זה לא טבעי שאישה תעבור כמה ידיים.
פורסם: 27.06.12, 11:49 am
מצד הטבע אני חושב שזה דבר הרסני.
בזה שבתוך החיים יש לאישה הרבה פעמים קשרים שונים, מצד האישה, לא מצד הגבר. כי אם אנחנו מדברים בכללות על ההשפעות שהן כתוצאה מכך שאישה חיה עם גבר, ואפילו שהיא עדיין לא נכנסה בברית הנישואין, אז היא מקבלת ממנו את ה- DNA שלו, זה ברור. ואחר כך, גם אם היא מתחתנת או לא מתחתנת איתו, זה לא חשוב, והיא מביאה ילד ממישהו אחר, אז הילד הוא כבר לא של המישהו האחר, אלא זה הילד של אותו הגבר הראשון, או של כמה הראשונים שהיו לה. כך זה, ולכן הטבע לא סובל את זה.
כן. זה לא חשוב, יש דוגמאות כאלה בטבע. כשהזברות חיו עם הסוסים הרגילים, או עם החמורים הרגילים, ולמרות שנעשו כל מיני אמצעים כדי שהן לא תכנסנה להריון, ואחר כך גם נתנו להן להיות ממש עם בני מינן, אז בכל זאת, על הסוס הלבן הופיעו פתאום מספר פסים כמו של הזברות.
כן, זה ברור. אישה שחיה עם גבר היא לוקחת ממנו את הפנימיות שלו, וזה מופיע בילדים שהיא אחר כך מביאה ממישהו אחר. הבדיקות שלנו כאן הן עדיין לא מספיקות. זה דבר ברור וידוע, אמנם היום זה ידוע מתוך מחקרים מדעיים, אבל זה היה ידוע במשך כל הדורות. זאת אומרת, זה לא טבעי שאישה תעבור כמה ידיים, בסופו של דבר לא יתקיים, זה מתוך הבלבול שאנחנו עוברים.
style="text-decoration: underline">
שייך לקטגוריות זוגיות, מדע/מחקר | להשאיר תגובה | |
להשתדל לארגן לה סביבה אחרת, סביבה שתנענע אותה ותביא לה ערכים נכונים
פורסם: 27.06.12, 11:47 am
השאלה איך אנחנו מסכמים את העזרה שאנחנו יכולים להציע לאותה אישה על ידי גישה בריאה לחיים, כדי שהיא לא תיכנס לקשר שמראש מוביל למקום לא טוב? במה אנחנו יכולים למקד את המחשבה שלה?
להשתדל לארגן לה סביבה אחרת, סביבה שתנענע אותה ותביא לה ערכים נכונים.
ערכים נכונים, זאת אומרת היא חייבת להיכנס בברית הנישואין, והיא חייבת להביא ילדים.
השאלה האם הוא גבר טוב, האם הוא בחור טוב, האם הוא עושה הכל בבית?
כן.
style="text-decoration: underline">
שייך לקטגוריות -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, השפעת הסביבה, זוגיות | להשאיר תגובה | |
אנחנו תמיד צריכים לדאוג לסביבה ולא לאדם עצמו, כי האדם עצמו הוא תוצאה מהסביבה שמשפיעה עליו.
פורסם: 27.06.12, 11:44 am
אם ברור שהיא חייבת להתנתק ממנו, אז צריך להביא כמה התרשמויות מהצד שמראות זלזול בבחור הזה.
שואלים את האישה הזאת, עם מי את חיה, מה זה, האם אתם מתאימים? מי הוא, מה הוא. שואלים אותה, האם הוא עובד אצלך בתור שרברב בבית?
אנחנו שוב מדברים על השפעת הסביבה.
אם היא מתעקשת, אז אין מה לעשות. האם מישהו יכול יבוא אליה בכוח, אולי ההורים.
אני לא חושב שיש מַשהו. יכול להיות שפתאום מתגלה איזה גבר אחר, או שההורים יכולים לעורר את האהבה הקודמת.
אורן: העניין הוא כלפי מי את שואלת, זאת אומרת, נניח שארגנו אנשים שאמרו לה "תשמעי, הוא לא בשבילך", ובכל זאת היא לא מתנתקת מהקשר הזה. כלפי מי את רוצה שנביא איזו עצה, האם כלפיה, כלפי מי?
אורית: אני שואלת האם יש באמת דרך כלשהי לעזור לאדם להתפכח מהמקום שהוא נעול בו, כי הוא לא רואה את הצעד הבא, הוא לא רואה שהוא הולך ליפול לתהום. האם לתת לזה לקרות?
על הדברים האלה אני אומר שצריכים לארגן חברה, סביבה. כי הסביבה היא בכל זאת שולטת על האדם. אבל אם אתם אומרים "אין דבר כזה", אז אין לי יותר מה להציע.
נכון. אין כלים אחרים חוץ מהכוח הצדדי שעכשיו משפיע עליה, ואם לא הצלחת לארגן טוב את הכוח הצדדי, אז היא תלך ותתחתן. השאלה מה קורה אחרי החתונה, את זה צריך תבדוק, האם באמת זה מסתדר או לא. אם לא, אז כמה שיותר מהר צריך להפעיל לחץ, אולי לפני שיהיו ילדים, או אולי אפילו אחרי שיש ילדים. אבל אנחנו תמיד צריכים לדאוג לסביבה ולא לאדם עצמו, כי האדם עצמו הוא תוצאה מהסביבה שמשפיעה עליו.
אנחנו צריכים לארגן את הפסיכולוגים, כמו שתי הנשים שיושבות כאן, כדי שהם יתחילו למלא את האינטרנט בחומר הנכון והטוב, ואז כולנו לא נתבלבל, ואולי סוף סוף נתחתן נכון.
style="text-decoration: underline">
שייך לקטגוריות -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, השפעת הסביבה, זוגיות | להשאיר תגובה | |
הזוגיות הייתה מאוד פשוטה, אני מרגיש שכך זה וזהו, בצורה טבעית
פורסם: 27.06.12, 11:29 am
קודם כל צריכים לתת כאן איזה יסוד. אמנם האדם הוא מעולם החי, מדרגת הבהמה, אבל התפתחנו מזה שירדנו מהעצים ומהמערות, ואנחנו משתנים על ידי טכניקה וטכנולוגיה וחברה, שכל הזמן שיפרנו. כל הזמן אנחנו משתנים. אם ניקח חיות, אז נראה שהן כמו שהיו לפני חמש מאות שנה. אז הפרה שקלה קצת פחות מהיום, ואולי האריה היה שונה מעט בגודל מהיום, כי הכל משתנה. אבל באיזה קצב לעומת האדם? האדם משתנה מדור לדור. ולכן מה הם השינויים?
השינויים שלנו הם בסך הכל האגו שלנו שכל הזמן גדל וגדל ומשתנה באיכות שלו. במה בדיוק? לְמה? אם נבחן את הדורות הקודמים, נראה שהם חיו כמו חיות ואנחנו רואים גם במקורות העתיקים שהם חיו כמו חיות. זאת אומרת, היו לוקחים משהו שמתאים להם מהטבע. למשל כשאריה פוגש לביאה הם מיד יודעים אם מתאים להם להיות יחד או לא, הם מרגישים לפי הריח, הם לא צריכים מעבדה שתבדוק עד כמה שהם מתאימים לפי הגנים, ההורמונים וכן הלאה. אלא מספיק להם ריח או טעם של ההפרשות שלהם. והם לא טועים. אלה האינסטינקטים שפועלים.
אצלנו כנראה שזה היה פעם כך, אנחנו רואים דברים כאלה אפילו במקורות, למשל שכל הנשים קיבלו מחזור יחד, זה פלא. זאת אומרת, עד כדי כך היינו קרובים לטבע, לפי הירח, כך היה מופיע. וכנראה שגם הזוגיות הייתה מאוד פשוטה, כי אני לא צריך לחשוב, "מתאים לי, לא מתאים לי, בן או בת הזוג", אלא אני מרגיש שכך זה וזהו, בצורה טבעית. ולא בצורה טבעית שזה יפה או לא יפה, כי בחיים הפרימיטיביים ההם לא היה עניין של יופי, אלא יותר התאמה של דרגת החי. היו מסתכלים על אישה כמה היא יכולה ללדת, כמה שהיא מסוגלת להיות כאישה, ואותו דבר כלפי הבעל.
אומרים אפילו שכל ההתקדמות הזאת באה דווקא מצד הנשים ולא מצד הגברים. בגלל שנשים התחילו להעדיף גברים שהם לאו דווקא חזקים, לא מאצ'ו או איזה טרזן שבא מהג'ונגל, אלא גברים יותר חכמים, על ידי זה הן האיצו את ההתפתחות השכלית של הגברים. כי האישה התחילה לגלות שגבר חכם יותר מוצלח לקיום משפחה ולהחזיק אותה עם הילדים וכן הלאה. ונשים דווקא בזה גרמו להתפתחות, גברים התחילו לרצות להיות יותר חכמים וכולי. יש על זה מחקרים מעניינים מאוד, זה לא שייך למקצוע שלי, אבל התעניינתי בזה מעט.
ואחר כך האגו התפתח הלאה, וכמה שהוא מתפתח יותר הוא הוציא אותנו מדרגת החי לקראת דרגת המדבר. ודרגת המדבר שלנו, דרגת האדם היא ממש הפוכה מהחיות, כי כל דרגה כאילו לא סובלת את הדרגה הקודמת, ואנחנו לא רוצים להיות שייכים לחיות. וכאן יש לנו קונפליקט, כי לפי חיי המשפחה, החיים הזוגיים, אנחנו דרגת חי ואנחנו רוצים לצרף לזה את דרגת האדם, אהבה, רגש, שזה כבר שייך למודעות, שייך לכל מיני הרגלים, יש כאן איזו דעת חברה, מה שמקובל או לא מקובל באופנה, מה שאומרים האחרים. זה לגמרי בניגוד לדרגת החי.
ויש כאן קונפליקט פנימי שאנחנו לא מתמודדים איתו עד היום. כי אולי לפי החברה עכשיו יפה בלונדינית, אבל לפי האופי שלי אני אפילו לא יודע, אולי הייתי בוחר במשהו אחר, גבוהה, רזה, שיודעת לעשות משהו מסוים. והגבר גם צריך להיות גדול, צריך להיות חזק, ולא לפי האדם שבו.
זאת אומרת, יש כאן הרבה מאוד נתונים שנמצאים תחת השפעת הסביבה ויוצא שלא אני בוחר מטעם הגנים, ההורמונים, הריחות והנתונים שקיבלתי אולי מבית אבא ואמא, אלא לפי דעת הסביבה. כשהסביבה תמיד נעה לפי כל מיני כיוונים לא רציונאליים. אפילו כשמישהו רוצה למכור משהו שהוא מייצר, אז הוא מפתח איזה פרסום ולפי זה אנחנו נמשכים. "שאנל" או עוד מישהו מייצבים לנו את הדעה, איך אני צריך לראות אישה יפה, טובה, שמקובלת, שכדאי לי לקחת אותה בגלל שאני צריך להראות אותה לאחרים, זה בכלל.
לא בגלל שאני צריך אישה לעצמי. אלא האגו שלנו שגדל, הוא מפתח בנו גאווה וכבוד עצמי, כל מיני כאלו דברים. ופתאום אני לא חי את החיים שלי, אלא אני מביא לתוך המשפחה שלי את דעת החברה, אני בוחר בת זוג בהתאם למה שיגידו האנשים. זאת אומרת, אני מכניס את החברה לתוך הבית, את האופנה לתוך הבית, את כל הדעות. לא כמו שקיבלתי את זה מעצמי או מבית אמא. ויוצא שזו באמת בעיה גדולה מאוד לאדם איך שהוא חי. אני עובר בהרבה מקומות בעולם ואני רואה שהסטנדרטים, קני המידה הם מאוד שונים אצל גברים צעירים ונשים צעירות, איך שהם מסתכלים זה על זה. אפילו היום, למרות שהעולם הוא עגול והכול תרבות אחת כביכול, בכל זאת נשאר משהו מהטבע, מאימא, יחד עם זה שאנחנו בכל זאת מעורבים בהרבה דעות מבחוץ.
ולא רק שאנחנו מעורבים, בהרבה מקרים אנחנו בכלל בונים משפחה, את הקן שלנו, את היחסים בינינו, הכל לפי הסטנדרטים שהחברה מציבה, ואנחנו רוצים להראות את המשפחה שלנו כל הזמן כלפי החברה. אנחנו חיים מאוד צמודים זה לזה, ממש באותה קומה בבית אני חי עם עוד כמה משפחות, אני חי בבניין שבו מאתים משפחות. והחברה שאני נמצא בה ונפגש איתה מכירה את המשפחה שלי, ואת הילדים מבית הספר.
בקיצור, האם אני בכלל בוחר לפי טעמי? זאת השאלה. ואם לא, ואולי בזה נמצא שורש הבעיה, אולי אני צריך באיזו צורה לנקות את עצמי מכל הלחץ החברתי החיצוני שמשתנה, ולראות את עצמי ביסוד שלי, האם בחרתי לפי מה שאני חושב, לפי מה שהייתי בוחר אם לא הייתי לגמרי תלוי בחברה. כי במשך החיים, כשכל קני המידה משתנים, ההסתכלות משתנה, הכל משתנה, אז גם אני מסתכל אחרת כל הזמן ומסתכל שהאישה שבחרתי לפני שנתיים, היום האופנה השתנתה, ואני צריך להחליף אותה כמו נעליים. זה מה שקורה.
לכן אם היינו נפטרים מהלחץ החברתי, היינו יותר חזקים, היינו יותר עצמאים, יותר בסיסיים, אז היינו יותר יציבים. כי לבנות משפחה, זה לפחות עשרים שנה, עד שהילדים יוצאים ונעשים עצמאיים. כך אני חושב, משפחה חיה כדי לפתח דור חדש, כדי לגדל אותו, בשביל מה אנחנו מתחברים יחד? אנחנו צריכים להסתכל על החיות, שם זה בטוח נכון. הם נפגשים כדי להוליד צאצאים, לגדל אותם ולשחרר לחיים ובעצמם לאט לאט ללכת לעולמם. זה הכל.
היום אנחנו צריכים עשרים ואפילו שלושים שנה, וגם לא רוצים לצאת מהבית של אמא, קודם היה מספיק אולי עשר, חמש עשרה שנה והילד כבר היה מסתדר. אלא שאני צריך לחשוב על חיים ארוכים עם האישה, ולכן אני לא יכול ללכת לפי האופנה או דעת החברה. אנחנו עוברים מחברה לחברה, מעיר לעיר, ממדינה למדינה, בכלל החברה עצמה משתנה, תוך שלושים שנה זה בכלל משהו אחר ממה שהיה קודם.
זאת אומרת, יכול להיות שאנחנו צריכים ללמד את האדם איך להרגיש את הטעם הטבעי שלו, מה מתאים לו. כמו שיש לנו ארבע דרגות עיקריות או צורות אופי. זה לא ארבע, זה שש עשרה, זה ארבע כפול ארבע ועוד. אבל בכל זאת אולי אנחנו צריכים לעשות עם האדם איזה מבחן, כמו שאנחנו עושים מבחנים בבית ספר, צריכים ללמד איזה מקצוע קטן שנקרא "בנה ביתך", ושם אנחנו מלמדים אותם גם לקיים כלכלת בית, עם יחסים בין ההורים, בין הילדים, בכל מה ששייך לזה. שמעתי שהיום באירופה מלמדים אותם רק מין, שיהיה בטוח, ולא יותר. האם זה מספיק? אני מבין שזה חשוב לאור כל מה שמתרחש, אבל בכל זאת.
אז עלינו לתת לאדם כלים לדעת מי הוא בעצמו, שיבדוק מי מתאים לו, כמו שחיה בודקת לפי הריח. דרך אגב, הריח מאוד חשוב, אנחנו יודעים. אפילו עם כל ה"שאנל חמסה", זה בכל זאת דבר מאוד חשוב, כי רוב התאים במוח שלנו הם תאי ריח. כל המוח בפנים מכוסה בתאי ריח. לכן הייתי אומר שאם אדם היה יודע מי הוא לפי הטבע, שתוך שלושים שנה לא ישתנה, ותוך שבעים שנותיו לא ישתנה, אז הוא היה מסתכל אחרת וממש לפי החוש הפנימי, הריח הפנימי הזה, הוא היה מזהה מי מתאים ומי לא.
וכאן אנחנו צריכים בכל זאת לראות שהגישה העיקרית הקלאסית לבניית המשפחה, שההורים היו בוחרים, היא לא כל כך רעה. כי ההורים יודעים מה טוב לחיים, הם לא כל כך מסתכלים על היופי, למרות שרואים גם את הדברים האלה, אלא הם מסתכלים בצורה פרקטית. גבר בריא, אישה בריאה, נראים מתאימים לפי האופי שלהם, לפי הגישה שלהם, המשפחות דומות. כשזה מאוד חשוב, כי החוק העיקרי שבטבע הוא חוק השתוות הצורה. זה פועל בכל הרמות. ולכן קודם כל אנחנו צריכים לראות שתהיה התאמה טבעית כזאת.
יש אנשים מיוחדים שמתחתנים דווקא עם מישהו שהוא מאוד מאוד רחוק, גם לפי החינוך. זו יכולה להיות יפנית, אבל היא התחנכה קרוב אלי, ואז זה משהו אחר. אז אנחנו רואים שעד היום בהרבה תרבויות ההורים בוחרים לילדים את בן הזוג, ובכל התרבויות אנחנו מתחשבים בהסכמת ההורים. זה מה שאני רואה. שיכול להיות מודרני ביותר, לפני שהוא מתחתן, הוא מביא את בת הזוג לאמא ולאבא, שיראו אותה. למה? לא יודע, אבל המנהג הזה עדיין קיים. הולכים לאבא ואמא לקבל הסכמה. כאילו לא מדובר בהסכמה, אלא להכיר כביכול.
style="text-decoration: underline">
שייך לקטגוריות -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, זוגיות, טבע הגבר ותפקידו, טבע/תפקיד האישה, מדע/מחקר | להשאיר תגובה | |
במשך השנים אנחנו חוזרים למקורות, הם עולים מבפנים והם בכל זאת מתחילים להיראות
פורסם: 27.06.12, 11:27 am
אני לא יודע. אבל אני רואה שבכל זאת נוסעים, אפילו כשההורים גרים במדינה רחוקה, חייבים ממש להופיע, להצטיין שם לפניהם.
אבל שוב, נראה לי שעל האדם להכיר את עצמו, להכיר את האופי המקורי שלו, מאיזה עם הוא, מאיזו תרבות, מה ידבר בו. כי למרות שהיום כבר בגיל צעיר אנחנו נמצאים תחת הלחצים והסביבה שנמצאים בה, במשך השנים אנחנו חוזרים למקורות. הם עולים מבפנים והם בכל זאת מתחילים להיראות יותר ויותר במשך הזמן. אז אנחנו צריכים להסביר לאדם את כל הדברים האלה, להמחיש לו את הדברים האלה, "מה יהיה איתך במשך החיים."
למרות שלא ירצה לשמוע, כי הצעירים, מה הם שומעים? מה שההורמונים מדברים, והסטנדרטים שברחוב, עד כמה שזה מתאים למה שהוא רואה בפרסומות. אבל בכל זאת, צריכים לפתוח לו קצת את האופי של החיים, של העם, של המקור שלו, שלה וכן הלאה. ואז לראות האם בהתפתחות האישית שלהם ובהתפתחות הכללית מאיפה שהם, האם הם נמצאים פחות או יותר בגבולות ההתאמה, בהשתוות הצורה. אם כן, יש סיכוי שזה יתקיים.
מאוד חשוב לגבר, ולא חשוב מי הוא, שהאישה תהיה קרובה לאמא שלו. לא קרובה לפי היחסים, אלא במה שהיא עוסקת, במה שהיא עושה בבית, איך שהיא עושה את זה בבית, איך שהיא מבשלת. היא צריכה להזכיר לו את אימא, כי בכל זאת, גבר מסתכל על אישה כמו על אימא. היא מחליפה לו את אימא.
לכן אנחנו רואים במקורות שלנו שלוקחים את האישה ומביאים לבית של אמא והיא נמצאת שם איזו תקופה, לומדת מאמא את מה שאימא היתה עושה כל הזמן, לְמה בעצם הגבר רגיל. ואחר כך היא יוצאת מהבית של אמא, אחרי שנה שנתיים של אימונים, של טירונות, ואז היא יודעת להקים את הבית, ובטוח שהגבר מרגיש שהוא לא כאילו יצא מאימא. זה מאוד חשוב. כי הגבר לא יולד, ולכן הוא לא כל כך משתנה, כמו אישה שיולדת, ואז עם הלידה היא מתנתקת מהמצב הקודם, מלהיות בת. עכשיו היא אימא. הגבר לא כל כך מרגיש את זה ואנחנו רואים את זה גם מהטבע.
האריה עשה את שלו עם הלביאה והולך לו. והיא נשארת עם הגורים ודואגת להם, הוא לא מרגיש את זה, אפילו שיש לו כמה כאלה. אז זה היה חשוב מאוד, הטבע המקורי שלנו, בדרגת החי, לא משתנה. האדם, בתת ההכרה, לא מודע לזה אפילו, בתת ההכרה הוא בכל זאת ירצה שזה יהיה דומה למה שהוא רגיל בבית. ואיך שהתנהגו אבא ואמא שלו, אפילו בצורה הפרועה והגרועה ביותר, הוא יימשך לזה גם בבית שלו.
לכן אנחנו יכולים לזהות את הבעיות כבר מראש, אם אנחנו יודעים מאיפה הוא ומאיפה היא, ואז לראות האם הם מתאימים זה לזה. תסתכלו על ההורים, עד כמה שהמשפחות האלה מתאימות או לא, עד כמה דומים המנהגים, היחסים, האוכל, צורת החיים, כל מיני דברים. כי בסופו של דבר, זה מה שאומר לאדם שהוא נמצא במשפחה. אתה יצאת ממשפחה ונכנסת למשפחה אחרת ואתה לא מרגיש שזה משתנה. זה מאוד חשוב לו.
בזה אנחנו לא יכולים לצאת. כי ההרגל נעשה טבע שני ומה שהיינו בבית של אמא, זה לא רק הרגל, זה נמסר לנו בדם, חוץ מההרגל. ואנחנו צריכים לראות שזה במשהו יהיה בבית שלנו. לכן ההתאמה בכלל לא תלויה בבחור ובבחורה האלה. היא תלויה בחברה, היא תלויה בשתי המשפחות, היא תלויה בכל מיני גורמים. וכשאנחנו חושבים "הם לא מתאימים". מה זה "הם לא מתאימים"? להגיד שהם מתאימים או לא, זה להגיד שיש כאן שתי חברות גדולות, כמו אצל שקספיר, "בית קפולצ'י", ואז הם לא מתאימים או כן מתאימים.
style="text-decoration: underline">
שייך לקטגוריות -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, השפעת הסביבה, זוגיות, טבע הגבר ותפקידו | להשאיר תגובה | |