איך אני מכיר את עצמי ואיך אני משנה את עצמי. זה היסוד
ניצה: נניח שהייתי מכינה מערך שיעור לשיעור ראשון, היה נכון להתחיל עם הקהל בבירור מה גורם לי הנאה?
לא. זה לא מה גורם. קודם כל לומדים את הטבע, שהטבע שלי זה להשיג הנאה.
ניצה: הוא הבין את זה.
לא, לא זה לא מספיק.
ניצה: לא מבינים כל כך מהר.
כן, כי זה כל כך יסודי וכל כך יסוד לכל יתר הדברים, שאדם צריך לראות את זה בכל מה שקורה לו ובכל האנושות. לו ולהורים שלו, ובכל הדברים, ושזה מוביל אותו במחשבה וברגש. שזה החומר של הבריאה, הכוונה שזה הכוח שכל הזמן מתפתח בי. במה אני יכול להשתתף בעצמי בכוח הזה או שזה פתאום קופץ לי מבפנים ומתעורר ואני לא יכול לשלוט עליו, או שאני יכול על ידי דברים מסוימים. כאן אנחנו נכנסים לשיעור השני. על ידי מה אני יכול לנהל את הרצון ליהנות, או במילים אחרות איך אני משיג בחירה חופשית.
ניצה: זה נשמע מעניין.
כן. במילים אחרות איך אני נעשה "אדם", שאני אהיה עצמאי.
ניצה: זה פחות מושך אותי לשמוע.
אבל בלי זה אני נשאר סתם בהמה שמשוטטת בחיים, כמו כלב ברחוב, שכל הזמן מחפש משהו עם האף שלו, ואני לא יודע מה ומי. וכך כל האנושות. זאת אומרת, כאן אנחנו יכולים להראות להם שאנחנו רוצים לתת להם טיפ מאוד מיוחד. זה השיעור השני. על ידי מה אני מעצב את עצמי, לא חשוב מי אני, מה אני. זה לא שיעור אחד. זאת אומרת, מה הערכים שבי, הרצונות שבי, אוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, מושכלות. איך אני בוחר בהם סוגי בני אדם שונים, במה בכל אחד יותר ופחות. כולם נכללים מכל הרצונות האלה וכולי וכולי. יש לנו כבר מערכי שיעור כאלה.
והעיקר, איך אני מנהל את עצמי עכשיו אם אני רצון ליהנות? על ידי סביבה מיוחדת. אני בכל זאת בא עם הגרסא דינקותא, ויש לי אפשרות לסדר את כל הדברים שנמצאים בי נכון להיום כמו שאני, לא יודע איזו מערכת אני, מבולבל, לא יודע בעצמי, מי אני, מה אני. איך אני יכול לברר? האם יש איזה מכשיר שאני יכול לחבר לעצמי ולסדר אותי, כמו מחשב, כמו רופא שבודק את החולה ורואה אילו מערכות בסדר או לא בסדר. איך אנחנו מסדרים את הכול, איך אני מכיר את עצמי ואיך אני משנה את עצמי. זה היסוד. זאת אומרת, השיעור הראשון זה הטבע, והשיעור השני זה מה אנחנו עושים עם הטבע שלנו, אם אנחנו מסוגלים לעשות משהו.
בשיעור השלישי אני צריך לבנות, האם יש חברה כזאת שעל ידה, כמו על ידי הכוח המברר והכוח המתקן, אני יכול לגשת ולסדר את עצמי. בכמה אני יכול, במה, אילו גבולות, מה להעדיף, במה אני בוחר להשתנות או לא. כאן יש שטח כל כך גדול, תלוי איך אנחנו מגבילים את האדם מלספר לו את כל הדברים האלה. אבל אין מה לעשות הלאה בלי שהוא יֵדע שהוא יכול לנהל את עצמו, לנווט את עצמו
חיים חדשים - שיחה 23 - 27.6.2012
הוסף למועדפים
| שייך לנושאים: זוגיות ומשפחה, זוגיות, זוגיות ומשפחה, חינוך לנשים/משפחה, הסברה וחינוך לערבות, חינוך מבוגרים |
| להשאיר תגובה | |
כדי לסדר את המשבר בחיי המשפחה אנחנו צריכים ממש לתקן את עצמנו ביסוד שלנו, באגו שלנו
אורית: לפני החברה, אנחנו יכולים להגיע לאיך אני מנהל את הקשר שלי עם בן זוג אחד לפני שאנחנו מגיעים לחברה?
את לא יכולה. איך את יכולה בצורה הכרתית, בבירור, בביקורת שלך להתקשר למישהו אם אין לך כלים להתקשר נכון. איפה ההגה, איפה הגז, הבלם?
אורית: עשיתי את השיעור הראשון ואת השיעור השני.
לא, השיעור השני יכול להיות עשר פגישות.
אורית: מצוין, אין בעיה.
זה נקרא שיעור שני.
אורית: בסדר גמור.
אחרי שאת יודעת איך את יכולה לנהל את עצמך, ההגה פנימי, הכל פנימי, ואת יודעת עכשיו איך ללמוד את הזולת, זה לא שיעור שני, זה כבר שיעור שלישי. הזולת, זאת אומרת, משהו שמחוץ לי. אולי משהו שמחוץ לי זו העתקה ממני, אולי נדמה לי שזה מחוץ לי, אולי זה מה שאני מתאר, כמו שאנחנו שומעים אחד מהשני, "אתה לא מכיר אותי " כך אישה אומרת לבעלה. עשרים שנה אני חי לידה, והיא אומרת, "אתה לא מכיר אותי", "אתה לא רוצה", וכן הלאה.
זאת אומרת להכיר את השני, מי זה השני, עזר כנגדו, יש כאן הרבה דברים שבפסיכולוגיה אני חייב להתחיל לעבוד על עצמי כדי לנטרל את עצמי, כדי להרגיש את השני. אחרת אני לא מרגיש אותו, אחרת אני מרגיש את הדמות שלו בי, שאני בניתי. זו לא הדמות שלו, זה שאני בניתי אותו, זאת הטענה בעצם, "אותי אתה לא מרגיש".
אורית: אז איך אני מנטרלת את עצמי?
יכול להיות שזה עוד שיעור. אנחנו רואים שאותו משבר שאנחנו נכנסים היום לעומק בחיי המשפחה הוא לא סתם משבר קטן, אלא הוא יסודי ביותר, כי הוא מנתק לנו בכלל את המשך הקיום האנושי, אם אנחנו לא נסדר אותו. וכדי לסדר אותו אנחנו צריכים ממש לתקן את עצמנו ביסוד שלנו, באגו שלנו.
אורן: נסיים את השיחה הראשונה שלנו בנקודה הזאת. נמשיך לפתח את הנושא בשיחות הבאות. אז לעת עתה, תודה לך הרב לייטמן, תודה אורית, תודה ניצה, תודה לכם שהייתם איתנו ונמשיך בסדרת השיחות הזו, תצטרפו אלינו. עד אז שיהיה לכם כל טוב ולהתראות.
חיים חדשים - שיחה 23 - 27.6.2012
הוסף למועדפים
| שייך לנושאים: זוגיות ומשפחה, זוגיות, זוגיות ומשפחה, חינוך לנשים/משפחה, הסברה וחינוך לערבות, חינוך מבוגרים |
| להשאיר תגובה | |
חוץ מהדברים ההכרחיים לקיום הגופני של האדם, כל היתר זה היחס שהסביבה יכולה להעניק לו
ניצה: שמענו אותך לא אחת אומר שהקושי והבעיות שלנו נמצאים במערכות היחסים בינינו, בקשר בינינו. אז בוא תרחיב קצת, תסביר טיפה יותר על המקום הזה. מה זה הדבר הזה, מערכות קשר?
קודם כל אנחנו רואים את זה ממחקרים, ואתן בטח יודעות ממחקרים של פסיכולוגים, סוציולוגים, עד כמה שהחברה משפיעה על האדם, עד כמה שהאדם מושפע מהחברה. קראתי לא מזמן מחקר של קבוצת פסיכולוגים גדולה, שכותבת שחוץ ממזון, שתייה, מנוחה, הסקה, קירות בית, חוץ ממה שעקרוני לחיי האדם, כל היתר שיכול למלא אותו באמת זה לא הכסף ולא כלום אלא היחס החברתי. המחקר הזה נעשה באיזו אוניברסיטה אמריקאית, עם אנשים מאוד רציניים, קבוצת פסיכולוגים שעשתה את המחקר הזה במשך הרבה שנים.
אז ודאי שהאדם מאוד מושפע מהסביבה וכותבים שם, שחוץ מהדברים ההכרחיים לקיום הגופני של האדם, כל היתר זה היחס שהסביבה יכולה להעניק לו. אפילו לא העושר ולא הכבוד ולא השליטה ואפילו לא המדע, שום דבר. אם החברה, הסביבה, מתייחסת אליו טוב, יפה, חם, היא יכולה למלא לו את כל הצרכים חוץ מצרכים גופניים כמו אוכל, מין, משפחה. אז כאן אנחנו רואים עד כמה שהסביבה היא גורם חשוב כאן.
ניצה: אם אני מבינה ממך נכון, אז אתה אומר שהאושר שלנו נמצא במערכות היחסים התקינות, הטובות שלנו. האם נכון להגדיר את זה כך?
כן, עם הסובבים אותנו.
ניצה: השאלה היא איך בונים מערכות קשר טובות ותקינות?
כל אדם, אפילו הקטן ביותר שיודע רק לעבוד ולהיות בבית, רואה קצת כדורגל, ואולי עוד משהו, שחי כך, הוא מרגיש את עצמו חי טוב, בתנאי שמרגיש יחס טוב מהסביבה. ואם כך, אז הפתרון שלנו הוא פשוט, איך אנחנו מלמדים אותו לשנות את הסביבה שהיא תהיה טובה אליו. איך אנחנו בונים אנשים כאלה, אולי באיזו קבוצה, שהם יארגנו את הסביבה הטובה לעצמם. אולי להשתייך לאיזה מועדון, שירגיש בזה טוב, שימלא את החיים שלו בטוב. ודאי שזה לא ימלא לו את המזון ההכרחי, אבל את כל היתר ימלא.
אורן: הייתי רוצה להוסיף עוד זווית, הייתי מציע להתחשב בזה שהאדם הזה שאנחנו רוצים לייצר עבורו את עולם התוכן הזה, הוא לא אדם אקטיבי במיוחד. זאת אומרת, אנחנו לא יכולים לבנות על זה שהוא יקום מהבית וילך למקום אחר, למשל לאיזה מועדון שכונתי, זה כבר משהו אקטיבי, רוב האנשים יישארו בבית. ואז החכמה שאנחנו רוצים לפתח עבור האדם, צריכה להיות במקום שבו הוא נמצא, עם הסובבים אותו, כגון בני ביתו, קולגות בעבודה, השכנים שלו. הוא לא צריך ללכת לעוד סביבה נוספת אלא במקומו הוא, איך הוא הופך להיות אדם כזה, שניתן לו כלים והכוונות לייצר את האטמוספירה הטובה במקום שלו?
יכול להיות שלא צריך לייצר את האטמוספירה, אלא הוא בעצמו מתחיל לפעול כך כלפי האחרים ורואה את הפידבק הנכון מהם, בלי לעשות מניפולציות, לארגן אנשים, לדבר איתם, אפילו זה מספיק.
אורית: זה שאנחנו מכירים את רמת הסבלנות שיש לאנשים, שהם רוצים הכל עכשיו ומיד, כשאדם ינסה להשתמש בשיטה שתלמד אותנו, וליישם אותה מול אנשים אחרים, שלא בהכרח למדו את מה שאנחנו נאמר פה, והוא יזכה ביחס שהוא לא חיובי כמו שהוא ציפה, הוא ימשיך לנסות עוד פעם?
לא נראה לי שיהיה יחס לא חיובי. הוא לא יקבל יחס שלילי.
אורית: זה נכון.
לא יצחקו ממנו, לא ידברו עליו, לא. אם הוא פתאום ישנה את ההתנהגות שלו להתנהגות קצת יותר טובה, בכמה מילים, באיזה חיוך, אני חושב שהוא יקבל בחזרה אותו דבר. זה הטבע שלנו. נניח שתתקרבי לאיזה פושע רציני ביותר ותני לו פרח ותחייכי אליו, הוא לא יהיה מסוגל אחרי יחס כזה, לפתח תגובה רעה. זה ידוע וגם משתמשים בזה בפסיכולוגיה לאנשים שרוצים לעזור להם איך להתנהג בסביבה עוינת. אם את רוצה לנטרל את האדם, תיגשי אליו. פעם זה היה כך, "תן לי בבקשה אש, יש לך מצית" זה מספיק, כך את כבר מנטרלת אותו, הוא כבר נכנס לאיזה קשר, למשהו.
חיים חדשים - שיחה 21 - 26/6/2012
הוסף למועדפים
| שייך לנושאים: נושאי הערבות, השפעת הסביבה |
| להשאיר תגובה | |
הפסיכולוגים עובדים רק עם אנשים שמגיעים אליהם, ואז זה לא משקף את המציאות, מה הם יכולים לעשות?
ניצה: אתה מדבר על פסיכולוגיה ועל שיטה ואני שואלת את עצמי, הרי יש המון שיטות וגישות שמדברות על מערכות יחסים. אבל העובדה היא בסופו של דבר, שבפועל אנחנו לא באמת הצלחנו להרגיש יותר טוב במערכות היחסים שלנו, ההיפך, אנחנו חווים אפילו מצב של התדרדרות.
אני חושב שהבעיה היא שאתם לא עובדים בצורה רחבה עם הקהל, עם הכלל. כי כל אחד יבין מתוך ההסבר הממושך, הלוחץ שיהיה בכל מיני מקומות, בבית הספר, בגני הילדים, במקומות העבודה, במשפחה, בזוגיות, שהוא יכול להיות מאושר בחיים אם החברה תתייחס אליו טוב. צריך ללמד את החוק הזה, כי זה חוק הטבע והוא נמצא מעלינו, ואז שהאדם ינסה. אז כל אחד ישמע את זה שוב ושוב, ויבין. אנשים לא שומעים ולא יודעים. הפסיכולוגים עובדים רק עם אנשים שמגיעים אליהם, ואז זה לא משקף את המציאות, מה הם יכולים לעשות?
אני לוקח דוגמה מהאיסור לעישון. עכשיו חזרתי מנסיעות ארוכות, בדרום אמריקה ובצפון אמריקה, בכל מקום זה היה ממש טירוף, "העישון אסור", "תרד לעשן שם", "כאן אסור לעשן" בכל מקום, אפילו בשדה התעופה. ואנחנו רואים שאם חברה רוצה, אם היא לוקחת את הדבר הזה כגורם רע, אז אפשר להעביר את המסר. אנחנו רואים דוגמה מאוד טובה, לקחנו דבר מסוים, ועשינו ממנו משהו גדול, וזה כנגד מיליארדי דולרים של מכירת סיגריות. אסרו את זה בצורה טוטאלית.
אז למה לא יכולים לעשות אותו דבר עם קצת הסבר, איך לעשות את האדם מאושר? מזה הוא יחיה הרבה יותר שנים ממה שלא יעשן או כן יעשן. בטוח, יש על זה מחקרים. אדם שיש לו סביבה טובה, שיש לו מצב רוח טוב, הוא חי וממשיך ונעשה יותר מועיל בעבודה ובכל מקום. אחוז הפשיעה יורד, וכך גם בתחומים אחרים. זאת אומרת, זה אומר שכל החברה תרוויח מזה. למה אנחנו לא יכולים לעשות את זה?
המאבק נגד סיגריות הצליח, וההסבר שלנו בעד השינוי שלנו הוא לא חשוב? לא מובן לי. וזה דבר שכולנו נרגיש ממנו שינוי בטוח ולא רק אלה שמעשנים או לא מעשנים.
אורית: עם איזו קבוצה צריך להתחיל בשיטה הזאת, הרי יש לנו תינוקות, ילדים, נוער, בית, חברים?
כולם זקוקים ליחס טוב מהסביבה.
אורית: בעת ובעונה אחת?
אין כאן יוצא מן הכלל, כולם, אין אדם שמרגיש טוב. תמיד אפשר להוסיף מצב רוח, יחס יפה, חיוך. אנחנו כן מוכנים לתת חיוך עבור כסף. הדיילת במטוס מחייכת, נותני השירות למיניהם, בכל מקום מחייכים, וכל היתר לא.
חיים חדשים - שיחה 21 - 26.6.2012
הוסף למועדפים
| שייך לנושאים: נושאי הערבות, השפעת הסביבה, הסברה וחינוך לערבות, חינוך מבוגרים |
| להשאיר תגובה | |
כל אחד ירגיש שהוא באמת נמצא ביחס יפה וטוב. מצב הרוח יעלה, והמחלות, המתחים והעצבים ירדו
אורית: אתה אומר שאנחנו בעצם צריכים לחדור, בעת ובעונה אחת, אל כל רמות ההיכרות שלנו עם השיטה הזאת.
אנחנו צריכים לפתח חיוך, להקרין יחס חם, אחד כלפי השני. זה שווה יותר מכסף, אדם צריך להבין שבזה הוא מרוויח. נניח אם הוא רוצה לרזות, אם יש לו מחלות כשלהן והוא רוצה להיפטר מהן, להיות יותר בריא, אם יש לו איזו בעיה בבית או בעבודה, אז הוא צריך לדעת שעל ידי החיוך הוא מרפא את כל הדברים האלה, והם עוזבים אותו לאט לאט. בואו ננסה, וכך באמת זה יהיה.
אורית: מתוך כך האדם צריך להבין שאם הוא יהיה הראשון שיעשה את השינוי הזה, אז הוא יקבל את הפידבק בצורה חיובית.
כן, הוא מרוויח. זו מין הדרכה פנימית כזאת, זו השיטה.
ניצה: מה השיטה אומרת?
אם אני מחייך לאחרים, ואם אנחנו נרחיב את ההסבר לקהל הרחב, אז נגיע למצב שהחברה שלנו תהיה יותר יפה, יותר חמה. כל אחד ירגיש שהוא באמת נמצא ביחס יפה וטוב. מצב הרוח יעלה, והמחלות, המתחים והעצבים ירדו. היחסים שלו בעבודה, עם הבוס, עם כולם יעלו, גם התוצאות מהעבודה שלו, וגם אצלו בבית. זה סך הכל לימוד. הכל הרגל, והרגל נעשה טבע שני. אם החברה מתייחסת בצורה כזאת, ואפילו אם כולם מתנהגים כך בצורה מלאכותית, זה נכנס לטבע, ואז לאט לאט אנחנו מתקדמים. פתאום אני באמת רואה שלא כדאי לי לעשות רע לשני, אני מרוויח מזה, מצד האגו שלי אני מרגיש שזה כדאי.
חיים חדשים - שיחה 21 - 26.6.2012
הוסף למועדפים
| שייך לנושאים: נושאי הערבות, השפעת הסביבה, הסברה וחינוך לערבות, חינוך מבוגרים |
| להשאיר תגובה | |