שיחה 2 - 17. ניתוח של לימור
אורן: אתה יכול לסכם לנו את השיעור של היום?
ודאי. הטבע מביא אותנו למצב המושלם בשלבים, עד היום התקדמנו בכוח ההכרחי, המחייב, ומהיום והלאה אנחנו יכולים להתקדם רק בתוספת מודעות מצידנו, איך שאנחנו מתפתחים. את כל ההתפתחות שלנו מהיום והלאה, אנחנו יכולים להיטיב, להמתיק ולזרז על ידי הסביבה, כמו שבכל דבר עד כה. הילדים מתפתחים על ידי הסביבה, הגדולים מתפתחים על ידי הסביבה, יש נרקומנים אנונימיים, "תן לחיות לחיות", קורסי הרזיה, כל מיני דברים, הכול זה בסביבה. אז גם כאן אנחנו צריכים לבנות את השפעת הסביבה על האדם. ואז אנחנו כמו ילדים טובים, נתפתח בסביבה טובה. וגם נבנה סביבה כזאת לילדים שלנו, שלפחות מהם יצא משהו טוב, ונתפתח. זאת אומרת אין לאנושות יותר בעיה, אלא סביבה טובה.
ואז אפשר לקרוא לקורס הזה בכללות "בונים סביבה טובה".
אני חושב שאתה כהורה היית מאד שמח להביא את הילדים שלך לכזאת סביבה, ששם על ידי החום, יחס טוב בין הילדים, מלמדים אותם איך להיות מחוברים יחד, איך להיות בטוחים זה בזה, לא לפחד ממכות, מעינויים, מכל מיני בעיות, ומאכזריות שבטבע האדם ובטבע הילד, לא להתגאות על אחרים וכן הלאה. אין דבר כזה, סביבה טובה, שממש נותנת לאדם מקום רך להתפתח.
ואז הוא באמת נפתח עם יכולת קליטה, עם יכולת ספיגה, עם יכולת לכל דבר. הוא לא מרגיש את עצמו כל הזמן במצב שחייב להתגונן, ובסביבה עוינת. גם אנחנו הגדולים לא מבינים מה זה נקרא לחיות בסביבה טובה. זה כמו תינוק שנמצא בידיים של אימא ולא רואה, ולא מרגיש שום דבר חוץ ממנה. רק הרגשה כזאת מקנה לו כוח התפתחות. ולנו אין כזו הרגשה. .
התפתחות מתרחשת כשיש תחושת ביטחון
ולכן כבר נעצרנו ונתקענו במשבר גלובאלי ממש, בכל מה שעשינו עד כה אנחנו לא מתקדמים, אלא ההיפך, נמצאים באיום. והמשבר לפי פירוש המילה יכול להיות מצד אחד כשבירה, ומצד שני כלידה חדשה.
אורן: מה זאת אומרת?
כי לפי האטימולוגיה, לפי פירוש המילה עצמה, המילה משבר זו פתיחה חדשה. אלא אנחנו משתמשים בה בצורה לא נכונה. המילה משבר ביוונית משמעותה אבניים, מקום שבו מולידים.
הוסף למועדפים
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -2, 17. בונים סביבה |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 2 - 16. ניתוח של לימור
אנחנו צריכים להבין שבשלב האחרון בהתפתחות האנושית, שאנחנו נכנסים אליו עכשיו, הפרי חייב לקבל מתיקות, צבע אדום במקום ירוק. הריח נעים, הטעם מתוק במקום חמוץ. מה כל התוספות האלה? הן תוספות שמגיעות מתוך הפרי, בהתאם לאהבה של הטבע אליו.
הטבע המובן מאליו – מוצג כטבע מלא באהבה
הטבע שמפתח אותנו הוא כמו אימא שדואגת לתינוק. ואנחנו צריכים להגיע לאותו כוח האהבה, ההשפעה, ההדדיות, החיבור הגלובלי בינינו ועם הטבע הכללי בכלל.
והאפשרות הזאת מתממשת אך ורק על ידי המודעות. שאני מבין, שאני מרגיש את ההתפתחות הזאת, איך שהיא עוברת עלינו. אנחנו לא יכולים להבטיח לאדם חיים טובים בלי שהוא יתעלה בדרגות ההבנה וההרגשה מעל מה שנולד. הוא חייב לרכוש מודעות. הוא חייב לדעת באיזה עולם הוא חי ולגלות את כל הטבע הכללי.
אלמנט הבחירה – אנחנו לא יכולים להבטיח...בלי שהאדם עושה צעדים מתוך עצמו
אורן: זו בדיוק דוגמה לתחושה שלי ביומיים האחרונים.
בלי שכל אחד ואחד יהיה חכם, בלי שהוא ידע בשביל מה ולמה הוא נולד, מהו הטבע שמקדם אותו, ולאיזו מטרה, בלי זה האנושות לא תתקדם, היא תסבול ממכות. כל ההתפתחות מעתה והלאה היא לא התפתחות.
אורן: ואנחנו לפי השיטה הזאת הולכים להיות החכמים האלה?
כן. כולם בכמה שאפשר. איך אדם נכנס לבית ספר? הוא לא לומד את זה?
אורן: אבל אתה ציירת עכשיו מטרה מאד גבוהה.
היא לא גבוהה.
אורן: הכיתה שלנו תגיע?
אתה למדת היסטוריה וגיאוגרפיה ובוטניקה וגיאולוגיה, הרבה נושאים. אתה למדת על התפתחות הציוויליזציה, למדת על יבשות, על כל מיני דברים. גם עכשיו אתה תמשיך ללמוד. כי בלי זה לא תוכל לשנות את עצמך.
כל אחד יכול
אורן: בלי מה בדיוק?
בלי הידיעה הזאת, בלי ידיעת התהליך שאתה תלוי באחרים, במקצת, אתה לא צריך להיות חכם ומדען, אבל אתה צריך לדעת את כלל הדברים.
החוכמה היא חוכמה בסיסית. אין צורך להיות מדענים
כמו שאתה יוצא מבית ספר, אתה אולי לא זוכר כלום, אבל בסך הכול יש לך התרשמות שיש כזאת היסטוריה, מה שקרה לפני אלף ואלפיים שנה, ולפני חמש מאות שנה, שיש גיאוגרפיה, שיש יבשות למיניהן, יש ביולוגיה, זואולוגיה, בוטניקה, משהו שמעת, אולי שכחת, אבל זה נמצא בך.
אותו דבר כאן. עכשיו אתה לומד רק על השלבים הבאים, מלמדים אותך את הדבר הכי נחוץ, איך לעשות חיים טובים. אז אתה לא צריך לדעת שום דבר בעל פה, כי אחר כך יבואו ההפעלות. וההפעלות יהיו בחברה, שאתה תשפיע עליה, היא תשפיע עליך, ואז תתחיל להסתדר איתה. אבל אתה חייב לקבל שיעורי השכלה, צורות השכלה, על העולם החדש, על החברה החדשה. הייתי אומר שהסדרה הזאת יכולה להיקרא "הסתכלות חדשה", "הסתכלות גלובאלית על האדם והעולם".
הוסף למועדפים
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -2, 16. שלב אחרון |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 2 - 10. ניתוח של לימור
לכן, בסך הכול מה שאנחנו צריכים זה את הסביבה. מה נותנת לנו סביבה טובה? על ידי הסביבה הטובה, אני מתחיל להרגיש את הרע בטבע שלי, שאני אגואיסט, שאני לא רוצה להתחבר, שאני עצלן, שלא כל כך חשוב לי, לא כל כך אכפת לי. יש בי הרבה מאוד תכונות כאלה שלא רוצות כל כך להתפתח.
אמפתי – יש בי תכונות כאלה..מרכך את תפיסת האדם כאגואיסט
ואז דווקא ההיפך, אני מבין שחייבים לעשות חברה עוד יותר יפה, עוד יותר טובה. זה כמו שאני עצלן והולך לאיזו קבוצת ספורט, אז אני צריך השפעה עוד יותר גדולה מהם. שהם ימשכו אותי, שייקחו אותי, שממש ידחפו אותי למרכז המשחק, וכן הלאה, ואז זה יוצא טוב.
הדימוי הספורטיבי קצת מרכך גם כן את האמירה על העצלנות
זאת אומרת, אנחנו צריכים לפתח לא סתם סביבה, אלא שהיא תדאג לכל אחד ואחד, שהוא לא יתעצל ויהיה מחוץ למשחק הזה שלנו.
ההתפתחות – באמצעות משחק – מגליש את הרעיון..
וכמו שילדים קטנים, נעשים חכמים על ידי משחקים, גדולים, חזקים, כך גם אנחנו, על ידי המשחקים שלנו, בתוך החברה שמקדמת אותנו, נגיע בצורה יפה, כמו במשחק, לצורתנו המושלמת, ונעבור אם כך מעל כל המשברים ונגיע לחיים טובים.
היכולת לשחק סביבה טובה – תאפשר להגיע לצורה המושלמת – ולהתגברות על המשברים
הוסף למועדפים
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -2, 10. זרוז התפתחות |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 2 - 15. ניתוח של לימור
-ודאי כששומעים את הדברים האלה בקהל הרחב הם מאוד מעורפלים, פילוסופיים,
-אבל צריכים לתרגם אותם עוד יותר ועוד יותר,
-ולהסביר שוב ושוב, ללעוס אותם בהרבה שיחות.
-אנחנו צריכים לקחת למשל את צילום השיחה הזאת, להקרין אותה מול התלמידים, לעצור אותה כל חמש דקות, ולעשות ממנה סיכום ודיבור. וכך עוד חמש דקות ועוד חמש דקות.
שמתוך חצי שעה שדיברתי תצא תוכנית של שעתיים עד שלוש בסך הכול, ולא בבת אחת. כי אנשים מגיעים למצב שהם מבינים מה שקורה ולא חשוב שהם שוכחים. זה נשאר אצלם, כי הם כבר עלו על זה, הם כבר הבינו את זה פעם. אחר כך יש שכחה בגלל שזה עוד לא נעשה חומר שלהם. אבל הם הבינו, הסכימו, למדו את זה, זה כבר נכנס.
אין הערות
הוסף למועדפים
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -2, 15. הוראות הקורס 2 |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 2 - 14. ניתוח של לימור
אורן: אתה מדבר עליהם בגוף שלישי, אבל בעצם אני אחד כזה, וגם האנשים פה בכיתה הם כאלה.
נכון, אבל אנחנו מדברים על החינוך, לכן אני מדבר בגוף שלישי. אנחנו, אני מדבר על עצמנו ועל כמוני, יודעים איך לעשות ומה צריך לעשות. איך לחסוך מכות. כבר דיברנו על שלבי ההתפתחות האלה, שעד כמה שהדבר יותר מפותח, כך הוא עובר בהתפתחות שלו מצבים קיצוניים ההפוכים מצורת ההתפתחות היפה.
אנחנו באים ללמד אתכם כי אנחנו יודעים. לא אומרים מהיכן
ועכשיו אנחנו נכנסים להתפתחות כזאת, שצריכים לפתח את עצמנו בעצמנו, בשלב האחרון הזה של ההתפתחות.
הצורך של כל אחד לפתח את עצמו – הוא סוג של בחירה
ואנחנו רואים שכאן המצבים שלנו הם מאוד דרמטיים. לעומת ההתפתחות שהייתה כל הזמן על ידי כוח הדחייה של הטבע, לא הייתה לנו אפשרות להתפתח בעצמנו, לא הייתה לנו אפשרות בכלל להשתתף בהתפתחות, לא בקצב ולא בצורה. מה שאין כן עכשיו, גם קצב ההתפתחות וגם צורת ההתפתחות תלויים בכמה שאנחנו, במודעות שלנו, מעכלים את הצורות העתידיות ומקדמים את עצמנו אליהן.
שוב – המקום של הבחירה בסוג וקצב ההתפתחות
לכן המשבר הוא גלובלי ואנחנו לא מתפתחים יותר. אנחנו נעמוד במקום עד שנעכל שכל שלב ושלב הבא חייב להיות בהקדם הרצון שלנו, בהקדם העלאת המודעות שלנו להתפתחות. זאת אומרת, ההתפתחות עכשיו לא יכולה להיות התפתחות אינסטינקטיבית, כמו בכל הדורות עד כה, אלא התפתחות על ידי המודעות או תוספת מודעות שלנו בכל שלב ושלב. זה נקרא שאנחנו נמצאים עכשיו בהתפתחות המדבר, בהתפתחות האדם. שיש לי דבר חדש שמתפתח, הבנת הטבע, המערכת, המטרה, ואני הכלול בה ומשיג אותה.
יוצר קשר ישיר להתחלה! שלב ההתפתחות של המדבר = כאן מוסיף את אלמנט הבחירה של האדם
הוסף למועדפים
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -2, 14. ממשבר להתפתחות |
| להשאיר תגובה | |