. חוסר פרנסה 2. חוסר מעש
פורסם: 4.01.12, 11:55 pm
בפרק זה נדבר על עבר, הווה ועתיד כלפי האדם, שמוצא את עצמו היום בפחד מהעתיד. אנשים רבים מאבדים את מקום עבודתם, ורבים נוספים פוחדים שגם הם יהיו מחוץ למסגרת העבודה. הם חוששים ממה יתקיימו, ועד כמה יוכלו לספק את כל צרכיהם. כמו שקרה עם נפילת ערך הנדל"ן בארצות הברית, שאלפים איבדו אז את בתיהם, ונשארו חייבים כספים רבים במשכנתאות. אנחנו רואים באיזו צורה הם מתגוררים היום, ויכולים רק לתאר לעצמנו עד כמה המצב הזה נורא.
בשנים האחרונות במסגרת העיסוק שלי בהוראת חוכמת הקבלה אני עובר ממדינה למדינה, ורואה עד כמה האנשים נמצאים בלחץ מחוסר פרנסה וחוסר עבודה. כשמדובר למעשה בשתי בעיות שונות.
גם מכל החשבונות שעושים כלכלנים, אנשי פיננסיים וסוציולוגים, עולה שעוד מעט מאות מיליוני אנשים לא ימצאו מקום עבודה, ולא יהיה להם ממה להתפרנס. לפי הסטטיסטיקה, כבר היום כמעט חצי מאוכלוסיית ארצות הברית מבקשת איזו השלמה, בארוחות צהריים חמות, או בביגוד, ואפילו יהיה זה ביגוד משומש ועוד ועוד.
style="text-decoration: underline">
style="text-decoration: underline">
שייך לקטגוריות -1. בעיות האבטלה, המשבר, כלכלה/בריאות/ביטחון | להשאיר תגובה | |
שיחה 7 - 2. האבטלה תבוא כמכה המונית שתאיים על סדרי החברה
פורסם: 4.01.12, 11:30 pm
style="color: #000000">
style="color: #ff0000">
זאת אומרת, יש כאן בעיה מאוד גדולה, שהיא לא סתם בעיה של אדם אחד,
זאת אומרת, הבעיה בשחרור אדם מהעבודה, היא לא רק בעיה של לספק לו ארוחת צהריים חמה, ביגוד או הבטחת הכנסה. מה עוד שהחברה לא מסוגלת להחזיק אותו כמה שנים, אלא רק שנה עד שנתיים לכל היותר, ואחר כך עוזבים אותו שיסתדר איכשהו. וזה כשמדובר במספר די קטן של אנשים שלא מוצאים עבודה דרך לשכת העבודה, דרך כל מיני מקומות או בעצמם.
אבל כשמדובר על המונים שמאבדים את מקום העבודה, זו כבר לא כל כך בעיה פיננסית של לספק להם דברים הכרחיים, כי הם לא יסתפקו בדברים הכרחיים.
style="text-decoration: underline">
שייך לקטגוריות -2. איום על החברה, המשבר, כלכלה/בריאות/ביטחון | להשאיר תגובה | |