Field of reference: Sociology
Description: The global crisis can only be solved through new education, science and paradigms that will shape a global worldview in people. >style="text-decoration: underline">http://laitman.co.il/?p=37827
>"המשבר העולמי הוא שלב טבעי בהתפתחות המערכת העולמית. הוא הגיע כתוצאה משינוי הכללים הכלכליים, החברתיים, הפוליטיים והרוחניים, שהתרחש במעבר בין האלף הראשון לשני. המשבר הפיננסי-כלכלי העולמי של השנים 2008-2009 הוא שלב במשבר הגלובלי של המאה ה-20 וה-21. בבסיס הסדר העולמי החדש צריכים לעמוד בראש ובראשונה עקרונות מוסריים: הומאניות, אחריות חברתית, סולידריות כלל אנושית. ללא שמירה על עקרונות אלו, האנושות לא תצליח לעשות סדר בבית הגלובלי שלה ולבנות מערכת יחסים חדשה ויציבה בין המדינות והעמים על פני כדור הארץ. גילוי תופעת הגלובליזציה מכניס תיקונים משמעותיים בתוכן החינוך ובמטרותיו. מדובר בשינוי עקרוני של תודעת האנשים, בהבנה כללית ושלמה של המציאות הטבעית והחברתית. התפתחות החברה המודרנית מכתיבה צורך לפתח אצל האנשים מודעות גלובלית, יכולת חשיבה גלובלית, שמכוונים לתפיסה הולמת של המציאות על כל ניגודיה, להבנת אחדות הקשרים הטבעיים, החברתיים, הכלכליים והטכנולוגיים בעולם ההוליסטי. כלכלת הידע צריכה להתבסס לא רק על השכלה בלתי פוסקת, אלא גם על חינוך בלתי פוסק של האדם – כאישיות וכאזרח. אף כוח לא יפתור את הבעיה הזאת, חוץ מהמדענים והמחנכים מכל רחבי העולם, אם יתאחדו כתוצאה מהכרת הבעיות הגלובליות. פיתרון הבעיות הגלובליות של האנושות, הפיכת הקשר בין האדם לטבע לקשר הרמוני והבטחת התפתחות יציבה – כל אלה בלתי אפשריים ללא הבנת ייחודיות התהליכים הגלובליים הטבעיים והטבעיים-אנושיים, על רקע האבולוציה הגלובלית (האוניברסלית) של כדור הארץ. המשבר הגלובלי הוא פחות משבר ביחסים החברתיים, הכלכליים והפוליטיים על פני כדור הארץ, ויותר משבר של האדם עצמו. המאה ה-21 צריכה להיות מאה של טכנולוגיות הומניטריות, המכוונות להתפתחות הרמונית של האדם ושל הקשרים ההדדיים שלו עם החברה ועם הטבע. הגלובליסטיקה חווה שלב של התהוות ככיוון רב-תחומי, ועולה הנושא של התפתחות מחקרים גלובליסטיים והכנסת התוצאות שלהם לתהליך החינוך וההשכלה של ההמונים. ההמונים צריכים להיות בעלי השקפת עולם רחבה, לרכוש יכולת הבנה כלל-עולמית של התהליכים המתרחשים ולנתח את הבעיות המתעוררות. התנועה העיקרית של העולם המודרני היא לכיוון של שלמות יותר ויותר גדולה, לכיוון של יצירת שוק גלובלי אחד, סביבת תקשורת אחת, ושקיפות מידע לציבור. למרות זאת, חייבים לקחת בחשבון את העובדה, שבמדינות רבות לא מתרחשת גלובליזציה, אלא להיפך, פיצול היחסים החברתיים. בהתפתחות התהליכים הגלובליים נצפית גדילה של התהוות השותפות של האנושות; חיבור האינטגרציות הכלכליות של העולם; התפתחות אמצעי התקשורת הכלל-עולמיים; התהוות התדמית של האנושות כ"אנחנו" בתודעת האנשים, על בסיס התקרבות הערכים. יחד עם מגמות האינטגרציה, קודם כל בתחום הכלכלה, מסתמנת יותר ויותר המגמה לבידול לאומי-מדיני. ובאמת, העולם הגלובלי הוא אחד, אך קיימות בו מאות מדינות עם התכונות הלאומיות-מדיניות המיוחדות שלהן, והכמות שלהן הולכת וגדלה. זה יוצר בעיה של אינטראקציה בינלאומית במסגרת הגלובליזציה – חיבור תוך שמירת התכונות האתניות, השייכות הלאומית. כדי שהלאומיות לא תהפוך ללאומנות, שמתבטאת בקיצוניות לאומית, אתנית או דתית, אלא תשתחרר מהצורות האגואיסטיות ותשלים את התרבות הכלל עולמית. הנהלה גלובלית אפקטיבית צריכה להיות בעלת מערכת משותפת של ערכים בסיסיים ומוסר כלל אנושי, שיהוו בסיס לראיית העולם הגלובלית ולחוק הגלובלי המוסמך. כדאי להחליף את הפרדיגמה האקולוגית: לוותר על התנגדות האדם לטבע ולעבור ממערכת היררכית ל"מעגלית", שבה כל המרכיבים חשובים באותה המידה. תוך סקירת שטח העבודה וייחודיות התפתחות הגלובליסטיקה, אפשר לקבוע היום שלא קיימת גישה יחידה, שמסבירה את המבנה, התפקוד וההתפתחות של המערכות, התהליכים והבעיות הגלובליות, ושמסוגלת לשמש בסיס לתחזיות. אנחנו צריכים ליצור את הגישה הזאת, תוך חיבור גישות פילוסופיות, פוליטיות, כלכליות, אקולוגיות, גלובליסטיות ואחרות. משתתפי הקונגרס מציעים להעניק לגלובליסטיקה מעמד של מדע אקדמי ולהכניס אותה למערכת החינוך בתור מקצוע, שמלמד את עקרונות ראיית העולם הגלובלית ואת היכולת לקבל החלטות ניהוליות תוך לקיחה בחשבון של השלכות בעלות אופי גלובלי".
>style="text-decoration: underline">קישור למאמר
שייך לקטגוריות 2. סביבה מחברת | להשאיר תגובה | |
Field of reference: Sociology
Description: On how human nature is malleable by the social order.
>"Cooley destroys the belief that human nature has some content and meaning superior to the social order. The individual is the mirror image of the society."
style="text-decoration: underline">>Link to the article
שייך לקטגוריות 4. תוצר הסביבה | להשאיר תגובה | |
Field of reference: Psychology
Description: group influence on an individual.
>“Normative influence, a function of social impact theory, has three components.[10] The number of people in the group has a surprising effect. As the number increases, each person has less of an impact. A group's strength is how important the group is to a person. Groups we value generally have more social influence. Immediacy is how close the group is in time and space when the influence is taking place.”
style="text-decoration: underline">>Link to the article
שייך לקטגוריות 4. תוצר הסביבה | להשאיר תגובה | |
Field of reference: Sociology, Ecology, Politics
Description: Building society as a balanced ecosystem.
>“What rises up above the ecosystem metaphor to glow distinctly about human society is human subjectivity itself, with all its unmet desires and Sisyphean searches for happiness. It is in the teaming associations among millions of subjectivities in search of an ever-changing pluralism of human values that we find something unique to human society, something not fully captured in any of our metaphors. As we attempt to limn something like the laws and limits of human organization, we must be struck by the understanding that something so lifeless as a rule can animate a holistic system of seekers, strivers and their subjectivities. As Hobbes teaches and Mises channels, inter-subjective agreement on these lifeless rules makes for the bases of society, and such agreement, too, is contingent: Not every interhuman relation is a social relation. When groups of men rush upon one another in a war of outright extermination, when men fight against men as mercilessly as they crush pernicious animals and plants, there is, between the fighting parties, reciprocal effect and mutual relation, but no society. Society is joint action and cooperation in which each participant sees the other partner’s success as a means for the attainment of his own. Internal to our species, we must seek peace through free association, or more specifically, the rules of free association. In the human ecosystem, however, one finds all the mystery, beauty, prosperity and happiness that institutions make possible. Whereas natural institutions rely as much on predation and parasitism as mutualism, human ecosystems flourish where predation and parasitism are in decline. When informal norms of mutual respect and trust are built atop those formal rules, an invisible scaffolding of toleration gets built into our culture, too. In other words, we don’t simply obey the rules, we internalize them. And the more we internalize them, the less we have need for those enforcement apparatuses that can so quickly be captured by those for whom power is an end.”
style="text-decoration: underline">>Link to the article
שייך לקטגוריות 1. רמת קשר | להשאיר תגובה | |
Field of reference: Sociology, Ecology, Politics
Description: Building society as a balanced ecosystem.
>“But one must never forget that the characteristic feature of human society is purposeful cooperation; society is an outcome of human action, i.e., of a conscious aiming at the attainment of ends. No such element is present, as far as we can ascertain in the processes which have resulted in the emergence of the structure-function systems of plant and animal bodies and in the operation of the societies of ants, bees, and hornets. Human society is an intellectual and spiritual phenomenon. It is the outcome of a purposeful utilization of a universal law determining cosmic becoming, viz., the higher productivity of the division of labor. As with every instance of action, the recognition of the laws of nature is put into the service of man’s efforts to improve his conditions.”
style="text-decoration: underline">>Link to the article
שייך לקטגוריות 1. רמת קשר | להשאיר תגובה | |