Murray Bookchin
Field of reference: Ecology, Sociology
Description: The ecology crisis is an outcome of the crisis between humans, if this is ignored, no solutions will be found
"The Conflict Between Human & Human Is The Cause For The Conflict Between Humanity & Nature.
The conflict between humanity and nature is an extension of the conflict between human and human. Unless the ecology movement encompasses the problem of domination in all its aspects, it will contribute nothing toward eliminating the root causes of the ecological crisis of our time."
הוסף למועדפים
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, -מקורות מדעיים, השפעת הסביבה, 2. סביבה מחברת |
| להשאיר תגובה | |
Dr. Rodrigue Tremblay
Field of reference: Sociology
Description: The global crisis demands a new global ethical code
"The world faces a crisis of civilization, which is in reality a moral crisis. The modern moral worldview that has evolved since the 18th Century Age of Enlightenment seems to be weathering. There is a recrudescence of the old moral formulas that encourage conflicts and wars. Humanity is in need of a new moral revival, free of sectarian references, in order to pursue its long march for survival in a climate of progress and liberty."
הוסף למועדפים
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, -מקורות מדעיים, השפעת הסביבה, 2. סביבה מחברת |
| להשאיר תגובה | |
Stanford University
Field of reference: Sociology, Education
Description: A Panel on the "Role of Compassion in Education". The development of compassion and altruism in humanity will solve the world crisis issues (1hr long)
“The chain of causation for external world crises stems from internal afflictions of the human heart."The chain of causation that has resulted in ecologic catastrophe, global warming, poverty, war, these are not external events, external to ourselves. I submit to you that they are problems of the human heart. While science and technology offer great hope for many things, until this technology is focused on afflictions of the heart, I do not believe that there is hope for our species."Compassion is the key that unlocks that which separates us"Science and technology have the ability to have a profound influence on the human landscape. But that influence can lead us to the deepest valleys of suffering, or it can lead us to the peaks of our greatest potential. It is my belief that compassion is going to be the instrument that allows us to see the latter, and not the former. It is the key that will unlock that which separates us. It is the key that will address the issues, which we all think of as isolated issues, such as global warming, war, conflict, poverty. Fundamentally, these are not entities that are external to ourselves; these are problems of the human heart."
הוסף למועדפים
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, -מקורות מדעיים, השפעת הסביבה, 2. סביבה מחברת |
| להשאיר תגובה | |
ירחון "דור הגלובליזציה"
Field of reference: Interdisciplinary
Description: The global crisis can only be solved through new education, science and paradigms that will shape a global worldview in people
"המשבר העולמי הוא שלב טבעי בהתפתחות המערכת העולמית. הוא הגיע כתוצאה משינוי הכללים הכלכליים, החברתיים, הפוליטיים והרוחניים, שהתרחש במעבר בין האלף הראשון לשני. המשבר הפיננסי-כלכלי העולמי של השנים 2008-2009 הוא שלב במשבר הגלובלי של המאה ה-20 וה-21.
בבסיס הסדר העולמי החדש צריכים לעמוד בראש ובראשונה עקרונות מוסריים: הומאניות, אחריות חברתית, סולידריות כלל אנושית. ללא שמירה על עקרונות אלו, האנושות לא תצליח לעשות סדר בבית הגלובלי שלה ולבנות מערכת יחסים חדשה ויציבה בין המדינות והעמים על פני כדור הארץ.
גילוי תופעת הגלובליזציה מכניס תיקונים משמעותיים בתוכן החינוך ובמטרותיו. מדובר בשינוי עקרוני של תודעת האנשים, בהבנה כללית ושלמה של המציאות הטבעית והחברתית. התפתחות החברה המודרנית מכתיבה צורך לפתח אצל האנשים מודעות גלובלית, יכולת חשיבה גלובלית, שמכוונים לתפיסה הולמת של המציאות על כל ניגודיה, להבנת אחדות הקשרים הטבעיים, החברתיים, הכלכליים והטכנולוגיים בעולם ההוליסטי.
כלכלת הידע צריכה להתבסס לא רק על השכלה בלתי פוסקת, אלא גם על חינוך בלתי פוסק של האדם – כאישיות וכאזרח. אף כוח לא יפתור את הבעיה הזאת, חוץ מהמדענים והמחנכים מכל רחבי העולם, אם יתאחדו כתוצאה מהכרת הבעיות הגלובליות.
פיתרון הבעיות הגלובליות של האנושות, הפיכת הקשר בין האדם לטבע לקשר הרמוני והבטחת התפתחות יציבה – כל אלה בלתי אפשריים ללא הבנת ייחודיות התהליכים הגלובליים הטבעיים והטבעיים-אנושיים, על רקע האבולוציה הגלובלית (האוניברסלית) של כדור הארץ.
המשבר הגלובלי הוא פחות משבר ביחסים החברתיים, הכלכליים והפוליטיים על פני כדור הארץ, ויותר משבר של האדם עצמו. המאה ה-21 צריכה להיות מאה של טכנולוגיות הומניטריות, המכוונות להתפתחות הרמונית של האדם ושל הקשרים ההדדיים שלו עם החברה ועם הטבע.
הגלובליסטיקה חווה שלב של התהוות ככיוון רב-תחומי, ועולה הנושא של התפתחות מחקרים גלובליסטיים והכנסת התוצאות שלהם לתהליך החינוך וההשכלה של ההמונים. ההמונים צריכים להיות בעלי השקפת עולם רחבה, לרכוש יכולת הבנה כלל-עולמית של התהליכים המתרחשים ולנתח את הבעיות המתעוררות.
התנועה העיקרית של העולם המודרני היא לכיוון של שלמות יותר ויותר גדולה, לכיוון של יצירת שוק גלובלי אחד, סביבת תקשורת אחת, ושקיפות מידע לציבור. למרות זאת, חייבים לקחת בחשבון את העובדה, שבמדינות רבות לא מתרחשת גלובליזציה, אלא להיפך, פיצול היחסים החברתיים.
בהתפתחות התהליכים הגלובליים נצפית גדילה של התהוות השותפות של האנושות; חיבור האינטגרציות הכלכליות של העולם; התפתחות אמצעי התקשורת הכלל-עולמיים; התהוות התדמית של האנושות כ"אנחנו" בתודעת האנשים, על בסיס התקרבות הערכים.
יחד עם מגמות האינטגרציה, קודם כל בתחום הכלכלה, מסתמנת יותר ויותר המגמה לבידול לאומי-מדיני. ובאמת, העולם הגלובלי הוא אחד, אך קיימות בו מאות מדינות עם התכונות הלאומיות-מדיניות המיוחדות שלהן, והכמות שלהן הולכת וגדלה. זה יוצר בעיה של אינטראקציה בינלאומית במסגרת הגלובליזציה – חיבור תוך שמירת התכונות האתניות, השייכות הלאומית. כדי שהלאומיות לא תהפוך ללאומנות, שמתבטאת בקיצוניות לאומית, אתנית או דתית, אלא תשתחרר מהצורות האגואיסטיות ותשלים את התרבות הכלל עולמית.
הנהלה גלובלית אפקטיבית צריכה להיות בעלת מערכת משותפת של ערכים בסיסיים ומוסר כלל אנושי, שיהוו בסיס לראיית העולם הגלובלית ולחוק הגלובלי המוסמך.
כדאי להחליף את הפרדיגמה האקולוגית: לוותר על התנגדות האדם לטבע ולעבור ממערכת היררכית ל"מעגלית", שבה כל המרכיבים חשובים באותה המידה.
תוך סקירת שטח העבודה וייחודיות התפתחות הגלובליסטיקה, אפשר לקבוע היום שלא קיימת גישה יחידה, שמסבירה את המבנה, התפקוד וההתפתחות של המערכות, התהליכים והבעיות הגלובליות, ושמסוגלת לשמש בסיס לתחזיות. אנחנו צריכים ליצור את הגישה הזאת, תוך חיבור גישות פילוסופיות, פוליטיות, כלכליות, אקולוגיות, גלובליסטיות ואחרות.
משתתפי הקונגרס מציעים להעניק לגלובליסטיקה מעמד של מדע אקדמי ולהכניס אותה למערכת החינוך בתור מקצוע, שמלמד את עקרונות ראיית העולם הגלובלית ואת היכולת לקבל החלטות ניהוליות תוך לקיחה בחשבון של השלכות בעלות אופי גלובלי".
הוסף למועדפים
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, -מקורות מדעיים, השפעת הסביבה, 2. סביבה מחברת |
| להשאיר תגובה | |
Dr. Martin Nowak
Field of reference: Psychology, Sociology
Description: Using the power of reputation to facilitate public good
“The public goods game gives us an opportunity to explore interventions that encourage cooperation. Experiments have shown, for example, that making each player’s contribution public can sustain contributions at a high level. It appears that the benefit of earning a good name outweighs the costs of doing your part for the greater good, and even selfish people can be motivated to care. It is worth contributing in order to protect your standing in the community.”
הוסף למועדפים
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, -מקורות מדעיים, השפעת הסביבה, 2. סביבה מחברת |
| להשאיר תגובה | |