שיחה 12 - 11. שימוש מופרז (2)
פורסם: 10.01.12, 11:00 am
זה כביכול מוגזם אולי, אבל זה לא מוגזם. אם היית מביא את האדם למצב מיוחד כזה ושלא תהיה לו בחזרה שום בעיה, אלא גרם אחד של תענוג בטוח יהיה לו, ושום גרם רע חוץ ממנו, אז ודאי שיעשה זאת. אדם בנוי בצורה כזאת, שהוא מגיע לאגו, שלא מסוגל להתחשב באף אחד. זה לא שהוא טוב או רע. בסופו של דבר, זה סיום ההתפתחות האגואיסטית שלנו. בזה היא מסתיימת.
זה נכון לכל אדם, אבל אנחנו לא צריכים להגיע למעשים האלה. אם אנחנו כבר רואים את ההתפתחות ואת תהליך, אז "חכם עיניו בראשו", "חכם רואה את הנולד". אנחנו יכולים כבר לצפות מראש בסוף התהליך. בשביל מה לנו להביא את האנושות למצב שיתחילו לאכול זה את זה? שיתחילו ממש להשמיד זה את זה? אלא אנחנו יכולים כבר עכשיו מהמכה הקטנה, כמו ילד חכם, להבין שלא כדאי ולהחליף את ההתנהגות.
לא, זה לא סיכום, זו פשוט תוצאה, שחוסר התחשבות, זאת אומרת, אי יכולת להשתמש באיזון בשני כוחות קבלה והשפעה, מביא אותי לחוסר התמצאות, היכן אני נמצא.
אנחנו רואים זאת, לפי השליטים ואנשי כלכלה ופיננסים, שלא יכולים למצוא דרך בעולם שלנו ולא ימצאו. הם יתעסקו בכל דבר שרק אפשר כדי להרחיק בצורה כלשהי את הסוף. בכך הם מורידים אותנו ממש למצב גרוע יותר ויותר, עד שיצאו מיליוני אנשים לרחובות ויתחילו מהומות, עד מלחמות עולם, מגיפות, מכות טבע ועוד, ועוד.
style="text-decoration: underline">
שייך לקטגוריות 11. שימוש מופרז (2) | להשאיר תגובה | |
שיחה 12 - 12. להחיות את המערכת
פורסם: 10.01.12, 10:55 am
לא כוח המחשבה שלנו, אלא כוח המחשבה שנמצא בטבע, התוכנית הכללית, אותו מנוע שעובד ומסובב את הכל יחד. יוצא שאנחנו נמצאים בנקודה מיוחדת מאוד בהתפתחות שלנו, שעד כה הטבע שלט בנו והביא אותנו לנקודה התחתונה של ההתפתחות, ועכשיו עלינו להתחיל לעלות ולרכוש את הכוח שנמצא בטבע, את כוח האיזון בין טוב לרע, מהאגו או הרצון לקבל עד הרצון להשפיע, כוח השפעה וכוח קבלה. שאם אנחנו מקבלים את המכשיר הזה ביד, שמשלב בין שני הכוחות, אנחנו מתחילים לשלוט על כל הטבע שנמצא לפנינו, באותה מערכת שאנחנו נמצאים. כי אנחנו נעשים באותה מערכת האלמנט האקטיבי, החי, הזז, המתפתח, המביא לכל המערכת הזאת חיוּת. אתה יכול לקרוא לזה "אור". כל המערכת לפי זה מתחילה לחיות, אתה מתחיל להחיות את המערכת.
בהתאם לכוח ההשפעה שאתה מפתח, יגדל בך עכשיו כוח קבלה חדש, לא קטן אגואיסטי שברמת החי השתמשת בו, ברמת האדם של העולם הישן. אלא עכשיו מתפתחים בך שני כוחות יחד, של האדם בעולם החדש. כי עד כה שהתפתחת בצורה אינסטינקטיבית כמו חי, התפתחת כל הזמן רק עד דרגה שהיא בלתי נסבלת. עכשיו שאתה הולך לפתח את כוח ההשפעה שלך כלפי הסביבה.
כן, נתינה והשפעה הם אותו דבר, אבל השפעה כוללת יותר. נתינה, התחשבות, התקרבות, תמיכה, חסד, עד אהבה הכוללת את כל יתר הביטויים של ההתקשרות, השתתפות ברצון הזולת, זה נקרא "כוח השפעה". אז ברגע שאני מתחיל לפתח בי את הכוח הזה, גדל לידו, כנגדו, הכוח השני, כוח הקבלה, שעוזר לי להשפיע. כי בי בעצמי, אין מה לתת לאחרים, אין במה להתקשר אליהם, אלא דווקא שאני לוקח את כל כוח הקבלה שלי ומשתמש בו כדי להשפיע לזולת.
אני נוצר על ידי הטבע ככוח קבלה בהתפתחות מתחילת היקום ועד היום הזה. עכשיו השאלה היא, איך אני הולך להשפיע לזולת, לחברה שאומרת לי "אם לא, אנחנו לא מקבלים אותך, אתה כלום, אתה אפס, אנחנו פשוט לא רוצים אותך. אתה פרא אדם, אתה נבזה, אתה מלוכלך". כך מבזים אותי לעיני הילדים, לעיני האישה, לעיני הקרובים, לעיני כל מה שיקר לי כאגואיסט שיש סביבו איזו חברה שחשובה לו.
אני מקבל מכולם הרגשה כזו, "פשוט, חבל שאתה קיים", עד כדי כך. ואז אני מתחיל להבין שכדאי לי להיות המשפיע. על ידי מה אני משפיע? על ידי אותו כוח הקבלה שיש לי, שאני מצרף אותו להשפעה. זאת אומרת, שיש לי את האגו הגדול שהייתי מרוויח, יש לי את האגו הגדול שהייתי בונה, שהייתי עושה משהו, ועכשיו אני משתמש באותם כוחות לטובת הזולת, זה נקרא כוח ההשפעה.
אנחנו יכולים לסכם את השיעור של היום כך, שעל ידי קניית כוח השפעה, אני מקבל בתוכי יכולת לראות את כל העולם בצורה שקופה. לדעת מה קורה, לסדר את עצמי, את המשפחה, את החברה הקרובה והרחוקה, את כל החיים שלי בצורה אידיאלית. עד כדי כך, שאני מגיע למצב, שאני מאושר ומרגיש מציאות נצחית, נכלל בה, ומגיע לדרגת האדם שכדאי לי לחיות, כדאי להתקיים, כדאי ללדת ילדים, כדאי הכל. אני גם מרגיש סיפוק, מרגיש מילוי, וכל זאת על ידי קניית כוח השפעה בעזרת הסביבה הנכונה.
אורן: תודה רבה הרב לייטמן, תודה גם לכם שהייתם איתנו, תבואו למפגש הבא. עד אז כל טוּב ולהתראות.
style="text-decoration: underline">
שייך לקטגוריות 12. להחיות את המערכת | להשאיר תגובה | |
שיחה 12 - הצורך באיזון עם הטבע והפתרון
פורסם: 10.01.12, 12:29 am
style="text-decoration: underline">
style="text-decoration: underline">
style="text-decoration: underline">
style="font-size: medium">
style="font-size: medium">
style="text-decoration: underline">
style="text-decoration: underline">
שייך לקטגוריות שיחה 12 | להשאיר תגובה | |
שיחה 11 - 1. פעולה אחת
פורסם: 9.01.12, 11:14 pm
style="text-align: right">
style="text-align: right">style="text-decoration: underline">
אורן: שלום לכם. אתם מצטרפים אלינו לסדרת השיחות הלימודיות באולפן, אנחנו עם הרב לייטמן. שלום לך הרב לייטמן.
שלום.
אורן: אני מזכיר למי שעדיין לא מכיר את הפורמט של השיחה הזאת, אנחנו מדמים באולפן מצב שבו הרב לייטמן מלמד כיתה של אנשים, שמישהו חשב שכדאי להושיב אותם ללמוד מול הרב לייטמן, והוא מלמד אותם דברים שכדאי היום לכל אדם בעולם לדעת. והם יכולים להיות מכל מדינה על פני הגלובוס. אתם תצטרפו אלינו לשיחה, ובטח יהיה לכם מה ללמוד.
היום נדבר מעט על פעולה אחת שאנחנו צריכים לעשות בחיים שלנו, כי על כל יתר הפעולות דיברנו במסגרת הבירור על הבחירה החופשית שיש לאדם. שיש לנו רק פעולה אחת, והיא לתקן את עצמנו. שכל התהליך שאנחנו עוברים בהתפתחות שלנו, באבולוציה, הוא מחויב, כי האגו גדל בנו כל פעם, מדור לדור ובמשך החיים.
אין עוד יצור כמו האדם שבמשך החיים הוא כל הזמן מתפתח, כל הזמן משתנה. אלא כמו שכתוב "עגל בן יומו, שור קרי", שאחרי כמה ימים כל בהמה, כל חיה, כבר יודעת איך להסתדר בחיים, יש לה כל הכוחות לשמור על עצמה, זמן קצר מאוד אחרי הלידה, היא כבר יודעת איך לא להזיק לעצמה. מה שאין כן אדם, כל עוד שהוא לא לומד, לא מקבל את החכמה הזאת מאחרים, מהסביבה, במשך המון שנים, הוא לא יודע איך לשמור על עצמו. ואפילו אחר כך,
ולכן הבדלנו זאת לשניים. שאדם בחיים שלו, כשהוא דואג לגוף שלו, למה שנקרא אצלנו "אוכל, מין, משפחה", הוא מתייחס לזה כמו לבהמה שלו, לחי. ולחי הזה הוא מתייחס בצורה רציונאלית, רצינית, מאוזנת. גם עם הגוף שלנו אנחנו עושים הרבה דברים מיותרים, וסך הכול באמת אין לזה כל הצדקה. יש דברים שהם כאילו טובים, אבל אם אנחנו משתמשים בהם בצורה מופרזת, אנחנו רק מזיקים לגוף. וההיפך, אם אנחנו יורדים מעט בצריכה, ולא ממלאים את הגוף בכל מיני דברים, בזה אנחנו עושים לו טובה גדולה ולא מרעילים אותו.
וכמו שאומרים הרופאים, ובכלל עוד בימי קדם, הרופאים אמרו שיותר טוב להשתמש בכמה דברים רעים מאשר בהרבה דברים טובים. כי דברים טובים בצורה מופרזת הם כאילו עושים יותר נזק לגוף מאשר קצת דברים רעים ורעילים.
ולכן, כבר דיברנו על זה שהצריכה שלנו ברמה הגשמית, איך שאנחנו מתקיימים במשפחה, בחברה שלנו, עם הילדים, בינינו לבין עצמנו, צריכה להביא אותנו בסופו של דבר לרמה מאוזנת, לרמת צריכה רציונאלית. לא שאנחנו מגבילים את עצמנו ומרגישים בכך מקופחים או ממש בחיי צער, אלא שאנחנו נבין שעד כאן ולא יותר, זה הבריא, הטוב.
style="text-align: right">style="text-decoration: underline">
שייך לקטגוריות -1. פעולה אחת, בריאות/רפואה, התפתחות האגו, שיחה 11 | להשאיר תגובה | |
שיחה 11 - 2. דרגת האדם
פורסם: 9.01.12, 10:45 pm
style="text-decoration: underline">
ואם כך אז מה כל היתר שהאדם צריך לעשות? דיברנו, שכל היתר שהאדם צריך דווקא לפנות את עצמו, לבנות מעצמו את האדם, את החלק שמעל הבהמה, מעל רמת החי שבו.
כי אנחנו כאילו שייכים לשני העולמות, לעולם החי ולעולם האדם, לעולם המְדבר.
אחר כך לאט לאט כשהוא גדל, אנחנו דואגים איך הוא מגיב, לרעשים, לצלילים, לאור וחושך, איך שהוא מגיב ויודע לתפוס הכול בידיים, איך הוא מתחיל להפעיל את הגוף שלו בתנועות. בינתיים תנועות כאלה שהוא לא שולט בהן, ואחר כך כאלה שנמצאות בשליטה, ועוד ועוד. אז אנחנו קונים כל מיני משחקים, צעצועים, וכך אנחנו מפתחים אותו. אם לא היינו מתערבים בזה כבני אדם, כשאנחנו מעצבים במיוחד בשבילו, אז לא היה גדל בן אדם, אלא הייתה גדלה לפנינו בהמה.
הבעיה היא שהחינוך שלנו הוא כולו חינוך אגואיסטי, ואנחנו מפתחים אותו לנצל את העולם. כשאנחנו מבינים שליתר בטחון עדיף שיהיה לו טוב, אנחנו אומרים "אל תזיק לאחרים, תהיה ילד טוב, תהיה רגוע, אל תיקח משהו מאחרים, תוותר, תן גם לחבר שלך, לשכן שלך, זה יהיה טוב. לָמה שיתייחסו אליך רע? לָמה שירצו לעשות לך רע?" זאת אומרת, אנחנו מבינים שאנחנו מחנכים את הילדים עד כמה שהיחסים הטובים שהם יפעילו כלפי הסביבה, כך גם הסביבה תתייחס אליהם חזרה בטוב. לכן כל הלימוד שלנו עם הילדים, אנחנו בעצם אומרים להם, תשמרו על יחסים טובים עם כולם. זה אמנם לא ממש בטחון, אבל בטוח יותר שהאנשים לא ירצו להזיק לכם חזרה. אל תזמינו יחס עוין. את זה אנחנו מבינים, ולכן כך אנחנו מחנכים אותם.
למרות שהאגו שלנו וגם האגו הכללי, שהאדם רואה מכלי התקשורת, מכל המסכים, מהאינטרנט, הטלוויזיה, וגם מהסביבה הכללית, נותנים לנו דוגמאות רעות. שלא כל כך היינו רוצים בזה, אבל מאין ברירה אנחנו אומרים לילד שלנו שילך ללמוד איך לרמות את האחרים, איך להיות עורך דין שלא יפגעו בו, איך להיות מתאגרף, שיכנס לאיזו קבוצת לחימה וכן הלאה. למרות היחסים הטובים לאחרים אנחנו רוצים שיידע איך להתגונן, כי העולם שלנו הוא כזה. ואנחנו רואים שכמה שאדם בכל זאת מתקדם, מדור לדור ובחיים שלו, אנשים נמצאים לצערנו במצבים, ביחסים לא טובים ביניהם. כל אחד בונה את האושר והעושר שלו, את השמחה, וההצלחה בחיים, על ההרס של השני.
style="text-decoration: underline">
style="text-decoration: underline">
שייך לקטגוריות -2. דרגת האדם, השפעת הסביבה, חינוך ילדים, שיחה 11 | להשאיר תגובה | |