אורן: שלום לכם וברוכים הבאים אלינו לסדרת השיחות "חיים חדשים". אנחנו כאן באולפן עם הרב לייטמן וצוות של מומחיות, אורית דולב, מטפלת זוגית ומשפחתית ופסיכולוגית, וניצה מזוז, מנחת סדנאות לאימון אישי.

שלום לכולם.

אורן: אתם מצטרפים אלינו לסדרה של שיחות שבה אנחנו מנסים לברר איך אפשר לספק כלים מעשיים והדרכה ברורה לכל אדם באשר הוא, כך שהוא יוכל לשפר את החיים שלו. החיים של כל אחד מאיתנו בנויים בעצם ממערכות יחסים, מהקשרים שלנו עם האנשים הסובבים אותנו. זה מתחיל בבית עם בן או בת הזוג, בהמשך ניגע גם בילדים ובתא המשפחתי כולו. נתרחב למקום העבודה, השכנים שלנו, מכרים, חברים, כל האנשים המקיפים אותנו.

אנחנו מנסים לעזור, ודנים איך אפשר לשפר את הקשרים בין האנשים. אנחנו סוברים שקשר לא טוב בין האנשים הוא שורש כל הרע בעולם שלנו, וכל אחד מרגיש את זה גם ביום יום שלו. ולכן, אנחנו רוצים לעזור לכולנו לעשות את הקשרים טובים יותר. כשבשלב הזה בסדרת השיחות אנחנו נמצאים בקשר בין בני זוג. ניצה, על מה נדבר היום בקשר הזוגי?

ניצה: היום אנחנו רוצים להתמקד בנושא של תקשורת בין אישית, כי אנחנו מבינים שהנושא של תקשורת בין אישית הוא בעצם הכלי שעוזר לאנשים להתחבר נכון וטוב ביניהם. הרבה פעמים אנחנו שומעים שאנשים שמרגישים שאין להם תקשורת טובה יגידו על עצמם, "אין לנו חיבור טוב בינינו, אני לא מתחברת אליו, לא מרגישה אותו".

זאת אומרת, הם עושים קשר בין המונח "חיבור" למונח "תקשורת בין אישית". וגם אני שמעתי אותך בפגישות הקודמות מדבר על איזה כוח שמחבר בין האנשים. אז קודם כל הייתי רוצה לפתוח קצת יותר את המונח הזה של הכוח המחבר בין האנשים, מה זה?

אנחנו כאן נמצאים באיזו בעיה כולנו יחד. מצד אחד, אתם מציגים לי בעיות של העולם המודרני, אני אמרתי מראש שאי אפשר לפתור אותן אלא על ידי חינוך. ואתם כל הזמן אומרים "לא, לא חינוך. אנחנו צריכים עצות איך אנחנו נטפל באנשים, שיבואו אלינו אנחנו ניתן להם איזו עצה והם ילכו ויבצעו", ולצורה כזאת של טיפול אין לי עצות. אני לא חושב שיהיו בכלל, לא לי ולא לעולם. כי המשבר שלנו הוא משבר מיוחד כזה שאפשר לפתור אותו רק על ידי האדם החדש, רק על ידי משפחה חדשה, זוג חדש, ולא על ידי עצה קטנה שהמטפל נותן להם והם הולכים וטוב להם. אנחנו לא יכולים למכור איזה פתרון מהיר ולהצליח.

ולכן אני נמצא כאן כבר כמה פעמים שאנחנו נפגשים אתכם באיזו בעיית תסכול, שרוצים ממני משהו שלא קיים. לא קיים. המשבר שלנו הוא במיוחד לקראת צורך לאדם החדש. אנחנו חיים ומתפתחים על ידי האגו שלנו, ועד שהגענו לשלב האחרון של ההתפתחות הטכנולוגית החדשה שהיא מוציאה את האדם מהמקום הרגיל שלו. הביאו איכרים מהכפרים לעיר, שברו להם את הקשר עם האדמה, עם המשפחה. המשפחה תלויה עכשיו בעבודה ובכל מיני דברים, היא כבר לא סגורה בתוך עצמה, אלא הגבר והאישה יוצאים לעבוד, זה אף פעם לא היה כך.

זאת אומרת, התחילו לשבור את המשפחה כבר לפני מאתיים שנה, כשהתחילה המהפכה הטכנולוגית ואז התחילו עליות וירידות גם בכלכלה. כשקודם התחיל מזה שהמציאו את מכונת הקיטור, אחר כך את מכונת הדלק, עד שהגל החדש הזה, החמישי, שאנחנו נמצאים בו, זה גל של טכנולוגיה, אינטרנט, מחשבים וכן הלאה, וגם זה נגמר לפני עשר שנים בערך, בסביבות שנת אלפיים.

ואנחנו נמצאים היום ממש במצב לא ידוע. צריכה להיות מין התעוררות גדולה, איזה גילוי חדש בטכניקה, בטכנולוגיה, במשהו, איך אנחנו הולכים ומרוויחים הלאה. האגו מחפש משהו חדש אבל אין חדש ולא יהיה, אני לא חושב שיהיה. ומה שכן, אנחנו במשך כל הגלים האלה של הטכנולוגיה והכלכלה, כשהכל התפתח, הגענו לשבירת המשפחה. כי בעצם לקחנו את המשפחה הטבעית שהייתה כולה סביב האדמה, סביב איזו תעשייה קטנה, שכל אחד היה עובד. כל מיני מקצועות כמו, נפח, פחח, סנדלר, חייט וכן הלאה, ואנחנו קרענו אותם ממש מהמקום שהם היו, והיו לכן קשורים. אנשים היו עובדים בבית הרבה או זוג היה עובד באדמה יחד בכלל, ואנחנו הוצאנו אותם מכל המקומות האלה, שברנו את השורשים המשותפים שחייבים להיות למשפחה ובסופו של דבר שברנו את המשפחה.

זה נגרם על ידי האגו שלנו וההתפתחות הטכנולוגית והתעשייתית. וגם על ידי האגו שלנו שכל אחד גדל, וגם באותה המשפחה שכבר הייתה איכשהו קיימת בתחילת המאה העשרים, גם בתוך שלושים ארבעים שנה זה התחיל להישבר ומאמצע המאה העשרים והלאה אנחנו רואים שזה כבר התחיל להתפורר, כי כאן האגו גמר את כל העבודה הזאת. עכשיו, מה שקורה לפי דעתי, שאנחנו עומדים מול חידוש, חידוש חדש, מיוחד, שכל הדברים האלה מביאים אותנו ומחייבים אותנו לשנות את האדם. ואחרת המשפחה לא תקום ודור חדש טוב לא יקום.

וגם אנחנו רואים שאפילו בכלכלה, בטכנולוגיה, בכל הדברים, אנחנו מרגישים שיש חוסר קשר, וחוסר הקשר הזה הוא בעצם הבעיה. גם במשפחה, גם בחברה האנושית, גם בתעשייה, במסחר, בכל דבר, ובכלל סביב כדור הארץ בין כל בני האדם. אם אנחנו לא נמצא פתרון איך לסדר את הקשר הזה, אנחנו לא נצא מהמשבר הזה, מהגל הזה שהולך למטה יותר ויותר. לא יהיה לנו חידושים בטכניקה, בטכנולוגיה, בכלכלה, במשהו, שאנחנו פתאום יכולים להמציא, כמו מחשבים, כמו אינטרנט, ועל זה לחדש את התעשייה והמסחר ואז לכולם תהיה עבודה, תעסוקה, ואז לא חשוב איזו משפחה.

אנחנו כולנו נמצאים מול בעיה אחת שזה חוסר קשר. זה בשוק המשותף, זה בכלל בשווקים, בכל דבר. ולכן, כשאתם רוצים ממני איזה פתרון אינסטנט, עצה כזאת פה או אחרת, למשפחה כזאת, למשפחה כזאת, לכל מיני מקרים, אני עומד כאן במצב נואש, אני לא יודע מה להציע ומה להגיד. כי לי יש מה להגיד ויש לי עקרון אחד ורק עצה אחת, ואיתה אני יכול ללכת ובאמת להצליח. אבל זה בתנאי שבאמת יש מקום לטפל באנשים בצורה כמו שאני חושב. כי לא יעזור לנו לתת להם טיפים קטנים כמו שאתם רוצים לשמוע ממני.

ואני מאוד מצטער, אני יכול להמשיך ולדבר ולשמוע ולהתפלפל, ואני גם נראה גס בצורה שאני מדבר, כי אני סך הכל פותח יותר ויותר את המשבר, את הרע שמתגלה בחברה, בין בני זוג ובין כל דבר ורק מצביע על זה שאי אפשר לתקן. שזה טבע של גבר, זה טבע של אישה, וכך זה יהיה ולא יעזור כלום. לָמה? כי בזה אני רוצה להראות שאין ברירה, עם הכלים הרגילים שלנו, עם העצות הקטנות, לא יעזור לנו שום דבר. אלא, כן רוצים? אז זה חייב להיות משהו מהפכני.

חיים חדשים - שיחה 29, 02.07.2012

 

שייך לקטגוריות המשבר, התפתחות האגו | להשאיר תגובה | |

ניצה: אני רוצה להבין את המשהו המהפכני הזה. כי אני חושבת שהמטרה שלנו היא באמת להשיג משהו גדול. יכול מאוד להיות שהצטיירה איזו תמונה שאנחנו מביאים מצבים כדי לקבל טיפים, זאת לא המטרה שלנו. הסיבה שהבאנו סיפורים היא כדי בעצם להביא את השטח.

אז אין כאן להביא סיפורים, סליחה שאני כך אומר. אלא אנחנו צריכים פשוט לקחת את כל המקרים שיהיו, גם עם ילדים, גם בין בני זוג, גם בה וגם בו, לא חשוב, במקום העבודה, בכל מיני מקרים ולטפל רק על ידי פיתרון אחד. שאנחנו צריכים לסלק מהאדם את האדם הישן ולהביא לתוכו את האדם החדש, רק בזה אנחנו יכולים ללכת ולהצליח אז, ולא יותר.

גם בילד, גם באבא, גם באמא, גם בכל אחד. האנושות כולה צריכה לעבור מין פילטר כזה שהיא נכנסת ממש ככה כולה בו ומנקה את עצמה מכל ההסתכלות הישנה והיחסים הישנים ויוצאת משם בצורה חדשה. בהבנה שאם היא לא תעשה את זה, אז אנחנו בכלל הולכים לקראת תוהו ובוהו. והמשבר לא יגמר וגם במשפחה בפרט ובכל השטחים שאדם עוסק בהם.

חיים חדשים - שיחה 29, 02.07.2012

 

שייך לקטגוריות המשבר, חינוך מבוגרים | להשאיר תגובה | |

ניצה: אז קודם כל חשוב לומר שבאמת הסיבה לפרוייקט הזה היא שאנחנו מרגישים כל כך בשטח את מה שאתה אומר. יש נחיצות כל כך גדולה, המצב מאוד קשה, ואנחנו שוחחנו על זה שיש באמת איזה תהליך שאדם צריך לעבור במספר מישורים. אמרנו שיש באמת את הסביבה שמשפיעה עליו כדי לעבור את תהליך השינוי, אבל יש גם את התהליך הפנימי הפרטי שהוא עובר, ועשינו פה איזו חלוקה.

עכשיו, אנחנו עשינו חלוקה שיכול להיות שצריך לעשות אותה אחרת, אבל המיקוד פה הוא על הפרטי בעצם. וזו שאלה, האם יש מקום בעצם לעשות הפרדה בין שני המישורים? כי פה אנחנו רוצים בעצם לעבוד על התיקון של הקשרים האישיים של האדם. זה ברור שהסביבה צריכה לעשות עבודה במישור מקביל, ללא ספק.

אנחנו צריכים להתחיל מהאדם הפרטי, נכון, ולתקן אותו אפשר רק על ידי החברה הנכונה, הסביבה הנכונה, סביבה טובה, חדשה. אותה אנחנו צריכים לבנות והיא אותו הפילטר שאדם צריך לעבור ועל ידו להשתנות. אחרי זה אפשר לדבר על בניית המשפחה, חינוך הילדים, על הכול. כבר יהיה עם מי לדבר.

אורית: וקודם אתה אומר שבעצם אין לאדם כוח לעשות את זה?

אין לו הבנה, אין לו תכונות, גם אין לו שום אפשרות, תנאים סביבתיים אין לו.

אורית: זאת אומרת שאנחנו קודם כל צריכים לספק את החינוך הכללי הזה ואחר כך זה ירד לפרט עצמו.

כן.

ניצה: כשמדברים על חינוך יש חינוך שהוא חינוך המיועד באמת לילדים שזה חלק שאנחנו מפתחים פה בצורה מאוד יפה, ויש חינוך מבוגרים. אנחנו מדברים פה על חינוך מבוגרים למעשה. זה העניין.

על חינוך מבוגרים? אז המבוגרים האלה צריכים להתגבש לכיתות ולעבור בהם שינוי. בהשכלה ובחינוך.

ניצה: וזה יבוא מתוך הרצון שלהם לעבור השכלה וחינוך מחדש?

בטוח שמתוך הרצון. אבל הרצון הזה יהיה בגלל שאין להם ברירה, או בגלל שיבינו שכדאי לעשות את זה. נניח בגלל שיש תנאים במקום העבודה, שמאיימים שיזרקו אותם אם לא יעברו את זה, כי אחרת אנחנו רואים שבלי לחדש את הקשרים בעבודה יש גם בעיות להמשיך בהתפתחות. וגם בבית הם מבינים שאי אפשר, שחייבים לחדש את עצמם גם כלפי הילדים, לא את חינוך הילדים, אלא הורים כלפי הילדים.

ואני חושב שקודם כל אפשר לפתח את זה כלפי האימהות, שדואגות לילדים ולכן אפשר דווקא אותן להזמין לקורסים כאלה, לפגישות, שאחריהן הן ידעו איך לראות את הילד ולהסתכל עליו בעיניים חדשות ולהביא לו כבר סביבה חדשה.

חיים חדשים - שיחה 29, 02.07.2012

 

שייך לקטגוריות חינוך מבוגרים | להשאיר תגובה | |

אורית: ראיתי תוכנית על בית ספר באשדוד. שם בנו שיטת חינוך חדשה לגמרי, אפילו עד כדי כך שהשירותים של הילדים נראים כמו ספא. כשנכנסים אליהם המקום מסודר, יש ריח טוב. לומדים יוגה, דרמה, לומדים שם המון דברים.

התקיימה שיחה עם אחת האימהות שסיפרה שהבן שלה בכיתה ד' למד תזונה נכונה, בא הביתה ועשה שינוי בכל הבית. זאת אומרת כל הבית היה צריך לעשות שינוי בתזונה בעקבות מה שהילד למד בבית הספר. זאת אומרת שיש כאן למידה של הילדים, שמלמדים דווקא את הדור הבוגר יותר. זה לא רק לימוד של הבוגרים את הילדים, אלא יש פה גם משהו הדדי, ואולי כדאי להתחיל עם הילדים.

אולי למישהו זה כדאי, אז בבקשה זה עניינו. אני חושב שזו שטות לעשות את כל הדברים האלה. אני אומר זאת בכל הרצינות ובצער. זורקים המון כסף כדי ללמד תזונה לילדים או כל מיני דברים כאלה שברור לכולם שהם לא יביאו להם אושר בחיים, והילדים לא ידעו בגלל זה איך להתקשר יפה ונכון לבני אדם אחרים ואפילו לבנות בית ולהיות בקשר נכון עם בן אן בת זוג. אני לא חושב שמזה הפשיעה תרד או עוד כל מיני אחוזי אלימות בבית הספר הזה יפחתו. יכול להיות שבגלל התנאים החיצוניים יהיה שינוי במקצת, אבל האם הם משנים את האדם?

אורית: יש שם הרבה פחות אלימות, שיטת הלימוד שם היא יותר חברתית.

החיים ידברו.

חיים חדשים - שיחה 29, 02.07.2012

 

שייך לקטגוריות זוגיות, חינוך מבוגרים | להשאיר תגובה | |

אורן: אם אני מבין נכון, אמרת שמטרתנו כיום זה לבנות אדם חדש, לחנך אדם חדש. האם הקשרים של האדם החדש הזה יתוקנו בכל מערכות חייו?

כן.

אורן: האם הוא יבין איך לתקן את הקשרים שלו בעצמו, למשל עם בן או בת הזוג, או שאנחנו נלמד אותו לעשות את זה?

הוא יבין את זה גם מתוך החינוך החדש שלו.

אורן: בחינוך החדש, האם ידברו איתו על זה בצורה מפורשת, או שהוא יגלה את זה מתוך עצמו כשידברו איתו על דברים אחרים?

גם וגם, זה מובן. אם האדם הוא חדש, אז הוא מבין כמה דברים מתוך עצמו, וכמה דברים יקבל בזמן הלימוד.

אורן: האם בזמן הלימוד תהיה יחידה שתעסוק למשל בקשר הזוגי שלו, בקשר שלו כהורה?

כן.

אורן: אחר כך במקום העבודה וכן הלאה, הלימוד יגע במסגרות החיים שיש לכל אדם היום?

נכון.

אורן: אנחנו רוצים ללמד את האדם היום, למשל על הקשר הזוגי שלו. נאמר שהוא יושב אצלנו בכיתה ולומד על הקשר הזוגי החדש. "אתה אדם חדש, בוא ונלמד אותך איך לבנות קשר זוגי חדש."

לא. קודם כל צריך להיות אדם חדש.

אורן: האם בתוך המסגרת אנחנו מפרמטים אותו?

לא במסגרת. קודם כל אתה צריך לפרמט אותו נכון.

אורן: הפירמוט ידבר איתו רק באופן כללי, או גם ספציפית על זוגיות?

אחרי הפירמוט הכללי, אפשר לדבר גם על הפורמט החדש של המשפחה.

אורן: אפשר עכשיו לדבר על הפורמט החדש של המשפחה?

לא. כי אין בסיס לזה.

אורן: אז בוא ניתן גם את הבסיס.

זה משהו אחר.

אורן: ניתן את הבסיס. האם אנחנו בונים על זה שהוא ישב אצלנו עכשיו לעשות דוקטורט או שהוא עמךָ?

הוא עמך, אבל הוא יצטרך להשתנות על ידי הסביבה, אני לא יכול עכשיו לתת לך כמה טיפים.

אורן: אנחנו לא רוצים טיפים.

אני שומע שאתה רוצה ממני עכשיו, שבכמה משפטים קצרים תדע מה לספר לו, ועל ידי זה הוא ישתנה.

אורן: לא, אני רוצה שתחנך אותו, אל תיתן לו טיפים. אתה יודע לחנך אותו לקשר זוגי טוב, אז תחנך אותו. הוא מקשיב.

לא לקשר זוגי.

אורן: לכל הקשרים.

לא. אני עכשיו צריך לעשות אותו לאדם חדש ואחר כך לחנך אותו לכל הקשרים.

אורן: זה מובן לגמרי.

לפנַי אין אדם. אני צריך קודם כל שיהיה לפני אדם, אחר כך אני אלמד את האדם שבניתי. אתה מכיר את פינוקיו הבובה מהעץ?

אורן: כן.

אני בניתי אותו מעץ, עכשיו אני מלמד אותו איך ללכת לבית ספר, איך להתחתן, איך ללכת לעבודה, לכל המקרים. אבל אני בניתי אותו והוא כבר מבין למה אני מתכוון, אני מלמד אותו קצת את הדברים האלה כי הוא כבר מבין מתוך המהות שלו הפנימית.

חיים חדשים - שיחה 29, 02.07.2012

 

שייך לקטגוריות חינוך מבוגרים | להשאיר תגובה | |

עמוד 1 מתוך 41234