שיחה 5 - 7. ההשלכות בחיינו מחוסר החינוך לערבות הדדית
פורסם: 2.01.12, 4:58 pm
style="color: #000000">
style="color: #ff0000">
ובעצם החינוך הזה חסר לזוגות הצעירים, לדעת להסתדר ביניהם למרות הפער בין אחד לשני, למרות שאנחנו שונים, למרות שיש לנו בחירה חופשית למצוא משהו שהכי מתאים לנו ואנחנו משתדלים. אצל חיות זה מורגש מאוד, כל חיה מחפשת לעצמה משהו שהכי מתאים לה. ואנשים, מפני שיש להם בירור מקולקל, הם מחפשים משהו מיוחד, משהו מאוד נדיר, והם לא מבינים שדווקא בזה יהיה להם אחר כך קושי להסתדר.
חוסר ההשכלה, ההבנה והחינוך לחְיות יחד ולוותר זה לזה, גורם למצב שאנחנו נמצאים במשבר במשפחה, שכבר יותר מחצי מאוכלוסיית העולם, במיוחד הצעירים, לא מוכנים להתחתן, וגם לא רוצים להביא ילדים לעולם, כי הם רואים עד כמה הם לא מסוגלים לטפל. זה משבר שהתחיל לפני כשלושים שנה ונמשך כבר שנים.
ובעצם עלינו להמשיך אותם הקווים גם למצבים בין המדינות. כל אחד מאיתנו, לפחות כלפי המדינות השכנות, נמצא גם כמקבל וגם כנותן, כמו זוג.
style="text-align: right">style="text-decoration: underline">
style="text-decoration: underline">
שייך לקטגוריות -7. חוסר החינוך, השפעת הסביבה, זוגיות ומשפחה | להשאיר תגובה | |
שיחה 5 - 8. חינוך לערבות הדדית חובה
פורסם: 2.01.12, 2:06 pm
style="color: #000000">
style="color: #ff0000">
אבל מאין ברירה אנחנו נמצאים היום במשבר שמלמד אותנו את ההכרחיות שבזה. ויש לנו תקווה גדולה, שההכרחיות הזאת תהיה מורגשת באנושות כך שהם לא ילכו לגירושין. כי גירושין בין מדינות הן המלחמות. ושנבין שאין ברירה, וחייבים להתנהג באיפוק. לכן כבר מזמן הקמנו את האו"ם, שהוא כביכול אותו מקום שבו אנחנו יכולים להתחבר יחד כולנו, ולדון על שלום בית, שלום העולם שלנו. ויש עוד הרבה ארגונים שונים שמטפלים בחינוך, בבריאות.
זכור לי כשהייתי פעם בז'נבה, נתתי שם הרצאות וביקרתי בארגונים שונים. היו כל כך הרבה ארגונים בין לאומיים. יש ארגונים שלא ציפיתי אפילו שהם קיימים. כמו ארגון בינלאומי שכל מטרתו לדאוג לתדרים, שכל ערוץ רדיו וכל ערוץ טלוויזיה בעולם יקבלו תדר משלהם, כדי שלא יפריעו לאחרים. היה ארגון לייצור תרופות, שאחד לא יפריע לשני. ארגון בריאות, שמטרתו לקבוע סטנדרטים בבריאות, כדי שנבין זה את זה, ונוכל לשלוח חולים למקומות אחרים, שרופא שרושם מכתב לחולה, ידע איך להסביר את הבעיה לרופא בקצה השני של כדור הארץ. יש אפילו ארגונים שקובעים אילו דגלים יכולים להיות לכל מדינה, שמדינה אחת לא תעשה אותו דגל כמו של מדינה אחרת.
יש סטנדרטים לכל דבר ודבר, כי אנחנו נעשים קשורים וקרובים זה לזה, עד כדי כך שצריכים להסדיר חוקים. כמו שאנחנו קובעים את החוקים בתוך המדינה על ידי הפרלמנט, איך לחיות, איך להסתדר, כך אנחנו חייבים לעשות היום בכל העולם. וכבר עשרות שנים שארגונים כאלה קיימים ובלעדיהם יהיה לנו קשה מאוד.
אבל היום המצב הוא כזה שאנחנו לא צריכים להגדיר לכל אחד את המקום שלו,
style="text-align: right">style="text-decoration: underline">
style="text-decoration: underline">
שייך לקטגוריות -8. חינוך חובה, בריאות/רפואה, המשבר, השפעת הסביבה | להשאיר תגובה | |
שיחה 5 - 9. הקשרים בינינו הופכים אותנו לגוף אחד
פורסם: 2.01.12, 11:16 am
style="color: #000000">
style="color: #ff0000">
והבנת התמונה הזאת היא כשאני אראה במו עיניי עד כמה אנחנו תלויים וקשורים, עד כמה אנחנו מיוחדים בכל מיני רמות. התלות היא באוכל, בביגוד, בחינוך, בתרבות, באספקת אנרגיה, מים, ואפילו באוויר, עד כדי כך שפעולה שאחד עושה בתעשייה שלו, יכולה לגרום לכך שאין לי מה לנשום. לשם כך חוקקו חוקי קיוטו, שלפיהם נקבע עד כמה כל אחד יכול להוציא את הלכלוך שלו ולקלקל את האטמוספרה, לזהם את האוויר וכן הלאה.
וצריכים להוסיף כאן את מבחר הארגונים הבינלאומיים, את מה שהם מטפלים בו, ועד כמה שאנחנו נרגיש דרכם את הקשר בינינו. יש כאלה שנמצאים בפריז, בלונדון, בניו יורק, אבל העיקר זה בז'נבה. וזה מאוד חשוב, זה נותן לאדם הרגשה שלא תאמן על התלות ההדדית, שזה הרבה יותר גרוע ממשפחה. במשפחה אני יכול להפסיק לדבר, אני יכול להתרגז, אני יכול להתרחק או אפילו להתנתק לזמן מה. אבל כאן אי אפשר. יוצא, שמאות מדינות שקיימות בעולם, כשהן כבר נמצאות בפסיפס אחד כזה, בלגוֹ אחד כזה,
אפשר לדבר רבות על הקשר בינינו, שמחייב אותנו בזמן האחרון להיות קשורים נפשית זה לזה, קשורים כביכול ברגשות. לא שנתחיל להתקשר בינינו בחוקי האקולוגיה, בתעשייה, במערכת הבנקאית, בחינוך המשותף, בבריאות המשותפת ובכל יתר הדברים, אלא
style="text-align: right">style="text-decoration: underline">
style="text-decoration: underline">
שייך לקטגוריות -9. גוף אחד, אקטואליה, התלות ההדדית | להשאיר תגובה | |
שיחה 5 - 10. לא סתם קשרים, אלא ערבות הדדית ברמת האדם
פורסם: 2.01.12, 10:22 am
style="color: #000000">
style="color: #ff0000">
ולכן מתעוררת השאלה, איך נבצע את הדברים? הרי בלי להתקשר בינינו לא נוכל להתקיים, והיחס ההדדי הטוב ממש נדרש כעת מההתפתחות שלנו, כי בלעדיו אנחנו לא יכולים היום גם לתקן את החוקים בכלכלה, בתעשייה ובמסחר.
העולם נמצא היום במבוך, בבלבול, בחוסר הבנה מה עושים הלאה. אנשים כאילו איבדו קשר ביניהם, כי נדרש מהם להיכנס עכשיו לקשר נפשי, לבבי, שלא היה בינינו אף פעם. או שהיינו מזלזלים זה בזה, או שמאין ברירה היינו מתקשרים זה לזה, או שהיינו עוד יותר מוצמדים זה לזה, אפילו נכנסים זה לתוך זה עם התעשייה, המסחר, החינוך, התרבות, הבריאות, עם כל המערכות האלה. אבל לא היה נדרש מהאדם וממדינות להיות ביחס יפה אחד לשני.
דורשים ממני מאמצים פנימיים, פסיכולוגיים, ביחס לאחר. אבל כנראה שזה מה שההתפתחות שלנו דורשת מאיתנו, זה מה שאנחנו מרגישים, שבלי היחסים האלה גם לא נוכל להתקיים יחד נכון בתוך אותו בית קטן שלנו. כי אם אנחנו סתם חיים יחד, אני ועוד אנשים באיזה מקום, זה בסדר, אנחנו חיים באותו מקום יחד מאין ברירה, לכל אחד יש את הפינה שלו. אבל היום אין לכל אחד את הפינה שלו. ואם יש בחדר ארבעה אנשים,
וכאן אנחנו צריכים לעשות שלום בית.
יש לנו כאלה מערכות בטבע, יש לנו כאלה מערכות בטכניקה בתלות ההדדית, שנקראות מערכות אינטגרליות או מערכות אנלוגיות, שבהן כל החלקים קשורים זה לזה. אם איזה חלק יוצא משם, כל המכונה מפסיקה לעבוד. ולפי ההתפתחות של החברה האנושית הגענו למצב וגדלנו כך, שהיום הגענו לחיבור כזה.
style="text-align: right">style="text-decoration: underline">
style="text-decoration: underline">
שייך לקטגוריות 10. רמת האדם, התלות ההדדית | להשאיר תגובה | |
שיחה 5 - 11. שיטה פסיכולוגית חדשה מעל כל ההבדלים
פורסם: 2.01.12, 9:36 am
איך אנחנו מתקנים את עצמנו, כך שיתאפשר לנו קיום יפה, טוב ובטוח? כי אם לא כן אנחנו מגיעים למצב שאנחנו מובטלים, נמצאים במשבר בחיי המשפחה, בחינוך ובחיי היומיום. אנחנו הגענו למצב, שחוסר הבנה, חוסר הרגשה הדדית, נעשה גורלי. וממש כל האנושות נראית כמשפחה אחת, רק משפחה שנמצאת במצב לא טוב.
לכן בספר הזה אנחנו ממליצים על שלום בית שנגרם על ידי כוח חיצוני, כוח שלישי. כי כשיש בעיה בין בני זוג, מגיע אדם שלישי, חכם, פסיכולוג או מומחה במקצוע שמתחיל לדבר. הרבה אנשים הולכים לפסיכולוג שלהם, בכלל זו אופנה להיות עם פסיכולוג צמוד כל החיים, ואז אותו מומחה מתחיל לקשר ביניהם.
הוא מדבר עם אחד, מדבר עם השני, מדבר עם שניהם, מעביר איתם שיחות, שואל שאלות, עונה תשובות, מחייב אותם איכשהו לדבר ביניהם, לפתוח את עצמם אחד לשני, עוזר להם להתקשר, עוזר לכל אחד מהם להבין את עצמו ואת האחר. ואז להבין עד כמה, אפילו שהוא הפוך מהשני, כדאי לו לוותר על ההפכיות הזאת. זאת אומרת הוא גם לא מוציא מעצמו את כל מה שיש לו נגד השני, והוא גם סולח לשני ומוותר על הדברים שלא מוצאים חן בעיניו, כמו שכתוב "על כל פשעים תכסה אהבה". אם אנחנו מבינים את הפשעים ההדדיים, ושכולנו כאלה מצד הטבע, כולנו אגואיסטים, חסרי התחשבות, גם במשפחה, גם עם הילדים, גם במסחר ותעשייה, גם בחיי היום יום, במזון, באוויר הצח, בחיים טובים ובטוחים, אז מאין ברירה אנחנו מוצאים את השיטה שעוזרת לנו להתקשר זה לזה.
כמו אמא לגבי הילד שלה. היא מסתכלת על הילד שלה, ובעיניה הוא הכי יפה, הכי טוב. היא לא מסוגלת לגלות בו דברים לא טובים ורעים, כי האהבה "מקלקלת" אותה, והיא רואה בו רק דברים טובים, את הרעים היא לא רואה. ובילד של השכן היא רואה דווקא ההפך, היא רואה את החצי הרע ולא את החצי הטוב, כי אין לה אהבה אליו. אבל ברגע שתהיה לה אהבה גם לילד של השכן, אז גם בו היא לא תראה שום דבר רע, אלא רק טוב.
אנחנו רואים את זה בחיים. אפשר לדבר עם כל אמא ולהתחיל להצביע לה על תכונת אופי או התנהגות לא טובה של הילד שלה, היא לא תסכים לכך. או שהיא תצדיק אותו לגמרי, שהוא עושה את זה נכון וטוב, או שהיא לא תסכים שזה בכלל נמצא בו, כי היא באמת לא רואה. זה נקרא "על כל פשעים תכסה אהבה".
ולכן לערבות ההדדית שאנחנו צריכים להגיע, אנחנו מגיעים בצורה כזאת, שמאין ברירה אנחנו מתחילים לקַשר בינינו מרחוק, ללמוד את כל הדברים שיש בינינו, אבל הלימוד עצמו מלכתחילה צריך להיות לשם בניית קשר של אהבה מעל הפשעים. זאת אומרת, מלכתחילה אנחנו מתכוונים לוויתורים, ואז נגיע למצב שנוכל להתאחד בינינו גם ברמה הנפשית, כך שנרגיש את עצמנו קרובים.
העולם ודאי יהיה יותר בטוח, יותר רגוע. אנחנו לא נפחד שהילדים שלנו ייצאו לבד החוצה, כי כל אחד ואחד ידאג להם כמו שאנחנו דואגים להם, ואנחנו נדאג כך לאחרים.
style="text-decoration: underline">
style="text-decoration: underline">
שייך לקטגוריות 11. שיטה פסיכולוגית, התלות ההדדית, חינוך מבוגרים | להשאיר תגובה | |