שיחה 9 - 13. זמן פנוי

פורסם: 6.01.12, 10:18 pm

>חלק 13/19

>

אבל אל לנו לחשוב, שאם אחרי שנישן ונטפל בעצמנו ובבית כמה שעות ויישארו לנו שעות פנויות, האדם יבלה אותן כשהוא מתחמם בשמש מצד לצד.

כי כדי להחזיק את עצמך במצב נכון כלפי הסביבה, אתה תצטרך לתת מספר שעות כל יום, ולהיות בהפעלת הסביבה הטובה הזאת על כל אחד ואחד. אנחנו נגלה כי לשם כך הטבע פינה לנו את השעות.> ואז כל אחד ואחד שיתפנה מהדאגה לעצמו, יצטרך לקבל כל מה שיש בעולם החדש וביחסים החדשים, לדאוג ליחסים החדשים הללו, וזאת כדי להיות פנוי מהדאגה לעצמו. יהיה עליו לקדם אותם כל הזמן, ולהחזיק אותם כל הזמן בגובה, מעל האגו שלו.

>style="text-decoration: underline">מקורות מדעיים -  המשבר - 3. המשבר יביא לצמצום העבודה והצריכה ולעיסוק בבניית החברה

>style="text-decoration: underline">מקורות מדעיים - התפתחות האגו - 1. הגלובליזציה אפשרה לאדם לעלות מעל סיפוק צרכיו הבסיסיים

style="text-decoration: underline">>חיים חדשים - שיחה 9   6.1.2012  

 

שייך לקטגוריות 13. זמן פנוי, השפעת הסביבה, התפתחות האגו | להשאיר תגובה | |

שיחה 9 - 14. מסכימים לשינוי

פורסם: 6.01.12, 10:15 pm

>חלק 14/19

>

style="text-decoration: underline">>אורן: אם הנקודה המרכזית בתהליך הזה היא, שאני צריך להשתדל להתייחס טוב לאחרים, אז זו לא נקודה כל כך מהפכנית, היא די טריוויאלית, זה לא איזה גילוי גדול.

מדובר בשימוש בכוחות הטבע הידועים. אבל אנחנו צריכים להגיע למצב שנראה שאין לנו ברירה. רק אז אדם מסכים. וזה מצב שבו מיליוני מובטלים יוצאים לרחובות, כשאימהות פוחדות לשלוח את הילדים לבית הספר, כי יש שם אלימות, סמים וזנות. כשפוחדים לצאת לרחובות, כשלא יודעים מהיום למחר מה יהיה עם הבריאות והביטחון, כשכל התפתחות התרבות שהיא מאוד חשובה לאדם נעצרת. ואנחנו רואים עד כמה אנחנו נמצאים במצב שכבר אי אפשר יותר לסבול אותם הדברים שאנחנו מייצרים, כי בגלל האגו שלנו אנחנו נעשים מוגבלים יותר ויותר, ביצירות, בכל דבר. ואנחנו צריכים להגיע למצב שבו נחליט שהחיים שלנו בצורה כזאת, הם כבר לא חיים. הרי אנחנו לא רוצים להתחתן, אנחנו לא רוצים להביא ילדים, הילדים שלנו לא רוצים לחיות. הם בעצם שואלים "בשביל מה הבאתם אותנו, אנחנו לא רוצים לחיות, האם עשיתם אותנו להנאת עצמכם?"

>אנחנו מגיעים לדור שלא רואה עתיד. ואדם בלי עתיד לא יכול להתפתח, הוא לא יכול לחיות. לכן הייאוש והדיכאון, זו המחלה הנפוצה ביותר בעולם. היום מייצרים תרופות נגד דיכאון אפילו לחיות בית.

>style="text-decoration: underline">מקורות מדעיים - התפתחות האגו - 4. ההתפתחות האגואיסטית מובילה לריקנות, ניכור ומשבר

style="text-decoration: underline">>חיים חדשים - שיחה 9   6.1.2012  

 

שייך לקטגוריות 14. מסכימים לשינוי, אקטואליה, בטחון, השפעת הסביבה, התפתחות האגו, חינוך ילדים, חינוך מבוגרים | להשאיר תגובה | |

שיחה 9 - 15. התפתחות טבעית

פורסם: 6.01.12, 10:12 pm

>חלק 15/19

>

תיאורטית יכולנו להגיע להתפתחות יפה, באותם דורות ראשונים, כשהיינו בהתפתחות אינסטינקטיבית כאחים, כולנו יחד. אבל לא הצלחנו בכך. כי כש>התפתחנו בצורה טבעית עם האגו שלנו, הגענו למצב שרק עכשיו אנחנו יכולים לקבוע שהאגו הזה הוא היצר הרע שלנו, שמביא לנו רע. לפני כן זה לא היה בהבנה, בהכרה שלנו. מי היה חושב שהאגו שלו הוא רע?

כשהייתי ילד אהבתי טכניקה ומדע, והלכתי ללמוד את המקצועות האלה בבית ספר. יחד עם זה הלכתי לספורט ולכל מיני חוגים, ולאחר מכן הלכתי לאוניברסיטה ורכשתי מקצוע. אחרי האוניברסיטה עבדתי במכון מחקר. האגו שלי דחף אותי כל הזמן לדברים שחשבתי שהם טובים. רציתי להכיר את העולם. זו גם מין שליטה, רק שזו לא שליטה בכוח על האחרים, אלא עוד יותר למעלה. חשבתי אז שלא איכפת לי מהאנושות, לא רציתי להסתכל על כל הקטנים והאומללים האלה. רציתי להיות כמו א-לוהים, לדעת את כל מה שקורה. להיות בגובה של אותם החוקים, אותן תכונות הטבע הגבוהות ביותר, ששולטות בעולם. רציתי להבין ולבלוע הכול, את החכמה שבטבע, את היכולת שבטבע. לא סתם להיות גדול ברמה האנושית.

אני זוכר את היחס שלי לאנושות ולכל מה שיש על פני כדור הארץ. כלל לא רציתי את כדור הארץ הזה. רציתי להיות ממש בגובה שבו אני בולע בתוכי את כל היקום. הגישה הזאת היא אמנם אגואיסטית, אבל באותם הזמנים היא שדחפה אותי קדימה, להתפתחות. רק אחר כך הגעתי להכרת הרע, לכך שאם ההתפתחות היא לא לטובת האנושות, אז היא רעה.

style="text-decoration: underline">>מקורות מדעיים - התפתחות האגו - 4. ההתפתחות האגואיסטית מובילה לריקנות, ניכור ומשבר

style="text-decoration: underline">>חיים חדשים - שיחה 9   6.1.2012  

 

שייך לקטגוריות 15. התפתחות טבעית, השפעת הסביבה, התפתחות האגו, נושאי הערבות | להשאיר תגובה | |

שיחה 9 - 16. דרגות באהבה

פורסם: 6.01.12, 10:09 pm

>חלק 16/19

>

וגם בזה> יש הרבה דרגות. האם אני מגיע מאין ברירה להשפיע טוב לאנושות, כדי לקבל חזרה טובה גדולה לעצמי, או שאני מתחיל לאהוב את האנושות, ולמרות שאני חושב שיהיה לי טוב ממנה, פתאום אני מתחיל להכיר שלאהוב זה טוב, אפילו שזה לא חוזר אלי. שיש בתכונה הזו מין כוח מיוחד, זו תכונה מיוחדת שמחממת את הלב, שמרחיבה לי את ההרגשה, שאני ממש נהנה רק מכך שאני אוהב אותם, לא ממה שאני מקבל מהם חזרה.

פתאום נפתחים ברגשות האדם, במודעות שלו, חללים שהיום אנחנו עדיין לא מודעים אליהם. אבל לאט לאט בגורם ונמשך, בזה אחר זה, אדם פותח בתוכו עוד ועוד תכונות כאלה, שהיו טמונות בו וכעת הן מגיעות להתפתחות. לכן אלה אמנם דברים טריוויאליים, שאנחנו כבר משתמשים בהם, הכוחות הללו נמצאים, אבל קודם לא הייתה לנו הכרת הרע. לכן לא יכולנו להגיע דרך החברה לטיפול בעצמנו.

>style="text-decoration: underline">מקורות מדעיים - הטבע - 1. הטבע מפתח אותנו לרמה חדשה של קשר בינינו

style="text-decoration: underline">>חיים חדשים - שיחה 9   6.1.2012  

 

שייך לקטגוריות 16. דרגות באהבה, השפעת הסביבה, התפתחות האגו, חינוך מבוגרים | להשאיר תגובה | |

>חלק 17/19

>

style="text-decoration: underline">>אורן: נתת דוגמא טובה, שהיית ילד ורצית ללמוד ולדעת ולהבין.

מתוך רצון לשלוט. אמנם אז התכונה הזאת לא היתה כל כך בולטת לעיניי, אבל עכשיו כשאני מבקר את עצמי במבט לאחור, אני רואה שזה נבע מתוך הרצון לשלוט.

style="text-decoration: underline">>אורן: לרצות לדעת, ללמוד, להבין, זה לא אגואיסטי. אין בזה שום דבר שצריך לתקן.

נכון. זה אגו, אבל לא יצר הרע. יש באגו כמה רמות. אני רוצה למלא את עצמי, בידע, בשכל, בהרגשה טובה, בכל מיני דברים, בלי להזיק לזולת, כאילו שאני לבד בעולם, אבל למלא את עצמי. יש במילוי עצמי שתי רמות. רמה אחת היא שאני רוצה למלא את עצמי כמו כל גוף חי, באוכל, מין, משפחה, כמו שקורה גם אצל חיות. ורמה שנייה היא שאני רוצה למלא את עצמי באושר וכבוד ומושכלות. כשאושר וכבוד אני יכול למלא רק על ידי הסביבה, ומושכלות, על ידי הכרת הטבע הכללי.

הרצונות שמעל דרגת החי הם רצונות של בני אדם, שאני משתמש בהם למילוי האנושי שלי, אושר וכבוד. אבל זה גם אגו, אני רוצה למלא את עצמי כמה שיותר, אני הולך ופותח יותר ויותר. >באגו הזה יש חלק שנקרא "יצר הרע". יצר הרע הוא שאני רוצה למלא את עצמי על ידי כך שאני מדכא את האחרים. יכול להיות שאני משתמש בהם כמו שהם משתמשים בי, בצורה יפה, נוחה. כמו במשפחה, כמו עם אהובים, >שאני משתמש במי שאני אוהב והוא משתמש בי להנאה הדדית, להטבה הדדית, למילוי הדדי, שיהיה לנו טוב ונוח. זה עניין של חיבור. אלה יכולים להיות חברים, בני זוג, או כל אחד אחר. >גם זה שימוש בזולת, אבל הוא לא לרעת הזולת. ולכן זה גם נקרא אגו, יצר, רצון, אבל הוא לא רע, מפני שהוא לא מכוּון לרעת הזולת.

>אבל אם אני רוצה ליהנות, ולשם כך אני יוצא החוצה ורוצה להשיג הנאה בכוח, זה נקרא "יצר הרע". כי אני רוצה לקבל הנאה בלי להתחשב, או תוך כדי כך שאני גורם רע לזולת. וגם כאן יש קשת רחבה מאוד של יחסים. יכול להיות שאני מקבל הנאה בלי להתחשב בזולת, ויכול להיות שאני נהנה רק מתוך שאני מזיק לזולת דווקא. אבל בסך הכול זה נקרא "רע". אם אני רוצה ליהנות מזה שאני מרגיש שהזולת סובל ממני. ומספיק שאני לא מתחשב בו, ולאו דווקא שהוא סובל ממני. נניח שעשיתי איזה "טריק" בבנק וגנבתי מכל אחד דולר, אף אחד לא הרגיש ואני קיבלתי מיליארדי דולרים. אני נהנה מזה שהרווחתי כסף. ויכול להיות שאני נהנה לא רק מזה שקיבלתי כסף, אלא אני אומר להם שהצלחתי לגנוב מהם, ואני נהנה מזה שאני משפיל אותם.

בדוגמאות אלה יש קשת רחבה מאוד של יחסים שלי כלפי הסביבה. החל מזה שאני לא מתחשב בהם ועד לכך שאני מתחשב בהם בצורה הרעה, שאני נהנה. אם אני לא מתחשב בך כלל, אז אני נותן לך לעבוד ללא כל התייחסות שלי. אני מתייחס אליך כמו אל מכונה, מפעיל אותה ומקבל מה שאני צריך. אבל אם אני מתחשב בך, אני מנסה לנצל אותך כמה שיותר. זאת אומרת, אני מתחשב באישיות שלך. אני דווקא רוצה להזיק לך, ומזה אני נהנה.

והיום הגענו למצב שהיצר הרע שלנו מתפתח בצורה כזאת, שאנחנו כאנושות נהנים מזה שאנחנו מזיקים לאחרים. שכל אחד ואחד מאיתנו לא סתם מזלזל באחרים, כמו שהיה לפני מאתיים שנה, בתחילת המהפכה התעשייתית, שלא התייחסו אז לפועלים, אלא כעבדים שנמצאים כזבל. אבל היום זה לא כך. היום אני מתחשב, אני מתחשב גם בחכמה שלך, גם באומנות שלך וגם במקצוע שרכשת.

הגענו בהתפתחות שלנו למצב שכל אחד ואחד הוא משהו, ובהתאם לזה האגו שלי רוצה ליהנות עד כמה שאני יותר ממך, כמה שאני יודע לנצל אותך, כמה אני נהנה מזה שאני יותר גבוה ממך. זה סימן של היצר הרע המפותח ביותר. ולא סתם להיות עשיר. אז מה אם אני עשיר? מי יודע על זה? אף אחד חוץ מהבנקאי שלי לא יודע שיש לי כמה אפסים בחשבון הבנק. אבל אני לא צריך להיות עשיר בשביל זה. אלא נהנה מזה שאני יוצא עם המכונית המפוארת, עם היאכטה המפוארת, ועם עוד כל מיני דברים, אם אני שולט במשהו. אני נהנה מזה שאני מדכא אחרים, כי הכסף עצמו כבר לא מביא לי מילוי.

style="text-decoration: underline">>אורן: אם יש לי מכונית מפוארת אני מדכא אחרים?

לא. אם יש לי מכונית מפוארת, זה אומר, שאני מודד את עצמי כלפי האחרים.

style="text-decoration: underline">>אורן: מה הבעיה עם זה?

אם אין בעיה, אז למה אחוז מקרי ההתאבדות במדינות העשירות הוא הגבוה ביותר?

style="text-decoration: underline">>אורן: כנראה בגלל חוסר סיפוק בחיים.

חוסר סיפוק מזה, שכבר לא מספיק לי, הגעתי לסיום. אני כבר לא יכול להוציא תענוג משום דיכוי של זרים.

style="text-decoration: underline">>אורן: אבל זה לא דיכוי אם קניתי מכונית מפוארת. עבדתי קשה, הרווחתי כסף, קניתי מכונית מפוארת, מה הבעיה עם זה?

למה קנית מכונית מפוארת ולא איזו "עגלה"?

style="text-decoration: underline">>אורן: כי אני רוצה להרגיש טוב עם עצמי, וביחס לאחרים שיש להם מכונית פחות טובה.

ההרגשה היא ביחס לאחרים.

style="text-decoration: underline">>אורן: בטוח. כל אחד מודד ביחס לאחרים.

זה שימוש בזולת, זה נקרא "לרעת הזולת".

style="text-decoration: underline">>אורן: זה נקרא לרעת הזולת?

כן, כי אתה רוצה להתעלות מעליו.

style="text-decoration: underline">>אורן: כל אדם רוצה להתעלות מעל הזולת, אחרת לא היינו מתפתחים בכלל.

לא, אתה מבלבל בין שני דברים.

style="text-decoration: underline">>אורן: תעשה לי סדר.

>style="text-decoration: underline">מקורות מדעיים - התפתחות האגו - 4. ההתפתחות האגואיסטית מובילה לריקנות, ניכור ומשבר

>חיים חדשים - שיחה 9   6.1.2012  

שייך לקטגוריות 17. "אגו" ו"יצר רע", השפעת הסביבה, התפתחות האגו | להשאיר תגובה | |