בתורה כתוב שישראל הם בעצם גורמים לכל העולם להיות במצב הטוב או להיות במצב הרע.
אורן: לא הבנתי, מה ישראל הביאה רע לעולם? זה שאחמדינג'ד או אחרים אומרים זה עוד לא גרם לי להפנים.
אני אדם שחוץ מזה שאני רואה את הכוחות וחוסר איזון ואיזון אפשרי וכן הלאה, אני קורא את מה שכתוב בתורה. ובתורה כתוב שישראל הם בעצם גורמים לכל העולם להיות במצב הטוב או להיות במצב הרע. שיש להם קשר עם כוח הגורל הזה, עם הכוח העליון. שיש להם מה שנקרא "תורה". שרק להם יש בחירה חופשית. שרק הם ממש קובעים את המצב בעולם. וכל העולם מסכים לזה, זה מה שמעניין, חוץ מאותה ישראל. כל העולם אומר שאתה גורם לכל הרע שבעולם.
אורן: במה? אני עוד לא מבין.
בזה שאתה נמצא בפירוד. בזה שאתה לא נמצא בחיבור. בזה שאתה לא נמצא "כאיש אחד בלב אחד".
אורן: את זה לא שמעתי מאף אדם בעולם. לא לזה אחמדיניג'ד טוען. הוא טוען בזה שאתה נמצא פה זו כבר בעיה, אם יהיה פה בחיבור אולי תייצר לו בעיה יותר גדולה.
אז אני אומר לך כך, אל תשמע את אחמדיניג'ד, רק בדבר אחד, הוא אומר לך, "אם אתה תמות, יהיה לעולם טוב". אני אומר לך, אם אתה לא תמות, אם אתה תשתנה, תגרום לעם ישראל הזה, שנקרא עכשיו עם ישראל בארץ ישראל, תגרום ביניהם חיבור, אתה תהיה הטוב, גם בעיני אחמדיניג'ד.
אורן: לָמה?
כי על ידי זה אתה תהיה הכוח החיובי שבעולם במקום הכוח השלילי. עכשיו אתה יותר גרוע מכל אומות העולם.
אורן: במה?
בזה שאתה נמצא בכוח האגו שלך, ואתה חייב להיות בכוח הטוב.
אורן: לא הבנתי במה.
אתה כנראה חושב שאתה כמו כל העמים.
אורן: לא, במה החברה הישראלית יותר גרועה מכל החברות בעולם?
כי כל החברות שבעולם לא מחויבות להיות טובות, אף מדינה לא מחויבת להיות טובה.
אורן: לא הבחנתי שהציבור הישראלי יותר גרוע מהציבור בכל מדינה אחרת, דווקא נהפוך הוא.
ודאי, רק הבעיה היא שהוא חייב להיות טוב והם לא חייבים.
אורן: אולי תחזור על ההסבר, הציבור הישראלי הוא לא יותר גרוע מעמים אחרים?
לא.
אורן: אז מה הוא כן?
הוא מחויב להיות טוב, הם לא מחויבים. הוא יכול להתכחש לזה שקיבל תורה, התחייב, רצה, לא חשוב, חובתו כבר עליו. הוא חייב, קיבל התעוררות, נקודה שבלב מבבל, לא חשוב איך.
הוסף למועדפים
| שייך לנושאים: נושאי הערבות, המשבר, נושאי הערבות, התלות ההדדית, הסברה וחינוך לערבות, חינוך מבוגרים |
| להשאיר תגובה | |
אם אחמדיניג'ד ילחץ על הכפתור או לא, זה תלוי עד כמה שאנחנו בינינו נהיה מחוברים יחד ברצון הטוב.
אורן: הישראלים מחויבים להיות טובים והם לא מספיק טובים, זה מה שאתה רוצה לומר?
והם בכלל גרועים, לעומת אותו התנאי שהם צריכים להיות הם גרועים, הם הפוכים ממנו, ובזה גורמים לכל אי האיזון שבעולם. תאר לעצמך שיש כל האומות העולם, הם כולם אגואיסטים, ויש עם ישראל שגם הוא אגואיסט, תוספת עם ישראל לכל העולם גורמת שכל העולם הוא רע. עם ישראל שמתקן את עצמו ומעביר את עצמו לקו זכות זה נקרא "מכריע את עצמו ואת העולם כולו לקו זכות".
אורן: לא הבנתי.
אנסה הסבר אחר. יש לי שני ילדים, ילד אחד מסכן, לא מפותח, עם פיגור, הילד שני חכם, מבריק. הילד הראשון, עם הפיגור, לא יודע מה שהוא עושה, הוא שובר כל מיני דברים, עושה בלגן בבית, ואני הולך כל הזמן אחריו ומתקן ומנקה. הילד שני, החכם, הפיקח, החריף, הוא עושה כאלו בעיות בבית, בערמומיות, וכך שאני לא מסוגל לזהות אותן מראש, והנזק שלו הוא פי כמה יותר גדול. והמצב בבית הוא נורא. כי עם הילד המפגר אני איכשהו מסתדר, צריך לעזור לו, נעזור, אבל מה אני אעשה עם החכם הזה? הרי הוא גדל כל הזמן והוא שעושה לי את הבלגן בבית. מה אני עושה איתו? ללמד אותו ניתן? ניתן. על ידי מכות אם הוא לא מבין מילה יפה? כן, על ידי מכות. אם הוא יהיה ילד טוב, תישאר לי בעיה קטנה, אבל הוא, אם יהיה טוב, יעזור לי לפתור את הבעיה הקטנה הזאת, עם אחיו. אתה מבין מה זה נקרא חובה? יכולת.
אורן: מה הנמשל?
הנמשל הוא שישראל חייבים מצד הטבע להתנהג אחרת מכל אומות העולם, לא לקחת מהם דוגמה.
אורן: להיות טוב יותר מהם.
לא להיות טוב יותר, אלא בכלל לא לקחת מהם דוגמה. להיות טוב יותר זה שאתה מסתכל עליהם ואתה קצת יותר מהם. לא לקחת מהם דוגמה בכלל, אלא להיות בקשר ביניכם, "כל ישראל חברים", עד "ואהבת לרעך כמוך". זו חובה. אל תסתכל על אף אחד. בזה אתה מכריע את עצמך ואת כל העולם לקו זכות. אם אתה לא עושה את זה כולם סובלים, ואתה סובל, בין כולם, ויש שנאה, שבאה עליך לפעמים יותר לפעמים פחות, יש פוגרומים, יש מלחמות, יש השמדה, יש שואה, וכן הלאה. אבל מגיע הזמן שהעולם כבר מתחיל לסבול, עד כדי כך שהוא מרגיש את עצמו בסכנת קיום, סכנת קיום כמו שיש לנו היום, שאת זה העולם מרגיש, ומרגע לרגע יותר ויותר. ומי אשם בזה? אותו החלק שיכול לאזן את העולם. ואם אותו חלק לא עושה מה עושים? לוקחים אותו ומחייבים. זה מה שיבוא אלינו עכשיו, אם לא נצליח להבין שיש לנו משימה. אין לנו ברירה.
ולא כדאי לנו לחכות עד שהמכות יחייבו אותנו לעשות משהו, אנחנו לא נגרום להשמדה שלנו כליל, לא, כי יש לנו תפקיד, אנחנו בכל זאת נצטרך להגיע לסיום. אבל באיזו צורה? לכן אנחנו צריכים לפתוח בפעולת הפצה, הסברה. אבל אין לך ברירה, אתה חייב את זה להגיד לעם ישראל, הוא חייב להתחבר, הוא חייב להגיע לקשר הדדי. תן לו בינתיים כל מיני עטיפות יפות, נעימות, שזה יהיה לך טוב, אתה תצליח בבורסה, ביהלומים, בזהב, בכסף, בביטחון, בנפט, באוכל, בכל מה שאתה רוצה. אבל אתה חייב לגרום לו להתקרב לחיבור. וכך בצורה הדרגתית, כשהוא רוכש איזה טעם בחיבור, אז אתה מתחיל לדבר איתו בצורה יותר ברורה, יותר גבוהה, יותר מושכת. זה עניין של חינוך, שעושים אותו בהדרגה, מתחילים מהמצב שבו האדם נמצא. קשה, המגע הראשון הזה הוא מאוד קשה, כי האדם נמצא במצב שהוא לא מוכן לשמוע. אבל יש סיבה ויש יכולת להגיע אליו, כי הוא פוחד.
אורן: ממה?
מפצצות.
אורן: אז מה אתה אומר לו?
אז כאן אני צריך למצוא משפטים שיחברו לי בין החיבור וביטול ההפצצה, כאן אני צריך למצוא מה הקשר שיש בין זה לזה. הקשר הזה הוא נעלם, זו הבעיה. תקרא לזה גורל, תקרא לזה כוח עליון. כי אין דבר כזה, אם אחמדיניג'ד ילחץ על הכפתור או לא, זה תלוי עד כמה שאנחנו בינינו נהיה מחוברים יחד ברצון הטוב. אני יכול למשוך לכאן כל מיני מדענים עם כל מיני הוכחות, יכול להיות שזה ישפיע במקצת, אני יכול להביא לכאן תורה והיסטוריה שלנו עם כל מיני אימרות יפות, אני יכול ללחוץ על החלק הפסיכולוגי שבאדם, שכמו הצאן והעדר רוצים להתחבר יחד אם יש איום, וכל אחד רוצה להיות כמה שיותר במרכז העדר הזה, כדי להיות רחוק יותר מהזאבים שמקיפים אותו, אבל בסופו של דבר יש כאן איזה מרכיב, שהקשר בין אחמדיניג'ד והחיבור שלנו נמצא באיזו מערכת שנעלמת ממני.
השאלה, מתי אדם מוכן לשמוע על זה? אם הוא שומע ואנחנו מסוגלים להעביר לו את זה בצעדים הראשונים של האיום, אז אנחנו סובלים קצת, חסר קצת קוטג' וחסר קצת דיור. אם קצת יותר, אז כבר מתחילים להעלות מחירים. אם קצת יותר, מתחיל להיות עוד בלגן בגבולות עם מצרים. אם קצת יותר, אז יהיה גם בלגן עם חיזבאללה מלבנון ומסיני. אם עוד קצת יותר, אז כבר אין מה לעשות. הכל תלוי עד כמה שאנחנו, בהפצה שלנו, מצליחים להביא לעם את ההרגשה, את ההבנה שהחיבור שלו הוא הכרחי. ואם לא, המצב ידרדר הרבה יותר, הרבה יותר. רק אנחנו צריכים להיזהר להגיד עד כמה שיותר, אני לא יכול להגיד להם שארץ ישראל תהפוך כולה להיות אושוויץ, אני לא יכול להגיד זאת, כי אז ידחו אותי על הסף, אלא רק עד כמה שהוא מוכן לשמוע.
אורן: לא הבנתי מה אנחנו מסכמים על נקודת האפס במערך ההסברה הזה.
להתחיל להסביר.
אורן: מה? בואו נתחבר יהיה לנו טוב.
כן.
אורן: וגם אחמדיניג'ד יירגע.
לא יירגע, הוא יבוא לכאן, אלינו.
הוסף למועדפים
| שייך לנושאים: נושאי הערבות, המשבר, נושאי הערבות, התלות ההדדית, הסברה וחינוך לערבות, חינוך מבוגרים |
| להשאיר תגובה | |
ודווקא בזמנים הקריטיים ביותר הדברים הכי פחות הגיוניים הם נשמעים יותר, רק שתדע, זה חוק פסיכולוגי.
אורן: גם המשפט השלישי נמצא במערכת ההסברה, או רק "בואו נתחבר, יהיה לנו טוב"? בואו נתחבר יהיה לנו טוב, זה קמפיין נחמד.
הכל תלוי באיזו רמת הבנה הם נמצאים, עד כמה שהם מוכנים לשמוע. ודווקא בזמנים הקריטיים ביותר הדברים הכי פחות הגיוניים הם נשמעים יותר, רק שתדע, זה חוק פסיכולוגי. והשונאים שלנו יודעים איך להשתמש בזה בכל דבר, כשאחד הורג את השני, הם אומרים שישראל עשו את זה, הם אמרו ואתה לא יכול לעשות כלום. זה כמו הבדיחה עם הרב ובתו, ששונא של רב אחד צועק אליו ברחוב שבתו יצאנית. הוא אומר לפני כולם, אבל אין לי בת. אבל זה לא חשוב, כבר שמעו, הדבר הזה כבר נקלט, ולא חשוב שאין שום הגיון, אין הוכחות, אין בכלל, אבל הוא כבר אמר.
כך אנחנו בהסבר שלנו, כמה שתיתן דברים חדים, דברים שהם הכי פחות הגיוניים לאדם, שהם אמת, אבל לא בשבילו, כי הוא לא רואה את הקשר בין אחמדיניג'ד לבין החיבור בינינו, אבל הדברים ישמעו, כי אין לו על מה להישען, אין על מה לסמוך. אבל בינתיים אנחנו צריכים לעשות את המערכה, ועם כל הכוח שלנו להסביר במקצת מכל שטח, מההיסטוריה ומהתורה, ומהחיבור, מהמדענים שמדברים על העולם הגלובלי, על הקשר בין הדברים, על הכל. אני חושב שדרך המדע זה ברור מאוד, כי אנחנו חלק מהטבע.
אורן: מה ברור?
ברור שאם אנחנו נתחבר, אנחנו נגרום לאיזון בטבע. כולנו, אני מדבר על כל האנושות, רק הבעיה נשארת עלינו, על עם ישראל. זה נכון שאם כל האנושות תתחבר, היא תהיה באיזון.
אורן: זו אוטופיה בכלל.
אני לא מדבר איתך על אוטופיה.
אורן: כל האנושות?
אני לא מדבר איתך על היכולת שלך, אני מדבר איתך על המערכת. אתה צריך להתייחס לזה כמו איש עם שכל.
אורן: איזה שכל, אני מסתכל מצד מה הציבור יקלוט.
אני לא יודע מה הציבור.
אורן: אבל אנחנו פה בשביל הציבור.
אני מסתכל כמדען בעולם.
אורן: על מה?
על כל הטבע.
הוסף למועדפים
| שייך לנושאים: נושאי הערבות, המשבר, נושאי הערבות, התלות ההדדית, הסברה וחינוך לערבות, חינוך מבוגרים |
| להשאיר תגובה | |
עם ישראל נמצא בצרות שאין בכל העולם, אין בכל העולם מדינה שכולם רוצים "לאכול" אותה.
אורן: ואתה רואה שכל האנושות הולכת להתחבר?
לא, דומם, צומח, חי, מדבר. וחלק המדבר נמצא באי איזון עם הטבע, והוא גורם לטבע שהכל הולך לאבדון.
אורן: באיזה תחום? באקולוגיה?
בכלל, במלחמת עולם אטומית, בכל הדברים. אנחנו הולכים לאבדון. תוך כמה שנים, אם לא לפני כן. אז אין לי מה לדאוג, "בוא נאכל ונשתה, כי מחר נמות". אלא מה אני רואה גם מצד שני? מה שיכול לגרום לאיזון ולכל טוּב ושבחזרה כל הטבע יחזור למצב כזה שבכל העולם יהיה כמו בשוויצריה או בסקנדינביה, איפה שאתה רוצה, גם במזרח התיכון.
בקיצור, שיהיה בעולם כל כך טוב ויהיה לו הכל. זה אפשרי אם המין האנושי יהיה באיזון בתוכו, וגם על ידי האיזון בתוכו, בחיבור יפה ונכון, הוא גם יתייחס יפה ונכון לטבע הכללי. הוא לא ייקח ממנו יותר ממה שצריך לקיומו, ואז הכל יהיה מאוזן.
אז הבעיה היא במין האנושי, איך לאזן אותו, איך לגרום לו שיהיה בהדדיות. שיהיה פירוק וחיבור, שכוח הקבלה וכוח ההשפעה יהיו מאוזנים.
שיהיה ברור לנו שמזה יהיה טוב.
אורן: זה ברור.
רק המין האנושי לא מסוגל לזה.
אורן: גם זה ברור.
גם זה ברור. אנחנו רואים שכך זה בכל העולם. אבל למה זה כך גם אצלנו, עם ישראל, שסובל בפני עצמו, על חתיכת האדמה המסכנה הזאת שנקראת ארץ הקודש? חוץ מחול אני לא רואה כאן שום דבר. עם ישראל נמצא בצרות שאין בכל העולם, אין בכל העולם מדינה שכולם רוצים "לאכול" אותה. אין בכל העולם מדינה שתלויה כל כך בכולם, שאין לה שום דבר מעצמה, אין לה כלום מעצמה.
ואם כך, אז למה עם ישראל לא יקיים את החוק הזה בעצמו, בלי להסתכל על כל העמים? אם אנחנו רואים שזה מה שצריך כדי להיות בשלום, בשלמות עם הטבע הכללי, בואו נעשה. חוץ מזה שזה כתוב בתורה שלנו ובהיסטוריה שלנו ובכל ההיגיון הנוכחי שאנחנו אוכלים זה את זה, לא מספיק לנו שרוצים לאכול אותנו מבחוץ. בואו נקיים אותו חוק רק אצלנו, בגבולות שלנו, תעזוב את כל העולם.
אורן: איזה חוק?
חוק החיבור ההדדי.
אורן: מה פירוש לקיים את חוק החיבור ההדדי?
שכל אחד ידאג לכולם, כי אנחנו נמצאים כמו שהיה במצדה, שלא יכולים לצאת ממנה, ובה חייבים כולם להתקיים, ורק בצורה כזאת אנחנו יכולים להתקיים.
אורן: מה, שכולם ילכו לצבא, למה אתה מתכוון?
אני לא מדבר על כך שילכו לצבא, אלא שיתייחסו. אני לא מדבר איך לפרט את זה. שכל אחד יתייחס לשני כמו לעצמו, במגמה, בלהתחשב במקצת, להתחיל לאט לאט ללכת לקראת זה. אנחנו בזה נהיה מאוזנים עם הטבע. אנחנו בזה נקיים מה שהמדע מדבר. אנחנו נקיים בזה את הדרישה ההיסטורית שלנו.
הוסף למועדפים
| שייך לנושאים: נושאי הערבות, המשבר, נושאי הערבות, התלות ההדדית, הסברה וחינוך לערבות, חינוך מבוגרים |
| להשאיר תגובה | |
אנחנו חייבים להתאזן, כי אנחנו נמצאים במצב הכי גרוע מכל העולם, ואם נתאזן יהיה לנו טוב
אורן: תראה לי מדען אחד שמתייחס למדען אחר כמו אל עצמו.
לא, הם רק קובעים את זה, לא שהם מתייחסים כך. כי הם לא סובלים, אנחנו הסובלים, אז בואו אנחנו נקיים. יש מי שמגלה את החוק, אבל לא אכפת לו שלא לשמור עליו, כי האגו שלו לא מחייב אותו בזה, ואני כן, כדאי לי לשמור עליו, כי המצב שלי מחייב אותי. אין לי ברירה.
אם יש לך ברירה לברוח, תברח. אם יש לך ברירה לא לקיים, אל תקיים. אבל אני רק רוצה לעורר בך את הנקודה, האם יש לך ברירה. אחרי שגמרנו עם זה, נשארת שאלה אחת, האם יש לנו ברירה לא לקיים את זה, או לא?
אחרי שדיברנו על האיזון ועל כל העולם שחייב להתאזן, אבל לא עושה את זה, ואנחנו חייבים להתאזן, כי אנחנו נמצאים במצב הכי גרוע מכל העולם, ואם נתאזן יהיה לנו טוב, אז עכשיו הבעיה היא רק האם לעשות או לא? האם יש לנו ברירה? האם יש לך איזה פטנט אחר, שיש לו גם חיזוק מצד ההיסטוריה והתורה והמדע המודרני והפסיכולוגיה וכל דבר? האם יש לך עוד משהו? אני מוכן לשמוע, אבל אין. תגיד לי מה אתה מפסיד בזה? שזה נגד האגו שלך. זה נכון. אבל חוץ מזה, מה זה יכול לגרום לך רע? חוץ מזה תקיים גם תורת אימך, שאמרה לך "אל תהיה ילד רע, תתחבר יפה עם האחרים, תשחק איתם יחד".
אורן: כן, אבל אנחנו לא ילדים קטנים.
כן, זו הבעיה, שאנחנו יותר גרועים מהם. כי אז אולי היינו יכולים לשמוע את אימא, אבל לא שמענו, ואז שכחנו את תורת אימנו.
אורן: נכון, אז מה עושים?
עכשיו צריכים לשמוע, אחרת יהיה לנו רע.
אורן: בואו נתאזן, יהיה לנו טוב.
כן.
אורן: מה זה להתאזן?
להתחבר. תעזוב את המילה להתאזן.
אורן: מה זה להתחבר?
להתחבר? שכולנו נרגיש שאנחנו בחיבור. חיבור זה שאנחנו תלויים זה בזה. שאני בלעדיך ואתה בלעדיי לא יכולים להינצל.
הוסף למועדפים
| שייך לנושאים: נושאי הערבות, המשבר, נושאי הערבות, התלות ההדדית, הסברה וחינוך לערבות, חינוך מבוגרים |
| להשאיר תגובה | |