שיחה א' - 7. שאלות
פורסם: 1.03.11, 11:23 am
- דואג לפרנסתו
- מעלה את רמת המודעות שלו למצב שהוא וכל העולם נמצאים בו
- דואג לחברה תומכת ופורחת
- כל התשובות נכונות
שייך לקטגוריות -7. משענת רכה | להשאיר תגובה | |
שיחה א' - 4. שאלות
פורסם: 1.03.11, 11:12 am
- להמשיך לחיות כרגיל. כמו תמיד, גם הפעם המשברים יפתרו מעצמם
- לכנס את האנשים החכמים בעולם ולטכס עצה
- לשנות את השיטה הכלכלית הקפיטליסטית
- עלינו להיות מאוזנים עם הטבע, כלומר להיות מחוברים נכון בינינו לבין עצמנו ועם הטבע
- האנושות נעשתה מנוגדת לטבע
- האנושות משתמשת במשאבי הטבע
- האנושות אינה יודעת מהו המנגנון הפנימי שמפעיל את הטבע
- תאוות בצע
שייך לקטגוריות -4. עולם עגול ומקושר | להשאיר תגובה | |
שיחה 1 - 18. הטבע הוא מערכת של חוקים, בדרגת האדם
פורסם: 27.01.11, 2:20 am
אורן: אמרת שיש חוקים בטבע. ואמרת שיש חוקי טבע ששייכים לאדם, לחברה, בפסיכולוגיה החברתית, שאם נממש אותם בצורה יפה אז נצליח. מה זאת אומרת?לא, אנחנו מדברים על החוקים שיש בתוך האדם, על הפסיכולוגיה של האדם, פסיכולוגיה חברתית, פסיכולוגיה במשפחה, הורים עם ילדים, בין הילדים.
מה זאת "פסיכולוגיה"? שאני יודע את הטבע של האדם החי, הקטן, הגדול, והיחסים ביניהם, הורים ילדים, זקנים צעירים, גם ברוחב גם בגובה. אם אני יודע את טבע האדם ואיך לסדר את היחסים ביניהם, אז אני יכול לבנות את החברה האנושית בצורה שלכולם יהיה נוח וטוב. כל אחד יצטרך לוותר לשני, כי מצד אחד כל אחד רוצה להיות מלך ושהאחרים יהיו שפופים לפניו. מצד שני, אפשר להגיע למצב שאם אנחנו מחנכים אותו שהוא מרוויח בזה שהם נמצאים לידו כשווים לו, עוזרים לו, תומכים בו, אז האדם מקבל את זה בצורה הטובה ביותר, הוא רואה שבמערכת שכולם תלויים זה בזה, אי אפשר אחרת. ואז בצורה היפה נצטרך להגיע לזה.
וודאי שהאגו של האדם כל הזמן ידחוף אותו להילחם נגד זה, הוא ירצה לשלוט על האחרים. אבל מצד שני, תהיה דעת החברה. ועוד נלמד עד כמה הסביבה משפיעה על האדם ומחנכת אותו, עד כמה היא מסוגלת להחזיק אותו במסגרת אם היא רוצה. עד כמה היא תשמור עליו שהוא לא ייתן לאגו שלו לפרוץ אלא ההיפך, שירגיש בשימוש הטוב של האגו שלו, עד כמה הוא מקבל טובה מזה גם מהסביבה, וגם מכולם. דעת החברה, השפעת הסביבה, היא צריכה להיות כאן הדומיננטית, ההכרחית, הקובעת.
אורן: מה זאת אומרת שאלה חוקי טבע?
אנחנו צריכים להבין לַמה אנחנו לא רואים עכשיו את התמונה העתידה. כל הזמן היינו רואים ומתפתחים על ידי הדחף לגלות, לעלות. והיום לא, היום אנחנו ההיפך, אנחנו נכנסים לייאוש, נובלים, ולא רוצים יותר כלום. גם הצורה הזאת היא כנראה ראויה, רצויה להתפתחות הבאה, שאנחנו צריכים דווקא לעזוב את המצב שלנו ולעלות ממש למצב אחר לגמרי.
לכן כלפי המצב הנוכחי אנחנו נמצאים בייאוש, בעייפות, בחוסר אונים, לא רוצים להמשיך אותו, לא רוצים לקיים אותו. כנראה שהמצב הבא הוא מאוד מאוד חדש. זה כאילו שעוזבים אותו, נכנסים לאיזה מִקְוֶוה, מתרחצים, מלבישים הכל מחדש, ובאים לעולם החדש. לא רוצים להיות בקשר עם כל העולם הזה שמספיק לכלכנו אותו, התגרשנו, עשינו דברים רעים עם עצמנו, עם הקרובים, עם הרחוקים. אם עושים ביקורת על העולם שלנו, רואים שאין כאן מה שאני יכול לקחת איתי לעולם הטוב. אם הייתי מדמיין, מפנטז משהו יפה, אז מה לקחַת? יש לי משפחה? לא. ילדים? לא. חברים? גם לא. עבודה? לא. אז מה בסך הכול הייתי לוקח אם אני עובר למשהו אידאלי? לכן כשאנחנו עושים ביקורת על כל החיים שלנו, על סך כל המכלול הזה, רואים שיש לנו ייאוש מזה.
יכול להיות שזה באמת איזה מעבר למצב לגמרי לגמרי חדש. ולכן מצד אחד אנחנו לא רואים אותו, ומצד שני, אנחנו מיואשים ולא רוצים מה שיש לנו כאן ועכשיו. אנחנו גם לא רואים פיתרון ממה שאנחנו נמצאים. אנחנו נמצאים כאן, בארץ ישראל, ואנחנו לא רואים פתרון, לא עם השכנים שלנו ולא עם החיים שלנו. אנחנו חיים מהיום להיום, ואפילו לא מהיום למחר. ובכל המדינות זה כך, אנשים מבינים יותר ויותר שזה כך, שחיים מפני שחיים.
style="text-decoration: underline">
שייך לקטגוריות 18. מערכת חוקים, הטבע | להשאיר תגובה | |
שיחה 3 - 19. ניתוח של לימור
פורסם: 7.02.09, 1:35 pm
style="color: #ff0000">
שייך לקטגוריות 19. ראיה אינטגרלית | להשאיר תגובה | |
שיחה 3 - 18. ניתוח של לימור
פורסם: 7.02.09, 1:34 pm
אורן: מהי היכולת הזאת להרגיש את העולם דרך כולם?
אולי לא כדאי בקורס הזה להתעמק בכל הדברים האלה, בחיים החוץ גופיים, ביכולת הנוספת. כי בסך הכול יהיה להם גם מובן בלי מילים, שיש כאן אפשרות מיוחדת לכל אחד ואחד להרחיב את המבט הרגשי והספיגה השכלית. כי אם אני נכלל עם האחרים, אם אני מרגיש את מה שהם מרגישים, וחושב מה שכולם חושבים, אני כבר הופך להיות ביכולות שלי פי כמה וכמה מהאדם הפרטי. עד כמה שאני נעשה רחב, כולל, מסוגל. כי כל הקליטה שלנו, בכל דבר ודבר, תלויה במספר ההבחנות שאנחנו רואים בכל דבר ודבר, ברזולוציה שלנו. אז מספר ההבחנות שלי תלוי בכמה שאני כלול מהרבה דברים מנוגדים. בקונטרסט שאני מזהה בין כל הדברים ובכל דבר ודבר, אני מזהה חלקים נפרדים ואיך אני יכול לבנות מהם כמו לגו. ממה זה מורכב, וממה ההוא מורכב, איך המורכבות הזאת שונה מהמורכבות ההיא וכן הלאה.
וכשאני קולט מאנשים אחרים רגשות ושכל והכול נכלל בי, אני נעשה בזה ממש אשכול, אני נעשה כל כך מורכב מדברים מנוגדים ושונים, שאני פתאום קולט את העולם בצורה רב גוַונית כל כך גדולה, שלעומת התפיסה השטחית הקודמת אני יוצא כאילו למימד חדש. זו ממש פסיכולוגיית תפיסה חדשה, עולם חדש. ובזה אני יוצא מהגבלות הגוף, מזמן, תנועה ומקום, כי אני מתחיל להיות כלול עם האנושות, אני בזה רוכש הרגשה כללית ושכל כללי של כל האנושות. שֶׂכל הפועל בכל האנושות, זה מה שאני מגלה.
אני מתחיל בכך שאני נכלל עם האחרים, אני מגלה רגש כללי ושכל כללי להרגיש, כשאלו באמת נתונים שבאים לנו מהטבע. יש לי כאן יכולת להגיע למה שטמון בתוך הטבע ונמצא בו כשורש שלי, רגש ושכל בטבע, שמהם יצאה כל ההתפתחות בעולם הזה. ובהתפתחות הזאת אני רואה שאני חוזר לאותו מקום, לאותו שורש, לרגש ושכל שבטבע, שממנו התפתחה כל השרשרת הזאת, דומם, צומח, חי, ואני האדם, שחוזר לשורש, לתחילת ההתפתחות, וסוגר בכך את השרשרת הזאת.
שייך לקטגוריות 18. תועלות מהתכללות | להשאיר תגובה | |