Search for:

1-13 - חינוך אינטגרלי » שיחה -9 » 17. "אגו" ו"יצר רע" »

נושא מרכזי:
יש “אגו” ויש “יצר הרע”.
נושאי משנה:
כשאדם מבקר את עצמו הוא רואה שהרצון ללמוד היה בעצם רצון לשלוט.
האגו שבא לידי ביטוי ברצון ליהנות לעצמי בלי להזיק לזולת הוא לא היצר הרע.
היצר הרע הוא הרצון למלא את עצמי על ידי דיכוי אחרים.
אם אנחנו נעזרים זה בזה למילוי הדדי זה נקרא אגו אבל לא יצר הרע.
רק אם אני רוצה ליהנות בכוח בלי להתחשב או שרוצה לגרום רע לזולת זהו יצר הרע.
יצר הרע המפותח ביותר הוא זה שגורם לי ליהנות מכך שאני מדכא אחרים ונמצא מעליהם.

שיחה 9 - 17. ההבדל בין "אגו" ל"יצר הרע"

פורסם: 6.01.12, 10:05 pm

חלק 17/19

אורן: נתת דוגמא טובה, שהיית ילד ורצית ללמוד ולדעת ולהבין.

מתוך רצון לשלוט. אמנם אז התכונה הזאת לא היתה כל כך בולטת לעיניי, אבל עכשיו כשאני מבקר את עצמי במבט לאחור, אני רואה שזה נבע מתוך הרצון לשלוט.

אורן: לרצות לדעת, ללמוד, להבין, זה לא אגואיסטי. אין בזה שום דבר שצריך לתקן.

נכון. זה אגו, אבל לא יצר הרע. יש באגו כמה רמות. אני רוצה למלא את עצמי, בידע, בשכל, בהרגשה טובה, בכל מיני דברים, בלי להזיק לזולת, כאילו שאני לבד בעולם, אבל למלא את עצמי. יש במילוי עצמי שתי רמות. רמה אחת היא שאני רוצה למלא את עצמי כמו כל גוף חי, באוכל, מין, משפחה, כמו שקורה גם אצל חיות. ורמה שנייה היא שאני רוצה למלא את עצמי באושר וכבוד ומושכלות. כשאושר וכבוד אני יכול למלא רק על ידי הסביבה, ומושכלות, על ידי הכרת הטבע הכללי.

הרצונות שמעל דרגת החי הם רצונות של בני אדם, שאני משתמש בהם למילוי האנושי שלי, אושר וכבוד. אבל זה גם אגו, אני רוצה למלא את עצמי כמה שיותר, אני הולך ופותח יותר ויותר. באגו הזה יש חלק שנקרא "יצר הרע". יצר הרע הוא שאני רוצה למלא את עצמי על ידי כך שאני מדכא את האחרים. יכול להיות שאני משתמש בהם כמו שהם משתמשים בי, בצורה יפה, נוחה. כמו במשפחה, כמו עם אהובים, שאני משתמש במי שאני אוהב והוא משתמש בי להנאה הדדית, להטבה הדדית, למילוי הדדי, שיהיה לנו טוב ונוח. זה עניין של חיבור. אלה יכולים להיות חברים, בני זוג, או כל אחד אחר. גם זה שימוש בזולת, אבל הוא לא לרעת הזולת. ולכן זה גם נקרא אגו, יצר, רצון, אבל הוא לא רע, מפני שהוא לא מכוּון לרעת הזולת.

אבל אם אני רוצה ליהנות, ולשם כך אני יוצא החוצה ורוצה להשיג הנאה בכוח, זה נקרא "יצר הרע". כי אני רוצה לקבל הנאה בלי להתחשב, או תוך כדי כך שאני גורם רע לזולת. וגם כאן יש קשת רחבה מאוד של יחסים. יכול להיות שאני מקבל הנאה בלי להתחשב בזולת, ויכול להיות שאני נהנה רק מתוך שאני מזיק לזולת דווקא. אבל בסך הכול זה נקרא "רע". אם אני רוצה ליהנות מזה שאני מרגיש שהזולת סובל ממני. ומספיק שאני לא מתחשב בו, ולאו דווקא שהוא סובל ממני. נניח שעשיתי איזה "טריק" בבנק וגנבתי מכל אחד דולר, אף אחד לא הרגיש ואני קיבלתי מיליארדי דולרים. אני נהנה מזה שהרווחתי כסף. ויכול להיות שאני נהנה לא רק מזה שקיבלתי כסף, אלא אני אומר להם שהצלחתי לגנוב מהם, ואני נהנה מזה שאני משפיל אותם.

בדוגמאות אלה יש קשת רחבה מאוד של יחסים שלי כלפי הסביבה. החל מזה שאני לא מתחשב בהם ועד לכך שאני מתחשב בהם בצורה הרעה, שאני נהנה. אם אני לא מתחשב בך כלל, אז אני נותן לך לעבוד ללא כל התייחסות שלי. אני מתייחס אליך כמו אל מכונה, מפעיל אותה ומקבל מה שאני צריך. אבל אם אני מתחשב בך, אני מנסה לנצל אותך כמה שיותר. זאת אומרת, אני מתחשב באישיות שלך. אני דווקא רוצה להזיק לך, ומזה אני נהנה.

והיום הגענו למצב שהיצר הרע שלנו מתפתח בצורה כזאת, שאנחנו כאנושות נהנים מזה שאנחנו מזיקים לאחרים. שכל אחד ואחד מאיתנו לא סתם מזלזל באחרים, כמו שהיה לפני מאתיים שנה, בתחילת המהפכה התעשייתית, שלא התייחסו אז לפועלים, אלא כעבדים שנמצאים כזבל. אבל היום זה לא כך. היום אני מתחשב, אני מתחשב גם בחכמה שלך, גם באומנות שלך וגם במקצוע שרכשת.

הגענו בהתפתחות שלנו למצב שכל אחד ואחד הוא משהו, ובהתאם לזה האגו שלי רוצה ליהנות עד כמה שאני יותר ממך, כמה שאני יודע לנצל אותך, כמה אני נהנה מזה שאני יותר גבוה ממך. זה סימן של היצר הרע המפותח ביותר. ולא סתם להיות עשיר. אז מה אם אני עשיר? מי יודע על זה? אף אחד חוץ מהבנקאי שלי לא יודע שיש לי כמה אפסים בחשבון הבנק. אבל אני לא צריך להיות עשיר בשביל זה. אלא נהנה מזה שאני יוצא עם המכונית המפוארת, עם היאכטה המפוארת, ועם עוד כל מיני דברים, אם אני שולט במשהו. אני נהנה מזה שאני מדכא אחרים, כי הכסף עצמו כבר לא מביא לי מילוי.

אורן: אם יש לי מכונית מפוארת אני מדכא אחרים?

לא. אם יש לי מכונית מפוארת, זה אומר, שאני מודד את עצמי כלפי האחרים.

אורן: מה הבעיה עם זה?

אם אין בעיה, אז למה אחוז מקרי ההתאבדות במדינות העשירות הוא הגבוה ביותר?

אורן: כנראה בגלל חוסר סיפוק בחיים.

חוסר סיפוק מזה, שכבר לא מספיק לי, הגעתי לסיום. אני כבר לא יכול להוציא תענוג משום דיכוי של זרים.

אורן: אבל זה לא דיכוי אם קניתי מכונית מפוארת. עבדתי קשה, הרווחתי כסף, קניתי מכונית מפוארת, מה הבעיה עם זה?

למה קנית מכונית מפוארת ולא איזו "עגלה"?

אורן: כי אני רוצה להרגיש טוב עם עצמי, וביחס לאחרים שיש להם מכונית פחות טובה.

ההרגשה היא ביחס לאחרים.

אורן: בטוח. כל אחד מודד ביחס לאחרים.

זה שימוש בזולת, זה נקרא "לרעת הזולת".