שיחה 4 - 9. הייסורים נובעים מחוסר איזון עם הטבע
פורסם: 1.01.12, 9:34 pm
>חלק 9/15
>
וכך נגיע למצב שכולנו מחוברים יחד, ותהיה לנו דמות שנקראת "אדם", הדומה לאותו החוק הכללי של הטבע שכולו המשפיע, הטוב, האוהב. אז גם נבין שהוא לא רע, וכל הכוחות שאנחנו מרגישים כמכות הם לא כוחות רעים. המשפחות המתגרשות, הסמים, הטרור, הפחד מפני מלחמת עולם אטומית שתפרוץ כתוצאה מהתנגשות בין מדינות, המשבר האקולוגי והמשבר הפיננסי שעוד מעט לא נדע ממה לחיות, אנחנו נרגיש שכל הכוחות שנראים לנו מצד הטבע שליליים הם כדי שנעשה את כוחות ההשפעה שלנו, את כוחות האהבה, את כוחות החיבור שלנו בדיוק כנגדם. >שכל דבר שקורה לנו ואנחנו מרגישים אותו היום כחוק אחד שפועל עלינו, החוק השלילי, הוא סך הכל מורגש בנו שלילי מפני שאנחנו הפוכים ממנו.
וכך גם בחיים שלנו היום. כשאני נמצא מול מכת קור או מכת חום, אני צריך להבין מה עלי לעשות כדי לאזן את הטמפרטורה לטמפרטורה נורמלית. כשאני נמצא בלחצים, למשל כשאני יורד מתחת למים, או כשאני עולה להרים, ואני רואה שחסר לי אויר, אז על ידי כל מיני תיקונים אני עושה מין השלמה כדי לאזן את עצמי עם הטבע. על ידי איזה מכשיר אנחנו יכולים לאזן את עצמנו עם הטבע, שעכשיו מציג לנו כל מיני השפעות שליליות? אנחנו מרגישים מכות מכל הצדדים, מיום ליום האנושות מרגישה את עצמה יותר מאוחדת תחת מכה אחת כללית שיורדת עלינו.
style="text-decoration: underline">>מקורות מדעיים - הטבע - 3. איזון עם הטבע מביא שגשוג, חוסר איזון מביא ייסורים
style="text-decoration: underline">>חיים חדשים - שיחה 4 1.1.2012
שייך לקטגוריות -9. יסורים ואיזון, הטבע, שיחה -4 | להשאיר תגובה | |
רשת הערבות - רצף קטעים וכותרות
פורסם: 24.08.12, 12:44 am
style="text-decoration: underline">>שיחה 47 - החיבור בנינו הוא הכרחי במיוחד בעם ישראל
style="text-decoration: underline">>שיחה 48 - בערבות הדדית עיקר הפיצוי הוא נפשי פנימי
style="text-decoration: underline">>שיחה 49 -
style="text-decoration: underline">>שיחה 50 -
style="text-decoration: underline">>שיחה 51 - היחס לעצמו והיחס לחברה חייבים להיות שווים
style="text-decoration: underline">>שיחה 52 -
style="text-decoration: underline">>שיחה 53 - מטרת הרשת להוציא את האדם מהתרדמה שלו
style="text-decoration: underline">>שיחה 54 -
שייך לקטגוריות רצף קטעים וכותרות | להשאיר תגובה | |
שיחות רשת הערבות - מקור
פורסם: 24.08.12, 12:40 am
style="text-decoration: underline">>שיחה 47 - החיבור בנינו הוא הכרחי במיוחד בעם ישראל
שיחה 48 -
שיחה 49 -
שיחה 50 -
שיחה 51 -
שיחה 52 -
שיחה 53 -
שיחה 54 -
שייך לקטגוריות השיחות 47-54 - מקור | להשאיר תגובה | |
אנחנו נגיע לתיקון העולם דרך המשפחה
פורסם: 2.08.12, 3:07 am
>אורן: שלום לכם צופים יקרים, ותודה שאתם מצטרפים אלינו לסדרת השיחות "חיים חדשים" עם הרב לייטמן. שלום לרב לייטמן, ושלום לך ניצה.
שלום לכולם.
>אורן: אנחנו מדברים על איך אפשר להפוך את החיים שלנו לחיים חדשים. "חדשים", פרושו טובים. דיברנו לאחרונה הרבה על הקשר הזוגי בין בני זוג, ועל הבית כמקום שבו אנחנו יכולים לשדרג את תפיסת החיים שלנו בכלל. אבל אני רואה שהיום יש משהו שיושב על ליבך, אז אולי קודם כל תשתף אותנו ואז נראה לאן נתקדם בשיחה.
אני לא מודאג מהקשר בין בני הזוג, למרות שהוא מאוד חשוב. הקשר בין בני הזוג הוא טוב אם אנחנו נמצאים ברווחה, אם יש לנו מקום למחייה, זמן, תנאים, אז אנחנו יכולים להזמין את האנשים לכל מיני פגישות, מארגנים קבוצות והם שומעים איך אפשר לשפר את היחסים ביניהם. בני הזוג מצידם מנסים לתרגל בבית, ונפגשים איתנו פעם בשבוע בעוד שכמה זוגות תומכים זה בזה. אנחנו מסבירים להם את הפסיכולוגיה הפנימית של האדם, של המשפחה.
לאחר שהם מגיעים ליחס משופר ביניהם, ליחס מתוקן ביניהם, אנחנו ממשיכים ללמד אותם הלאה, איך להיות ביחסים מתוקנים, משופרים, גם במקום העבודה או עם השכנים, ואיך למשוך את גם את הילדים לאותו מעגל של היחס הטוב. וכך עד שהחוגים האלה, המעגלים האלה שסביב האדם ובן זוגו יתרחבו יותר ויותר, וכל החברה תתחיל להבין שבאמת אנחנו יכולים לשנות ולשפר את היחסים בינינו. פתאום רמת החיים שלנו עולה, הרגשת החיים שלנו משתפרת, ואתה פתאום יכול לראות חיוך, ולא שכל אחד ואחד ברחוב מתהלך כמו איזה מסכן, אכזר או עצבני וכן הלאה. זאת אומרת יש כאן הגישה מהאדם למעגלים היותר ויותר חיצוניים.
אמנם הדרך היא לא קצרה אלא די ארוכה, אבל היא מאוד טבעית. כי האדם קודם כל דואג לעצמו, למשפחה שלו, לילדים שלו, ואחר כך דואג למעגלים יותר חיצוניים. ככל שהוא יותר מתקן את הדברים הפנימיים שיש בתוך קירות ביתו, כך הוא מתחיל יותר להבין שהוא גם מושפע מהמעגלים היותר חיצוניים, ושצריך גם לשנות את היחסים איתם. ואז הוא דואג ליותר, לשכונה, לעיר, לאזור, ואולי לכל המדינה ולכל העולם. הדרך ארוכה, היא אמנם קרובה לאדם ואת זה הוא יכול להבין. אם אני תלוי היום בכל העולם, אז בסדר, בואו נתחיל ממשהו קטן, קרוב אליי, ואולי נגיע לכל הגורמים הרחוקים ביותר. אבל לא מתחילים מהגורם הרחוק, אם משהו שנמצא לידי הוא הגורם החזק, הרע והקרוב שממש מדאיג אותי, ברור, זו הגישה.
לכן חשבנו שאנחנו נגיע לתיקון העולם דרך המשפחה. אבל מפני שהדרך ארוכה, למרות שהיא יפה וטובה, כי אתה עושה טובה לאדם ולמשפחה, הכל בסדר, חוץ מדבר אחד, אפשר לבצע את הגישה רק אם המצב המשפחתי שלו, המצב הזוגי שלו באמת נמצא בדאגה אצל אדם. אבל בתנאים שאנחנו נמצאים כאן כרגע, בקיץ 2012, זה נשמע קצת כאילו שאנחנו חוגגים לפני קריסה, "אכול ושתו כי מחר נמות" , כך אני מרגיש.
style="text-decoration: underline">>חיים חדשים, שיחה 47, 02.08.12
שייך לקטגוריות -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, המשבר, זוגיות | להשאיר תגובה | |
אם האנושות לא תבין עכשיו במה תלוי התיקון של הקריסה הכללית שכבר התגלתה פשוט נגיע למצב שלא יהיה ממה להתקיים.
פורסם: 2.08.12, 3:06 am
על המשבר דיברתי כבר לפני שבע שנים בארוסה שבשוויץ. בישיבה מיוחדת שנערכה בכנס הבינלאומי של "מועצת חכמי העולם" דיברתי על כל השפעת האדם על הסביבה, על השפעת הסביבה על האדם, ועל איך לתקן ולחנך, כי ביחסים בינינו אנחנו יכולים לתקן את הכל ולא להיכנס לשום בעיה, אבל אם אנחנו נמשיך אז הבעיות והקריסה יהיו בטוח באופק. אבל לפני שבע שנים הדברים נשמעו לא יותר מפילוסופיה או מאיזה דיבור יפה, דאגה יפה, אדם יפה, מה שנקרא "יפה נפש". מה שאין כן עכשיו, אנחנו הגענו למצב שאני לא יכול להישאר באותה הגישה ולדבר כמו יפי הנפש האלה, "בואו נתקדם, זה יפה, זה כדאי", מפני שעכשיו אנחנו צריכים לכבות את השרפות. אם האנושות לא תבין עכשיו במה תלוי התיקון של הקריסה הכללית שכבר התגלתה, של המשבר הגלובלי והאינטגראלי, אז אנחנו כבר לא ניכנס רק להכרעת המצבים שהם יותר ויותר קשים, אלא פשוט נגיע למצב שלא יהיה ממה להתקיים. "אין קמח אין תורה", זאת אומרת אין מה לאכול. אם האדם נמצא במצב של חוסר ביטחון וחוסר המזון, אז אתה לא יכול לגשת אליו עם שום דבר אחר. כי העיקר בשבילנו הוא קודם כל המזון, ובמקום השני או הראשון, זה תלוי, הוא הביטחון. אחר כך הבריאות, ואחרי כל זה באה הדאגה ליחסים בין בני זוג, כי הדברים האלה נידחים לשוליים על ידי האגו שלנו. הם מסודרים בתוך האגו בצורה מאוד ברורה לפי אוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, שליטה, מושכלות.
לכן אנחנו צריכים לדאוג עכשיו איך להעביר את השיטה שלנו לתיקון לכל העולם. עלינו לקחת בחשבון שבאמת האדם שנמצא היום בעולם דואג לשני דברים, לאוכל ולביטחון. הפרנסה מספקת לו את האוכל נפש, והביטחון היום הוא גם ביטחון הצבאי, גם ביטחון מדיני, וגם ביטחון במערכות של החברה והממשלה שכוללות אספקה של חשמל, וגז, ודלק. ביטחון זה אספקה, החל מהדאגה לאספקת החיים כדי שהאדם יהיה בטוח בחיים שלו שהוא חי, ועד לאספקת המילוי בחיים, כל זה הוא למעשה, ביטחון.
השאלה היא איך אנחנו יכולים להסביר לאדם שאת כל המערכות האלה, הוא יכול לסדר אך ורק בתנאי שהוא ישפר את היחס בינו לאחרים. אם בין כולם יהיה יחס טוב בהבנה, בהכרה, בגישה יפה והדדית, אז נוכל לבנות מערכות שיתקיימו בעולם המודרני.
style="text-decoration: underline">>חיים חדשים, שיחה 47, 02.08.12
שייך לקטגוריות המשבר, התפתחות האגו | להשאיר תגובה | |