בואו ונעשה את כל החברה לחברה יותר מועילה לכל אחד ואחד על ידי הקשר בינינו
פורסם: 2.08.12, 3:05 am
אנחנו צריכים להסביר לאדם שהעולם נמצא במצב פנימי משלו, כי הוא מנוהל על ידי החוק האינטגראלי וכולו מקושר. לא שאנחנו קישרנו אותו יחד, אלא הוא נעשה מקושר וכל הדומם הצומח החי והאדם כולם מקושרים, כולם תלויים זה בזה. הרי אנחנו רואים מה קורה עם הטבע ואיתנו, מה קורה עם החברה האנושית, מה קורה עם הכלכלה, עם המדע, עם התרבות, עם החברה, עם החינוך, עם הזוגיות ובכלל עם ההתפרצויות של היחסים בין בני האדם בכלל. בהתאם לזה אנחנו גם רואים בכל מקום קריסות, משברים, גם בדומם, גם בצומח וגם בעולם החי. אנחנו רואים שמשהו קורה, הטבע הופך להיות אגרסיבי.
אנחנו צריכים למצוא הסבר ברור קל ונגיש כדי שכל אדם יבין שבעצם זה תלוי בנו. מאוד קשה לאדם לראות את הדברים, כי הוא לא רואה אותם בצורה ממשית. זה לא כמו שאני מסביר למשפחה ואומר, "בואו נעשה סדנה ואז תראו איך מעכשיו בעוד חצי שעה אתם מקבלים תוצאה יפה". במצב הקיים האדם צריך להיות כבר בר דעת, הוא צריך להאמין לי, הוא צריך לתפוס את הקשר בין הדברים שלא נראים לעין. אם תגיד לילד "כשאתה לוחץ על הכפתור, אז נדלקת לך מנורה", הילד לא יבין מה הקשר בין הכפתור למנורה, הוא רק ילמד שאם הוא לוחץ אז המנורה נדלקת, הוא ילמד אבל הוא לא יבין מראש. אנחנו לא יכולים להראות לאדם את הדברים בצורה כזאת, אנחנו לא יכולים להגיד לו אם תחייך במשך היום לאחרים, אם תתחיל להתייחס ולהתחבר איתם וכן והלאה, אז מחר תרגיש שהמזון בסופרמרקט ירד ב10%. אנחנו לא יכולים לתת לו את הסיבה והמסובב, אנחנו לא יכולים לתת לו בצורה כזאת את התוצאה, זאת אומרת אין כאן תגובה מיידית.
אנחנו יכולים אולי להגיע לבני האדם מהכיוון השני, להתחיל להסביר ולהגיד להם "הרי אתם מבינים שאין כסף, אתם מבינים שאין מה לעשות, אתם יכולים להרוס את משרדי הממשלה, אבל לא יצא מזה כלום, אין שם זהב, אין, דבר כזה לא נמצא". אבל יחד עם זאת להסביר להם שבתוכנו, בתוך העם, יש אפשרויות רבות. אפשר להגיד להם "בואו ונעשה את כל החברה לחברה יותר מועילה לכל אחד ואחד על ידי הקשר בינינו". נסביר להם שאפשר, נארגן בינינו תיקונים בבית, עזרה הדדית בניקיון הרחוב, נארגן בינינו מחסנים לדברים שאנחנו לא צריכים ואולי האחרים צריכים. נסביר להם שבצורה הדדית אנחנו יכולים להשפיע זה לזה, כי אין לנו במה לקנות היום שום דבר. נארגן גמ"חים כלשהם, זאת אומרת מקומות ששם נבשל אוכל הכי פשוט כדי שכל אחד יוכל לבוא ולקבל צלחת, ואולי אפילו שניים, מזון פשוט. זה יכול להיות דייסה או תפוחי אדמה, לא חשוב, אבל משהו כדי שהאדם יוכל להחזיק את נפשו. נארגן בצורה יפה, הדדית, את הילדים שכבר לא הולכים לבית הספר שנמצא בקריסה, נביא להם מתנדבים ועזרה לימודית.
אנחנו בני אדם, האזרחים של אותה החברה, אותה המדינה, בואו ניקח על עצמנו כל מיני נושאים שסתם זרקנו על הממשלה שהיא צריכה לטפל. ואנחנו רואים עד כמה שהטיפול הזה קודם כל עולה לנו ביוקר, כי הוא בכל זאת יוצא מהכיס שלנו, וסך הכל אנחנו רואים איזו תועלת יש מזה.
לכן בואו נשתדל לבנות מערכות חברתיות שיטפלו בנו. עם זה אנחנו רוצים לפנות לעם, זה קצת יותר מובן וברור לכולם. צריכים אנשי ארגון, צריכים שכנוע מסוים, אבל תמיד אנחנו יכולים למצוא בכל איזור אנשים שמסוגלים ורוצים להשתתף. ובהתאם לזה מי שמשתתף הוא שמקבל קודם כל את התמיכה על מנת שלא יהיו כאן אלה שרוצים רק לקבל, אלא שכל אחד יוכל לתרום.
אנחנו צריכים לקשור לזה את כלי התקשורת שידברו על התרומה של כל אחד ואחד, כמה שהוא משקיע בכסף, בכל הדברים המיותרים שיש לו בבית, בכוח שלו, בהשתתפות וכן הלאה. שכלי התקשורת יספרו על כך, יפרסמו את הדברים האלה, שזה יהיה בגובה של החברה, באהדה, בכבוד. אלה דברים שאנחנו מסוגלים לפתח ולארגן. זה אפשרי. אנחנו יכולים עם הדברים האלה לפנות לממשלה, כי במקום שהממשלה תבזבז מאות מיליוני שקלים על כל מיני שירותים בכל המדינה, האדם, החברה האנושית, העם יכול לקחת את השירותים האלה על עצמו.
ואז אנחנו חוסכים אותו הכסף, ובאותו הכסף שהממשלה מעבירה לרשויות עבור הניקיון, עבור הטיפול בכל מיני אנשים, עבור הנזקקים, אם אנחנו לוקחים את השירותים האלה על עצמנו, בכסף הזה אנחנו נקנה מזון נוסף, ומזה נספק מזון או מטבח חסד להמונים. בואו בכלל נארגן את זה כמו בקיבוצים, עם מסעדות משותפות לכולם. יכול להיות שזה יֵצא דווקא טוב, נרגיש אחד את השני, את העם, את החברים. ולא איכפת לנו שאנחנו אוכלים משהו מאוד פשוט, אלא אנחנו נמלא את עצמנו ביחס היפה והחם.
יש בזה דברים שצריכים לפתח, ויבוא הזמן שלא תהיה ברירה. ואם לא נעשה את זה, אז מצבנו יהיה עוד יותר גרוע עד צנע ומוות. ממש. כי אנחנו נמצאים בסך הכל בתכנית הטבע שחייב לפי תכניתו לשנות את האדם, מאדם אגואיסטי לאדם אלטרואיסטי. ואנחנו רואים את זה עכשיו בהתנגשות הראשונה שלנו עם הטבע, שנקראת "המשבר הגלובלי".
style="text-decoration: underline">
שייך לקטגוריות אמצעי תקשורת, המשבר, התלות ההדדית, חינוך מבוגרים | להשאיר תגובה | |
בעם ישראל תמיד היה שוויון
פורסם: 2.08.12, 3:04 am
אנחנו יכולים לגשת ולחזק את הדבר הזה של החיבור, של האיחוד, של העזרה ההדדית, עם מה שהיה לנו בהיסטוריה. כי בכל זאת אנחנו עם מיוחד, עם שיַצא מבבל על ידי אברהם אבינו, שהוא בנה את העם. לַמה אנחנו קוראים לו "אבינו"? האם הוא אבא של כולם? לא, יַצאו מבבל עוד אלפים עימו, הוא היה האב הרוחני, זה נקרא "אב האומה". במה הוא מיוחד? הוא מיוחד בכך שהוא לימד אותם אהבה, חיבור, הדדיות, "חסד אברהם".
אז אנחנו צריכים לחזור קצת למקורות שלנו, וזה קיים, אנחנו צריכים לעורר את הדברים האלה בתוכנו. ומה שלמדנו עכשיו מהגויים, במשך שנות הגלות, אנחנו צריכים סוף סוף להבין שזו לא תרבות שלנו להיות במאבקים, להיות בתחרויות, להיות בשנאה הדדית וכולי. בואו נחזור בכמה שאפשר לחיבור, להדדיות, לאהבה, ל"שבת אחים גם יחד". זאת אומרת, אין לנו בעם התנגדות לזה, בעם ישראל תמיד היה שוויון.
אפילו שאתה ראש ממשלה או שאתה מישהו גדול בצבא, ואפילו אלוף, בכל זאת העם לא רגיל לקבל את הדברים האלה כמו אצל אומות העולם, שאז אתה ממש אציל, מיוחד. לא, אתה אדם כמו כולם. מגיע לך אולי קצת כבוד עבור המשרה שלך, אבל מחר אני אהיה כמוך. אין לנו ולא היתה אף פעם בתוך העם שלנו שום עדיפות מיוחדת מלידה לאדם כלפי אדם. כולם שווים, "כל ישראל חברים", "חבר" זה נקרא שווה. ותמיד זה היה כך בעם, וזה השתרש בתוכנו, בדם שלנו, ולכן קל לנו להגיע לחיבור, להדדיות, להשתוות. וזה נמצא בטבע של כל אחד.
כשאני נמצא בכל מיני מקומות בחו"ל אני מרגיש הבדלים בין הרמות, זה כאילו כך, אתה העבד ואני אדון. עדיין זה נמצא ומורגש בהרבה מקומות שהייתי נוכח בהם. ואצלנו לא, אצלנו מדברים אחד עם השני בצורה מאוד פשוטה. אין חרדה, אין כבוד מיוחד או משהו, אלא לפי המשרה, לפי הדברים שאתה עושה מעריכים אותך. אבל חוץ מזה שום דבר. אז יש לנו גישה עממית, יש לנו הכנה פנימית לחיבור עממי.
style="text-decoration: underline">
שייך לקטגוריות האומה הישראלית, ישראל כלפי העולם | להשאיר תגובה | |
החיבור בנינו הוא הכרחי
פורסם: 2.08.12, 3:03 am
ואנחנו צריכים להבין שבכל זאת עד כמה שאנחנו, חילונים, דתיים, לא חשוב מי ומה, יש לנו בעיה, שאנחנו נמצאים בעולם שכולו שונא אותנו. ולכן אנחנו צריכים לפתח בנו כוח ביטחון. איך אנחנו נגיע לביטחון? אנחנו רואים שכל החברים שלנו עוסקים רק במה שטוב להם, פעם היתה ספרד, אחר כך טורקיה, אחר כך אמריקה, ומי לא. יש להם מטרות משלהם, אם לפי המטרה שלהם טוב להם למכור את ישראל שלא תהיה קיימת מחר, הם יעשו את זה בלי לחשוב פעמיים. ולכן אנחנו רואים מיום ליום יותר ויותר ברור שאין לנו שותף נאמן בקיום שלנו בעולם, ואנחנו קיימים בין זאבים שכולם רוצים לאכול אותנו, ואנחנו פשוט תלויים ב"חסדי שמיים" מה שנקרא, אין לנו יותר במה להיתלות.
ונניח שאף אחד לא בא ועוזר, איך אנחנו יכולים במקרה כזה להמציא איזה כוח נוסף שיכול לעזור לנו להתקיים, להתגונן. אנחנו יכולים להצביע רק על כוח אחד, על החיבור בינינו, שעזר לנו הרבה פעמים בהיסטוריה, ובטוח שאם אנחנו נהיה מחוברים, יהיה לנו הרבה יותר קל להגיע להסכמות, להחלטות, להגן על הקיום שלנו בזמנים כה מסוכנים, ולהינצל. וברור שהשונאים שלנו מכל מיני סוגים רוצים להרוס אותנו, אם זה בכסף מסעודיה, או בתכנית מאמריקה. הם רוצים לחלק את העם, ולהביא למהומות והפגנות וממש לאי סדר, שבזה הם בטוח הורסים את החברה והמדינה.
אז בוא לא נשלה את עצמנו, ואסור לנו להאמין לכל הסיסמאות היפות שלהם, אלא בהחלט להבין שיש כאן יד רעה שפועלת כדי לחלק את העם ולעשות אצלנו קודם הפגנות ומהומות, ואחר כך מהפיכות עד מלחמת אחים וקריסת המדינה. לכן החיבור בינינו הוא הכרחי מאותן שלוש או ארבע סיבות שדיברנו עליהן.
style="text-decoration: underline">
שייך לקטגוריות האומה הישראלית, המשבר, ישראל כלפי העולם | להשאיר תגובה | |
כדור הארץ לא מסוגל לסבול אותנו בצורה שאנחנו חיים עכשיו
פורסם: 2.08.12, 3:02 am
יש עוד סיבה שהיא לא פשוטה בהסברה המונית כזאת, אבל היא בכל זאת לא מבוטלת, וזה האיזון שלנו עם הטבע. היום אנחנו יכולים להביא הרבה מאוד מדענים, פסיכולוגים, פילוסופים, סוציולוגים, אנשי כלכלה, אנשי חינוך, תרבות, מכל מיני סוגים, אבל העיקר מדענים שמסתמכים על עובדות מהטבע, מהמחקר שלהם, ומוכיחים שאדם כשהוא נמצא בקשר הדדי בסביבה שלו, גורם השפעה חיובית לכל הרמות האחרות של הטבע, לדומם, צומח וחי. הוא נמצא באיזון עם הטבע.
הגישה הזאת, הגישה ההוליסטית, היא לא חדשה, והיא תמיד הייתה קיימת בשוליים של המדע, אבל דווקא היום היא באה מהשוליים ותופסת יותר ויותר את מרכז המדע. כי בפיסיקה קוונטית, בביולוגיה, במחקר תופעות סוציאליות, אנחנו רואים יותר ויותר עד כמה שהעולם הוא עגול, ודווקא האדם ביחסים הפנימיים שלו ברמת המערכת החברתית, משפיע על כל יתר המערכות שבטבע ובמיוחד מזמין על החברה האנושית תגובות בהתאם להתנהגות שלו מהטבע. עד כמה שהוא בעצמו נמצא בהתחברות טובה, יפה, בסביבה אנושית, כך הוא מזמין תגובות טובות מהטבע לחברה האנושית, וההפך.
הדברים האלה הם לא נראים לעין, הם לא קורים עכשיו, שפועלים ומייד מרגישים את התוצאה, גם לטובה וגם לרעה, אבל מתוך המחקרים אנחנו רואים שיש קשר בין הדברים ואנחנו רואים עד כמה שבניסיונות החוזרים שלנו זה עובד, זה כך. יש כוחות גדולים בחברה, או רעים בשנאה הדדית או טובים בחיבור הדדי, שהם כוחות ממש שפועלים על כל הסביבה ועל כל הדומם, צומח וחי, על העולם הפיסי, ואותם אנחנו צריכים גם לגייס ושזה יהיה לנו ככוח ההוכחה לחיבור, לנחיצות לחיבור.
וחוץ מזה, להביא אותן העובדות, אין סוף עובדות על זה שהעולם שלנו הוא כולו מערכת אחת הקשורה יחד בכל הרמות, בכל הקשרים האלה, שאנחנו רק התחלנו עכשיו לגלות אותם מתוך זה שהתחלנו לראות שאנחנו תלויים בהם. ולכן אם הוא נמצא בצורה כל כך תלותית, הדדית, כמו אחד ממש, כמו מערכת אחת, אז אנחנו צריכים להתייחס לכולנו כמשפחה אחת, כגוף אחד, כמערכת אחת שבּה מי שלא נמצא, כן נמצא, קרוב לאחרים, רחוק מאחרים, לא חשוב, אבל תלוי ביחס שלו לאחרים, עד כמה שהעולם הזה ישרוד וירפא את עצמו, ויבוא לצורה הטובה והיפה, או שהוא פשוט ייעלם.
כי אנחנו רואים שכדור הארץ לא מסוגל לסבול אותנו בצורה שאנחנו חיים עכשיו. וכל הדברים שמתגלים עכשיו הם עדיין מתגלים בצורה זעירה, כדי ללמד אותנו לחיבור, ללמד אותנו לאיזון, ללמד אותנו לתיקון. אבל אם אחרי כמה פעמים כאלה אנחנו לא שומעים ולא נשמעים, אז הטבע ממשיך במקום היחס של האזהרה והדחיפה לתיקון, ואז הכוחות שלו לא יהיו כאלה שמעוררים אותנו לתיקון, אלא הם יתגברו ויגמרו אותנו. המכות כבר יהיו לא כדי ללמד אותנו, אלא כדי להרוס אותנו. את זה אנחנו צריכים להוציא כמחקרים מכל מיני דברים.
style="text-decoration: underline">
שייך לקטגוריות אקולוגיה, המשבר, מדע | להשאיר תגובה | |
רק הגישה הכללית הטובה תארגן את הכל
פורסם: 2.08.12, 3:01 am
ואת כל הדברים האלה אנחנו צריכים לכתוב לממשלות, לאנשים שמסוגלים לעכל ולהבין את זה וגם לעמך הפשוט. לָמה? כי כדי לממֵש את הדברים האלה, אנחנו בעצם, לא צריכים כאן שום מכשיר מיוחד, חוץ מאת דעת הסביבה, דעת החברה, תמיכת כלי התקשורת, תמיכת הממשלות שבמָקום והרשויות המקומיות. לא צריך כסף אלא רק לעודד את זה, להשתדל שישתתפו בזה. אנחנו נוכל לארגן זאת, אבל צריכה להיות השתתפות. זה לא מפריע לאף אחד, זה יכול רק להיטיב לעם ולמדינה, להקל על קופּת המדינה ועל בעיות האדם ולחזק את החברה והביטחון. בסך הכול זה מה שאנחנו רוצים להשיג.
זאת אומרת, מאחורי הדברים האלה, אפילו בתכנית המפורטת ביותר שנכתוב, אין דף של הוצאות כספיות, אלא ממש דברים שוליים. צריך רק לתת פקודה לכלי התקשורת ולרשויות המקומיות והאנשים בעצמם יתארגנו ויעשו, הם יכינו כמה שולחנות וכיסאות במתנ"סים, במחסנים ובכל מיני מקומות. יש הרבה מקומות שבינתיים ריקים ועוד הרבה אחרים יתרוקנו עקב המשבר. זאת אומרת, אין בעיה ובהחלט רק הגישה הכללית הטובה תארגן את הכל. באמת יש לנו כאן אפשרות לבנות שינוי ביחסֵי החברה ושינוי האדם, במצב של משבר ואפילו במצב של חורבן.
וכאן, בודאי שאנחנו יכולים ללכת מהכבד אל הקל, לעבור הלאה ולראות איך הדברים האלה משפיעים על חיי משפחה, חיי זוגיות חינוך ילדים ועוד. להעלות את האדם מהייאוש, מהשימוש בסמים ובכלל להעלות את המורל של החברה האנושית. הדברים האלה חשובים, אבל ודאי שמזון וביטחון קודמים להם.
style="text-decoration: underline">
שייך לקטגוריות -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, אמצעי תקשורת, המשבר, זוגיות | להשאיר תגובה | |