מאוד מאוד חשוב שהבית שלו יהיה מסודר כמו הבית שאליו הוא היה רגיל. זה תמיד היה כך
פורסם: 1.07.12, 3:36 pm
אם הם נמצאים בכזה קשר עם האמא, האם יש הרבה מקרים כאלה? אני לא חושב שיש הרבה.
שהם בקשר לא טוב עם האמא?
לא נראה לי שדבר כזה יכול להיות.
אולי כבר צריך לטפל בזה מצד האמא. אבל הגבר בכל זאת רגיל למשהו שהיה לו בילדות. ההרגלים האלה נעשו טבע שני במשך זמן הילדות והנערות, וצריך להשתמש בזה. אנחנו צריכים לעבוד על האדם. אנחנו צריכים לקשור אותו לבית, לילדים, למשפחה, לכל.
ועל ידי מה לקשור אותו? על ידי אותו ההרגל. מאוד מאוד חשוב שהבית שלו יהיה מסודר כמו הבית שאליו הוא היה רגיל. זה תמיד היה כך בכל התרבויות, בכל העמים. ובכלל פעם היו חיים קרוב זה לזה, הבן היה בונה את הבית שלו ליד הבית של ההורים. רק אחר כך אנחנו בנינו תנאים כאלה, שמשפחה קיימת ומחזיקה את עצמה כמשפחה, זה פלא.
לפי כל הנתונים, כל התנאים שיש היום, אני לא רואה איך זה בכלל אפשרי. ובפרט שיש לנו בעיה עם אורח החיים הכפול מזה שהיה קודם. פעם לחיות 40 שנה היה הישג. אדם היה חי פעם עד גיל 40, 35, או אפילו 30. היום אנשים חיים עד גיל 80, ובהתאם לזה נשים בגיל 50 היום יולדות, והגברים בגיל 60, 70 עדיין גברים. זה משהו שלא היה קודם. לכן עלינו להבין שאנחנו לא יכולים להשוות את המשפחה של היום עם המשפחה לפני 200 שנה. אז החיים היו חצי מהיום, עם כל מה שקרה באמצע.
יכול להיות. גם בגלל שאנחנו אוכלים היום כל מיני דברים שיש בהם המון הורמונים, מהשכפול הגנטי ועוד, יוצא שיש לנו נטיות, דחפים מיניים מופרזים למיניהם. תראי אילו עיוותים יש בגישה למין וכן הלאה. אנחנו נמצאים במצב לא בריא, ואנחנו לא מספיק עובדים נגד התופעות האלה. זאת אומרת כדי לתקן אותן, אלא לוחצים על האדם בזה שאומרים, "אסור לך", וזהו. למרות שאנחנו בעצמנו גורמים לזה.
שייך לקטגוריות בריאות/רפואה, הורות, הטבע, המשבר, זוגיות ומשפחה, טבע הגבר ותפקידו, כלכלה/בריאות/ביטחון, נושאי הערבות | להשאיר תגובה | |
זה שהוא מתייחס אליה כאל אישה מיוחדת בעולם, זה לאו דווקא שייך לאהבת מין
פורסם: 1.07.12, 3:35 pm
נכון.
מזה הוא בורח.
לעשות סביבה ולהדביק אותו במרכז.
כן.
כן. את הילדים, את המשפחה, במיוחד את ההורים שלו, כולם צריכים להיות יותר ויותר קשורים והוא באמצע. זה ממש כך. להזמין אותם לערב שבת, כל מיני כאלה הזמנות. זו ממש חייבת להיות תכנית הבראה. וגם לא לראות את זה כמשהו נורא, כי הבעיה אצל האישה שמין ורגש קשורים יחד. ולגבר זה בכלל לא שייך אחד לשני. יש לו רגש לאמא, רגש לאישה, רגש לאמא של הילדים שלו. יש לו בדמות האישה הרבה מאוד שכבות והוא מייחס אליה הרבה מאוד יחסים. אבל במיוחד היחס שלו לאשתו הוא, איזו מין אזהרה, פחד כמו כלפי אמא של ילד קטן. וזה נשאר. אפשר לשאול כל גבר, כל מאצ'ו, "מה יש?" מאשתו הוא קצת מפחד. ולכן צריך להשתמש בזה, רק שלצערנו אנחנו לא מבינים זאת.
ולכן שוב, זה שהוא אוהב אותה, זה שהוא מעריך אותה, זה שהוא מתייחס אליה כאל אישה מיוחדת בעולם, זה לאו דווקא שייך לאהבת מין. הוא רוצה להיות איתה כל החיים, אבל בקשר הפיזי, המיני הוא מאבד עניין מהר מאוד, ובכלל מאבד עניין עם כל אישה שהוא יהיה איתה כמה פעמים, או כמה שנים זה תלוי, אבל כך זה תמיד עם כל הגברים.
לכן יש כאן בעיה אחרת, שאנחנו צריכים להבין את הפיזיולוגיה ואת הפסיכולוגיה של הגבר ושל האישה. שאצלה יש עניין של הקנייה, שהיא נמכרת כביכול. ואצלה ככל שהיא יותר נמצאת עם הגבר, היא יותר נמשכת אליו ומרגישה אותו כחלק ממנה. ואצלו זה לא מוסיף שום דבר במשך החיים, הרגל לא נעשה כאן טבע שני, אלא דווקא ההיפך. עד כמה שהוא נמצא עם אישה הוא פתאום מרגיש דחפים ומסתכל על נשים אחרות.
ואפשר לראות זאת בצורה אחרת. גבר נהנה לראות אישה. כשהוא מתסכל עליה, הוא נהנה. יש לו סוג רצון ותענוג להסתכל על נשים. לאישה אין רצון וסוג תענוג לראות את הגבר וליהנות ממנו. אישה הולכת ברחוב ומסתכלת על נשים אחרות. גבר הולך ברחוב ומסתכל על נשים. זה הבדל גדול מאוד ביחס למין ולחיים.
ולכן מה שנראה לאישה בגידה כמו שאני שומע ממך, זו לא בגידה. בגידה יכולה להיות בתנאי שאנחנו מדברים כבר על רגש כמו שסיפרת, שבאמת יש שם רגש והוא לא יכול להתנתק, זה משהו אחר. אבל אם זה מדובר על סיפוק מיני בלבד, זה היה בתרבויות בכל העולם, בכל הזמנים, לגברים הכול היה פתוח, היו בתי בושת, או כל מיני מקומות אחרים שאליהם הוא היה תמיד היה יכול להיכנס, וזה לא נחשב. זאת אומרת, תמיד אצלו עניין המין ועניין היחס, האהבה והקשר, הם שני דברים שונים לגמרי, מערכות שונות. מה שאין כן אצל האישה, זה לא.
הם לא מפותחים.
כן, אני אומר את זה ברצינות.
שייך לקטגוריות -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, זוגיות, זוגיות ומשפחה, חינוך לנשים/משפחה, טבע הגבר ותפקידו | להשאיר תגובה | |
אני מצטער, זה הטבע שלנו. צריכים לפחד לא מבגידה פיזית, אלא מבגידה נפשית
פורסם: 1.07.12, 3:34 pm
מה?
לא, אין שוטר פנימי. יש חינוך, יש חוסר גישה, יש חוסר תנאים, אבל אין שוטר פנימי. כולנו אגואיסטיים, כולנו רצון ליהנות ולא שום דבר חוץ מזה. אני מצטער, זה הטבע שלנו. צריכים לפחד לא מבגידה פיזית, אלא מבגידה נפשית, שיש אישה שפתאום תופסת את הגבר ומסובבת אותו וקושרת אותו על ידי איזו מין עבודה מיוחדת עליו. והוא גם רואה בה משהו מיוחד, כמו שדיברנו שזה משהו מהילדות, שהיא אולי דומה לאמא שלו במשהו. צריך לראות את הדברים האלה, למה הוא נקשר, למה הוא נמכר. אבל אם לא, אם זה רק פיסי, זה בכלל לא נחשב. כאן צריך לעבוד על אשתו שתבין את הדברים ובסבלנות תחכה עד שזה ייפתר.
אנחנו לא צריכים לזהות, אנחנו צריכים להבין שזה יקרה בטוח בכל משפחה. מצד הגברים ב- 100% אחוז, מצד הנשים גם בהרבה מאוד אחוזים, ולכן אנחנו צריכים לתת להן מראש בסיס פסיכולוגי טוב, הבנה, תמיכה, שהן יידעו מה לעשות במקרים כאלה, אם הם יתגלו. חייב להיות טיפול מונע. ואני חושב שעל ידי כך אנחנו נוכל באמת לשמור על המשפחה.
אני חושב שעשרות אחוזים של גירושין היינו יכולים למנוע, אם היינו מכינים את בני הזוג הצורה נכונה, לקבל את בגידת הגבר ולדעת איך להעביר את הדברים האלה בשלום. כי בכל זאת שומרים על המשפחה, שומרים על הילדים, ממשיכים לחיות יחד, עוברים כאלה מקרים, אלה החיים, זה אנחנו, והסביבה והחברה, ואפשר להמשיך. סך הכול אף אחד לא מרוויח מפירוק המשפחה. אנשים עושים את זה סתם מתוך עצבים, כאילו אנחנו מתקנים בזה משהו. אני מסתכל על הדברים האלה כך, האם הצעד הבא זה תיקון, או קלקול? מה מתקנים בזה שמתגרשים? כלום, שום דבר.
גם לא את האגו. סך הכול כולם סובלים. אחר כך הגבר הזה בא לבן, או לבת, לילדים שלו לקחת אותם לאיזה יום חופש, אז גם הילדים מסתכלים עליו כמו על אבא שבגד בהם. לא באמא, ולא במשפחה, אלא זלזל בהם, עזב אותם, הם לא מבינים אחרת. ואפילו שהם כבר מבינים, אז זה נעשה עוד יותר גרוע, לכן בכל מקרה אנחנו חייבים להתאמץ לשמור על המשפחה,
שייך לקטגוריות -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, הסברה וחינוך לערבות, זוגיות, זוגיות ומשפחה, חינוך לנשים/משפחה, חינוך מבוגרים | להשאיר תגובה | |
המושג אישה זה הבית. ואם יש בגידה - הבית נמכר, הבית נהרס, הבית כבר לא קיים
פורסם: 1.07.12, 2:30 pm
אני לא יכול להגיד לך, זה תלוי בחינוך, זה תלוי בהסכמה החברתית.
יצא לי לדבר עם אנשים שהיו הולכים יחד לכל מיני אורגיות משפחתיות.
צריכים לעזור לו בכל זאת, עד כמה שניתן, לשמור על המשפחה.
זה הרבה יותר קשה.
זה בטוח, וכך גם מקובל בחברה ותמיד היה כך מקובל, שזה דבר שלא יתכן כביכול, כי אישה זה הבית. המושג אישה זה הבית. ואם יש בגידה, זאת אומרת, הבית נמכר, הבית נהרס, הבית כבר לא קיים. חוץ מזה, מצד הפיסיולוגיה יש כבר בעיה. למה יש עניין של הבתולים וכל הדברים האלו, זה לא צחוק, זה מושרש אצלנו בגנים. הגבר הוא סך הכל חיה שרוצה להעביר דרך האישה את הזרע שלו, את הצאצאים שלו, לתת להם קיום. ואם אישה בוגדת עם מישהו, אפילו שהזרע בא מבעלה, אבל בילדים יש כבר חלק ממי שהיא שכבה איתו. זה לא יעזור, כך זה נשאר בה. זה ידוע לנו.
ולכן זה מאוד חשוב. זאת אומרת, לגבר זו לא בגידה, אלא חוסר צורך בקיום הדדי.
אם האישה בגדה, היא כבר לא שלו, הוא כבר לא "בעל" עליה, לא בעלה. ברוב המקרים אני חושב שהגברים מאבדים כל יחס, אין להם שום אינטרס לאישה. ושוב, יש ילדים, הוא עשה איתה עסק משותף, אבל בעצם אם זה גבר נורמאלי. יכול להיות שהוא מודרני, הכל יכול להיות, אבל נראה לי שהוא עד כדי כך מאבד את היחס שהיא שלו, שבקושי יכול להתקיים איתה, להמשיך איתה.
עצום. זה אצלנו מעולם החי, בצורה מאוד מאוד ברורה.
מה אנחנו עושים עם הגבר?
אני חושב שכאן זה כמו שאתם אומרים שיש דעת החברה החזקה היום, שהדברים האלה יכולים לקרות ויש בזה גם עניין מודרני ומתקדם ולא נורא כל כך, צריכים להפעיל את הדברים האלה בגבר כדי להראות לו שזה בסדר, זה נורמאלי. לבלבל לו קצת את האינסטינקטים שלו מדרגת החי שלו ו"כך אצלנו כולם ככה, אין בעיה, הכל בסדר גמור, אפשר לוותר על זה. תהיו עוד מעט זקנים, תצחקו מזה", וכולי וכולי.
אני חושב שזה הטיפול שאנחנו צריכים לתת לגבר, לטשטש בו את היחס שלו של הבעלות על אישה. וזה אפשרי. אבל שוב אני אומר, זה מאוד קשה.
האישה צריכה כאן לעשות עבודה מאוד שקטה במסירות. אבל גם לא מסירות גסה כזאת, אלא להראות את המסירות שלה. מסירות לילדים במיוחד ולמשפחה, ופחות במסירות לגבר. כאן היא צריכה להתייחס לעניין, להיות בעדינות מצידה.
שזה לא ייראה כאילו שהיא בכל דבר מחפה על החטא. צריכים כאן להגיע לאיזו שבירה, שבאמת הוא ירגיש שהיא מאוד מצטערת, כאילו שזה היה בבלבול גדול, לא בהכרה מלאה מצידה. צריכים להמתיק לו את העניין שזאת לא בגידה ממש, כי כלפי הגבר, זו בגידה.
נקבה שבורחת מהזכר, היא ממש בוגדת בו. דבר כזה לא קורה בעולם החי.
להגיד שהיא הייתה מבולבלת, שלא הלכה לזה בדעת ברורה, בלב פתוח.
פעם היו בעיות שרופאי נשים, או רופאים בכלל, מטפלים בנשים, שאישה צריכה להתפשט מול גבר, יש הרבה סיפורים כאלה, אבל לאט לאט התרגלו לזה ואתה רואה, דעת הקהל פעלה לכיוון הזה.
כן, איזה גבר יודע אם יש לאשתו רופא או רופאת נשים? או אם היא הולכת ללדת, זה בכלל. אבל פעם זה היה מאוד קריטי, היו מיילדות, אז אתה רואה, זה עניין של הסכמה חברתית, זו לא בעלות.
גם, עברו כאן מין מחסום פסיכולוגי.
שייך לקטגוריות -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, השפעת הסביבה, זוגיות, זוגיות ומשפחה, חינוך לנשים/משפחה, טבע הגבר ותפקידו, טבע/תפקיד האישה, נושאי הערבות | להשאיר תגובה | |
כשהיא מתייחסת לגבר עם הגוף ועם הנשמה שם זו בעלות, זו אהבה
פורסם: 1.07.12, 2:28 pm
פעם אישה הייתה כולה מכוסה, היום היא בביקיני כזה, שכאילו יותר טוב בלי כלום.
רק להראות שבבית הכל מסודר והכל יפה וטוב, ושבאמת היא מסורה לבית ולכל וגם אליו, אבל את כל הדברים האחרים הוא צריך לקבל מהסביבה, מהפסיכולוג, שהם יטשטשו לו את הדברים האלה בקשר לבגידה. שזה לא נורא, שזה מקובל, שזה קורה ושזה בכלל, זה נעשה בצורה כזאת, בהיסח דעת כאילו, לא ממש במסירות לבבית. כי הוא מתאר שהאישה מעבירה את הרגשת התלות, השייכות ממנו לגבר אחר. לא לגבר, לבעלות אחרת.
אישה שבוגדת בגבר, היא מעבירה לגבר השני את הרגשות שלה, עכשיו היא כאילו שייכת לו. היא מרגישה את עצמה שהיא שייכת לו ממש, מה יש כאן להגיד. זה ברור. וזה גבר מרגיש, זאת הבגידה. זה ההבדל ביניהם, גבר שנקשר לאיזו אישה יכול להיות קשור לעשרים נשים אחרות או שיהיו לו אלף נשים.
אצל אישה זה היינו הך.
אצלה לא יכול להיות אחד בלי השני, אלא אם כן היא יצאנית, ואז אצלה זה מנותק, וכשהיא מזדווגת עם גבר בלי רגש והיא מזדווגת עם גבר עם רגש זה משהו אחר לגמרי. שם היא עובדת ואין לה שום קשר בכלל לגוף שלה, היא לא שייכת לכלום. היא מסתכלת, היא רואה לפניה מאה דולר. זהו. כשהיא מתייחסת לגבר עם הגוף ועם הנשמה שם זו בעלות, זו אהבה.
כן, לגמרי, וטוב מאוד אם הם יודעים להבדיל את המערכות האלה. כי במשך השנים אנחנו משתנים, האישה נמצאת בכל מיני תקופות שאי אפשר להיות קרוב אליה. אני יודע שאני אוהב אותה, שאני נמצא איתה ונשאר, שיש בינינו קשר נפשי. ולגבי הקשר הגופני, כך קורה או לא וכן הלאה, מי יודע מה קורה עם כל אחד במשך החיים הארוכים שלנו היום.
שייך לקטגוריות זוגיות, זוגיות ומשפחה, חינוך לנשים/משפחה, טבע הגבר ותפקידו, טבע/תפקיד האישה | להשאיר תגובה | |