שיחה 7 - 5. איבדנו את האדם

פורסם: 4.01.12, 9:19 pm

style="color: #000000">>חלק >5/23

style="color: #ff0000">>

אבל הבעיה היא לא בעסקים. הבעיה היא שמילאנו את שעותיו של האדם בכל מיני עבודות שהן בעיקר כדי למלא את החיים. בשעות הנותרות לנו בחיים אנחנו פשוט משחקים, בִמקום לעסוק במשהו חשוב, במקום למלא את עצמנו בעסק חשוב וגבוה יותר, במה שנקרא ה"אדם".

אם נבחן את צורת החיים היום, נגלה שהאדם יוצא לעבודה למשך עשר עד שתים עשרה שעות ביום. אנחנו קמים בשעות הבוקר המוקדמות, נפרדים מהילדים, מגיל כמה חודשים אנחנו כבר מכניסים אותם למעונות עד סוף היום. אנחנו רצים לעבודה ונמצאים שם לפחות שמונה שעות. אחר כך חוזרים הביתה, עוצרים בדרך לקנות מצרכים, ומגיעים רק בשעות הערב. ואז אנחנו צריכים לעשות כל מיני סידורים, והכול בלחץ, לרחוץ את הילדים, להאכיל אותם ולהשכיב אותם לישון. ואחר כך או שממשיכים בעבודה שהבאנו איתנו הביתה, או שיושבים מול המחשב או הטלוויזיה, ובזה בעצם מסיימים את היום. אם יש לנו חופש, אז בדרך כלל מארגנים אותו דרך מקומות העבודה, שמארגנים חופשות, סופי שבוע ואפילו גני ילדים. מקום העבודה הפך להיות מרכז החיים של האדם, ולכן כל כך קשה לנו להפטר ממנו.

>אנחנו רגילים כל הזמן להיות במרוץ, ולמלא את עצמנו רק בעבודה. ולכן אנחנו חושבים "מה אעשה בפנסיה? אהיה פנוי כל הזמן? אפשר להשתגע". כשאנחנו מתעניינים באדם, אנחנו בודקים במה הוא עסוק, מה המקצוע שלו. ולא מי הוא האדם, מה הוא, במה הוא מתעניין, או במה הוא ממלא את עצמו. אלא העיקר זו העבודה, היוקרה שלו היא לפי העבודה, כל הגדלות שלו היא לפי כמה שהוא מנהל גדול יותר, כמה שהוא מרוויח יותר. זאת אומרת, אנחנו מסתכלים על האדם כממלא מקום ולא כאדם.

כך הגענו לעולם ולחברה מאוד מיוחדים, תוך מאתיים השנים האחרונות, כשהתפתחה הטכנולוגיה והתעשייה, >איבדנו את האדם. ובאמת עוד בתחילתה של כל ההתפתחות הזאת, מרקס כתב שיהיה לה סוף, ולא יכול להיות שההתפתחות הזו תימשך עוד זמן רב. כי האדם מתפתח בתעשייה, במסחר, בכל העסקים שלו, בכך שהוא רואה את עצמו כעבד במקום העבודה שלו, והעיקר בשבילו זה להצליח בעבודה, זו מטרת החיים שלו. אחר כך נשארות לו עוד כמה שנים לפנסיה, כי הוא כבר לא ראוי לעבודה, כבר אין לו מה לעשות, והוא בעצם מסיים את החיים שלו. זאת אומרת, הוא נולד כדי לעבוד, והוא מכין את עצמו לכך במשך עשרים השנים הראשונות של החיים. ואם הוא חי עוד עשר או עשרים שנה לאחר מכן בעזרת התרופות והפנסיה, אז הוא רק מסיים את החיים. זאת אומרת, >כל השנים שהוא בריא וחזק, העיקר זה רק לעבוד. השאלה האם לזה נולדנו ואנחנו קיימים?

>style="text-decoration: underline">קישור למקור המדעי - Dr. Dan Ariely

style="text-decoration: underline">>מקורות מדעיים  - משבר - 3. המשבר יביא לצמצום העבודה והצריכה ולעיסוק בבניית החברה

style="text-decoration: underline">>חיים חדשים - שיחה 7   4.1.2012

שייך לקטגוריות -5. איבדנו את האדם, המשבר, כלכלה/בריאות/ביטחון | להשאיר תגובה | |

>חלק 6/23

>

עוד בתחילת ההתפתחות התעשייתית, אמר מרקס שזה לא יכול להימשך כך. הוא ביסס את דבריו על טבע ההתפתחות, שבעצם צריכה להסתיים במשבר, מצד אחד. מצד שני באותו זמן עוד לא הייתה ידועה לנו >הבעיה האקולוגית, שאנחנו בעצם הורסים את כדור הארץ, מרוקנים אותו מכל אוצרות האדמה, שיש גבול,> יש סוף לאוצרות האנרגיה, שזה נפט, גז, פחם, ואנרגיית האטום. אין עוד הרבה. ובאמת כמה שאנחנו שומעים שיש, שבדקו ומצאו עוד בארות נפט וגז, אז לפי כל המחקרים, אלה לא כמויות שאנחנו יכולים להמשיך איתם יותר משלושים שנה לכל היותר.

ואני כבר לא מדבר על כמה פגענו בצורה הכללית של הטבע בצורה בלתי הפיכה, שכל הטבע יצא מאיזון, כך שאי אפשר להמשיך בצורה כזאת. גם אם לא היה משבר, לא היינו יכולים להמשיך. כי אנחנו נכנסים למצב מעוות במשפחה, עם הילדים העזובים מחוץ לבית, בחוסר הקשר בין גבר לאישה, שלא ממש נמצאים בבית. ואנחנו בעצמנו לא מתפתחים, האדם לא מתפתח, הוא מתפתח רק בעניין העבודה, כששולחים אותו לכל מיני קורסים או להסבה מקצועית.

אנחנו רואים ש>המשבר שמגיע בעצם מסיים ומסכם את ההתפתחות שלנו במאתיים השנים האחרונות. חוץ ממרקס היו עוד הרבה אנשים שאמרו שהמצב הזה יגמר בסופו של דבר במבוי סתום. כבר באמצע המאה הקודמת, דיברו על כך שהאנושות מגיעה למצב שהיא לא תוכל להחזיק. ואנחנו לא ראינו זאת, אנחנו התייחסנו לחיים בצורה אגואיסטית, היינו כעיוורים, לא רואים ולא מרגישים. לא רצינו להכיר בכך שאנחנו הורסים את כדור הארץ ואת עצמנו, את ילדינו ואת העתיד שלנו.

style="text-decoration: underline">>>לינק למקורות המדעיים - המשבר - 2. לראשונה, העולם במשבר גלובלי אינטגרלי

style="text-decoration: underline">>חיים חדשים - שיחה 7   4.1.2012

שייך לקטגוריות -6. חברתי ואקולוגי, אקולוגיה, המשבר | להשאיר תגובה | |

style="color: #000000">>חלק >7/23

style="color: #ff0000">>

אלא שכעת משהגענו למשבר, אז בעל כורחנו אנחנו רואים שאין מה לעשות, ואנחנו חייבים לשנות את הכל.
ולשנות במה? בזה שקודם כל המשבר הזה ינפה את כל החברה האנושית. כמו שלוקחים פיסת בד ומנערים אותה, ויוצא ממנה אבק, יוצאים כל הדברים שלא שייכים לבד. אותו דבר >המשבר הזה, הוא קודם כל >מנפה, הוא מוציא מהחברה האנושית את כל אותם המקצועות, כל אותם האנשים שהם לא הכרחיים לקיום האנושי. שהמקצוע שלהם בעצם גורם לאי האיזון בטבע, כי הוא מיותר. אנשים שהעיסוק שלהם רק מכביד עלינו את החיים, ומחייב אותנו לעבוד שעות שהן מיותרות, גם לאוכל נפש ההכרחי, גם לכל החברה האנושית וגם לכדור הארץ

style="text-decoration: underline">>קישור למקור המדעי - Richard Heinberg

style="text-decoration: underline">>מקורות מדעיים  - משבר - 3. המשבר יביא לצמצום העבודה והצריכה ולעיסוק בבניית החברה

style="text-decoration: underline">>חיים חדשים - שיחה 7   4.1.2012

שייך לקטגוריות -7. משבר מוביל שינוי, המשבר, כלכלה/בריאות/ביטחון | להשאיר תגובה | |

style="color: #000000">>חלק >8/23

style="color: #ff0000">>

ואותו משבר יוביל אותנו לכך שלא נשאל את האדם מה המקצוע שלו, או מה הם תנאי העבודה שלו. אלא שניפגש עם בן אדם ונשאל אותו, מי הוא, ומה איתו, כי הוא צריך במשהו להשלים את עצמו במה שהוא האדם.

דיברנו בפרקים הקודמים על כך שתוכנית הבריאה היא מה שאנחנו מגלים לפי ההתפתחות שלנו בטבע, שנגיע לחברה אינטגרלית באיזון עם כללות הטבע. ואנחנו מגלים עכשיו שמאין ברירה אנחנו מגיעים לכך על ידי המשבר. רוצים או לא רוצים, כדי לסדר את החיים שלנו אנחנו חייבים להיות קשורים זה לזה. ולשם כך אנחנו צריכים ללמוד איך לארגן את עצמנו בצורה חדשה לגמרי. לכן אותן השעות, שבהן כל אחד, בעל כורחו, מרגיש עצמו היום כיוצא מהעבודה ההכרחית, שנשארת בבד שניקינו מכל האבק, כל השעות האלה הן לא שעות פנויות, אלא לפי ההכרחיות >אנחנו צריכים בשעות האלה ללמוד איך לשנות את עצמנו בקשר האינטגרלי ההדדי, להגיע לערבות ההדדית, לשנות את האדם שבנו, שהוא יהיה כחלק מהחברה הכללית המיוחדת.

style="text-decoration: underline">>מקורות מדעיים  - משבר - 3. המשבר יביא לצמצום העבודה והצריכה ולעיסוק בבניית החברה

style="text-decoration: underline">>חיים חדשים - שיחה 7   4.1.2012

 

שייך לקטגוריות -8. השקעה באדם, המשבר, חינוך מבוגרים | להשאיר תגובה | |

style="color: #000000">>חלק >9/23

style="color: #ff0000">>

>ולשם כך אנחנו צריכים השכלה וחינוך אינטגרלי, שנצטרך לפתוח אותו לכולם. צריכים לארגן רשת גדולה שאדם יהיה עסוק בכל השעות כמו קודם. אבל >העיסוק שלו יתחלק לשעתיים של עבודה, ועוד שש עד שבע שעות לימוד והפעלה, שבהן הוא לאט לאט משתנה יחד עם האחרים, כדי לבנות את החברה האינטגרלית. אז אנחנו נעריך אותו לפי ההשקעה וההצלחה שלו בזה, ולא לפי מקום העבודה כמו עכשיו.

זו עבודה גדולה, שבלעדיה לא נעלה לדרגה הבאה שהטבע הכין לנו כתוצאה מהמשבר הנוכחי. המשבר הנוכחי מראה לנו את המדרגה הבאה שלנו, הוא מראה לנו את הליקויים שבנו לעומת המצב הבא. שאנחנו צריכים לעשות סדר במשפחה, בחינוך הילדים, סדר בינינו, בין בעל לאישה, סדר בין השכנים, וסדר כעם וכאנושות. אנחנו צריכים לעשות סדר בכל מה שעשינו בטבע, שעד היום רק גרמנו לו נזק. ובשביל זה עלינו להשתנות בפנים, להתרשם עד כמה שאנחנו תלויים זה בזה, ולהגיע להחלטות הנכונות. זאת אומרת, >יש כאן עבודה בבניית האדם, מה שלא עשינו אף פעם במשך ההיסטוריה, כי לא גילינו צורך לזה.

style="text-decoration: underline">>מקורות מדעיים  - משבר - 3. המשבר יביא לצמצום העבודה והצריכה ולעיסוק בבניית החברה

style="text-decoration: underline">>חיים חדשים - שיחה 7   4.1.2012

שייך לקטגוריות -9. חינוך אינטגרלי, השפעת הסביבה, חינוך מבוגרים | להשאיר תגובה | |