אם אנחנו רוצים להיות זוג, אנחנו כל הזמן צריכים לדאוג האם נמצאים בדבקות, זה נמצא בתוך זה
פורסם: 27.06.12, 11:12 am
במשך החיים אולי אנחנו מבינים את זה, זה מזה. או שממש אומרים את זה בפה, או שמרגישים שזה כך. אבל ברוב המקרים אנחנו לא מודעים, ודאי שאנחנו לא רוצים לשמוע ולהסכים עם זה. כאן אנחנו צריכים גם לחנך את האדם לוויתור. לוויתור. "זוג" נקרא שכל אחד מוותר על חצי מעצמו, כדי לקבל במקומו את החצי השני מבן הזוג.
הוא צריך ודאי. אבל זוג זה נקרא חיבור, שכל אחד נכנס, כמו זכר ונקבה, זה נכנס לתוך זה, שממש מתאימים מהטבע. האם אנחנו מתאימים מהטבע להיכנס זה בזה בצורה נפשית? זה לא סתם להזדווג, זה ברור, זאת בעיה פסיכולוגית עליונה, זה לא פשוט. אז הרגלים, טעמים, אופי, מצב רוח מקרי, כל מיני תנאים חיצוניים, אם אנחנו רוצים להיות זוג, אנחנו כל הזמן צריכים לדאוג האם נמצאים בדבקות, זה נמצא בתוך זה.
מי חושב על זה כל כך בינינו בחיי המשפחה היום? אבל בעצם בלי זה אנחנו רואים שאנשים לא רוצים להתחתן.
אז צריכים לחנך לזה את בני האדם, שמפני שהם אגואיסטיים הם צריכים להגיע למצב שירגישו בזה תענוג. אני לא עומד עליהם עם מקל ואומר "תלמד את עצמך, תלמד אותה, תראה על מה לוותר.". אני צריך להראות לו קודם כמו גזר לפני הארנבת, שתרוץ, שהוא ימצא בזה תענוג גדול, השלמה. השלמה. כי "אדם" הוא הדמות הסומארית הזאת, שאנחנו בונים משנינו, אני והיא יחד בונים אדם. כשאחר כך הוא התחלק באגו שלנו לזכר ונקבה, אנחנו רוצים להגיע לבנות אדם, משפחה, זאת אומרת, אנחנו צריכים להתחבר למרות האגו הגדול, הנחש הזה שנמצא בינינו.
style="text-decoration: underline">
שייך לקטגוריות זוגיות, חינוך לנשים/משפחה, חינוך מבוגרים | להשאיר תגובה | |
מתוך ההבנה החדשה שלהם איך באמת למצוא בן זוג ולא להסתכל עליו כמו שקודם הסתכלו
פורסם: 27.06.12, 11:11 am
ללא ספק. קודם כל זה ידחוף אותם. מתוך ההבנה מה הם מבינים ומרגישים עכשיו ומה הם מפסידים, מתוך ההבנה החדשה שלהם איך באמת למצוא בן זוג ולא להסתכל עליו כמו שקודם הסתכלו, הם יוכלו למצוא בן זוג מתאים. כשהם נכנסים בעצם להרפתקה, שהם ממש רוצים להגיע לדבר המושלם. רק ממש מושלם שיכול להיות בטבע, בדרגה הגשמית שלנו.
אם אנחנו יכולים להתאים זה לזה בצורה אידיאלית, אנחנו מגלים כאן כל אחד בשני כזאת התאמה, ופתאום עומק של רגש והתחשבות והתחברות ומילוי חזרה, כשפתאום אנחנו מגלים דברים שבכלל לא היו קיימים אצלנו קודם במודעות. אני פתאום מרגיש שעל ידי קשר נכון עם האישה אני מגלה בה איזה מעיין, מקור שממלא אותי דווקא, ובשום דבר אחר אי אפשר למלא. זה מה שאנחנו לומדים כנגד הזיווג העליון.
כן.
את מחליפה ערכים, ודאי. את מגיעה לחיים אחרי הקורס הזה עם קני מידה שונים. את מודדת כבר לא לפי אורך הרגליים, או צבע השיער, את מודדת לפי מה שאת שומעת, מרגישה, רואה, מדברת, חוקרת את המשפחה שלו וכן הלאה. זאת אומרת, מכל הדברים שאת רואה יש לפניך מפה מיהו האדם הפנימי הזה, האם הוא מתאים למפה שלי. את זה אנחנו צריכים להשלים קצת, יש לנו עבודה קצת יותר קשה מזו של החיות.
בסדר.
style="text-decoration: underline">
שייך לקטגוריות זוגיות, חינוך לנשים/משפחה, חינוך מבוגרים | להשאיר תגובה | |
אני מדבר על ההתאמה הפנימית, שאדם נמשך לזה. אדם נמשך לשורש שלו
פורסם: 27.06.12, 11:07 am
זו טעות. זה חי בו. הקן שממנו הוא יצא חי בו, אם הוא רוצה או לא רוצה, בתת ההכרה או בהכרה ממש הוא ירצה שיהיה לו בבית כמו אצל אמא.
זה לא חשוב. הקורס שלי כדי לגלות את הדברים האלה, מאיפה שאת באת ולהתאים את הדברים האלה לזמן הנוכחי. זה לא יעזור, הטבע הוא הטבע, אנחנו לא יכולים לשבור אותו. ובשביל מה?
ניצה: הקורס הזה צריך לתת כלים מאוד ישימים שהאדם בעצמו יזהה תכונות, ערכים.
אני מצטער, אבל קשה לי בלי דוגמאות. אני לא רוצה להיכנס לזה, אבל בכל זאת אני זורק עוד משפט. בעבר בישראל היה אסור להתחתן, אלא רק בתוך השבטים.
אם היינו מדברים בצורה פשוטה, רחבה, אז יש הרבה מה לומר ולהזכיר את הדברים האלה מהתנ"ך ומאותם הזמנים. אני לא מדבר על הרוחניות שבזה, אני מדבר על הגשמיות שבזה, שבכל זאת יש אופי לכל שבט ובתוך האופי אתה נשאר.
אורית: אז מה עם מחלות גנטיות שמתפתחות בתוך השבטיות או בתוך העדה? זה גם משהו שצריך לקחת בחשבון.
אני חושב שזה לא היה פעם. אני לא יכול להגיד מה נכון להיום. ודאי שיש לנו בעיות גנטיות בחברה מוגבלת בכמות מסוימת של האוכלוסייה, אבל בכל זאת אנחנו יכולים למצוא התאמה. יכול להיות שבגלל זה שנפלו מהגובה שלהם, אז בוטל האיסור הזה, התנאי הזה והתחילו להתחתן בין השבטים.
אני לא יודע. לא התעסקתי בזה, אני לא יכול להגיד. היו זמנים שהיו מתחתנים דווקא עם בני דודים, אבל אין לי תשובה על זה. אבל אני מדבר על ההתאמה הפנימית, שאדם נמשך לזה. אדם נמשך לשורש שלו, ואנחנו רואים את כל המאצ'ואים הצעירים האלה אחרי עשר, חמש עשרה שנה, עשרים שנה עד כמה שהוא דומה לאמא שלו, לאבא שלו וכך זה עובד. איפה שהייתי בעולם, איפה שראיתי, הכול חוזר לשורשו.
style="text-decoration: underline">
שייך לקטגוריות -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, זוגיות, חינוך מבוגרים | להשאיר תגובה | |
זה מה שבעצם מבדיל בינינו, כל אחד בצורה שונה, אבל כל אחד הוא רצון ליהנות, זה כל הטבע
פורסם: 27.06.12, 11:03 am
אין לי קורס כזה מוכן, אבל אם נשב עם פסיכולוגים והם יתחילו לשאול אותי, אז אולי נוכל לפתח כזה קורס, כמו עם דוקטור אוליאנוב.
הכוונה ראשונה זה יהיה היסוד שבתוך האדם, שממנו הוא חי, אותו הוא רוצה למלא, אותו הוא רוצה לקיים, שהוא נקרא "רצון ליהנות". פשוט רצון ליהנות. סוגים, אופנים, גדלים זה מה שבעצם מבדיל בינינו, כל אחד בצורה שונה, אבל כל אחד הוא רצון ליהנות, זה כל הטבע.
אז קודם כל מלמדים את היסוד הזה בדומם, צומח, חי, אדם, בכל חומר הבריאה ובאדם בדרגה המיוחדת ביותר. כשדומם, צומח וחי חיים לפי האינסטינקטים ובקיום האינסטינקטים הם מרגישים את עצמם שמתמלאים ואין להם הנאה, כי זה בא בצורה אינסטינקטיבית. והאדם יכול להמציא לעצמו עוד כל מיני מקורות להנאה, ואז הוא כל הזמן נמצא בהתפתחות. האגו שלו מתפתח, הרצון הזה ליהנות כל הזמן מתפתח, אדם בהתאם לזה מחפש על ידי מה למלא אותו וכך הוא מתקדם וחי. זאת אומרת זה החוק הראשון.
כן. וזה לא פשוט, דרך אגב.
זה משתנה ומתחלף, ובכל אחד בצורה שונה. זאת אומרת, כבר יש לנו בעיה, כי אני כל הזמן נמצא בשינוי, במה, על ידי מה למלא את עצמי. ובן או בת הזוג, אם אנחנו מדברים על ההתאמה, גם נמצא באותם השינויים. ואיך אנחנו, המערכות המשתנות המקבילות, שכל אחד מסתובב בכיוונים ובהתקדמויות שונות, איך אנחנו מתאימים את עצמנו עכשיו להיות באיזה קשר. זו בעיה. אנחנו רואים שזה מקור הבעיה.
אני רוצה להתפתח כך, היא חושבת כך, אני רוצה בזה, היא רוצה בזה, וזה כל המקור לאי התאמה. אם כך איפה אנחנו יכולים עכשיו להבדיל ברצון ליהנות משהו שאנחנו יכולים להשלים בזה, להזדווג בזה, להתקשר בזה ולהיות בזה כאחד. וכל יתר דברים הנוספים, שם כל אחד מאיתנו מתפתח, מה שנקרא במקצוע שלו, בהובי שלו.
style="text-decoration: underline">
שייך לקטגוריות זוגיות, חינוך לנשים/משפחה, חינוך מבוגרים | להשאיר תגובה | |
איך אני מכיר את עצמי ואיך אני משנה את עצמי. זה היסוד
פורסם: 27.06.12, 10:56 am
לא. זה לא מה גורם. קודם כל לומדים את הטבע, שהטבע שלי זה להשיג הנאה.
לא, לא זה לא מספיק.
כן, כי זה כל כך יסודי וכל כך יסוד לכל יתר הדברים, שאדם צריך לראות את זה בכל מה שקורה לו ובכל האנושות. לו ולהורים שלו, ובכל הדברים, ושזה מוביל אותו במחשבה וברגש. שזה החומר של הבריאה, הכוונה שזה הכוח שכל הזמן מתפתח בי. במה אני יכול להשתתף בעצמי בכוח הזה או שזה פתאום קופץ לי מבפנים ומתעורר ואני לא יכול לשלוט עליו, או שאני יכול על ידי דברים מסוימים. כאן אנחנו נכנסים לשיעור השני. על ידי מה אני יכול לנהל את הרצון ליהנות, או במילים אחרות איך אני משיג בחירה חופשית.
כן. במילים אחרות איך אני נעשה "אדם", שאני אהיה עצמאי.
אבל בלי זה אני נשאר סתם בהמה שמשוטטת בחיים, כמו כלב ברחוב, שכל הזמן מחפש משהו עם האף שלו, ואני לא יודע מה ומי. וכך כל האנושות. זאת אומרת, כאן אנחנו יכולים להראות להם שאנחנו רוצים לתת להם טיפ מאוד מיוחד. זה השיעור השני. על ידי מה אני מעצב את עצמי, לא חשוב מי אני, מה אני. זה לא שיעור אחד. זאת אומרת, מה הערכים שבי, הרצונות שבי, אוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, מושכלות. איך אני בוחר בהם סוגי בני אדם שונים, במה בכל אחד יותר ופחות. כולם נכללים מכל הרצונות האלה וכולי וכולי. יש לנו כבר מערכי שיעור כאלה.
והעיקר, איך אני מנהל את עצמי עכשיו אם אני רצון ליהנות? על ידי סביבה מיוחדת. אני בכל זאת בא עם הגרסא דינקותא, ויש לי אפשרות לסדר את כל הדברים שנמצאים בי נכון להיום כמו שאני, לא יודע איזו מערכת אני, מבולבל, לא יודע בעצמי, מי אני, מה אני. איך אני יכול לברר? האם יש איזה מכשיר שאני יכול לחבר לעצמי ולסדר אותי, כמו מחשב, כמו רופא שבודק את החולה ורואה אילו מערכות בסדר או לא בסדר. איך אנחנו מסדרים את הכול, איך אני מכיר את עצמי ואיך אני משנה את עצמי. זה היסוד. זאת אומרת, השיעור הראשון זה הטבע, והשיעור השני זה מה אנחנו עושים עם הטבע שלנו, אם אנחנו מסוגלים לעשות משהו.
בשיעור השלישי אני צריך לבנות, האם יש חברה כזאת שעל ידה, כמו על ידי הכוח המברר והכוח המתקן, אני יכול לגשת ולסדר את עצמי. בכמה אני יכול, במה, אילו גבולות, מה להעדיף, במה אני בוחר להשתנות או לא. כאן יש שטח כל כך גדול, תלוי איך אנחנו מגבילים את האדם מלספר לו את כל הדברים האלה. אבל אין מה לעשות הלאה בלי שהוא יֵדע שהוא יכול לנהל את עצמו, לנווט את עצמו
style="text-decoration: underline">
שייך לקטגוריות זוגיות, חינוך לנשים/משפחה, חינוך מבוגרים | להשאיר תגובה | |