אתם פתאום תרגישו שעל ידי החיבור בין הגופים אנחנו מבינים מה זה, בפְנים מתגלה ומתפרץ תענוג יותר גבוה, יותר חד, יותר נעלם אבל נמצא בפנים.
פורסם: 1.08.12, 10:38 am
>style="text-decoration: underline">אורן: מדברים עליי, אז אני צריך לשאוף לזה שאני אראה אותה מתחדשת, ואז כתוצאה מזה אתה אומר, שלזה אתה בכלל לא צריך לדאוג, כתוצאה מזה תהיה לך משיכה מינית חדשה אליה.
כן, ודווקא אליה יותר ממה שלכל אחת אחרת. וגם תקבל בקשר איתה תענוג הרבה יותר גדול ויותר גבוה, מהתענוג הבהמי, הגופני. לתענוג הגופני יצטרף התענוג האנושי והתענוג הרוחני. יש כאן עוד תוספות מאוד מאוד משמעותיות לאותו הזיווג, לאותו החיבור. ואחד נכנס לתוך השני, אתם פתאום תרגישו שעל ידי החיבור בין הגופים אנחנו מבינים מה זה, בפְנים מתגלה ומתפרץ תענוג יותר גבוה, יותר חד, יותר נעלם אבל נמצא בפנים. מה זה פתאום? יש שם איזה ניצוץ של האיזה אור עליון בתוך הזיווג הזה, כי אנחנו עשינו אותו על פני הוויתור ולמען החיבור בין אדם לאדם, ורוצים רק להוסיף את החיבור הגופני כדי להשלים על החיבור שלנו. אין לי מילים, אבל לי זה ברור.
>style="text-decoration: underline">ניצה: אז מה שסיפרת עכשיו זה לא לגמרי ברור, זה חדש.
לא צריכים להסביר לכל הזוגות את הדברים האלה, הם לא צריכים לדעת את כל זה. זה כבר שייך לחכמה שלמעלה מהם.
>style="text-decoration: underline">אורן: אני חייב פה עוד הסבר, זה פשוט חשוב. אתה אומר דברים מהפכניים פה.
אני לא כל כך מבין אתכם, סליחה. הרי אנחנו מדברים כאן על הדרכה. בהדרכה לא כל כך שואלים שאלות, אלא "אתם תעשו כך וכך, תִראו כך וכך", ואתם נכנסים כבר לתיאוריה.
>style="text-decoration: underline">אורן: לא צריך תיאוריה. אני פשוט רוצה להבין, אתה פה המורה ואתה מלמד אותנו, אז אני רוצה לנצל עד למקסימום את מה שאני מרוויח מהשיעורים האלה, לכן אני שואל. "בתכלס", קודם אתה הסברת לי שיש לי פה איזו אפשרות לרכוש תעודת ביטוח שבן או בת הזוג שלי יהיה תמיד דבוק אלי, כבר קניתי. עכשיו אני רוצה לפתח עוד קצת את העניין שאתה אמרת לי, אני יכול ללמד אותך מה אתה צריך לעשות בתוכך כדי כל יום למצוא אישה חדשה. אני בעד שתהיה לי כל יום אישה חדשה.
ויותר יפה.
>style="text-decoration: underline">אורן: אז אני עכשיו שואל לא בתיאוריה, אני שואל בפרקטיקה. אתה אומר לי תתַרגל, תראה איך שזה עובד. תן לי תרגיל דווקא לתחושה הזאת, שכל יום תהיה לי אישה חדשה. אני רושם.
מתוך הוויתור שלך.
>style="text-decoration: underline">אורן: בסדר גמור, תגיד לי מה אני צריך לעשות. אבל שזה יהיה מדויק. הרבה תרגילים לימדת אותי עד כה, עכשיו אני רוצה משהו מאוד מאוד מדויק. אמרת שכֹּל הפואנטה, כל מה שנכבה זה כי אין חידוש, אין התחדשות. אמרת לי, אם אתה כל רגע תראה אישה מתחדשת ויותר ויותר טובה, אל תדאג, תהיה לך אליה משיכה, הכל יהיה בסדר. רק תדאג לזה, כל השאר יסתדר כבר "תק תק תק" כמו מגדל קלפים. אז אני רוצה תרגיל על זה, אני מוכן לעשות הכל, כל יום שתהיה לי בבית אישה חדשה יותר טובה מאתמול, יותר מושכת מאתמול. מה אני צריך לעשות קונקרטית על זה, לעורר בי כזה רגש? אני רוצה לעשות תרגיל ולהרגיש פידבק.
אנחנו דיברנו על זה בשיעורים הקודמים בינינו, ועכשיו שהתחלנו לדבר פתאום על קשר המיני, אז אתם חושבים שזה משהו חדש, שכאן זה חייב להיות משהו חדש. מתוך הוויתור הקודם שדיברנו עליו, מתוך כל התרגילים שדיברנו עליהם קודם, אתם בטוח תגיעו, תתגלגלו בצורה הטבעית, גם לזיווג הגשמי גופני, אין בזה שום דבר מיוחד.
כמו שאתה מוותר על כל הדברים האלה בבית כלפיה ובכל החיים, והיא עושה אותו דבר בשבילך וכעזר כנגדו, כך אתם עובדים זה עם זה, כך אתם גם מוותרים זה לזה, ומבטלים כל אחד את עצמו כדי להיות יותר ויותר מקושר לשני. מתוך זה אתם מתחילים להעריך את הקשר הזה, והוא מושך אתכם יותר ויותר פנימה. ומתוך זה שהאגו כל הזמן משתנה בכל אחד מכם בצורה הדדית, יש כאן איזה מנוע מיוחד שמסובב אתכם כל הזמן ועושה את המערבולת המיוחדת הזאת במשפחה. אם אתם נמצאים בעבודה הדדית, אתם תרגישו שפתאום בפנים הכל משתנה.
אתם תתחילו להרגיש שכוח החיים שמסובב אתכם יחד, מעורר את היצרים במיוחד, וזה מגיע ממקור אחד ממש, תרגישו איך שאתם נמצאים במשחק זה עם זה, קדימה, אחורה, פנימה, כל אחד ימינה שמאלה וכן הלאה, ואז מתוך זה אתם כל הזמן מרגישים שאתם מתחדשים. ואתה לא רואה את האדם שמולך, אתה רואה שזה משהו חדש. אתה לא רואה כל כך את הגוף וכל מיני דברים, אתה רואה את מה שמשתנה, אתה רואה את הדמות שלבן הזוג או בת הזוג, היותר פנימית. כמו שאנחנו בדרך כלל רואים את הדמות, אנחנו לא רואים את האדם עצמו, את הגוף שלו.
ואז זה יוצא שפתאום מצאת בתוך החיים שלך משחק שעל ידי השינויים שבו, אתה מוצא מקור למילוי, שבאף מקום אחר בחיים אתה לא תקבל מילוי כזה. אבל הדברים האלה צריכים לעבור בסדנאות, בתרגילים, בבית, שוב לחזור עליהם, ואז האדם יקנה אותם.
style="text-decoration: underline">>חיים חדשים , שיחה 45, 1.8.12
שייך לקטגוריות -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, זוגיות, חינוך מבוגרים, טבע הגבר ותפקידו, טבע/תפקיד האישה, סדנאות/שולחנות עגולים | להשאיר תגובה | |
מתוך זה הוא ירגיש את עצמו שלם, ומתוך השלמות הזאת הוא יהיה חייב להתייחס אלייך בחזרה באותן התכונות.
פורסם: 1.08.12, 10:37 am
>style="text-decoration: underline">אורן: אבל אנחנו מנסים לפתח היום כלים ותרגילים מעשיים שבונים בינינו קשר טוב, לא תיאוריה, אנחנו מדברים על מימוש, ולצורך העניין ניצה משחקת בתפקיד אשתי.
תגידי לו בכל רגע, כמו שדיברנו בהקשר לילדים, עד כמה הוא מיוחד, עד כמה יש לו תכונות מיוחדות, עד כמה הוא עמוק באישיות שלו, כמה הוא מבין ויודע בכל דבר ועד כמה שאת מעריכה אותו בכל דבר. לא בצורה גסה, הגישה לא צריכה להיות כמו לילד קטן שאצלו אפשר להגיד בצורה ישירה, את צריכה להגיד לו את הדברים כמו לילד גדול. את צריכה "לנפח" אותו עד כדי כך שהוא באמת ירגיש את עצמו באותן ההגדרות שסיפרת לו עליהן. מתוך זה הוא ירגיש את עצמו שלם, ומתוך השלמות הזאת הוא יהיה חייב להתייחס אלייך בחזרה באותן התכונות, באותם היחסים כפי שסיפרת לו מִי הוא. תגידי לו, אתה גדול, אתה חכם, אתה מיוחד, איזה איש אתה, כל פעם אני מתפעלת מחדש. בזה את תרגישי עד כמה את מחייבת אותו להיות כזה, והוא לא יוכל לרדת מזה.
מתוך זה הגבר מקבל קודם כל ביטחון וגם דחף להוכיח, ואז את כבר מתחילה לשחק איתו קצת כמו אישה. את מראה לו עד כמה את רוצה אותו, עד כמה את מחכה לו, עד כמה את פשוט נהנית מכל דבר שבא ממנו. זאת אומרת מצד אחד את צריכה לנפח לו את האגו כמה שאפשר, לא בצורה גסה, בצורה עדינה, זה כלפיו. ומצד שני את מראה לו עד כמה את בתור אישה מאוד מעוניינת להתקרב, וקצת להרגיש משהו מהאיש הגדול והמושלם הזה. כך מלכות צריכה לשחק כלפי זעיר אנפין, אנחנו לומדים הכל משורשים עליונים.
המצב הזה בטוח מחייב את הטבע של הגבר להיות בכל מה שרק אפשר, בהשפעה חזרה כלפי האישה. מה החידוש כאן? הדברים שהיא סיפרה לך עליך זה חידוש, הדרך שהיא באה ורוצה להיות קשורה אליך זה החידוש. האמת שרוב העבודה באה מצד האישה, ואני חושב שטוב שכך מסודר לנו מהטבע, כי היא גם מוכנה לזה יותר. אבל לגבר אנחנו צריכים בכל זאת לתת קצת שכל שיבין במה האישה עוסקת איתו עכשיו ולא יראה זלזול, אלא יבין שהיא בונה עכשיו יחד איתו משפחה חדשה, זיווג חדש, זוג חדש.
כל היתר כבר יתברר מתוך הניסיון, צריכים לעבור את הדברים האלה ולראות. בחיים שלי אני כל הזמן הייתי שקוע בזיווגים אחרים, עליונים יותר, אבל מתוכם אני מבין מה היה צריך לעשות.
style="text-decoration: underline">>חיים חדשים , שיחה 45, 1.8.12
שייך לקטגוריות -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, זוגיות, טבע הגבר ותפקידו, טבע/תפקיד האישה | להשאיר תגובה | |
אם אין קשר מיני בין ההורים, אז אין משפחה, כי זה הקשר הכי חזק שיש בין בני אדם, כמו בכל צורות החיים.
פורסם: 1.08.12, 10:36 am
>style="text-decoration: underline">אורן: למה יש חשיבות לקיום יחסי מין בין בני זוג?
אני יכול להגיד לך על כך רק דרך חוכמת הקבלה, רק דרך זיווגים עליונים יותר. והתרגום הוא פשוט, כי בלי זה לא יהיה המשך הדור.
אם אתה מדבר על בני אדם, לא על החיות שנפגשות נניח פעם בשנה, עושות זיווג, ואז יש את המשך הדור וגמרנו, בצורה פשוטה. הן עושות הכל בצורה אינסטינקטיבית, הן מסתכלות זו על זו חודש ימים או שבוע ימים בשנה וזהו. אצל בני אדם זה לא קורה כך, הם נמצאים למעלה מהזמן בדברים האלה, למעלה ממקום ומזמן. ולמה? בני האדם צריכים את כל הדברים האלה למשפחה הקבועה, זה לא כמו אצל חיות שמזדווגות ואחר כך עוזבות זו את זו. בהרבה מקרים הזכר בכלל לא מכיר את הצאצאים שלו, הטבע כאן מסדר את הדברים.
אבל אצלנו, מפני שאנחנו בני אדם וצריכים את החיבור בינינו כדי להביא את המשך הדור, אנחנו צריכים לפחות חמש עשרה שנה עד שאנחנו מקימים את הנולד שיהיה אדם. אנחנו צריכים גם להראות לו דוגמאות מאבא ומאימא, מהסביבה, מהכל, כדי לפתח אדם מאותו הנולד, ולכן אנחנו צריכים לתת לו סביבה. אבל כדי לתת לו סביבה, זה לא כמו "עגל בן יומו שור קרי". זאת אומרת, שאחרי יומיים או אפילו אחרי כמה שעות בעל החיים כבר עומד על הרגליים ורץ אחרי אמא, הוא צריך אולי עוד כמה שבועות או שנה אפילו ליניקה, אבל אחר כך הוא בעל חיים רגיל, אין לו בעיה.
אצלנו זה לא כך, האדם צריך לקנות חכמה, הוא צריך לקנות דברים שהוא לא מקבל מאמא, או מהטבע בצורה אינסטינקטיבית. האדם צריך לקנות את כל האדם שבו, הוא צריך משפחה, סביבה, חברים, גברים, נשים, הכל. הוא צריך דוגמאות, הוא צריך המון התרשמויות מהסביבה. אם הוא יגדל רק עם אמא אחת, אז איך אמא אחת יכולה להחזיק אותו, איך היא יכולה להתקיים, איך היא יכולה לספק לו את כל מה שהוא צריך.
זאת אומרת אפילו להמשך הדור האנושי, ואנחנו לא מדברים כאן על דברים יותר גבוהים כי יש לאדם עוד מטרות, אז אנחנו רואים שהאדם חייב להתקיים בחברה גדולה. חברה שמורכבת מסבא וסבתא, מאבא ואמא, מהילדים שלו ומהנכדים שלו. כשכל אחד מוסר לשני, ויש עוד כמוהו, עוד הרבה ברוחב, עד שאנחנו מגיעים בימינו לכך שהאדם זקוק לכל העולם.
>style="text-decoration: underline">אורן: האם אתה יכול לקשור את חינוך הילד בתא המשפחתי, ליחסים מיניים טובים בין ההורים שלו. האם יש קשר, האם הילד מושפע אם זה לא כך?
אם אין קשר מיני בין ההורים, אז אין משפחה, כי זה הקשר הכי חזק שיש בין בני אדם, כמו בכל צורות החיים. אם אין קשר בין מין למין, אז אין המשך החיים.
אצל החיות זה בצורה אינסטינקטיבית, זה כמעט רק כדי להמשיך את הדור. אצל בני אדם זה מעל זה, זה כדי להמשיך את החיים יחד. אל תסתכל על החיים שלנו היום, כי כל החיים זה היה כך. היו סיבות נוספות לכך, אני לא יכולתי להתקיים בלי בת זוג, בן זוג, בלי קרובים, בלי הסובבים אותי, אני חייב להיות במשפחה, אחרת אני לא אוכל לספק לעצמי צרכים כדי להתקיים. זה היה כך במשך כל הדורות, אלא שעכשיו, בדור האחרון, סידרנו לעצמנו כזה מצב שאני לא צריך משפחה. עד לפני כחמישים שנה הייתי חייב משפחה כדי להתקיים, גם במצב שאני חולה, זקן, הייתי חייב וזהו. בחמישים השנים האחרונות זה כבר לא כך, כי העולם נעשה אינטגרלי, גלובלי. אבל אל תסתכל על העולם עכשיו, זה קלקול, ולכן אנחנו מדברים עכשיו איך לתקן.
אדם נברא בצורה כזאת שהוא חייב סביבה, סביבה קבועה, כי הוא חלש, הוא הכי חלש מכולם. הוא לא יכול בלי בגדים, בלי אוכל, בלי חימום, בלי קירור, הוא לא יכול בלי אלפי דברים, ורק סביבה כשכל אחד "איש לרעהו יעזורו", "לכו תתפרנסו זה מזה", יכולה לספק לו.
גם בעניין חינוך הילדים, כשילד גדל הוא לא כמו בהמה שתוך שבועיים כבר מוכן לחיים, ילד צריך חמש עשרה שנה כדי לגדול ולכן אנחנו צריכים מסגרת שבה הוא יגדל. אישה לבד לא יכולה לספק בעצמה את כל זה, אמנם בחמישים השנים האחרונות עשינו כזאת סביבה שגם אישה לבד יכולה לספק הכל לילדים, אבל זה לא טבעי, בזה אנחנו נכנסנו לגילוי הקלקול לכן בחמישים השנים האחרונות הקלקול מתגלה.
>style="text-decoration: underline">אורן: אני אתן דוגמה לשתי משפחות שונות כדי ללמוד משהו מהדוגמה הזאת. במשפחה א' יש אבא ואימא, ונניח שיש להם ילד אחד או כמה ילדים, כשבמשפחה יש יחסים טובים וגם יחסי מין טובים, תקינים, הכל זורם. במשפחה ב' הכל אותו דבר, חוץ מזה שיחסי המין הם לא תקינים, אין שם.
> אם כך במשפחה ב' אין קשר נכון וטוב בין ההורים.
>style="text-decoration: underline">אורן: מה ההשלכה של זה?
ההשלכה היא על כל דבר, כי זה מקור החיים. בצורה כלשהי הם צריכים להיות בהסכמה ביניהם גם בקשר הגופני, חייב.
>style="text-decoration: underline">ניצה: האם אפשר לומר שאם הקשר המיני לא טוב, זה מעיד על משהו עמוק, על משהו פנימי יותר בין בני הזוג?
כן, ודאי. אנחנו חייבים להגיע למצב שהם ייהנו זה מזה, מדרְגת הבהמה שבנו ועד לדרגת האדם שבנו. זה יכול להיות בהשלמה כלשהי, קצת יותר או קצת פחות, אבל הם צריכים להרגיש סך הכל מכלול אחד ושטוב להם יחד.
>style="text-decoration: underline">אורן: מהן ההשלכות, מה ההבדל בהשלכות כלפי הילדים בין שני הבתים?
ילדים מרגישים אם יש קשר נכון או לא נכון, טוב או לא טוב, בין אבא ואמא. זה גם נותן לילדים השלכה לכל החיים שלהם. אבל שוב, זה לא בימינו, מחמישים השנים האחרונות אתה לא יכול לקחת דוגמה, כי אצלנו עכשיו אין משפחות. גם אם קיימת משפחה, ואפילו שהכל בסדר בין הגבר והאשה, אז הילדים בכלל לא איתם, הם בחדר שלהם עם המחשב. לא אכפת להם מאבא ואימא, שיעזבו אותם לנפשם. כיום זאת לא דוגמה.
>style="text-decoration: underline">אורן: לסיכום, אולי נסיים את השיחה במשהו קצת יותר אופטימי.
לא יהיה כלום אופטימי. רק אם אנחנו נעבוד נכון ביחסים בין גבר ואישה, כדי הביא להם את הזיווג הנכון, אז תהייה משפחה נכונה. הילדים יקבלו דברים שיחזרו ליחסים במשפחה ובין בני האדם, במקום יחסים עם מחשב.
>style="text-decoration: underline">אורן: בנימה אופטימית זאת נסיים, ועד הפעם הבאה שיהיה לכם כל טוב ולהתראות.
style="text-decoration: underline">>חיים חדשים , שיחה 45, 1.8.12
שייך לקטגוריות -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, זוגיות, טבע הגבר ותפקידו, טבע/תפקיד האישה | להשאיר תגובה | |
כל זוג יש לו רגשות שהם אחד. כשזה עובר חייבים לצרף לזה שכל, שיטה ולימוד- קורס אהבה
פורסם: 30.07.12, 12:52 pm
>אורן: שלום לכם וברוכים הבאים לסדרת השיחות "חיים חדשים" עם הרב לייטמן. שלום הרב לייטמן.
שלום לכולם.
>אורן: שלום לך ניצה מזוז.
>ניצה: שלום.
>אורן: ואתם מצטרפים אלינו כאן לדיונים מרגשים, סוערים, מאוד מאוד עוצמתיים לגבי החיים שלנו, על איך אפשר להפוך את החיים שלנו, ממקום שבו אנחנו כל הזמן מנסים לשרוד ומתמודדים עם צרה מימין וצרה משמאל, למקום שבו מתחילים להנות מהחיים סוף סוף. ואנחנו לומדים להנות מהחיים דרך שדרוג היחס בינינו, בין אנשים. כשהמקום שבו אנחנו לומדים מהרב לייטמן לעשות את השדרוג הזה בתפיסת החיים שלנו כבני אדם, הוא בשלב הראשון הקשר הזוגי, הקשר הקרוב ביותר לכל אחד מאיתנו. בואו תצטרפו ונראה מה הכנו היום.
>הרב לייטמן, באחת מהשיחות הקודמות הרגשנו שאתה שחררת איזו פצצה מאוד רגשית וחזקה, והיום אנחנו רוצים אם אפשר קצת לפתוח אותה. אני אזכיר במה מדובר. אתה אמרת שהמוֹד, התפיסה הטבעית והבסיסית של כל אחד מאיתנו בחיים זה "ואהבתי את עצמי".
זה לא סוד.
>אורן: זה לא סוד, נכון. אבל אז אתה דיברת על זה שאם האדם מצליח בדרך האינטראקציה עם בן או בת הזוג שלו לעשות איזה שדרוג לתפיסה והוא מתחיל לבנות איזה יחס חדש שקראת לו "ואהבת לרעך כמוך", המשפט שכולנו מכירים, אז הוא פותח לעצמו איזו דלת קסמים כזו ובה הוא נוגע בדבר שהוא כל כך גבוה, כל כך עוצמתי, כל כך ממלא, כל כך מרחיב אותו כך מבפנים בתוך הלב, שאת כל הריקנות והדברים הלא כל כך נעימים שכל אחד מאיתנו מכיר מהיום יום זה שוטף באיזה אור חדש.
וגם אנשים ששמעו מחוץ לכיתה, אני מזכיר את הסיטואציה למי שצופה בנו, אנחנו כאן בכיתה מדמים מצב שבו ניצה ואני מייצגים גבר ואישה טיפוסיים שלומדים ביחד מהרב לייטמן, שמלמד אותנו איך להשתמש בקשר הזה בינינו כדי לשדרג בעצם את החיים שלנו. ואנשים נוספים, חברים שדיברנו איתם על הדברים האלה אמרו שזה באמת כך, שזה נכון. שיש רגעים בחיים, וכל אחד מכיר אותם, הם לא רבים לצערנו, אבל היו כמה רגעים בחיי כל אדם שבו הוא נגע בעוצמה הזאת של האהבה והוא מרגיש שכן, זה כך. וניצה לא ישנה כבר כמה ימים מרוב התפעלות מזה והיא הכינה הרבה שאלות, איך ניגשים לזה ובאמת ממקסמים את הדבר הזה.
>ניצה: אותו רגע שזוג חווה באמת איזו הרגשה מאוד גבוהה, מאוד עילאית, איזו תחושה של אושר שלא באמת נמצא ביום יום, אלא היה איזה רגע. הרגע הזה מלמד אותנו שרגש כזה בכלל קיים כי לפני כן לא היינו מודעים לזה שהוא קיים.
אני לא חושב שזה לא קיים, אני חושב שכל זוג, אם הוא לא נפגש וסוגר את העניינים שלו עם השני מתוך חשבון אלא מתוך רגש, אז יש לו כאלה רגשות שהוא מרגיש שהוא ממש נכלל מהשני, כלול בתוך השני, השני ממש נמצא בו, יש ביניהם פתאום איזו מין התכללות כזאת שאי אפשר לברוח מזה, או זה משהו שהם ממש אחד, מרגישים כל כך קרוב. ואז יש ביניהם איזו הרגשה, הייתי אומר שממש מבלבלת אותם, שבאהבה כזאת הם כאילו "מאבדים את הראש" מה שנקרא.
אבל אנחנו מרגישים את הדברים האלה רק לכמה דקות, נניח לכמה ימים, אולי כמה שבועות, זה תלוי בבני האדם, זה תלוי בתקופה שבה הם חיים, ואחר כך זה עובר. וזה בא לנו מהטבע כדי שאנחנו בהחלט נתקרב זה לזה ונוכל להקים איזה שילוב בינינו שנקרא "משפחה". כי אם לא היה דבר כזה אז היינו כמו חיות, נפגשים לפרקים כשצריכים להיכנס לזיווג ואחר כך עוזבים זה את זה והכל לפי פקודות הטבע הפנימיות. אבל מפני שאנחנו כמו בני אדם צריכים להמשיך את החיים שלנו לשנים רבות, אז הטבע נותן לנו דוגמה איך אנחנו צריכים להיות בזה ואיך להמשיך את ההרגשה הזאת, ההתכללות הזאת שאנחנו אחד ממש, עד כדי כך שאני לא יודע, משהו תופס אותי ואני מבולבל ואני מאבד את הראש ואני כל הזמן חושב על השני.
והדבר הזה מצד אחד באמת מחייה אותי, ומצד שני לא מאפשר לי בכלל לעשות אז שום דבר בחיים. זה מאוד מאוד ממלא את האדם, ממלא את הרגש ולוקח את השכל. אז זו דוגמה שאנחנו מקבלים מהטבע, בוא נגיד דוגמה מבחוץ. מבפנים, מלמעלה, לא חשוב מאיפה, אבל לא ממני. ואחר כך, כשזה עובר, אנחנו צריכים ללמד את האנשים איך לעשות שזה לא יעבור, איך לעשות שהדבר הזה יהיה גם כן מחוזק ויתפתח על ידי השכל. כי על ידי השכל אנחנו מגיעים לאותה הָרגשה שהיתה לנו קודם, אבל היא כבר מאוזנת כך שאני לא מאבד את הראש, שאני יכול לחיות עם זה שנים רבות ולפתח ולפקח על ההרגשה הזאת, ולהיות כלול עם השני. ולא סתם "אהה", לדבר עם השני במילים ללא מילים, אלא שבזה אנחנו נוכל לחלוק התפעלויות והתרגשויות ולמדוד אותם ולדון בהם ובאמת להעביר את זה אחד לשני בצורה יותר ברורה. ולהגדיל את זה יותר ויותר על פני כל מאורעות החיים, ועל פני ההרגל שמפיג כל טעם, וכך להמשיך.
לכן חייבים לצרף לזה שכל, שיטה ולימוד. צריך ללמד אהבה.
>ניצה: אז בוא נראה באמת איך אפשר ללמוד אהבה, איך אפשר ללמוד דרך השכל להרגיש אהבה?
אבל מה קורה לנו כשאנחנו רואים זה את זה, כשאתם נפגשתם, פתאום או לא פתאום, לפעמים אנשים נפגשים בכל מיני מקרים הרבה זמן ופתאום קורה משהו, למרות שמזה שנה אולי לא קרה כלום, פתאום הוא רואה, הוא מזהה בה, היא מזהה בו משהו שנדלק. מאיפה זה בא לו או לה? את זה אנחנו לא יודעים, לכן אמרתי שהדברים האלה באים מהטבע. דברים שאין לנו עליהם פיקוח, כמו שהם באים כך הם הולכים. בדרך כלל מאוד מאוד נדיר שזה נשאר, ואז זה הטבע של האנשים המיוחדים האלה שיכולים לשמור על זה או שהם רגילים כך מהבית, יש להם הרגלים. מאוד חשוב איך אנחנו מוכנים מהחיים הקודמים, האם ראינו דוגמאות כאלה בבית, כי מה שאנחנו תופסים בילדות, מה שאנחנו רואים במשפחה שאנחנו גדלים בה, כך בדרך כלל אנחנו נתקדם ונהייה.
כדי לצאת מהבעיה הזאת, כי אנחנו רואים שבעולם היום מי לא מתגרש ומי לא בוגד ומי לא חושב לעזוב ולחתוך אבל נשאר בכל זאת מאין ברירה, זה דבר נדיר. לכן אנחנו צריכים ללמד ממש קורס אהבה. שלא תהייה אהבה ספונטנית כזאת, הייתי אומר מקרית, לא נשלטת, אלא אנחנו עושים בינינו הסכם שבו אנחנו מפתחים את האהבה, מולידים אותה בינינו, ממש מולידים אותה ולא שזה בא מאיזה מקור לא ידוע. ואנחנו מפתחים אותה ומחזיקים אותה כך במה שלא יקרה, והחיים שלנו הם חיים ארוכים. אנחנו יכולים להחזיק אותה בצורה כזו שהיא כל הזמן תיתן לנו תמיכה, הרגשה טובה בתוכה והיא באמת תחמם אותנו לאורך כל החיים. אז "קורס האהבה". הייתי מלמד את זה בבתי ספר ולא כדאי לחכות עד שיבואו זוגות כמוכם לבקש ולשאול מה עושים כדי לחדש אילו רגשות, כדי לא להתרחק עד שזה יתפרק וכן הלאה. כרגיל זה חוסר בחינוך.
style="text-decoration: underline">>חיים חדשים, שיחה 43, 30.7.12
שייך לקטגוריות זוגיות, חינוך לנשים/משפחה, חינוך מבוגרים, סדנאות/שולחנות עגולים | להשאיר תגובה | |
מתחילים קורס בללמד זוגות טבע האדם, משפחה בזמני קדם והיום, אגו שמתפתח
פורסם: 30.07.12, 12:50 pm
ממה מתחילים את הקורס? קודם כל ללמד כל אחד, בכלל קבוצה של זוגות, חמישה זוגות, עשרה זוגות, הייתי מלמד אותם קודם מהו הטבע האדם, למעשה דיברנו על זה בשיחות הקודמות. מהו טבע האדם, האגו שלנו, האגו שמתפתח, ומשפחה בזמני קדם, משפחה בימי הביניים, משפחה בימים המודרניים ופוסט מודרניים שאנחנו נמצאים בהם היום. עד כמה האגו שלנו, הרצון לקבל שלנו, הוא בעצם המוביל בהכל, עד כמה הוא משתנה בהתאם לזה ולכן עד כמה המסגרת המשפחתית והיחסים במשפחה מתפתחים ומשתנים.
כך שקודם לא היינו צריכים ולא דורשים רגשות כל כך, כי האגו שלנו היה קטן, הוא לא דרש שאנחנו נמלא אותו עד גובה של אהבה, אלא איזו השתתפות, הֶרגל היה מספיק. אז אני רואה בכפר שלי, בשבט שלי, איזו בחורה או בכלל ההורים אומרים לי להתחתן איתה ואני מתחתן ואז אין שום בעיה. מה שכן היום, בגלל כלי התקשורת והעולם שנעשה כל כך רחב, אז הצעירים הם כל כך מפותחים וכל כך מרגישים את העולם הרחב והם לא יכולים להסתפק במשהו מקרי. מתוך האינטרנט והטלוויזיה יש להם כל מיני דוגמאות מה זה נקרא חבר, מה זה נקרא בן זוג, אהבה, בגידה, כל הדברים האלה, התחרות שבזה וכן הלאה. ובאמת הנושא נעשה מאוד מורכב.
והאגו שלנו גדל עד כדי כך שאנחנו ממש לא יודעים מה לעשות עימו, עד כדי כך הוא סובב אותנו ומבלבל אותנו שאנחנו צריכים לדעת איך לנווט אותו, איך לרסן אותו איכשהו. לא להקטין, אלא לדעת איך אנחנו באמת ממלאים אותו בצורה כזו שלא הוא ינהל אותנו אלא אנחנו אותו. אם כך קודם כל אנחנו צריכים להתעלות מעל הטבע שלנו, להיות כל אחד פסיכולוג לעצמו, וגם כן להבין את השני, וגם השני עושה זאת כמוני.
ואז אנחנו מדברים כך, מגובה של אדם לאדם, מראש לראש, ובגובה של האגו שלנו, מלב ללב. ה"לב" זה אחסון של כל הרצונות והתשוקות של האדם. אז יש לנו מוח ולב. וכך כל אחד ואחד מבין את זה ואנחנו צריכים לאזן את המערכות האלה בכל אחד, כך שהמוח יהיה למעלה מהלב ושכל אחד ידע איך להתכלל נכון עם השני. שהמחשבות שלנו יהיו מבינות זה את זה וגם הרצונות שלנו יהיו קרובים זה לזה.
אם אנחנו ניגשים לעניין בצורה כזאת, אז אנחנו כבר נעשים באמת איזה זוג חוקר, זוג בוגר. וזה יכול להיות אפילו ילדים קטנים שאנחנו מלמדים אותם בבית ספר, אבל הגישה עצמה היא כך באמת. רצו לקרוא לה "הזיווג הבוגר" או "הזוג הבוגר". כי זו באמת נקראת "בגרות", אחרת יש לנו זוגות בגילאי 40, 50, שמתנהגים באמת כמו ילדים. ואני שומע מהם את הטענות אחד לשני, שהן ממש כמו טענות של ילדים. כמו ילד קטן שבא לאימא ודורש, כך הם דורשים, רק אחד מהשני, אלה דברים לא מציאותיים.
אלא אנחנו צריכים גם להכיר את הגבולות של כל אחד ואחד, ההגבלות של כל אחד ואחד. זאת אומרת להכיר את המערכת הפנימית של כל אחד. ואז אני מבין עד כמה אני יכול, ובאיזו צורה לא להתקרב לשני, לשמור אותו מזה, או להיכנס בתוכו בכמה דברים, או ממש להדבק בכמה דברים. בדרך כלל אנחנו לומדים את זה מהרבה מאוד מכות בחיים שמהם אנחנו כבר יודעים, על זה אנחנו נשמור ולא נדבר, על זה אנחנו כן יש לנו אולי איזו הסכמה ובזה אנחנו ממש יחד.
אז אפשר לחלק כך לשלושה חלקים את השדה המשותף שלנו. רק השאלה היא איך אחר כך אנחנו גם מקבלים את השדה הזה. שאני משתדל להתעלות מעל האגו שלי ולקבל את הטבע של השני, של הזולת, השדה שלו שהוא "אל תיגע", ואפשר להיות המשותף ואפשר להיות ממש לב בלב. איך אני עובד עם שלושת החלקים שלי יחד עם שלושת החלקים שלו בצורה כזו שכל הזמן אנחנו דואגים איך להתקרב יותר ויותר ולהתחבר בצורה יותר ויותר הכרתית, הבנתית ושהאהבה תיפתח מתוך חישוב, מתוך התחשבות. כי התחשבות זה חישוב, חישוב ההדדי.
וכמו שדברנו אנחנו הולכים בצורה כזו שהאהבה זו החיה המשותפת שאנחנו מגדלים מתוך ויתור הדדי. היה לנו דבר כזה.
style="text-decoration: underline">>חיים חדשים, שיחה 43, 30.7.12
שייך לקטגוריות חינוך לנשים/משפחה, חינוך מבוגרים, סדנאות/שולחנות עגולים | להשאיר תגובה | |