Field of reference: Economics
>"המשבר באירופה? "בעל ממדים שכמותם לא נראו בעבר"
style="text-decoration: underline">>לינק למאמר
שייך לקטגוריות 2. לראשונה גלובלי | להשאיר תגובה | |
Field of reference: Economics
>"להיערך להתמודדות עם תרחישי קיצון ולנקוט במשנה זהירות"
>style="text-decoration: underline">לינק למאמר
שייך לקטגוריות 2. לראשונה גלובלי | להשאיר תגובה | |
Field of reference: Economics
תאור: פירוט המשברים השונים (משבר בכל מקום)
>style="text-decoration: underline">http://laitman.co.il/?p=40983
>"אנחנו חיים בעולם חדש, גלובלי וכאוטי. עשר תכונות של העולם הזה מצביעות על מעבר לעידן חדש. סימני המציאות החדשה:
> 1. השלטון הלאומי בכל מדינה הופך להיות פחות ופחות עצמאי. חלק ניכר מהבעיות אינו יכול להיפתר בגבולותיה של מדינה אחת. האזרחים מצביעים למפלגה מסוימת מתוך ידיעה שיכולותיה לפתור את הבעיות מוגבלות.
>2. הצמיחה הבלתי מוגבלת בסקטור הציבורי אינה פותרת את הבעיות. המטרה העליונה היא חופש, שירוש הלחץ ההדדי. המדינה נקראה לעזור לאנשים להיפטר מכל לחץ, לרבות שימוש לרעה בשלטון הלאומי. לכן יש צורך בדמוקרטיה שמלווה בהתייעצויות ודיונים פתוחים.
>3. השלטון הלאומי במדינות הדמוקרטיות נחלש, ושלטון התאגידים הגלובליים גדל. למי הם כפופים?
>4. בעקבות צמיחת שלטון החברות הגלובליות, נוצרת מגמה לדרוש מהן אחריות חברתית, לטובת החברה.
>5. הלגיטימציה – הביסוס המוסרי למעשים – נובעת מדעת הקהל, שנוצרת לא רק על ידי כלי התקשורת, אלא גם על ידי הרשתות החברתיות. יותר ויותר אזרחים מן השורה הופכים להיות מקור ללגיטימיות של השלטון הלאומי והתאגידי.
>6. הרשתות החברתיות הופכות להיות אמצעי חזק מאין כמוהו לחיזוק וארגון התערבויות המוניות של אזרחים בחיים הציבוריים.
>7. המגמות המתוארות החמירו עם תחילת המשבר הכלכלי. בתי ההשקעות הגלובליים, המוגנים על ידי סוכנויות הדירוג הבינלאומיות, עוררו את המשבר, ואז יצאו ממנו מחוזקים מבחינה פיננסית, ולחצו לקיר את המוסדות הדמוקרטיים של ארה"ב ואירופה.
>8. הקיצוץ בתקציב והאבטלה גרמו להיווצרות פער ענק בהכנסות. נוספו המוני עניים חדשים, ועדיין התאגידים הגדולים מדווחים על רווחים, למרות המשבר.
>9. המשבר חשף את הרב-קוטביות של העולם ושל מעצמות כלכליות חדשות רבות. הדבר יביא לסל מטבעות חדש.
>10. קיימים גם משברים אחרים, שעליהם מדברים פחות, אבל הם משחקים תפקיד לא פחות חשוב. ארבעת גורמי צמיחת אוכלוסיית העולם נתקלים בבעיות הולכות וגדלות:
>- איום שינוי האקלים,
> - מיליארד איש נמצאים בסכנת תת-תזונה,
> - ל-1.2 מיליארד איש אין גישה למי שתייה,
> - ל-1.8 מיליארד איש אין גישה לחשמל.
> ניתן להגיב למתרחש בשתי דרכים:
> 1. באופן טבעי – בלבול והרגשת חוסר אונים,
> 2. חיפוש עיקש אחר פיתרון".
style="text-decoration: underline">>קישור למאמר בספרדית
שייך לקטגוריות 2. לראשונה גלובלי | להשאיר תגובה | |
Field of reference: Economics
תאור: לא רואים עתיד >style="text-decoration: underline">http://laitman.co.il/?p=44582
>דעתו של ד"ר א. צ'יחארב מהפקולטה לפילולוגיה באוניברסיטת מוסקבה: "המשבר הנוכחי הוא משבר בניהול החברה. הצורך האמיתי ביצירת מערכות הניהול הגלובלי כמערכות אינטגרליות ורב-מימדיות נמצא בניגוד לניסיון בניית הקואליציות בעבר. הגיע זמן להתאחדויות אינטגרליות רחבות, על-מדיניות. הבעיה העיקרית היא חיפוש המודל האופטימלי של מערכת אחידה גלובלית לניהול הקהילה העולמית והתשתיות הארגוניות והניהוליות".
>דעתה של ד"ר א. קודריאשצ'ובה מהמכון הממלכתי ליחסים בינלאומיים במוסקבה: "המשבר הפיננסי הנוכחי מהווה חלק ממשברים רבים שצומחים האחד מתוך השני: המשבר המיקרו-פוליטי, הכלכלי, האקולוגי, הדמוגרפי, הביטחוני, משבר האנרגיה וכן הלאה. יהיה ניתן לשלוט במשבר אך ורק בתנאי שהמערכת המאקרו-פוליטית תגיע לאיזון חדש שתואם לפעילות הכלכלית הבינלאומית ולשינויים החברתיים.
>התפתחות הגלובליזציה מפחיתה בצורה אובייקטיבית את משמעותם של השטחים. הצורות הרשתיות החדשות של ההתארגנות הפוליטית, הכלכלית והחברתית מתחרות בהשתייכות הלאומית והמדינית. המשבר מזרז את היחלשותה של העצמאות המדינית".
>דעתו של ד"ר י. פלייס, ראש מחלקת מדעי החברה והמדינה של האקדמיה לכלכלה: "לאור התפתחות הגלובליזציה, העצמאות המדינית נעשית יותר ויותר מוגבלת. כדי לשרוד ולהתפתח בתנאים של קשר הדדי טוטאלי, המדינות חייבות להתאים את פעולותיהן לפעולות של המדינות האחרות, לא רק הקרובות, אלא גם הרחוקות. המשבר הגלובלי הנוכחי הוכיח זאת מעל לכל ספק. בתנאים כאלה, האינטרס הלאומי יתאים את עצמו יותר ויותר לאינטרס של הקהילה הבינלאומית".
>דעתו של ו. לפקין, המדען הראשי של המכון לכלכלה עולמית ויחסים בינלאומיים באקדמיה הרוסית למדעים: "העיקר הוא השינוי האבולוציוני שמוביל את המערכת הגלובלית למצב החדש. המערכת העולמית משתנה באופן סדיר ואינטנסיבי. רק תהליך התפתחות האבולוציה, דרך המשברים, למערכת המחודשת, נשאר יציב מבחינה מערכתית. הקוטביות הגלובלית הופכת לאתגר העיקרי, וגם להגבלה העיקרית של ההתפתחות העולמית. וחוסר האלטרנטיבה למנהיגות האמריקאית הופך את השינוי העתידי לדרמטי עוד יותר. כל משבר מסמל שהפרדיגמה הקודמת כבר לא עובדת ולא מסוגלת לחזות את ההתפתחות העתידית. המשבר הוא שלב הכרחי בהתפתחות שאחראי על יישום השינויים המבניים והתיקונים הפונקציונליים במערכת האינטגרלית. אם לדבר על המיקרו-מערכת הגלובלית, התפקיד של המשבר הנוכחי הוא שינוי דרסטי של פרדיגמת המנהיגות הגלובלית".
style="text-decoration: underline">>לינק למאמר ברוסית
שייך לקטגוריות 2. לראשונה גלובלי | להשאיר תגובה | |
Field of reference: History
תאור: על כך שהמשבר הוא style="font-size: small">גלובלי ומקיף ולא היה כדוגמתו >style="text-decoration: underline">http://laitman.co.il/?p=45455
>מיכאל דליאגין, כלכלן ופוליטיקאי רוסי: "ההבנה הפשטנית של המושגים גלובליזציה ואינטגרציה אינה נכונה. השלב הנוכחי של הגלובליזציה הוא שלב נבדל לגמרי, השלב הגבוה של האינטגרציה".
>אנטולי דמיטרייב, סוציולוג: "האחדות הגנטית של האנושות היא תנאי מוקדם לשלב הנוכחי של תהליך הגלובליזציה, שמתבטא בהתרחבות והתהדקות הקשרים המקיפים בין כל האזורים ובין כל העמים שעל פני כדור הארץ. הופעתם של גזעים שונים וקבוצות אתניות רבות שלא ידעו על קיומן של האחרות, והתפזרותן בתקופת האבן החדשה – לעיתים נתפסת כשלב הראשון של הגלובליזציה. פירושו של התהליך היה שימור האחדות הביולוגית והגנטית, ועל כן הוא היווה תנאי מוקדם לגלובליזציה המודרנית, שמתבטאת ביצירת אחדות ריאלית כלכלית ותרבותית של האנושות".
>חוסה אורטגה אי גאסט, פילוסוף ספרדי: "העניין הוא שלפתע פתאום העולם שלנו התרחב, ויחד איתו התרחבה גם ההשקפה שלנו על העולם. בזמן האחרון ההשקפה הזאת מקיפה את כל כדור הארץ; כל פרט, כל אדם ממוצע משתתף בחיי כל כדור הארץ. לפני שנה תושבי סביליה היו יכולים לעקוב דרך העיתונים, שעה אחר שעה, אחר מה שמתרחש עם קבוצת אנשים בקוטב הצפוני; הרי הקרח כביכול הופיעו בין השדות הלוהטים של אנדלוסיה. כל פיסת אדמה כבר אינה מבודדת בגבולות הגיאומטריים שלה, אלא פועלת בשיתוף פעולה עם החלקים האחרים של כדור הארץ. בהתאם לחוק הפיזיקלי הטוען כי הדברים נמצאים היכן שהם פועלים, אנחנו יכולים להכריז על כל נקודה על פני כדור הארץ כנקודה שנמצאת בכל מקום. קרבת המרחק הזאת הרחיבה את ההשקפה של כל אדם פרטי למימדים פנטסטיים".
>מרשל מקלואן, פילוסוף קנדי: "המהפך הזה קשור בחשמל ובהופעת האמצעים האלקטרוניים החדשים של התקשורת ההמונית, שהרסו את הזמן ואת המרחב, שחזרו את דיאלוג האנושות במימדים הגלובליים והפכו את העולם ל"משפחה גלובלית" אחת גדולה, שכל מה שמתרחש בה הופך מייד לנחלת הכלל, ולא ניתן להסתיר דבר. האדם המודרני מוצא את עצמו במצב של "ריבוי עולמות ותרבויות". החזרה לתפיסה "שבטית" של העולם היא ללא ספק דבר מבורך, כיוון שכך האנשים שוב מתחילים לחוש את עצמם כדבר שלם, כקיבוץ".
>רולנד רוברטסון, סוציולוג אמריקאי: "הגלובליזציה היא גם תהליך אובייקטיבי של דחיסת העולם כולו, וגם תהליך סובייקטיבי של העמקת ההכרה של העולם כמכלול אחד. הכוונה במילים "דחיסת העולם" היא גם תהליך התחזקות התלות ההדדית – המסחרית, הצבאית והפוליטית – בין הארצות הנכללות במערכת החברתית העולמית, וגם "דחיסה פנומנולוגית", שהיא הסתברות יותר ויותר גדולה לכך שהמעשים, הרצונות וההעדפות של פרטים בודדים ייקבעו לא על ידי השיוך המקומי והאתני שלהם, אלא על ידי אופק שייכות רחב יותר, בקנה מידה עולמי".
>אולריך בק, סוציולוג גרמני: "כוונת המשורר במושג 'גלובליזציה' היא קיום חברה עולמית בלי מדינה עולמית ובלי ממשלה עולמית. הגלובליות היא העובדה שהעולם כבר מזמן חי בחברה עולמית, ושהרעיון של מרחבים סגורים הפך לפיקציה".
>עמנואל ולרסטיין, סוציולוג אמריקאי: "ההבחנה בין חלקי המערכת העולמית מתבטאת בחלוקה הבינלאומית של העבודה, שמאפשרת עצמאות של המערכת בשלמותה. מלבד זאת, כל מערכת עולמית כוללת בתוכה תרבויות רבות, שיוצרות יחד את "העולם כולו", כפי שהוא נתפס על ידי הפרטים הבודדים.
style="text-decoration: underline">>קישור למאמר ברוסית
שייך לקטגוריות 2. לראשונה גלובלי | להשאיר תגובה | |