אני מדבר על ההתאמה הפנימית, שאדם נמשך לזה. אדם נמשך לשורש שלו
פורסם: 27.06.12, 11:07 am
זו טעות. זה חי בו. הקן שממנו הוא יצא חי בו, אם הוא רוצה או לא רוצה, בתת ההכרה או בהכרה ממש הוא ירצה שיהיה לו בבית כמו אצל אמא.
זה לא חשוב. הקורס שלי כדי לגלות את הדברים האלה, מאיפה שאת באת ולהתאים את הדברים האלה לזמן הנוכחי. זה לא יעזור, הטבע הוא הטבע, אנחנו לא יכולים לשבור אותו. ובשביל מה?
ניצה: הקורס הזה צריך לתת כלים מאוד ישימים שהאדם בעצמו יזהה תכונות, ערכים.
אני מצטער, אבל קשה לי בלי דוגמאות. אני לא רוצה להיכנס לזה, אבל בכל זאת אני זורק עוד משפט. בעבר בישראל היה אסור להתחתן, אלא רק בתוך השבטים.
אם היינו מדברים בצורה פשוטה, רחבה, אז יש הרבה מה לומר ולהזכיר את הדברים האלה מהתנ"ך ומאותם הזמנים. אני לא מדבר על הרוחניות שבזה, אני מדבר על הגשמיות שבזה, שבכל זאת יש אופי לכל שבט ובתוך האופי אתה נשאר.
אורית: אז מה עם מחלות גנטיות שמתפתחות בתוך השבטיות או בתוך העדה? זה גם משהו שצריך לקחת בחשבון.
אני חושב שזה לא היה פעם. אני לא יכול להגיד מה נכון להיום. ודאי שיש לנו בעיות גנטיות בחברה מוגבלת בכמות מסוימת של האוכלוסייה, אבל בכל זאת אנחנו יכולים למצוא התאמה. יכול להיות שבגלל זה שנפלו מהגובה שלהם, אז בוטל האיסור הזה, התנאי הזה והתחילו להתחתן בין השבטים.
אני לא יודע. לא התעסקתי בזה, אני לא יכול להגיד. היו זמנים שהיו מתחתנים דווקא עם בני דודים, אבל אין לי תשובה על זה. אבל אני מדבר על ההתאמה הפנימית, שאדם נמשך לזה. אדם נמשך לשורש שלו, ואנחנו רואים את כל המאצ'ואים הצעירים האלה אחרי עשר, חמש עשרה שנה, עשרים שנה עד כמה שהוא דומה לאמא שלו, לאבא שלו וכך זה עובד. איפה שהייתי בעולם, איפה שראיתי, הכול חוזר לשורשו.
style="text-decoration: underline">
שייך לקטגוריות -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, זוגיות, חינוך מבוגרים | להשאיר תגובה | |
זה מה שבעצם מבדיל בינינו, כל אחד בצורה שונה, אבל כל אחד הוא רצון ליהנות, זה כל הטבע
פורסם: 27.06.12, 11:03 am
אין לי קורס כזה מוכן, אבל אם נשב עם פסיכולוגים והם יתחילו לשאול אותי, אז אולי נוכל לפתח כזה קורס, כמו עם דוקטור אוליאנוב.
הכוונה ראשונה זה יהיה היסוד שבתוך האדם, שממנו הוא חי, אותו הוא רוצה למלא, אותו הוא רוצה לקיים, שהוא נקרא "רצון ליהנות". פשוט רצון ליהנות. סוגים, אופנים, גדלים זה מה שבעצם מבדיל בינינו, כל אחד בצורה שונה, אבל כל אחד הוא רצון ליהנות, זה כל הטבע.
אז קודם כל מלמדים את היסוד הזה בדומם, צומח, חי, אדם, בכל חומר הבריאה ובאדם בדרגה המיוחדת ביותר. כשדומם, צומח וחי חיים לפי האינסטינקטים ובקיום האינסטינקטים הם מרגישים את עצמם שמתמלאים ואין להם הנאה, כי זה בא בצורה אינסטינקטיבית. והאדם יכול להמציא לעצמו עוד כל מיני מקורות להנאה, ואז הוא כל הזמן נמצא בהתפתחות. האגו שלו מתפתח, הרצון הזה ליהנות כל הזמן מתפתח, אדם בהתאם לזה מחפש על ידי מה למלא אותו וכך הוא מתקדם וחי. זאת אומרת זה החוק הראשון.
כן. וזה לא פשוט, דרך אגב.
זה משתנה ומתחלף, ובכל אחד בצורה שונה. זאת אומרת, כבר יש לנו בעיה, כי אני כל הזמן נמצא בשינוי, במה, על ידי מה למלא את עצמי. ובן או בת הזוג, אם אנחנו מדברים על ההתאמה, גם נמצא באותם השינויים. ואיך אנחנו, המערכות המשתנות המקבילות, שכל אחד מסתובב בכיוונים ובהתקדמויות שונות, איך אנחנו מתאימים את עצמנו עכשיו להיות באיזה קשר. זו בעיה. אנחנו רואים שזה מקור הבעיה.
אני רוצה להתפתח כך, היא חושבת כך, אני רוצה בזה, היא רוצה בזה, וזה כל המקור לאי התאמה. אם כך איפה אנחנו יכולים עכשיו להבדיל ברצון ליהנות משהו שאנחנו יכולים להשלים בזה, להזדווג בזה, להתקשר בזה ולהיות בזה כאחד. וכל יתר דברים הנוספים, שם כל אחד מאיתנו מתפתח, מה שנקרא במקצוע שלו, בהובי שלו.
style="text-decoration: underline">
שייך לקטגוריות זוגיות, חינוך לנשים/משפחה, חינוך מבוגרים | להשאיר תגובה | |
איך אני מכיר את עצמי ואיך אני משנה את עצמי. זה היסוד
פורסם: 27.06.12, 10:56 am
לא. זה לא מה גורם. קודם כל לומדים את הטבע, שהטבע שלי זה להשיג הנאה.
לא, לא זה לא מספיק.
כן, כי זה כל כך יסודי וכל כך יסוד לכל יתר הדברים, שאדם צריך לראות את זה בכל מה שקורה לו ובכל האנושות. לו ולהורים שלו, ובכל הדברים, ושזה מוביל אותו במחשבה וברגש. שזה החומר של הבריאה, הכוונה שזה הכוח שכל הזמן מתפתח בי. במה אני יכול להשתתף בעצמי בכוח הזה או שזה פתאום קופץ לי מבפנים ומתעורר ואני לא יכול לשלוט עליו, או שאני יכול על ידי דברים מסוימים. כאן אנחנו נכנסים לשיעור השני. על ידי מה אני יכול לנהל את הרצון ליהנות, או במילים אחרות איך אני משיג בחירה חופשית.
כן. במילים אחרות איך אני נעשה "אדם", שאני אהיה עצמאי.
אבל בלי זה אני נשאר סתם בהמה שמשוטטת בחיים, כמו כלב ברחוב, שכל הזמן מחפש משהו עם האף שלו, ואני לא יודע מה ומי. וכך כל האנושות. זאת אומרת, כאן אנחנו יכולים להראות להם שאנחנו רוצים לתת להם טיפ מאוד מיוחד. זה השיעור השני. על ידי מה אני מעצב את עצמי, לא חשוב מי אני, מה אני. זה לא שיעור אחד. זאת אומרת, מה הערכים שבי, הרצונות שבי, אוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, מושכלות. איך אני בוחר בהם סוגי בני אדם שונים, במה בכל אחד יותר ופחות. כולם נכללים מכל הרצונות האלה וכולי וכולי. יש לנו כבר מערכי שיעור כאלה.
והעיקר, איך אני מנהל את עצמי עכשיו אם אני רצון ליהנות? על ידי סביבה מיוחדת. אני בכל זאת בא עם הגרסא דינקותא, ויש לי אפשרות לסדר את כל הדברים שנמצאים בי נכון להיום כמו שאני, לא יודע איזו מערכת אני, מבולבל, לא יודע בעצמי, מי אני, מה אני. איך אני יכול לברר? האם יש איזה מכשיר שאני יכול לחבר לעצמי ולסדר אותי, כמו מחשב, כמו רופא שבודק את החולה ורואה אילו מערכות בסדר או לא בסדר. איך אנחנו מסדרים את הכול, איך אני מכיר את עצמי ואיך אני משנה את עצמי. זה היסוד. זאת אומרת, השיעור הראשון זה הטבע, והשיעור השני זה מה אנחנו עושים עם הטבע שלנו, אם אנחנו מסוגלים לעשות משהו.
בשיעור השלישי אני צריך לבנות, האם יש חברה כזאת שעל ידה, כמו על ידי הכוח המברר והכוח המתקן, אני יכול לגשת ולסדר את עצמי. בכמה אני יכול, במה, אילו גבולות, מה להעדיף, במה אני בוחר להשתנות או לא. כאן יש שטח כל כך גדול, תלוי איך אנחנו מגבילים את האדם מלספר לו את כל הדברים האלה. אבל אין מה לעשות הלאה בלי שהוא יֵדע שהוא יכול לנהל את עצמו, לנווט את עצמו
style="text-decoration: underline">
שייך לקטגוריות זוגיות, חינוך לנשים/משפחה, חינוך מבוגרים | להשאיר תגובה | |
כדי לסדר את המשבר בחיי המשפחה אנחנו צריכים ממש לתקן את עצמנו ביסוד שלנו, באגו שלנו
פורסם: 27.06.12, 10:54 am
את לא יכולה. איך את יכולה בצורה הכרתית, בבירור, בביקורת שלך להתקשר למישהו אם אין לך כלים להתקשר נכון. איפה ההגה, איפה הגז, הבלם?
לא, השיעור השני יכול להיות עשר פגישות.
זה נקרא שיעור שני.
אחרי שאת יודעת איך את יכולה לנהל את עצמך, ההגה פנימי, הכל פנימי, ואת יודעת עכשיו איך ללמוד את הזולת, זה לא שיעור שני, זה כבר שיעור שלישי. הזולת, זאת אומרת, משהו שמחוץ לי. אולי משהו שמחוץ לי זו העתקה ממני, אולי נדמה לי שזה מחוץ לי, אולי זה מה שאני מתאר, כמו שאנחנו שומעים אחד מהשני, "אתה לא מכיר אותי " כך אישה אומרת לבעלה. עשרים שנה אני חי לידה, והיא אומרת, "אתה לא מכיר אותי", "אתה לא רוצה", וכן הלאה.
זאת אומרת להכיר את השני, מי זה השני, עזר כנגדו, יש כאן הרבה דברים שבפסיכולוגיה אני חייב להתחיל לעבוד על עצמי כדי לנטרל את עצמי, כדי להרגיש את השני. אחרת אני לא מרגיש אותו, אחרת אני מרגיש את הדמות שלו בי, שאני בניתי. זו לא הדמות שלו, זה שאני בניתי אותו, זאת הטענה בעצם, "אותי אתה לא מרגיש".
יכול להיות שזה עוד שיעור. אנחנו רואים שאותו משבר שאנחנו נכנסים היום לעומק בחיי המשפחה הוא לא סתם משבר קטן, אלא הוא יסודי ביותר, כי הוא מנתק לנו בכלל את המשך הקיום האנושי, אם אנחנו לא נסדר אותו. וכדי לסדר אותו אנחנו צריכים ממש לתקן את עצמנו ביסוד שלנו, באגו שלנו.
style="text-decoration: underline">
שייך לקטגוריות זוגיות, חינוך לנשים/משפחה, חינוך מבוגרים | להשאיר תגובה | |
חוץ מהדברים ההכרחיים לקיום הגופני של האדם, כל היתר זה היחס שהסביבה יכולה להעניק לו
פורסם: 26.06.12, 7:55 am
קודם כל אנחנו רואים את זה ממחקרים, ואתן בטח יודעות ממחקרים של פסיכולוגים, סוציולוגים, עד כמה שהחברה משפיעה על האדם, עד כמה שהאדם מושפע מהחברה. קראתי לא מזמן מחקר של קבוצת פסיכולוגים גדולה, שכותבת שחוץ ממזון, שתייה, מנוחה, הסקה, קירות בית, חוץ ממה שעקרוני לחיי האדם, כל היתר שיכול למלא אותו באמת זה לא הכסף ולא כלום אלא היחס החברתי. המחקר הזה נעשה באיזו אוניברסיטה אמריקאית, עם אנשים מאוד רציניים, קבוצת פסיכולוגים שעשתה את המחקר הזה במשך הרבה שנים.
אז ודאי שהאדם מאוד מושפע מהסביבה וכותבים שם, שחוץ מהדברים ההכרחיים לקיום הגופני של האדם, כל היתר זה היחס שהסביבה יכולה להעניק לו. אפילו לא העושר ולא הכבוד ולא השליטה ואפילו לא המדע, שום דבר. אם החברה, הסביבה, מתייחסת אליו טוב, יפה, חם, היא יכולה למלא לו את כל הצרכים חוץ מצרכים גופניים כמו אוכל, מין, משפחה. אז כאן אנחנו רואים עד כמה שהסביבה היא גורם חשוב כאן.
כן, עם הסובבים אותנו.
כל אדם, אפילו הקטן ביותר שיודע רק לעבוד ולהיות בבית, רואה קצת כדורגל, ואולי עוד משהו, שחי כך, הוא מרגיש את עצמו חי טוב, בתנאי שמרגיש יחס טוב מהסביבה. ואם כך, אז הפתרון שלנו הוא פשוט, איך אנחנו מלמדים אותו לשנות את הסביבה שהיא תהיה טובה אליו. איך אנחנו בונים אנשים כאלה, אולי באיזו קבוצה, שהם יארגנו את הסביבה הטובה לעצמם. אולי להשתייך לאיזה מועדון, שירגיש בזה טוב, שימלא את החיים שלו בטוב. ודאי שזה לא ימלא לו את המזון ההכרחי, אבל את כל היתר ימלא.
יכול להיות שלא צריך לייצר את האטמוספירה, אלא הוא בעצמו מתחיל לפעול כך כלפי האחרים ורואה את הפידבק הנכון מהם, בלי לעשות מניפולציות, לארגן אנשים, לדבר איתם, אפילו זה מספיק.
לא נראה לי שיהיה יחס לא חיובי. הוא לא יקבל יחס שלילי.
לא יצחקו ממנו, לא ידברו עליו, לא. אם הוא פתאום ישנה את ההתנהגות שלו להתנהגות קצת יותר טובה, בכמה מילים, באיזה חיוך, אני חושב שהוא יקבל בחזרה אותו דבר. זה הטבע שלנו. נניח שתתקרבי לאיזה פושע רציני ביותר ותני לו פרח ותחייכי אליו, הוא לא יהיה מסוגל אחרי יחס כזה, לפתח תגובה רעה. זה ידוע וגם משתמשים בזה בפסיכולוגיה לאנשים שרוצים לעזור להם איך להתנהג בסביבה עוינת. אם את רוצה לנטרל את האדם, תיגשי אליו. פעם זה היה כך, "תן לי בבקשה אש, יש לך מצית" זה מספיק, כך את כבר מנטרלת אותו, הוא כבר נכנס לאיזה קשר, למשהו.
style="text-decoration: underline">
שייך לקטגוריות השפעת הסביבה | להשאיר תגובה | |