גם עכשיו אנחנו עדיין נמצאים בתהליך לפני הלידה החדשה. לכן אנחנו עוד לא יכולים להגיד שזה באמת כך קורה, אבל אנחנו רואים שאנחנו מתקדמים לזה. שהמצב שנקרא לו בינתיים "משבר", לפני הלידה, הוא מתחיל ללחוץ עלינו יותר ויותר, על כולנו יחד, ועל כל אחד ואחד. ובאמת, אנחנו רואים שאנחנו לא מסתדרים במשפחה, אנחנו מתגרשים, אנחנו לא רוצים להתחתן, אנחנו לא יודעים איך להתנהג זה עם זה במשפחה, כל שכן לחנך ילדים. >אנחנו לא יכולים להסתדר בעבודה, בכלכלה, בקשר ממש, הכל נכנס למין חוסר הבנה, חוסר סדר.

style="text-decoration: underline">>>לינק למקורות המדעיים - המשבר - 2. לראשונה, העולם במשבר גלובלי אינטגרלי

style="text-decoration: underline">>>חיים חדשים - שיחה 1  27.12.11

>מדוע זו נקראת "מהפכה כללית", "לידה כללית של כל האנושות", ולא של איזו מדינה, של איזו חברה, או של איזה חלק ממנה? מפני שזה ממש עניין גלובלי אינטגרלי שקורה בכולם, ואף פעם זה לא היה כך בהיסטוריה. אבל העיקר בזה שאנחנו לא רואים את העתיד. תמיד באיזו צורת חברה, כמו עבדות, הלכנו לקראת חברה שהיא יותר מתקדמת, וממנה לחברה עוד יותר מתקדמת, היינו מחליפים. אמנם זה קרה על ידי התפרצויות, מהפכות, מלחמות, מלחמות דת, מלחמות חברה, אבל זה היה יחד עם זה שראו מראש משהו טוב, משהו חדש, שלזה צריכים להגיע. חלק מהחברה הסכים וחלק לא הסכים, או שבמדינה אחת זה היה קורה, במדינה שנייה לא. כאן יש תהליך גלובלי, זה משהו שלא קרה אף פעם.

בכל העולם קורה גם תהליך גלובלי עם האקולוגיה, עם האקלים. ואם היו כאלה שינויי אקלים, כמו תקופת קרח, התחממות, התקררות, והיו הרבה, תמיד זה היה מזמין באנושות שינויים גדולים, מהפכות, דווקא על ידי השינויים האלה. לדוגמה, תקופת ההתקררות חייבה את העמים שגרו בצפון לרדת למטה, לדרום. או מסיביר ואסיה להגיע קרוב יותר לאירופה.

כלומר, היו תקופות שזה קרה על ידי שינוי אקלים, על ידי זה שהאנושות התפתחה בצורה טכנולוגית, על ידי זה שאיזו חברה התפתחה בעצמה ולא יכלה לסבול יותר איזה שליט. >אבל כעת זה קורה בבת אחת, גם מצד הטבע הסובב, האקולוגיה, וגם מצד הטבע הפנימי של האדם שלא מסתדר בכלום, אפילו במערכות שהוא תלוי בהם, כמו אוכל, הסקה, משפחה, חינוך, ביטחון, זאת אומרת, דברים הכרחיים לאדם להמשיך את הדור. אנחנו רואים שבכל מקום, בכל העולם הגענו למצב כללי שמשהו לא עובד. והעיקר, שלא רואים לאיזו צורה אנחנו עוברים.

style="text-decoration: underline">>>לינק למקורות המדעיים - המשבר - 2. לראשונה, העולם במשבר גלובלי אינטגרלי

>>"החיים החדשים" - שיחה 1  27.12.11

לכן >ייסדנו את הקורס שלנו כדי לראות את העתיד. האם אפשר לראות אותו, האם אפשר ללכת אליו בהבנה, בצורה הכרתית, כמו בני אדם. אדם שעיניו בראשו, מסתכל קדימה, רואה, בודק, מנסה כך או כך, עושה חשבון מראש. ובזה מקל את הדרך שלו, ולא עושה טעויות בצורה עיוורת ומכניס את עצמו. ובכלל, במימדים הגלובלים, בכל העולם, זה מפחיד לעשות טעויות, או לעשות איזה ניסיון קטן. זה בלתי אפשרי.

style="text-decoration: underline">>>חיים חדשים - שיחה 1  27.12.11

>ועד כמה שהעולם נכנס יותר ויותר להתמחות כזאת, שלכל אחד ואחד יש את העבודה שלו, אבל העבודה שלו היא מחוברת, נמצאת בהרמוניה עם כל יתר בני האדם, אז אנחנו יכולים באמת לספק לנו אלפי דברים נוספים לְמה שהאדם היה מספק לעצמו בעבר, שזה היה קצת לחם, קצת חומץ, קצת יין, קצת בשר וזהו. אחר כך קצת יותר אוכל, יותר ביגוד ונעליים. אחר כך קצת יותר הסקה, איזה כלֵי רכב וכולי. בהתאם לזה התפתחו מומחים בכלכלה, מומחים בחקלאות, מומחים במכונאות, וכל העניין של תרבות, ספרים, נגינה, שירה. אנחנו רואים שסביב האדם יש תעשיות שלמות כאלה, שהוא אפילו לא חייב אותן, ולא צריך את זה במידה ההכרחית לחיים, אבל גם בלי זה הוא לא יכול.

אנחנו רואים מוסיקאי שעולה על הבימה, מופיע עם הקונצרט שלו לפני אלף אנשים, משלמים לו כסף עבור הופעה אחת שלו, כמו שמרוויח פועל בזיעה במשך חודש ימים בקושי, ואולי אפילו במשך שנה. זאת אומרת, אנחנו מעריכים מאוד את הדברים הלא הכרחיים לנו. וזה שייך לגופו של האדם ממש, שבלי זה אנחנו לא מסוגלים, לא חיים, כמו הספורט, התיירות, וכל מה שיש בימינו. אם נעשה חשבון מה אנחנו עושים בימינו לצורך "אוכל נפש" מה שנקרא, לעומת מה שאנחנו מייצרים, אז אנחנו מייצרים תשעים אחוז, ולא פחות, דברים שאין בהם צורך. אבל אנחנו צריכים אותם כביכול, כי בלי זה אנחנו מרגישים שלא, שגם זה שייך לדרגת האדם, גם את זה אני צריך. או שמאין ברירה ודאי שאני יכול לחיות במערה, אבל התפתחות האדם מחייבת גם את זה.

style="text-align: right" dir="rtl">style="text-decoration: underline">>מקורות מדעיים - התפתחות האגו - 1. גלובליזציה אפשרה לאדם לעלות מעל סיפוק צרכיו הבסיסיים

בסופו של דבר זה מפני ש>האגו שלנו נעשה כל כך גדול שאנחנו לא מרגישים יכולת להתחבר עם אחרים, להשקיע בהם, לטפל בהם כדי שהם יטפלו בנו. אני לא מרגיש יכולת להתחבר עם מישהו עד כדי כך קרוב. אלא אם כן יש לנו אפשרות שאחד עוזר לשני, שאנחנו, אני ואשתי כמו חברים, שותפים. ואז החיים שלנו דומים יותר לא למשפחה שהייתה פעם, אלא יותר לשותפות. היא עובדת, ואני עובד, היא מסדרת משהו, ואני מסדר משהו, היא משלמת, ואני משלם. אנחנו כאילו שותפים באדם.

זה לא כמו שהיה פעם, שהגבר למעלה, הוא הולך להביא פרנסה הביתה, והאישה היא בבית עם הילדים, עם הכל. עכשיו לא, עכשיו שניהם יוצאים בבוקר מהבית, זורקים את הילדים למקום היכן שמחנכים את הילדים בינתיים, הם חוזרים בערב הביתה, לוקחים את הילדים הביתה. ומה יש להם בבית, הם בקושי רואים אחד את השני, הוא מסתכל בטלוויזיה או נמצא ליד מחשב, היא מנקה, שוטפת כלים, מכבסת וזהו. זאת אומרת, הם כבר שווים, לא שאחד למעלה ואחד למטה, שבכל זאת זה נקרא "משפחה", "ראש משפחה", "בעלי" לעומת "אשתי".

יוצא שהגענו למצב שהמשפחה איבדה את מבנה המשפחה ונעשתה לשותפות. ובשותפות אני תמיד מסתכל אם כדאי לי או לא כדאי לי, ואז נכנסים ויוצאים. ולכן מתגרשים, ואפילו לא רוצים להיכנס לשותפות כזאת. זו עובדה, ואנחנו קצת לומדים איתכם את הסיבות לזה. זאת אומרת, האגו שלנו שגדַל אומר לנו שלא כדאי לנו להיכנס לשותפות שנקראת "משפחה".

גם כלפי הילדים, בגלל האגו שלי אני לא מרגיש אליהם כל כך קרבה, אני לא מרגיש שהם נמצאים ממש כנשמה שלי, אלא יש להם חיים משלהם. הם נכנסים לחינוך כזה שהוא מאוד מאוד רחוק ממה שאני. ההבדל בין הדורות הוא כזה, שהם לגמרי מנותקים ממני, הם חיה אחרת ממני. הם מקבלים חינוך, יש להם אינטרסים אחרים. הם בשלהם מאוד רחוקים, כך שאני בקושי מבין מה שהם, איך שהם מדברים ובמה הם עסוקים ומה מושך אותם. הקשר בין הדורות נקרע.

ואז בצורה כזאת אני נמצא במצב שבשביל מה לי כאלה ילדים שאין לי מהם נחת, אין לי מהם שום דבר. וגם הם צריכים אותי רק בשביל "תביא כסף ושתוק". יוצא שאני נהנה מהם כשהם קטנים, ומגיל 12, 13 והלאה, אני כבר מאבד איתם כל קשר. יוצא שבדור הקודם הייתי כעשר, חמש עשרה שנה באיזו השהיה, עד שהיו לי נכדים, ואז טיפלתי בנכדים כל עוד הם קטנים. בזה היה לי נחת. אבל היום גם זה לא, כי הם לא רוצים להתחתן, הם לא רוצים להביא לי נכדים. האדם לא עושה חשבונות כאלה, אנחנו יכולים להרחיב בהם יותר, אבל בסך הכל, הכל עובר בו בתת ההכרה וזה כתוצאה מהאגו המתפתח, שלא כדאי.

אנחנו רואים שהתפתחנו בצורה דמוגרפית מאוד חדה, בעקומה מאוד חדה, באקספוננטה כזאת, ופתאום התחלנו להתיישב. עד כדי כך שלפי כל המגמות, לפי מה שאומרים לנו האנשים שעושים חשבונות, שמטפלים בזה, מומחים בדמוגרפיה, בהתפתחות החברה האנושית, הם אומרים שעוד מעט נתחיל לרדת חזק בזה. היום עדיין יש כמה ציוויליזציות כמו בארצות ערב, שיש להם עדיין דחף מצד הדת לכבוש את העולם, יש להם סימנים תורשתיים ודתיים להתפתח יותר ולהביא יותר ילדים. אבל גם שם אנחנו רואים, שבמדינות המפותחות שלהם, במקום עשר, חמש עשרה ילדים שהיו קודם, יש היום שניים, שלושה. גם שם זה מהר מאוד מקבל צורה כמו כל העולם.

style="text-decoration: underline">>מקורות מדעיים - התפתחות האגו - 4. ההתפתחות האגואיסטית מובילה לריקנות, ניכור ומשבר