שיחה 6 - 6. אי אפשר לחייב לאהוב
פורסם: 3.01.12, 11:18 pm
אם כך, אנחנו נמצאים באמת בבעיה גדולה. שכל הדתות, כל האמונות, והטכניקות למיניהן, כולן אומרות אותו דבר, שהאדם צריך להגיע בסוף ההתפתחות שלו לקשר יפה של האחד עם השני. לא נקרא לזה אהבה, אלא קשר שבלעדיו האנושות לא תוכל להתקיים. וכדי שנבין את החיסרון והנחיצות שבקשר כזה,
אנחנו יכולים להגיע למצבים שבהם אנחנו נמצאים ביחסים שאנחנו מפתחים אמון יחסי זה בזה. שכל עוד אני זקוק לך ואתה לי, אז יש בינינו מין אמון, שבמידה הזאת אני יכול איכשהו לסמוך עליך. וגם אם פתאום בא מישהו ומשלם לך או מביא לך יותר מילוי, תענוג, אז אנחנו כבר מאבדים את האמון, מאבדים את התמיכה.
לכן אנחנו מגיעים היום למצב מאוד מיוחד. ההתפתחות שלנו הביאה אותנו להרגשה שאנחנו תלויים זה בזה, להבנת הנחיצות בקשר טוב בינינו,
לא מן הסתם אנחנו עומדים עם פצצות אטומיות, כל אחד מחזיק כמה אלפים מהן אחרי הגב שלו, ועם עוד כל מיני צורות נשק שמסתובב בחלל וזמין לכל אחד ואחד. לא לחינם אנחנו נמצאים כבר בכל מיני פעולות אכזריות ותסכולים. אלא כדי להבין שאין לנו ברירה. וכדי להגיע לחיים טובים, אנחנו צריכים להגיע ביחסים שלנו ליחס ממש הפוך מקצה לקצה.
style="text-decoration: underline">
שייך לקטגוריות -6. לחייב לאהוב, אקטואליה, התלות ההדדית | להשאיר תגובה | |
שיחה 6 - 7. הנחיצות של תיקון הקשר בינינו
פורסם: 3.01.12, 11:16 pm
ובאמצע, בין האהבה והשנאה שבינינו, יש משבר. משבר שאומר שעם פצצות האטום שיש היום לא נוכל להתקיים בכלל על פני האדמה אם לא נהפוך את השנאה הזאת לאהבה. עלינו להאמין זה בזה ולראות את כל המערכת, עם הבנקים ועם פצצות האטום, כמערכת עגולה, אינטגרלית. כי המערכת הזו היא כבר כזאת,
אבל זה לא חשוב, כי מתוך חוסר התחשבות זה בזה לא תוכלו לספק למובטלים האלה צרכים כדי שיוכלו להתקיים נורמאלי.
אם זה החוק הכללי של האדם, אז איך אנחנו יכולים להתחיל לממש אותו? זאת אומרת, כל הרצונות שבי, ולא חשוב כמה, אפילו אלף רצונות, אני צריך לסדר אותם כך שאני לא אשתמש בהם לטובת עצמי בלבד, אלא כל רצון ורצון שיהיה בהתחשבות עם האחרים, בכל דבר ודבר. אני צריך להיות קשור עם כל העולם. אני לא צריך להכיר את כל העולם, להכיר כל אחד ואחד בפנים, אלא צריכה להיות אצלי בפנים איזו הרגשה שאנחנו יחד, שאני דואג לאחר כמו שאני דואג לעצמי. אם דאגתי לעצמי לכוס קפה, אני צריך לדאוג האם יש גם לאחרים כוס קפה. עד כדי כך, שאם לא יהיה לאחרים, במידה שהם רוצים, אז גם אני לא אקח לעצמי. כמו שאמא לא יכולה לטפל בעצמה, כל עוד היא לא מאכילה את הילד, והוא לא שבע ובריא, עד שהכול בסדר. היא פשוט לא מסוגלת, איך יכול להיות אם קודם הוא צריך?
אז איך אנחנו יכולים להגיע מהאגו שלנו לשינוי כל כך גדול? אנחנו רואים שזה דבר מיוחד. אנחנו חיים בעידן מיוחד, שאף פעם הטבע, ההתפתחות שלנו, בהיסטוריה שהיינו, כל הנסיבות, כל התנאים הפנימיים והחיצוניים, לא דרשו מאיתנו שאנחנו נשתנה. תמיד הלכנו עם האגו המתפתח וכך "קרענו" את העולם הזה וסידרנו אותו איך שנוח לנו. ועכשיו, זו הפעם הראשונה שאנחנו צריכים לטפל בעצמנו, להביא לעצמנו חינוך גלובלי אינטגרלי, שיביא אותנו להתחשבות, להיות ילדים טובים, כמו בגן ילדים, כי בלי זה הגן לא יתקיים.
style="text-decoration: underline">
שייך לקטגוריות -7. תיקון הקשר, המשבר, כלכלה/בריאות/ביטחון | להשאיר תגובה | |
שיחה 6 - 8. תעשיה פנימית
פורסם: 3.01.12, 11:09 pm
אם נפנה למומחים בתחום, סוציולוגים ופסיכולוגים, הם יגידו שאפשר לעשות זאת במסגרת קבוצתית. נארגן קבוצה ונתחיל איתם בשיחות, אימונים, הפעלות, תרגילים, שהם יראו כמה טוב להיות יחד, כמה שהאדם מרוויח מזה שיש סביבו אנשים שמתחשבים, שיכולים לעשות דברים יפים יחד, לבלות, ולתמוך זה בזה. למה? בגלל שהתפתחנו, הרצון האגואיסטי שלנו גדל, כל אחד מתפנה לכמה שעות ביום, ויכול להתעסק יותר במסחר, בתעשייה ובמדע, כי גדלנו על ידי האגו.
style="text-decoration: underline">
style="text-decoration: underline">
שייך לקטגוריות -8. תעשיה פנימית, התלות ההדדית, חינוך מבוגרים | להשאיר תגובה | |
שיחה 6 - 9. מה נשיג מתיקון הקשר בינינו
פורסם: 3.01.12, 11:05 pm
אז אם אנחנו כבר משקיעים בקשר המצוי בינינו את היחס החדש, אנחנו מפנים את עצמנו להתפתחות מיוחדת מאוד בתוך הקשר הזה, התפתחות איכותית. עד כדי כך שאנחנו מתחילים להרגיש זה את זה, כמו שאמא מרגישה את התינוק. ובזה כל אחד ואחד מתחיל להיות כמו אחרים. כולם כאילו נכללים בו בצורה רגשית. ואז הוא מתחיל להרגיש מה קורה בהם והם מרגישים מה קורה בו, וכך אנחנו מגיעים להתחשבות, ולקשר כללי אינטגרלי בינינו. ובזה אנחנו מתחילים להרגיש את מה שאמרו ג'ין גודאל ואחרים, וזה גם מה שאומרות כל הדתות, שאהבה היא בעצם החוק הכללי של העולם, שבעצם זה מה שמצוי בטבע.
אם נשפר את היחסים בינינו, נגיע ללא ספק לא רק לשוק משותף מתוקן, אלא לכל דבר ודבר, לחיים מאושרים.
style="text-decoration: underline">
style="text-decoration: underline">
שייך לקטגוריות -9. השגה מתיקון, הסברה וחינוך לערבות, חינוך מבוגרים | להשאיר תגובה | |
שיחה 6 - 10. קריטריון אחר לחלוקת משאבים
פורסם: 3.01.12, 11:03 pm
היום כשליש מתקציב המדינה הולך למשרד הבריאות, ומשם מגיעים לאזרח הפשוט רק כמה אחוזים. וכמעט חצי מהתקציב הולך לביטחון, לפיתוח נשק, ולכל מיני ביורוקרטיות ובעיות אחרות. אם נפעל כך נפנה 90% מהזמן שבו אנחנו מתעסקים בדברים שלא מביאים לנו שום תועלת, ופתאום נרגיש שבאמת אין שום טעם בכך שאנחנו עובדים כל כך קשה. בשביל מה?
כמו עכשיו, שהמשבר מחייב אותנו בכוח, כמו כל המשברים שמחייבים אותנו בכוח לשנות את היחס שלנו לחיים, כך אנחנו צריכים להבין שהאדם חייב להיות חופשי. שעלינו להתחשב יותר זה בזה. ואנשים ירוצו בשמחה לעבוד, מתוך הדאגה שלהם לאחרים, לייצר מזון, לעבוד בבנייה, בייצור ביגוד, בדברים ההכרחיים הנחוצים. גם לפתח מכונות בהתאם לזה.
אנחנו חושבים שזו גישה קומוניסטית, אבל קרל מרקס ראה את הדברים האלה מהזווית הכלכלית. לא בגלל שנולד קומוניסט, אלא הוא היה כלכלן, ולפי הטבלאות והחשבונות שלו, לפי הנתונים, שהוא מביא בספרו "הקפיטל", הוא מראה שאם המצב יימשך כך, אז נגיע לסיום. וזה אכן כך, אנחנו הגענו. אנחנו יכולים להסכים עימו או לא, אבל הוא היה אדם חכם, שראה את הנולד. שהאגו נגמר, ויש סוף להתפתחות, וסוף ההתפתחות שלו היא בזה שהוא מגלה עד כמה הוא סופי. וזה מה שקורה לנו.
לכן עד כמה שנבין מהר יותר את המגמה הזאת, שהעולם הגלובלי האינטגרלי דורש מאיתנו התחשבות, הבנה הדדית, אהבה כללית, שזה החוק הכללי של כל המציאות, כך נגיע מהר יותר לסיום המשבר הכללי ולחיים יפים וטובים. ודאי שכדאי לנו לעשות לפחות צעדים קטנים לקראת זה, אפילו למען הילדים שלנו, למען הדור הבא. אם נוכל לחנך אותם במקצת להתחשבות זה עם זה, הם יהיו מאושרים יותר מאיתנו. ובינתיים גם זה טוב.
style="text-decoration: underline">
שייך לקטגוריות 10. חלוקת משאבים, אקטואליה, הסברה וחינוך לערבות, כלכלה/בריאות/ביטחון | להשאיר תגובה | |