שיחה 11 - 13. שימוש טוב ושימוש רע
פורסם: 9.01.12, 8:46 pm
style="text-decoration: underline">
אורן: במסגרת האיזון שלנו דיברת על בריאות הגוף. אמרת שיש דברים שאנחנו צורכים היום שהם כביכול הורסים את הגוף שלנו.
מה יש לומר כאן, יש באינטרנט הרבה עובדות כאלה.
אורן: האם תוכל להסביר מה צריכה להיות הגישה לזה. יש כל מיני גישות
אני אתן לך דוגמה. אני חולה סכרת, קטנה, אבל חולה סכרת. מאיפה זה מגיע? זה מגיע מזה שאני אוהב ממתקים, אוהב סוכר. בטבע לא נמצא סוכר, יש פירות, יש דבש, אבל אין סוכר. אם לא הייתי מגזים בשימוש בסוכר, באכילת סוכר, לא הייתי מגיע לזה. יש הרבה מאוד סוגי מזון שאנחנו מייצרים, רק כדי למלא חשבון בנק למישהו, ועקב זה למלא בתי חולים בחולים.
מה
אורן: אם היום אני רוצה להתחיל ליישם את הגישה הזאת בתזונה, זה עולה לי פי שלוש מהתזונה הרגילה.
אני מבין אותך. אני לא אומר שאנחנו צריכים לחזור לטבעונות או טבעיות או לביולוגיה נקייה ללא גנטיקה, ללא כל השכפול הזה שעשינו. אין ברירה, אנחנו אחרת לא נוכל להאכיל את האנושות. אנחנו חייבים לתת להם את זה, בלי זה כולנו נגווע מרעב. אין ברירה, אנחנו חייבים להשתמש בכל הדברים האלה. אבל
למשל, יש לי חבר בערבה שמגדל פלפלים ועוד כל מיני ירקות ופירות. אצלו אין כימיה כי הוא משתמש במיני החיידקים שאוכלים את המזיקים. היום אפשר לעשות הרבה, אבל צריכים קודם כל להתחשב בזה שיהיה מזון לכולם, זה ברור, אלא לאט לאט גם להתקדם לאקולוגיה. לכן אני אומר, שהטיפול בחינוך צריך להיות בחינוך אינטגרלי כזה, שהוא יביא אותנו לאיזון, לתיקון בכל שטחי החיים שלנו.
style="text-decoration: underline">
style="text-decoration: underline">
style="text-decoration: underline">
שייך לקטגוריות 13. שימוש טוב ורע, אקולוגיה, בריאות/רפואה, הטבע | להשאיר תגובה | |
שיחה 11 - 14. השפעת הסביבה
פורסם: 9.01.12, 8:35 pm
style="text-decoration: underline">
אורן: הביטוי הזה של "לחנך את עצמנו" ביחס לאנשים מבוגרים, איך אנחנו צריכים להתייחס לזה?
דרך הסביבה.
אורן: כשהייתי ילד אז ההורים שלי והמחנכים שלי חינכו אותי, עכשיו אתה אומר שאנחנו צריכים לחנך את עצמנו. אז מי זה המחנך ומי זה המחונך? מי פה הגדול שמלמד את הקטן?
למשל שמעתי שטוב להיות אדריכל, אבל אין לי שום יחס לזה, לא רצון ולא כלום, אני בכלל לא יודע אם אני רוצה או לא רוצה, אבל שמעתי שזה טוב. חוץ מזה אמרו לי אנשים חכמים שכדאי לי, כי המקצוע הזה מביא אותי למשהו מיוחד.
אז אני הולך לקורס אדריכלים, לכל מיני מסיבות ופיקניקים שלהם, ולכל מיני וועידות שלהם, ואני נכלל שם ושומע. כולם מדברים על חשיבות המקצוע, על איך לבנות בתים כאלה וכאלה, ואיך הם ממציאים כל מיני דברים גדולים. ואז אני נכלל מזה, זה משפיע עלי, ופתאום גם אני נעשה לא אדיש. אלה אומרים כך לעשות ואלה אומרים כך לעשות ואני שומע, ואני חושב שאולי הייתי עושה כך או אולי כך. כלומר, אני כבר חושב איך אני הייתי עושה, אני כבר מתחיל לקבל מהם רצון. יוצא שיש כאן איזה מין שינוי בי, שלא היה בי קודם רצון לזה, ופתאום אני מוצא את עצמי מתעניין, קובע דעה, רוצה כך או רוצה כך, והולך ללמוד את האדריכלות הזאת.
כך אדם מקבל תמיד. מאיפה יש לנו כל מיני רצונות לסוגי החיים, למדע, לחכמה, למקצוע? אני רואה שיש אותם בעולם הזה, וזהו. אם תיקח אדם כפרי ממקום רחוק שאין לו אינטרנט, אין לא כלום, אז מה הוא יודע? הוא יודע שהוא יכול להיות או עם הפרות, או עם התרנגולים, או עם החקלאות, זה הכול, אלה המקצועות. ואז הוא בוחר איפה כן כדאי ואיפה לא כדאי, מה משתלם וכן הלאה. כל אחד לומד מהסביבה.
אני זוכר שאבא שלי רצה מאוד שאני אהיה מוזיקאי, הוא לא נתן לי ללכת לראות סרטי ילדים. הוא לקח אותי בעצמו לסרטים על המוזיקאים הגדולים, המלחינים הגדולים. ראיתי שם את מוצרט, את בטהובן, כל מיני סרטים על החיים שלהם. האמת שלא ראיתי שום דבר טוב, כולם חיו שם בכל מיני צורות חיים כאלה, שאחד קיבל הרעלה, השני נעשה חירש, וכו'. אבל קיבלתי גדלות מבני האדם האלה, שהקריבו את עצמם למען הרצון הגדול שלהם לעשות יצירות גדולות. זה כן נשאר אצלי.
אמנם לא קיבלתי רצון להיות כמוהם, אבל קיבלתי הערכה למה שהם עשו, עדיין מתוך הטבע שלי, אבל התרשמתי. אחר במקומי היה מתרשם ורוצה גם להיות מלחין, או משהו אחר. אני לא. לכן כל אחד מתרשם מאותה סביבה לפי סגנון האופי שלו.
style="text-decoration: underline">
שייך לקטגוריות 14. השפעת הסביבה, השפעת הסביבה, כלכלה/בריאות/ביטחון, שיחה 11 | להשאיר תגובה | |
שיחה 11 - 15. על כל פשעים תכסה האהבה
פורסם: 9.01.12, 8:10 pm
אורן: מה הסיכום לשיעור שלנו היום?
הסיכום הוא שיש לנו סך הכל לעשות פעולה אחת, שהיא "על כל פשעים תכסה אהבה". אנחנו כולנו פושעים, ועל כל הפושעים אנחנו נפרוס את סוכת האהבה. זה בעצם הסיכום של השיחה, והסיכום של כל הפעולה הטובה שאנחנו צריכים לעשות. ובזה אנחנו מגיעים לאיזון עם כל הטבע, ולא יכול להיות שתהיה לנו איזו הרגשה רעה. אלא נרגיש את עצמנו מעל דומם צומח וחי, מעל החיים שלנו הנוכחים, בדרגה שהיא כולה אהבה, כולה שלמות. וזה מה שנשאיר לילדים שלנו.
אורן: תודה רבה. תודה רבה גם לכם שהייתם איתנו, תבואו למפגשים הבאים. עד אז שיהיה לכם כל טוב ולהתראות.
שייך לקטגוריות 15. מעל כל הפשעים, שיחה 11 | להשאיר תגובה | |
שיחה 10 - 1. האנושות מתפתחת כמו אדם אחד מהמצב המר למצב היפה
פורסם: 8.01.12, 11:18 pm
style="color: #ff0000">
style="color: #ff0000">
כרגיל, על החיים. דיברנו פעם על כך שאם אנחנו מסתכלים על עצמנו, אנחנו רואים את עצמנו מקולקלים, שלא כל כך טוב לנו, גם התכונות שלנו, האופי שלנו, ההרגלים שלנו, הם לא כל כך נוחים. אף אחד לא מרוצה מהשני, ואף אחד גם לא כל כך מרוצה מעצמו.
ודיברנו שאפשר לדמות זאת לתפוח שעל העץ. אנחנו יכולים לראות, שהוא חמוץ, קטן, גם לפי הריח הוא לא נעים, ולאט לאט הוא הוא גדל וגדל. ובאמת, כל התהליך שהוא עובר אנחנו לא רואים בו שום תועלת. הוא ממש סופג את כל המינרלים, ויטמינים, מים, לחות, חמצן, וכל הדברים, בשביל מה ולָמה? אלא רק בסוף, ממש בסוף התהליך, אנחנו רואים שפתאום הוא נעשה יפה, אדום, עם ריח טוב, ממש מתנוצץ מתוך עצמו. עד כדי כך הוא יפה וטוב, מאוד שונה, הפוך ממה שהיה בכל תהליך הבשלות שלו.
דיברנו גם שיכול להיות שגם אנחנו כאלה, רק אנחנו לא יכולים לראות זאת, כי אנחנו גומרים את החיים שלנו ולא מבינים שהגענו למצב הטוב, שכל אחד נעשה חכם, יפה, אדיב, נוח, אדם טוב. אנחנו לא כך.
ואז דיברנו על כך שיכול להיות שאנחנו מתקדמים מדור לדור,
style="text-decoration: underline">
style="text-decoration: underline">
שייך לקטגוריות -1. ממצב מר ליפה, התפתחות האגו | להשאיר תגובה | |
שיחה 10 - 2. הסיבה לייסורים היא שאיננו משתמשים נכון בחכמתנו לשם איזון עם הטבע
פורסם: 8.01.12, 10:23 pm
style="text-decoration: underline">style="color: #ff0000">
ובאמת כל התהליך שאנחנו עוברים הוא מאוד עצוב, קשה, ואנחנו ממש מתקדמים ממכות, משגיאות, מצרות, מכל מיני בעיות, אבל איכשהו מתקדמים. עד שהגענו למצב כמו שהיום, שאנחנו נמצאים באיזו פרשת דרכים או בכלל במבוי סתום, דרך ללא מוצא.
דיברנו על כך שזה כמו שאיבדנו את עצמנו, טעינו במדבר, ולא יודעים לאן ללכת.
אבל
וכאן אנחנו יכולים להגיד שבהחלט יכול להיות שה
ומה הסיבה לכל הרע הזה, שאנחנו טועים כל פעם, וכל פעם מגיעים לאיזה סיכום לא טוב בחיים שלנו? הרי כל פעם אנחנו רצים לאיזו מטרה שחושבים, שאז יהיה לנו טוב, אחר כך למטרה אחרת, שוב מכוונים שיהיה לנו טוב, אבל בסופו של דבר תמיד זה לא נגמר בטוב, אלא ברע, בחוסר סיפוק, אם לא ממש בהתפתחויות דרמטיות מאוד, מלחמות, מגפות, צרות וכולי.
אז הבעיה, אם אנחנו מסתכלים עצמנו לעומת כל יתר סוגי הטבע, דומם, צומח וחי, אנחנו רואים שכל הטבע מתפתח מאוד לאט, אם הוא בכלל מתפתח. ובאמת כמעט ואין התפתחות, ומה שיש, זו רק התפתחות או חיים לפי אינסטינקטים. שכאן אלה פקודות שמתוך אותו החי הפקודות האלה מתעוררות, והחי מקיים אותן. למשל פרה, סוס, קוף, כלב, חתול, אנחנו לומדים את הטבע שלהם ורואים שהם פועלים בדיוק לפי הטבע שלהם, ולא זזים ממנו ימינה או שמאלה, ולא טועים אף פעם. כי יש להם חוקים פנימיים שלהם, וכך הם בנויים לקיים אותם.
מה שאין כן, אם אנחנו מדברים על האדם,
style="text-decoration: underline">
style="text-decoration: underline">
style="text-decoration: underline">
שייך לקטגוריות -2. סיבה ליסורים, הטבע | להשאיר תגובה | |