שיחה 13 - 3. קשר אגואיסטי
פורסם: 11.01.12, 10:00 am
שייך לקטגוריות -3. קשר אגואיסטי | להשאיר תגובה | |
שיחה 13 - 4. המשבר הפיננסי
פורסם: 11.01.12, 9:55 am
במשך השנים
יוצא שאמנם מצד אחד הם הרוויחו יותר, אבל מצד שני המדינות שלהם התרוקנו מתוכן, ומספר המובטלים עלה. אבל לבעל המפעל לא היה אכפת שאותם פועלים שעבדו אצלו הפכו למובטלים. מבחינתו זו דאגה של המדינה, הדאגה שלו היא להרוויח. וכך יוצא שהמדינה צריכה לדאוג לאותם מיליוני אנשים שנמצאים בלי אמצעי מחיה. המדינה הופכת לענייה, היא נכנסת לחובות, ומדפיסה כסף שאין לו שום ערך. קודם הכסף היה קשור לזהב, לכל מיני אוצרות ודברי ערך, ועכשיו כבר לא.
וכך דווקא אותן מדינות גדולות ומפותחות באירופה ובאמריקה, הפכו להיות מדינות עניות עם אוכלוסייה ענייה. זה עדיין לא כל כך מורגש, אבל זה מצטבר ונגלה יותר ויותר. והגרוע יותר הוא שאותם הבעלים של מפעלי התעשייה, הסוחרים הבינלאומיים שנעשו עשירים יותר, נעשו בעלי כוח על ידי כך שהחזיקו מפעלים בארצות עניות והשיגו רווח שהוא פי עשרה יותר מהרווח הקודם. וכשהם נעשו בעלי כוח, הם התחילו להשפיע על הממשלות באירופה ובאמריקה.
וכך קרה שהאגו של האדם עלה לראש הפירמידה באנושות, הכסף עלה בחשיבותו ודווקא בעלי הממון התחילו לשלוט בכל דבר. כך הגענו בסופו של דבר למשבר הפיננסי, הכלכלי, שזה המשבר האחרון שלנו. ובמשבר הזה אנחנו מגיעים לא רק למשבר כלכלי, אלא למצבים קשים נוספים שהאגו מביא אותנו אליהם. ומפני שהחברה נהרסה, כי הרבה אנשים נמצאים בחוסר אונים ובעוני, דווקא באותן ארצות שהיו פעם מפותחות, אז גם החינוך מוזנח, ובכלל היחסים בחברה. וכך אנחנו מגיעים בסופו של דבר למשבר כללי, גלובלי.
style="text-decoration: underline">
שייך לקטגוריות -4. המשבר הפיננסי | להשאיר תגובה | |
שיחה 13- 5. כולנו בסירה אחת
פורסם: 11.01.12, 9:50 am
וכאן אנחנו מגיעים לעולם גלובלי, לקשר הדדי בינינו. המכה האקולוגית יחד עם הריצה שבה היינו, לייצר ולמכור כמה שיותר, העיקר להרוויח ולהצליח, ושיהיו כמה שיותר מיליארדים בחשבון הבנק, הביאו אותנו למצב שחשבנו שאין לזה סוף. אבל בסופו של דבר הסוף הגיע כיוון שאין קונים ואין לאן להתקדם עוד. יוצא שהמשבר הולך ומתרחב ומעמיק יותר ויותר.
והמשבר הוא ביחס בין בני אדם. המשבר הוא בכך שלכולם יש קושי להתקיים, וזה דווקא על ידי כך שלחלק שרוצה לייצר יש יכולת להתקדם, אבל אין מי שיקנה. ולחלק שהתרוקן מאמצעים, הארצות המפותחות, אין יותר יכולת להיות צרכנים. כי בעבר הם היו גם מייצרים וגם צורכים את מה שהם עצמם ייצרו, היה זה מעגל סגור, תהליך של ייצור וצריכה, ועכשיו המעגל הזה איננו.
ובעלי ההון מצאו פיתרון שיקרי למצב, הם התחילו לשחק ביניהם רק עם הכסף, אפילו בלי המוצר. כך נוצרה בועה כלכלית מנופחת, והגענו לעוד סוג של משבר. משבר של בועות כלכליות שאין בתוכן שום טעם, אלא הכול מנופח על ידי פרסום ועל ידי מִשחק בין מערכות הבנקים, המערכות הפיננסיות. והמשבר הוא למעשה בכל השטחים שבהם האנושות עוסקת, בחינוך, בתרבות, ביחס שבין בני אדם, במשפחה שמצבה מושפע מאוד מהמשבר הנוכחי, הגענו למצב שאנשים לא יכולים להתקיים יותר, הם נמצאים במצב אנוש.
יש צעירים שסיימו אוניברסיטאות ורוצים להקים משפחה, לעבוד, להתפרנס בכבוד מהמקצוע שלהם. לכל אחד יש רצון לממש את עצמו, ופתאום הם רואים שאף אחד לא צריך אותם, הם לא יכולים לממש את עצמם במקצוע, במשפחה, ולא לקיים חיים נורמאליים, והם מוצאים את עצמם מובטלים.
התופעה הזו מתרחבת בכל העולם, ואין לה שום תקנה, כי במצב שאני דואג רק לעצמי ולא לעולם, אני לא יכול לספק לכולם אפילו אוכל נפש, כי אנחנו לא דואגים אחד לשני. בקצה אחד של העולם יש עודפים גדולים מאוד שנזרקים, כי הם לא יכולים להגיע לקצה השני של העולם, ולפעמים אפילו למקומות שהם קרובים. כי האגו שלי כלל לא מאפשר לי לדאוג לאחרים, הם לא חשובים לי. אלא אם אני מאוים על ידם, אז מאין ברירה אני מספק להם משהו ולא יותר.
רואים זאת למשל בהתייחסות העולם המפותח לאפריקה, שהיתה מצליחה פעם, ייצרה הרבה תוצרים וחומרי גלם והתפתחה יפה. כשהתחילו להגיע לשם מוצרים מאירופה, מוצרים שהיו בכוונה זולים פי עשרה מהמוצרים שמייצרים במקום, הם הרסו את השוק המקומי, אנשים הפסיקו לייצר את כל מה שהם צריכים לקיום. וכשהם הפסיקו לעבוד במקצועות ובמקומות שלהם, נוצר מצב שאותן חברות שקודם הביאו את המוצרים הזולים לאפריקה, התחילו להעלות את המחירים, כי כבר לא היתה תחרות בשוק המקומי. וכך יצא שהאפריקאים נעשו עניים וממש מחוסרי אמצעי קיום. עד היום קורה כך. המצבים בכל העולם הם מאוד מאוד קשים.
style="font-size: small">>וכשאנחנו מגיעים היום למשבר הגלובלי, הטוטאלי, שמרגישים אותו בכל העולם, גם בארצות המפותחות, וגם בארצות העולם השלישי שחלקן כבר התחילו להתפתח, כמו אסיה למשל, או כאלה שהגיעו לעוני כמו אפריקה, כשכל זה נגרם על ידי האגו של האדם , אז אנחנו מתחילים להרגיש את הקשר בין כולם. להרגיש שכולם נמצאים בסירה אחת, ואם אחד יגרום נזק, כולנו נרגיש אותו ואי אפשר יהיה להמשיך ולהתקדם. כי בעצם הגענו למצב שהאגו שלנו חוזר על כולנו ממש כבומרנג, בתגובה שלילית.
style="text-decoration: underline">
שייך לקטגוריות -5. כולנו בסירה אחת | להשאיר תגובה | |
שיחה 13- 6. אירופה כמשל
פורסם: 11.01.12, 9:45 am
רואים זאת באירופה בצורה מאוד מיוחדת, שבאותן הארצות שהתחילו להתקשר ביניהן בגלל כדאיות, כדי להיות חזקים יותר, מוצלחים יותר, ולשם כך בנו קשרים ביניהן, הקשרים האלה נסגרו בצורה כזו שכבר אי אפשר לקרוע את הקשר. ועזיבת המערכת הזו על ידי כל מדינה ומדינה מתוך עשרים ושבע המדינות, תגרום לנפילה של כולן. והמצב המאיים הזה יגרום לכך שבמקום השוק המשותף, החברה המשותפת, הבנק המשותף, היורו כמטבע כללי, נגיע למצב שלאף אחד אסור יהיה לזוז בלי הסכמה מאחרים.
וכאן אנחנו מגיעים להכרחיות, שאנחנו צריכים להתחיל להתחשב זה בזה. אמנם יש דחייה גדולה והיסטוריה של שנאה עמוקה בינינו, שהיינו במלחמות והתפרצויות, ועשינו פעולות טרגיות זה לזה. ויש עמים ששחטו זה את זה במשך ההיסטוריה ושלטו בחרב ובכוח, ולא פעם אחת. אבל הגענו למצב שאין ברירה, שדווקא מתוך השנאה, מתוך חוסר ההתחשבות, מהקרע הגדול, אנחנו מגיעים למצב שבו לא מספיק לנו רק להתחשב זה בזה.
אנחנו לא יכולים להמשיך לפעול בשוק המשותף לפי חוקי הטבע שלנו, לפי חוקי הכלכלה שבנינו מתוך הטבע האגואיסטי שלנו. זה כבר לא עובד. אלא מתוך הטבע הכללי, הגלובלי, כמו כל האקולוגיה, ומתוך הטבע הפרטי, כלומר,
קשה מאוד להגיד את המילים האלה, כי הן מאוד לא מציאותיות, מאוד רחוקות מאיתנו, ולא מתקבלות על ליבנו.
style="text-decoration: underline">
style="text-decoration: underline">
style="text-decoration: underline">
שייך לקטגוריות -6. אירופה כמשל | להשאיר תגובה | |
שיחה 13- 8. ערבים זה לזה
פורסם: 11.01.12, 9:40 am
כאן מגיעה מילת הקסם שנקראת "הערבות". שאנחנו צריכים להתרגש מהקשר שנמצא בינינו בינתיים כקשר אגואיסטי, מחייב. וכבר עכשיו אנחנו ערבים זה לזה בצורה שלילית, כך שכל אחד שקודח חור בסביבה שלנו, באנייה שלנו, בסירה שלנו, מטביע את כולם יחד עימו בים של האגואיזם. וכך כולנו טובעים ונעלמים בים האגואיזם שלנו.
לכן הערבות שלנו מתחילה מזה שאנחנו לומדים עד כמה הסביבה שלנו היא סביבה שמלמדת אותנו מהי הכרחיות. סביבה שאנחנו נמצאים בה בקשר אגואיסטי. והכרחיות, זה שאנחנו צריכים להעביר את כל צורות הקשר האינטגרלי שלנו לפסים אלטרואיסטים.
בזה נבין, שהטבע כולו שקידם אותנו במשך אלפי שנים להתפתחות הזאת, דווקא הביא אותנו למצב שנקרא "משבר". והמהות הפנימית שלו זו לידה חדשה של האנושות, שנגיע לאותו כוח פנימי שנמצא בטבע, כוח האהבה, ונגיע לאיזון עם הטבע, ונהיה בדיוק באותו כוח שיש בטבע הכללי. ומכוח האהבה הזה הטבע יכול לייצר את כל החומר הדומם, הצומח, החי והאדם. הוא יכול לתת חיים.
אם אנחנו קונים את כוח האהבה הזה ב"ואהבת לרעך כמוך", אנחנו בעצם קונים את החוק הכללי של כל הטבע, ומגיעים ליישום שלו. ולשם יישום החוק הזה, היינו צריכים להיות במצב ההפוך ממנו, להרגיש כמה לא טוב להיות הפוך ממנו, כדי שנשיג אותו ונבין, עד כמה הוא גבוה, חזק, נצחי ושלם. ואז מתוך הניגודים הללו, שאנחנו עולים מהאגו הגדול לאהבה הגדולה, נרגיש בעצם את כל הפער ביניהם. ומתוך הפער הזה נרגיש את כל השלמוּת, הנצחיות, הגדלוּת של כל התהליך שעברנו.
style="text-decoration: underline">
שייך לקטגוריות -8. ערבים זה לזה | להשאיר תגובה | |