הסביבה היא כל דבר מחוצה לי. כל דבר באגו שלי שאני מרגיש כלא שייך לי
פורסם: 28.06.12, 4:03 am
ניצה: אני רוצה לחזור למקד את הסעיף שדיברנו עליו. דיברנו על נושא של וויתור, חיוך, על הכרת הדחפים והשליטה בהם, והנושא הרביעי הסביבה, אמרת שלא חשוב מה הטבע שלי, תמיד נוכל לתקן אותו על ידי השפעת הסביבה.
הסביבה זאת הדוגמה של השני.
ניצה: הרבה פעמים תופסים סביבה כמשהו חיצוני. האם הסביבה היא בעצם בתוך הבית?
הסביבה היא כל דבר מחוצה לי. כל דבר באגו שלי שאני מרגיש כלא שייך לי. וברגע שהוא מצטרף אלי, הוא שובר לי את הגבול, הוא כבר לא חיצוני, הוא נכנס בתוכי. כמו תינוק, כמו ילד קטן, ואני כבר לא יכול להראות כלפיו את השריר שלי, את האגרוף.
ניצה: אם אני אתחיל להבין שהסביבה היא הקשר שלי, הבית שלי, אז איך אני בונה סביבה, איך כל אחד מאיתנו בונה לעצמו סביבה בתוך הבית, כזאת שתוכל באמת לארגן, לסדר, ולתקן את כולם בתוכה?
יש שני דברים קשים, בעל הסולם נותן לכך דוגמה, כמו אגוזים שנמצאים בשק, שהם מתחככים אחד בשני, ולא יכולים להתחבר. צריכים להיות רכים כדי להיכנס זה לזה. זוגיות זה נקרא כשנכנסים לפחות במשהו זה בזה. כמו שיש זיווג גשמי, של גוף בגוף יש גם זיווג הפנימי, של רצון ברצון. כל אחד הוא גם זכר, וגם נקבה, שנינו בצורה הדדית נכללים זה בזה.
באותה רכות כמו שעשינו עם הגלגלים,במקום גלגל מעץ גלגל מגומי, כך אנחנו צריכים כל אחד לעשות מעצמי כלפי השני.
אורית: יכול להיות שאתה מנסה להגיד שמול נוקשות, מול משהו קשה, מול אופי קשה, מול התנהגות קשה, אנחנו צריכים לעשות כמעט את ההפך. להיות רך מול נוקשות?
להפוך את העץ לגומי.
אורית: מול קשה להפוך לרך?
כן. כל אחד כלפי השני. כי ההתכללות אומרת שאני מפנה בי מקום בשבילך, ואת מפנה בך מקום בשבילי. זה נקרא התכללות.
ניצה: מה יכול לגרום לאדם לרצות לרכוש את הגמישות, הרכות הזאת. מאיפה אני אביא את הכוח הפנימי, את המניעים שלי?
צריך להיות לכך חיזוק חברתי יותר רחב. יכול להיות במשפחה הגדולה, שיחות, תכניות, סדרות בטלוויזיה, צריכה להיות בזה רוח חברתית, אחרת לא יהיה חומר דלק לעשות זאת.
אורן: הם יכולים לעזור אחד לשני?
יכולים, אבל זה לא מספיק. צריכה להיות כאן תמיכה חברתית.
חיים חדשים - שיחה 25 - 28.6.2012
שייך לקטגוריות אמצעי תקשורת, השפעת הסביבה, זוגיות | להשאיר תגובה | |
כל החיים הם סדנה.
פורסם: 28.06.12, 4:02 am
אורית: אם אני אעשה סדנה שתעזור לי לעשות זאת , ואחר כך אני אמשיך להתנסות, אז אני כבר תיקנתי?
האגו שלנו עובד כל הזמן, זה לכל החיים.
אורית: זאת אומרת סדנה אחת לא מספיקה.
כל החיים הם סדנה. כך צריכים לראות את החיים שלנו, אם אנחנו רוצים לחיות בצורה טובה, רכה, ובתמיכה מכולם, אין ברירה.
אורית: אנחנו רואים שהיום יש כל כך הרבה סדנאות לביטחון עצמי, לתיקון עצמי, להיות בקשר, אבל זה לא מחזיק מעמד, המצב הולך ומדרדר.
אתן צריכות לדעת עד כמה שזה לא עוזר, כי חוץ מלהרוויח, לא קורה הרבה.
ניצה: כי כלים הם רק כלים, השאלה לאיזו מטרה הם מכוונים? בזה העניין, המטרה חסרה. לשם מה בעצם אני הולך לעשות קורס לביטחון. או בשביל מה אני עושה זאת. וזה החלק שהוא מאוד משמעותי, כשהאדם מבין שהוא צריך לעשות זאת כדי ללמוד לשתף פעולה, כדי ליצור את ההרמוניה הזאת.
אפשר להסביר לאדם בגובה שלו, עד כמה אנחנו זקוקים לכך בצורה רחבה. גם ברמה של החברה, זה יכול להיות בעבודה, בשיכון שלנו, במדינה שלמה או בעיר קטנה, עם כל התושבים. "נדאג שלא יהיה לכלוך, נוכל לחסוך ביחד הרבה כסף, נחסוך זיהום אוויר", זה יכול לתת תוצאות בכל הרמות.
חיים חדשים - שיחה 25 - 28.6.2012
שייך לקטגוריות חינוך מבוגרים, סדנאות/שולחנות עגולים | להשאיר תגובה | |
דברתם על מטריה, המטריה הזאת חייבת להיות דעת הסביבה.
פורסם: 28.06.12, 4:00 am
ניצה: האם יש עקרונות נוספים חוץ מהארבעה שנתת לנו?
עיקרון נוסף שיוצא מהשיחה הוא שאנחנו צריכים לבנות חברה, סביבה, יותר רחבה מזאת שבה אנחנו נמצאים. שהיא תהיה מעלינו. דברתם על מטריה, המטריה הזאת חייבת להיות דעת הסביבה.
אורן: אבל הפרויקט הוא של הפרט.
אם אני פרט, כלפי זה יכול להיות בן הזוג. אם אנחנו יחד, כלפינו צריכה להיות סביבה של הקרובים שלנו. אם אנחנו איתם, אז כלפינו זה יכול להיות המכרים שלנו, קולגות בעבודה. אם הלאה זאת יכולה להיות העיירה הקטנה שלנו.
אורן: שכונה, ישוב. אבל זה הגבול שלנו. בפרויקט הזה אנחנו רוצים לדבר על הפרט.
יכול להיות כשאני רואה טלוויזיה, אני רואה את זה עם כל המדינה. או בכלל זאת תכנית בינלאומית.
אורן: כן, אבל זה לא בכוחי ליצור תכנית טלוויזיה לכל המדינה.
בסדר, אבל אני אומר שזה לא חשוב. האדם צריך את דעת הסביבה בגובה. גם אם המידע הוא לכל העולם, הוא לא מרגיש אותו. הוא צריך להרגיש אותו קרוב, כמדרגה הבאה, חיצונית לזו שהוא נמצא. המעגל הוא קצת יותר חיצוני, אבל זו חובה שיהיה.
אורן: מה יהיה בו?
תמיכה במה שהוא עושה.
אורן: תמיכה מהמעגל שהוא כמו איקס פלוס אחד לגבַּי, שהוא קצת יותר רחב ממני.
כן, לפי מה שאני עושה, הם גם בזה. הם גם עושים, הם גם מצפים ממני. אנחנו תומכים זה בזה, יש לנו אותו הנושא, אותו האינטרס. לא לבד אני עושה מאמצים בבית, אלא יש כאן ממש איזו תמיכה, הקרנה, התחייבות, מהמעגל החיצוני.
יוצא שאני יחד עם גברתי נעשים כלפיהם, כשותפים איתם. כי אנחנו בשיתוף בינינו, כשבונים יחידה אחת, נמצאים כלפיהם כשותפים, הם ואנחנו. קודם אני והיא, עכשיו אנחנו והם. אחר כך כשנסגור את המעגל הזה, אז יהיה מעגל עוד יותר חיצוני.
חיים חדשים - שיחה 25 - 28.6.2012
שייך לקטגוריות השפעת הסביבה, זוגיות | להשאיר תגובה | |
תמיד המעגל החיצוני מחזיק, קובע, שולט עליך.
פורסם: 28.06.12, 3:58 am
אורן: אם אני מבין נכון את העיקרון הזה, אז אם אני כפרט רוצה להצליח בתהליך הזה, אני תמיד צריך לשאוף שהוא יהיה לא רק באינטראקציה שלי עם האיש הנוסף, או האישה הנוספת לידי. אלא יש לי אינטרס להרחיב את זה הלאה, כדי שזה יחזור אלי. ואז יהיה לנו ביחד אינטרס להרחיב את זה הלאה כדי שזה יחזור אלינו. האם זה העיקרון פה?
כן. תמיד המעגל החיצוני מחזיק, קובע, שולט עליך.
אורן: נניח שאני אותו פרט, והבנתי קצת מהחכמה שאתה פה מלמד אותנו, והבנתי שבעיקרון הזה אתה מכוון לכך שאני לא אשמור אותו רק בתוך הבית שלי, לצורך העניין עם בן או בת הזוג שלי, אלא שאני אשאף לדבר על הרעיונות האלה. מה בדיוק אני צריך לעשות עם החוג הבא? האם לדבר איתם על כך שכדאי שגם הם יצטרפו?
לא, לא אתה לא יכול לעשות זאת, כי אתה בעצמך נמצא בטיפול אישי.
אורן: מה זאת אומרת טיפול?
טיפול, זאת אומרת שאתה רוצה לטפל ביחסים שלך. לכן אתה לא יכול לעשות כך.
אורן: אז מי יעשה לי את זה?
זה כבר משהו אחר, זה מישהו שמבין.
אורן: מישהו שמבין זה הוא. אני רוצה עכשיו להיות תמיד מכוּון פה בכל התהליכים, מתוך האיש האחד הזה. לא מתוך מערכת או חברה, או איזה ארגון שפועל כלפיו, אלא רק תמיד לצאת ממנו. בטוח שהוא יכול במשהו לשכנע. למשל בדיון הראשון אמרת, שהכי חשוב רווח.
בתחילת התהליכים כולם צריכים להרוויח, כמו שאמרת עכשיו על העבודה. אז אולי את זה נגיד לו, אולי אנחנו צריכים ללמד אותו איך הוא יסביר למעגל המעט יותר רחב מיהו ומי בן או בת הזוג שלו, שהם מרוויחים אם נכנסים לתהליכים כאלה.
אני לא הייתי ממליץ לגבר או לאישה שרוצים לתקן את היחסים ביניהם, ועדיין לא מבינים כלום בזה, שיתחילו להסביר משהו לאחרים. הם יכולים, עם כל הרצון הטוב וההתחלה הטובה ביניהם, לקבל תגובה כזאת שלא ירצו בכלל להתקרב לשינוי כלשהו.
אורן: אני לא רואה איך הפרט מיישם את העיקרון הזה.
תאר לעצמך שאתה בא אלי ומספר לי, "אשתי ואני התחלנו לחייך זה לזה".
אורן: ברור. לכן אני לא רואה איך הפרט מיישם את העצה הזאת. זאת עצה שהיא באופן כללי יותר רחבה.
לא, לפי חוקי הטבע זה צריך להיות כך.
אורן: אבל אתה אומר שהפרט לא יכול להשפיע על זה.
לימוד תמיד מתכוון לכך שיש מישהו יותר גדול, יותר רחב, יותר חזק, שכלפיו אתה נמצא. שינוי זה לימוד. הם עכשיו לומדים את עצמם, הם עכשיו לומדים איך הם יכולים לשנות את עצמם. הם צריכים עצות, הם צריכים הכוונה, הם צריכים חיזוק. הם כמו ילדים שהולכים לבית הספר. חייבת להיות חברה, חייב להיות מורה, ובצורה כזאת יכולים ללמד ולחנך.
ואתה אומר, "לא, אני רוצה שהילד הקטן הזה יבנה לעצמו בית ספר ומורה." בעצם זה מה שאתה אומר, ואני אומר שזה בלתי אפשרי.
חיים חדשים - שיחה 25 - 28.6.2012
שייך לקטגוריות -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, זוגיות, חינוך לנשים/משפחה, סדנאות/שולחנות עגולים | להשאיר תגובה | |
האדם הוא חיה חברתית - אנחנו צריכים לבנות חברה, שבה כל אחד ואחד יחייך לאחר
פורסם: 28.06.12, 3:56 am
אורית: אם כך, האם אנחנו צריכים ללכת לכנסת ישראל, לשבת ולהתחיל לעשות את השינוי שם, כדי שהם ישפיעו עלינו?
בשביל מה? כנסת ישראל לא יכולה להיות דוגמה בשבילנו.
אורית: ללכת למעגל הכי גבוה.
זה המעגל הכי נמוך.
אורית: שם נמצא השינוי.
אני לא מתייחס לממשלה, כי בחברה האגואיסטית, זה שמגיע למקום היותר גבוה הוא זה שיותר אגואיסט. בשביל מה ללכת לשם? "מלמעלה", זאת לא הממשלה. מלמעלה, הכוונה היא המעגל היותר חיצוני, שהוא גם מבין מה צריך לעשות לעצמו ולאחרים שנמצאים בו כמשפחות רבות יחד, ונמצאות בסוג כזה של טיפול הדדי.
אם אני עם אשתי ועם המשפחה שלי נקודה אחת, יחידה אחת, רוצים להסתדר כאן כאחד. ואת עם המשפחה שלך יחידה אחת, רוצים להסתדר שם כאחד, אז אנחנו צריכים להיות זה מול זה כמו ועוד ועוד משפחות כאלה. אנחנו צריכים לבנות חברה, שבה כל אחד ואחד יחייך לאחר, כל אחד ואחד ייתן דוגמה לאחר.
אם יש מספר משפחות כאלה, אז כל המשפחות כלפי כל אחת, יכולות להיות כדוגמה, ככוח המחייב. איך אנשים הולכים לרזות? הם הולכים לשמוע שטיפת מוח, שזה הלימוד עצמו, וחוץ מזה מסתכלים זה על זה. כל אחד בא עם דוגמא ומספר, "איך רזיתי היום? השבוע לא אכלתי לחם, לא שתיתי קולה". ואז אני "נדלק" מזה.
סביבה חייבת להיות בכל מקום. אנחנו מדברים על תיקון התכונות של האדם. האדם הוא חיה חברתית, ולא יעזור אחרת. הילד הקטן לא יכול לבנות לעצמו בית ספר. אנחנו צריכים לארגן את זה בצורה שהאנשים המבינים עושים זאת, כמו שמורה בבית ספר מארגן את בית הספר.
אורית: זה לא תהליך שהאדם מתחיל לבד לעשות את השינוי, זה הולך בד בבד. גם האדם עושה את השינוי עם הכי קרוב לו, אבל עושים גם עוד אנשים.
יכול להיות שאנחנו נוכל להוציא להם את תורת התיקון. תורה כזאת שהם יוכלו לארגן אותה לעצמם, שמתוכה הם ילמדו ויארגנו את הסביבה הזאת לעצמם. לפי דוגמת החברה שלנו, אצלנו גם יש ספר, תקנון, שלפיו אנחנו קוראים ומסדרים את החברה שלנו לצורך שלנו, וכך מתקדמים בלחץ ובדוגמה של החברה כלפי כל אחד.
אורית: אז בהכרח יש לנו גם שפה משותפת. אנחנו צריכים לדעת שכאשר אנחנו מדברים על משהו אחד, זה בדיוק אותו הדבר אצלך ואצלו ואצלה ואצלי, שום דבר לא משתנה.
יפה, עכשיו את מגלה בשביל מה בכלל אנחנו כאלה רעים. כדי למצוא שפה משותפת. כי האגו שלנו בעצם הוא עזר כנגדו, והוא דוחף אותנו להכיר זה את זה. כי אם לא כן אנחנו נישאר "אוכלים את עצמנו."
חיים חדשים - שיחה 25 - 28.6.2012
שייך לקטגוריות -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, השפעת הסביבה, חינוך מבוגרים, סדנאות/שולחנות עגולים | להשאיר תגובה | |