שיחה 3 - 14. ניתוח של לימור
פורסם: 7.02.09, 1:25 pm
כשבעצם אפשר לחלק את כל התהליך שאנחנו עוברים לשני חלקים.
בחלק הראשון שעברנו עד כה, התפתחנו בלי להשתמש כל כך בסביבה, אלא בצורה די מקרית. ועכשיו אנחנו נמצאים במשבר, והוא לא סתם נקרא משבר גלובלי אינטגרלי, שאנחנו מרגישים עכשיו שאין ברירה, אנחנו צריכים להתפתח על ידי הסביבה בצורה מסוימת, לכיוון מסוים, לכיוון שגם אנחנו נהיה אינטגרליים, גלובליים, מחוברים יחד "כאיש אחד בלב אחד", כל האנושות, ואת זה אפשר להשיג על ידי הסביבה המתאימה. וזו באמת דרגת המדבר, שאנחנו יוצאים מדרגת החי, מהחיים המקריים שלנו, שכך זה, ומתחילים לכוון את עצמנו בצורה מסוימת לפרי יפה שגדל בחממה, למצב מושלם.
ונקוה שעל ידי הלימוד הזה, אנחנו נדע איך לארגן את הסביבה, וכך על ידי הסביבה לעצב כל אחד מאיתנו, ואת כל האנושות כולה. לכן הנושא "הסביבה כגורם לעתיד הטוב שלנו" הוא הנושא העיקרי בכל הלימוד וההפעלות בקורס הזה, ונקוה שזה יתקבל בכל העולם, ואנחנו נגיע לחיים טובים, לפרי יפה.
style="color: #ff0000">
style="color: #ff0000">
style="color: #ff0000">
שייך לקטגוריות 14. מקרית ומותאמת | להשאיר תגובה | |
שיחה 3 - 13. ניתוח של לימור
פורסם: 7.02.09, 1:24 pm
ואז אנחנו מתקדמים לכך שאנחנו מתחברים יחד, מבינים זה את זה, ואז מעצבים מכל האנושות דמות אדם אחד, כשכל החלקים שבדמות הכללית הזאת משלימים זה את זה. ואז אנחנו מגיעים למצב שבאמת יש לנו אנושות כאחד, ואז אנחנו מגלים בזה כוח אחד, שבו אנחנו מרגישים את עצמנו חיים לא מהרגשה פנימית, אישית, של כל אחד ואחד, אלא מהרגשה כללית. שאני חי ומרגיש בזה גם חיים של אחרים, שכולם נעשים קרובים לי. אני מבין אותם, אני מרגיש אותם, אני נכלל מהם, ואז יוצא שהחיים שלי הם לא חיי אדם פשוט, רגיל, קטן, אלא אני נושם, אני חי יחד עם כל האנושות.
ולכן האדם מתחיל לעלות מלהיות סתם קטן וחלש, למשהו גדול, הכי גדול שבטבע. וכך אנחנו מתחילים להרגיש את החיים מעידן, ממצב, מרמה שנקראת "המדבר", מין חדש. שאז משתנים גם הפסיכולוגיה, גם היחס שלנו לחיים, תפיסת העולם משתנה מהסתכלות צרה, אישית, אגואיסטית, לתפיסה רחבה, גלובלית. ואז דרך המשקפיים החדשות האלה, כמו דרך כל האנושות, אני מתחיל לראות את העולם החדש. שאני מסתכל על זה כבר בצורה אחרת, ומגלה חיים שלא תלויים רק בגוף שלי, אלא תלויים בכל בני האדם. ואז אני ממש מתעלה להרגשה של חיים חוץ גופיים. בהתעלות פסיכולוגית כזו אנחנו מגיעים למשהו מיוחד,
style="color: #ff0000">
style="color: #ff0000">
style="color: #ff0000">
שייך לקטגוריות 13. התעלות לחיבור | להשאיר תגובה | |
שיחה 3 - 12. ניתוח של לימור
פורסם: 7.02.09, 1:23 pm
ואנחנו שומעים שהתקופה הקרובה תהיה תקופה שהאנושות תיפטר מכל העבודות שאין בהן צורך, חוץ מאוכל נפש מה שנקרא, שאנחנו נספק לעצמנו דברים הכרחיים, בחיים רציונאליים, לא יותר מדי, אלא שאדם יעבוד שעתיים עד שלוש שעות ביום כדי לספק לעצמו דברים הכרחיים, וכך יהיו כולם. וכל יתר השעות יהיו שעות פנאי. אז שעות הפנאי האלו יהיו לא סתם שעות פנאי, הן יהיו השעות שבהן נעצב את הסביבה שלנו להשפיע על עצמנו ועל כולם, כל אחד על האחרים, שישתתף בכאלה חוגים, שישתתף בכאלה דברים, כדי שסביב כל אחד ואחד יהיו השפעות נכונות מכמה וכמה סביבות, חברות כאלה שהוא כל הזמן יגדל בצורה הטובה ביותר.
כמו שמגדלים פירות וירקות בתוך חממה, אז נותנים להם כל מיני תנאים בזה אחר זה, ובשילוב מיוחד, וכך הם גדלים לטובה, ואנחנו מקבלים פרי יפה, מתוק, לפי כל הדרישות. אותו דבר נצטרך לעשות עם עצמנו ועם הילדים שלנו. וזה יהיה העסק העיקרי של האדם בעידן החדש. ולא מן הסתם אנחנו לא קוראים למשבר כיום משבר מבחינת שלילית, אלא חיובית, כי זו לידת חברה חדשה, אנושות חדשה, שבה אנחנו ממש מתחילים לעצב את עצמנו לדרגה החדשה של החיבור, של היישום של כל אותה היכולת שיש בכל אחד ואחד.
style="color: #ff0000">
style="color: #ff0000">
style="color: #ff0000">
style="color: #ff0000">
שייך לקטגוריות 12. שעות הפנאי | להשאיר תגובה | |
שיחה 3 - 11. ניתוח של לימור
פורסם: 7.02.09, 1:21 pm
זאת אומרת, סך הכול אנחנו צריכים להבין שהסביבה כגורם צריכה להיות הפתרון לכל הבעיות שלנו, כי מהטבע זה כך. ולכן אם מדברים למשל על אנשים שעושים משהו לא בסדר, אז במקום להכניס אותם לבית סוהר ולבודד אותם לגמרי, אנחנו צריכים להכניס אותם בכוח, לפי פסק דין, לחברה מיוחדת שתטפל בהם ותיישר אותם, תעשה מהם משהו מועיל לחברה, שלא מזיק, ולפי זה אנחנו צריכים לבדוק את השפעת הסביבה על אדם כזה, ואז לשחרר אותו, ולהביא אותו לחברה רגילה, בתנאי שהוא כבר נמצא אחרי התיקון.
אותו דבר עם ילדים, עם בתי ספר, ובכל מקום, אנחנו צריכים תמיד לעשות בירור, אנחנו צריכים לסנן את בני האדם ולראות מה כדאי לכל שכבה, לכל גיל, לכל צורת אופי ונטייה. זאת אומרת, כל פעם על ידי השפעת סביבה זו או אחרת, מכל מיני צדדים, על כל אחד ואחד, ניתן לכל אחד ואחד להתפתח בצורה הטובה האפשרית. זאת אומרת, יש לפנינו כלי, אמצעי רב גוני, שיש בו הרבה מאוד חוגים, חברות, שאנחנו תמיד צריכים להשתדל להביא את האדם תחת השפעת סביבה זו או אחרת, מכל מיני כיוונים, עד שאנחנו בונים אותו ממש בצורה יפה וטובה.
כמו פרי שגדל על העץ, שצריך גם חום וגם קור, לילה ויום, לחות וקצת יובש, חושך ואור, והתמזגות מסוימת בין מינרלים, וכן הלאה. יש שלושים ותשע מלאכות שאנחנו צריכים לתת לעץ כדי שיגדל ממנו פרי. וגם כאן אותו דבר, ולא באופן חד סטרי, לא בכיוון אחד, אלא אנחנו צריכים להשפיע על האדם בכל מיני צורות השפעה, שיצא ממנו פרי טוב, מתוק לכולם. לכן הסביבה היא הגורם היחיד שאנחנו יכולים להשתמש בה, ועל ידה לתקן את הכול, את כל הרע שיש באדם ובאנושות, עם האגו שלנו. אנחנו רק צריכים לקחת את הכלי הזה בידיים, לארגן אותה סביבה בכל מיני צורות, בכל מיני אפשרויות, בהתאם לתרבות, לחינוך, להרגלים של האומה והציוויליזציה, וכך לגשת לכל חלק שבחברה האנושית, בכל מדינה, לכל פרט ופרט. וזו עבודה גדולה שלנו.
שייך לקטגוריות 11. הפתרון לבעיות | להשאיר תגובה | |
שיחה 3 - 10. ניתוח של לימור
פורסם: 7.02.09, 1:11 pm
ולכן יש כאן שאלה גדולה, האם יש לאדם בכלל חופש, בחירה חופשית, במשהו שהוא עושה ומבצע ומממש איך שבא לו? ואנחנו רואים שלא כל כך. כי אם התפתחתי עד כה על ידי הדחפים הפנימיים שלי, הגנים שאיתם נולדתי, וכל פעם הסביבה החיצונית, ההורים, גן הילדים, בית הספר עיצבו אותי, אז גם הלאה, אני יכול כאדם בוגר לבחור איך אני משתנה. אבל המימוש של השינוי שלי הוא תמיד על ידי הסביבה, על ידי כך שאני בצורה סלקטיבית בוחר בזה יותר ובזה פחות, שכדאי לי להיות תחת השפעת הסביבה הזאת או אחרת. ולכן יש לי בחירה חופשית, אבל הבחירה מתממשת אך ורק על יד הגורם הסביבתי.
style="color: #ff0000">
ואם אנחנו מדברים על הדור החדש, על העידן החדש, שבו אנחנו נמצאים, כאן אנחנו בכלל מגיעים לסיכומים עוד יותר חשובים. שאם אנחנו אומרים שעכשיו אנחנו נמצאים סביב כדור הארץ בקשר הדוק ותלויים זה בזה, והסביבה נעשית אחידה לכולם, אנחנו משפיעים על מזג האוויר הכללי, אם משהו נעשָׂה כאן, פתאום יש רעידות אדמה וצונאמי במקום אחר. אם כאן פרצה איזו מלחמה, זה מיד משפיע על מקומות אחרים, והם גם נמצאים במצב כלשהו בהתאם לזה.
אנחנו רואים שאנחנו צריכים אז לא סתם להיכנס לחברה זו או אחרת, לחוג כזה או אחר, אלא אנחנו צריכים לארגן לכולם את החינוך הכללי, הגלובלי האינטגרלי. שאם אנחנו קשורים יחד, אנחנו צריכים גם בחינוך שלנו, בסביבה כגורם, שהיא תשפיע על כולנו אותם הערכים, שאנחנו נבין זה את זה. אמנם עלינו לשמור על הפרט ועל החופש שלו, אבל בסופו של דבר, אם אנחנו עד כדי כך תלויים, אז אנחנו צריכים להבין זה את זה, להרגיש זה את זה, להיות קרובים יותר זה לזה.
כל הבעיה היא שאנחנו לא מבינים זה את זה. כמו במשפחה, שתמיד שומעים טענות "הוא לא מבין אותי", "היא לא מבינה אותי" וכן הלאה. זה בגלל חוסר ההתאמה בין בני אדם, שלא קיבלו ערכים, טעמים, הסתכלות כזו על החיים, שקודם כל יבינו את הזולת ואפילו הוא זר, גם לזה צריכים חינוך. וגם שהזר והזולת לא יהיו כל כך זר וזולת.
ואם אנחנו נמצאים היום כל כך קרובים ותלויים בכל המערכות, בתרבות, בחינוך, בכלכלה, אז כדאי לנו לפתח חינוך גלובלי ובינלאומי. שארגון בינלאומי גדול, עולמי, ידאג שלכל אדם בעולם יהיה משהו משותף עם האחרים בהסתכלות שלו, בתרבות, בחינוך, בגישה שלו לחיים. אז הוא לפחות ידע איך לקבל את האחר, ובסך הכול אנשים יתקרבו לפי הדעות, לפי הטעמים, ויוכלו אז לעשות את החיים שלהם יותר בטוחים, להגיע להסכמות. לא להסכמה סתם, שאנחנו נפגשים באיזה מקרה ומבינים זה את זה, אלא יש מזה גם השלכה להסכמות בינלאומיות, גורליות, בפוליטיקה, בכלכלה, בנשק, בכל דבר, שנהיה קרובים יותר. והכול תלוי איך נארגן לכולנו אותה מסגרת אחידה לחינוך.
שייך לקטגוריות 10. חינוך גלובלי | להשאיר תגובה | |