>חלק 12/16

>style="color: #ff0000">>

זאת אומרת, >וודאי שאם אפשר בכלל לדמיין או לחלום על חברה טובה, אז זאת חברה שבה מקיימים את חוק הערבות ההדדית.

ולגבי הטבע, אנחנו מתקדמים בהתפתחות שלנו, ואנחנו רואים, עד כמה אנחנו נכנסים, מיום ליום או לפחות משנה לשנה, למשברים יותר ויותר עמוקים. ולא שמחכים שיבוא משבר כלכלי. יש משברים שאנחנו נמצאים בהם כבר שנים ולא מטפלים בהם. יש משברים שאנחנו נמצאים בהם כבר עשרות שנים, בעיית הסמים, הייאוש שהוא המחלה הנפוצה הראשונה בעולם, באקולוגיה, בחינוך ובמשפחה. אז זה לא רק עניין הכלכלה.

ולכן אנחנו צריכים להבין שהפתרון הכללי לכל הבעיות האלה הוא קשר נכון בינינו, והוא משפיע על כל רמות היחסים, החל מהרמה הבינלאומית ועד ליחסים שבתוך העמים ויחסים בתוך המשפחות. ולכן >ידיעת מערכת הקשר ההכרחית בינינו עכשיו, היא שמחייבת אותנו לבנות יחסים טובים בינינו. זה דבר הכרחי. ולא סתם לחתום הסכמים על הניר, הסכמי שלום, הסכמי מסחר, תעשיה, כלכלה.

זה דומה להסכם שחתמתי עם בת הזוג שלי כשהתחתנתי, כשההסכם הוא באמת רק על הנייר. אנחנו חיים יחד בתוך הבית, אבל אין לנו חיבור פנימי, נפשי. רק בתוך השטח המשותף אנחנו איכשהו מסתדרים, אז בסופו של דבר המצב שלנו מגיע מהר מאוד לרמה כזאת שאנחנו לא מסוגלים יותר לקיים את ההסכם, ואז אנחנו חייבים להתרחק.

כדי לא להביא אותנו למלחמת עולם, להתפרצות האגו, >אנחנו צריכים להביא לכל אדם ואדם את הראיה הזאת של הקשר בינינו ועד כמה שהיום דורשים מאיתנו שהקשר הזה יהיה מלב אל לב. אנחנו רואים עד כמה בטבע הכללי הכול מסודר יפה, עד כמה כולם קשורים זה לזה, כל אוצרות הטבע, כל אוצרות האדמה, כל החלקים של הטבע, מהכוכבים הענקיים, הרחוקים, ועד הכינים הקטנות, וגם דברים שאי אפשר לזהות בעין, כולם קשורים במערכת אחת. וככל שאנחנו מתקדמים יותר במדע, אנחנו מגלים את ההתקשרות הזאת יותר ויותר, את האינטגראליות הזאת, ההדדיות שיש בינינו, ואנחנו יודעים שאם אנחנו פוגעים בזן אחד, זה גורם לאלפי השלכות בחיים שלנו.

אנחנו צריכים להבין שבאותה צורה ועוד יותר מזה קורה גם בחברה האנושית. ולכן ההצלחה שלנו תלויה רק בקשר הנכון בינינו, שנקרא "ערבות הדדית", שכל אחד ואחד ירגיש שהוא תלוי בכולם וכולנו תלויים בכל אחד ואחד. ובהתאם לזה מכאן אנחנו נקבע חוקים חדשים חברתיים ובינלאומיים, יחס בין בני אדם בבית, בעבודה ובמקומות המשותפים, בכל המקומות, ובכלל כל אדם ואדם אפילו שהוא לבד. כולנו חייבים לדאוג למשפחה הגדולה שלנו, כי אנחנו נמצאים יחד במקום אחד וקשורים עוד יותר מאנשים שנמצאים כמשפחה בדירה אחת.

התלות הזאת מקנה לאדם, חוץ מהרגשת הביטחון, גם שגשוג, וכל טוּב. הוא מרגיש שנמצאים סביבו אנשים שרוצים טוב. פתאום כל העולם הוא משפחה אחת. אני לא פוחד, אני לא מתבייש, אני בכלל לא חושש מכלום, כל העולם שלי הוא, אני נושם ברווחה, אני מרגיש את עצמי בכל מקום ברחוב, בבית. אני טס לכל מיני מקומות, ובכל מקום אני מרגיש שאני נמצא בבית.

style="text-decoration: underline">>מקורות מדעיים - השפעת הסביבה - 2. עלינו ליצור סביבה שמחברת בינינו

style="text-decoration: underline">>חיים חדשים - שיחה 5   2.1.2012

שייך לקטגוריות 12. פיתרון לצרות, התלות ההדדית, זוגיות ומשפחה, חינוך מבוגרים | להשאיר תגובה | |

>חלק 13/16

>style="color: #ff0000">>

>כאן אנחנו צריכים להבין שהחינוך הוא העיקר. להגיע לראיה כזאת, להחלטה כזאת, ולאט לאט לביצוע הדרגתי בתוך האדם, שכך הוא יתייחס לאחרים. זו עבודה גדולה מאוד, אבל היא החשובה ביותר. ועכשיו כל האנושות נכנסת לעידן החדש הזה. שנצטרך לעשות על עצמנו את התיקון הזה, להיות באמת בני אדם, להיות חלקים. "בני" אלה חלקים של אותה דמות ה"אדם", שכולנו יחד כך נמצאים בו. נקווה שההתפתחות של החינוך האינטגרלי תאפשר לכל אחד ואחד לראות את ההוכחות מהטבע, מהמחקר, מהחיים, מההתפתחות שלנו. שזה ישכנע אותנו להיכנס לחינוך הזה, להתחיל להשתנות על ידי כל מיני ידיעות והפעלות וכך נוכל להגיע לעולם יפה וטוב.

>היום אנחנו נמצאים רק בפִתחו של העולם החדש. והיופי שבדבר, שאדם שמתקשר עם אחרים מתחיל דרך האחרים להרגיש כבר את העולם, את החיים. כמו שאני שאוהב את הילד הקטן שלי, אני כאילו נמצא איתו יחד בבית ספר ובכל מקום, וכשהוא נוסע לאיזה מקום, אני כאילו נמצא איתו שם, אני נהנה ממה שהוא נהנה, אני מרגיש מה שהוא מרגיש. יוצא שברגע שאני מתחיל להתקשר כך לכל העולם, אני מתחיל לקבל התרשמות מכל העולם, פתאום יש לי ידיעה, הרגשה, כמו לכל בני האדם שבעולם. אני מרחיב את החיים שלי, עד כדי כך שאני בכלל לא חי בתוכי, אלא חי בהם.

וכאן אני נוגע גם באיזו נקודה נצחית שבי, היכולת ממש להרגיש את החיים החוץ גופיים שלי, במידה שאני נכלל עם כולם במערכת של ערבות הדדית.

style="text-decoration: underline">>מקורות מדעיים - הטבע - 1. הטבע מפתח אותנו לרמה חדשה של קשר בינינו

style="text-decoration: underline">>חיים חדשים - שיחה 5   2.1.2012

שייך לקטגוריות 13. דרגה חדשה, השפעת הסביבה, חינוך מבוגרים | להשאיר תגובה | |

>חלק 14/16

style="color: #ff0000">>

style="text-decoration: underline">>אורן: אמרת שהמפתח הוא ויתורים.

נכון, המפתח הוא ויתורים. זה אחד הדברים. הלימוד לערבות הדדית צריך להיות הדרגתי. קודם כל אנחנו צריכים ללמוד פסיכולוגיה של האדם, ולאחר מכן פסיכולוגיה של שני חברים, ולאחר מכן פסיכולוגיה של בני זוג, יחס של הורים לילדים, יחס של אנשים לשכנים, יחס לקרובים, לכאלה שנמצאים במין ביקורת הדדית. ומתוך זה לאט לאט להגיע לחוגים רחבים יותר, עד מקומות העבודה, איך אני צריך להתייחס שם ולהיות בערבות הדדית, אחר כך באומה, ואחר כך בעולם.

זאת אומרת, צריכה להיות כאן הפעלה הדרגתית מִדְברים קרובים ונגישים שאנחנו יכולים להבין אותם, עד שאנחנו מקבלים התפעלות, התרגשות, ניסיון, חדות חושים, ואז לעבור לחוגים רחבים יותר, רחוקים מאיתנו. עד שנתחיל ללמוד אילו מדינות יכולות להתחבר זו עם זו, פרלמנטים למיניהם, שליטים, וכולי. נדמיין את המערכות האלה בצורה כלשהי, ואז נראה עד כמה שאנחנו נכללים בזה, פתאום נבין אילו שינויים צריכים לבוא בעולם.

כי עכשיו אנחנו רואים שכל השליטים לא מסוגלים לכלום, חסר להם חינוך. חסר להם חינוך של ערבות הדדית, חינוך על מערכות אינטגרליות. הם לא מסתכלים על העולם דרך משקפיים של ערבות הדדית. >הם צריכים לקבל בתוכם את ההתפעלות, את ההתרגשות, את ההבנה, את השיטות, איך להגיע לערבות הדדית, איך לעשות קשר בין זה לזה, ולהגיע עד כדי אהבה. וויתור הדדי וודאי שחייב להיות באמצע. ולא שאני עושה איתך עסק, וכבר בתוך העסק, בתוך הסכם, אני מכניס כל מיני סעיפים כאלה שאני אוכל להפר אותו, כי אני צריך לסדר אותך, וכן הלאה. מלכתחילה הולכים לקשר טוב. וברור לנו כבר בסעיף הראשון של כל ההסכמים, שאנחנו לא יכולים להפר אותם, שאנחנו לא יכולים לברוח זה מזה. >אז כל הבעיה ובכל הרמות, היא רק בעיית החינוך.

style="text-decoration: underline">>חיים חדשים - שיחה 5   2.1.2012

שייך לקטגוריות 14. פסיכולוגיה חדשה, השפעת הסביבה, חינוך מבוגרים | להשאיר תגובה | |

>חלק 15/16

>style="color: #ff0000">>

הערבות ההדדית היא אותה רשת קשר בינינו שקושרת אותנו היום בכל העולם. היא התגלתה לפני שנים רבות, התחילו לכתוב על כך כבר בשנות השישים, ב-club of rome. בתחילת המאה העשרים מדענים התחילו לדבר על כך שאנחנו כולנו קשורים זה לזה במושג שנקרא "נאוספירה". ומאז ועד היום יש הרבה מחקרים על כך. אבל >הערבות ההדדית היא אותה הרשת שהתגלתה והיא קושרת אותנו יחד ולא נותנת לנו לברוח. ואם אנחנו רוצים להפר אותה, אנחנו יכולים להגיע להתפרצות של מלחמות גדולות מאוד, שבכל זאת אחר כך הייסורים והבעיות יחייבו אותנו שוב להגיע לאותו סוג קשר, להדדיות, ויתור הדדי וערבות הדדית ואהבה הדדית.

נכון הוא שהאנושות חשבה על כך כבר לפני חמש מאות שנה, כתבו על כך כל מיני אוטופיסטים. לפני מאה שנה ויותר חשבו על זה קומוניסטים למיניהם, וגם היום, קיבוצניקים למיניהם. רק שאף פעם בהיסטוריה זה לא היה מחויב מצד ההתפתחות שלנו. היו אנשים בודדים שראו שזה הכרחי, ושבסופו של דבר כל האנושות תגיע לזה. ראה את זה תומאס מאן לפני מאות שנים, ואחר כך כל מיני קומוניסטים ברוסיה וביתר המקומות, אבל הם היו בודדים, אף פעם ההמון לא הלך איתם. כי הם ראו את זה הרבה שנים מראש, והיה נדמה להם שהם יוכלו לממש את זה כבר כאן ועכשיו.

אנחנו מתחילים לדבר על זה כאן ועכשיו >מפני שהמשבר הזה הוא רב גווני, והוא מצביע בדיוק על מה שחסר לנו, על ערבות הדדית. זאת אומרת, זה לא בא בגלל שבא לנו, שאנחנו רוצים שזה יקרה, אלא זה בא כדבר המחויב מצד הטבע, מצד ההתפתחות שלנו.

style="text-decoration: underline">>קישור למקור המדעי - Pierre Teilhard de Chardin

style="text-decoration: underline">>מקורות מדעיים - הטבע - 1. הטבע מפתח אותנו לרמה חדשה של קשר בינינו

style="text-decoration: underline">>חיים חדשים - שיחה 5   2.1.2012

שייך לקטגוריות 15. ההתפתחות מחייבת, התלות ההדדית | להשאיר תגובה | |

>חלק 16/16

>style="color: #ff0000">>

style="text-decoration: underline">>אורן: איך מעבירים אדם מהרָמה של לתפוס את הרעיון הזה שכלית, לרמה רגשית של היותו מסוגל לבצע את הויתור.

רק על ידי כך שאדם רואה ומרגיש מתוך ראייה של הרבה מאוד דוגמאות, עד כמה הוא קשור לאחרים ותלוי באחרים, מצד אחד עד כמה אין לו ברירה, ומצד שני עד כמה זה טוב להיות קשור באופן נכון. הוא יראה וירגיש איזה רווח או הפסד יש לו, וזה בעצם השכנוע.

האמצעי השני הוא הפעלות. אנחנו צריכים להפעיל קבוצות של בני אדם, בכל מיני שאלות ותשובות, מִשחקים, שירים וסרטים למיניהם. להעביר באדם התפעלות רגשית בעד ונגד הערבות והחיבור, ולהראות לו מה כן ומה לא, ובצורה מאוד מעשית מה זה יכול לגרום.

האמצעי השלישי הוא, להשתמש במה שנקרא "הרגל נעשה טבע שני". אם אדם מתרגל להתחשב ולהיות קשור בערבות הדדית בקבוצה קטנה, ובה הוא לאט לאט לומד את זה, כי כדאי לו, אז משם הוא גם יכול להעביר את הדברים האלה לחוג רחב יותר ויותר, עד שהוא מגיע למצב שהוא באמת מרגיש את כל העולם כאותו חוג.

בנוסף חייבים להפעיל מדענים שמדברים על כך מצד הטבע היבש, מהשכל הבריא. שהם מספרים מה קורה ומה יקרה בצורה כזאת או אחרת, כמו רופא שאומר "יש לך מחלה כזו ורק התרופה הזאת תעזור לך, והתרופה נמצאת ממש בהישג ידך". נכון שזה קשה, אבל אדם ייתן כל דבר בעד נפשו.

עלינו להשתמש בכוח הסביבה, כי היא משכנעת אדם לכל דבר. אתה יכול להגיד על חפץ בצבע שחור שהוא בצבע לַבַן בִמקום שחור, ואם יחד איתך יעמדו עוד עשרים אנשים ויגידו במשך עשרים שעות שזה לַבַן, אז אני אחשוב שזה לבן. כי המוח שלי יקבל תיכנות אחר. זה יתהפך אצלי ופתאום על ידי השכנוע החיצון אני אתחיל לראות שזה לבן. יש לכך הוכחות ממשיות. זאת אומרת, השפעת הסביבה על האדם משנה בו את היוצרות, את כל מה שאנחנו רגילים. כי כך גם גדלנו, לא ידענו מה זה ואיך כל דבר, אלא לימדו אותנו.

אנחנו רק צריכים להבין שאפשר ללמד אדם הכל, קשה למחוק את הדברים, ואנחנו לא עושים זאת, אנחנו רק מתקנים לו את העיוות האגואיסטי הזה, כדי שישתמש דרך האחרים להשפיע טוב לעצמו. בסופו של דבר, דווקא בזה יש לו הרווח האגואיסטי הבטוח. איך יכול להיות שלא? הרי הוא מרוויח מכך שכולם סביבו דואגים לו, מבטיחים לו כל טוּב, מי לא רוצה בכך? הוא רק צריך לוותר בשביל זה, אבל הרי על כל דבר צריך לשלם. אבל זה גם לא כל כך לוותר, כי ברגע שהוא מתחיל להתייחס לשני יפה ובאהבה, אז הוא גם נהנה מזה שהוא נותן לשני.

אנחנו לא אומרים לאדם שהוא צריך כל הזמן להיות בתסכולים, כל הזמן להיות בלחץ, כל הזמן להרגיש "אין לי ברירה, ולכן אני כל הזמן מתנהל איתך טוב", וזה עולה לו בהמון כוח נפשי ומאמצים פנימיים, לא כך. אנחנו צריכים להעמיד כאלה כלי תקשורת, כאלה השפעות חיצוניות על האדם שהוא ישתנה ופתאום יהיה לו קל. פתאום הוא ייהנה מכך שהוא מתייחס אליך טוב. הוא נמצא בעולם שכולו טוב, מכל הצדדים מתייחסים אליו טוב ולכולם הוא מתייחס טוב. הכל צריך ללכת מִפסים של הכרחיות לפסים של עשייה מרצון. קודם באונס ואחר כך ברצון.

style="text-decoration: underline">>אורן: דיברת קודם על אמא שיש לה ילד ויש את הילד של השכן. ואמרת שברגע שתהייה לאמא אהבה לילד של השכן אז היא לא תראה בו רע. איך אנחנו מכניסים בלב של כל אדם, אהבה למישהו?

הרגל ולא יותר, כי "הרגל נעשה טבע שני". זה נעשה באמצעות שכנוע על ידי הסביבה, דוגמא טובה מאחרים, סרטים ושירים וכל דבר שמשפיע על האדם, מדובר על השפעת הסביבה. השפעת הסביבה יכולה לשכנע אותי, לתכנת אותי בצורה כזאת שאני אהיה ההיפך, אשנא את הבן שלי ואוהב את הבן של השכן. הסביבה יכולה לעשות הכל, היא יותר חזקה מהטבע שלי. כי הסביבה פועלת בדרגת האנוש ואילו הטבע שלי פועל בדרגת הבהמה, החי. אנחנו רואים איך על ידי סביבה אנחנו משנים את האדם להיות לגמרי הפוך. היו לו תכונות למיניהן, ופתאום הוא נכנס לסביבה ויוצא ממנה שונה. זאת אומרת, >השפעת הסביבה היא ההשפעה החזקה מכל יתר השפעות.

style="text-decoration: underline">>אורן: מה הסיכום לשיעור שלנו של היום?

אנחנו הגענו לעידן חדש, אנחנו נמצאים לפני ההכרחיות לשנות את היחס בינינו מתחרות אגואיסטית לערבות הדדית, ואחר כך אפילו לאהבה הדדית, שבנויה תחילה על הכרחיות שבאה לנו מצד המצב הנוכחי, מצד הטבע, ומההכרחיות אנחנו מגיעים לוויתור הדדי ואחר כך להתחשבות הדדית.

אנחנו צריכים לבנות את מערכת ההסברה ומערכת ההשכלה ומערכת החינוך כך, שבמשך הרבה מאוד זמן ובהדרגה הם ישפיעו על האדם, על הקבוצות, על הסביבה, על העם והמדינה ועל כל המדינות יחד, עד שכולנו נקבל חינוך אחד, איך לחיות בבַית אחד בצורה יפה.

>(סוף השיחה)

 

style="text-decoration: underline">>מקורות מדעיים - השפעת הסביבה - 4. האדם הוא תוצר של הסביבה שלו

style="text-decoration: underline">>חיים חדשים - שיחה 5   2.1.2012

שייך לקטגוריות 16. יצירת השינוי, הסברה וחינוך לערבות, השפעת הסביבה, חינוך מבוגרים | להשאיר תגובה | |