נראה איך להסביר במילים רכות יותר, קרובות לעם. אבל אי אפשר לנתק אותנו מההיסטוריה
פורסם: 13.08.12, 12:47 pm
הכוח העליון רוצה שנעלה כולנו לדרגת האדם, הדומה לו. זה הכוח הכללי, הטבע, הא-לוהים זה הטבע, כוח האבולוציה כך מסדר אותנו, שאנחנו נתפתח הלאה. נעזוב את הדרגה שלנו ונעלה לדרגה הבאה. אנחנו צריכים לראות בכל התהליך שאנחנו עוברים כקיבוץ גלויות בארץ ישראל, שבינתיים רק נקראת כך. שאנחנו נהפוך להיות כאן כעם ישראל בארץ ישראל ועם הבורא שמתגלה בתוכם, בתוך אותם המאוחדים, לפי חוק השתוות הצורה. ומתוך זה שאנחנו נהיה "אור לגויים" שבאמת גם כל האנושות תתחיל להתחבר סביב המושג הזה.
אנחנו נכנסים לתקופה שזה חייב להתממש. וכאן באמת או החיים שלנו או המוות, גם הגשמיים וגם הרוחניים. ואני רואה את המשימה הזאת כמשימה הכרחית בארגון שלנו, שעכשיו היא צריכה לצאת ולהתגלות.
אני בטוח שלא יעזור לנו להשתכלל ולהתלבש בפרוות כבשים, אנחנו צריכים להיות אנחנו. גילוי האמת, זהו.
ולא מטעם הערבות. לא לבלבל אותם.
כן.
צריך להלביש את הדברים בצורה לקונית, קצרה וברורה. יכול להיות שכאן צריך לדבר אחרת, אבל בכל זאת, לפי הטבע שלי, אני מזדהה עם בעל הסולם, כמה שאני מבין אותו. חייבים לתת כאן רקע שלנו, מאיפה אנחנו. ועשינו את זה בעיתונים, כבר לפני כמה שנים. רקע היסטורי, עם ישראל, מאיפה זה בא, באיזה כוח התקיים, באיזו מידה הבורא היה מתגלה בנו. איך איבדנו את גילוי הבורא, הכוח העליון, שזה נקרא גלות. שאיבדנו אותו על ידי איבוד הקשר בינינו.
ושהיום, בסיום הגלות, אנחנו חייבים להתחבר שוב כדי לגלות אותו שוב. והכוח הזה שמחייב אותנו לגלות אותו, הוא לא יעזוב אותנו, אלא יחייב שנעשה. יש בזה דרך תורה ודרך ייסורים. דרך האור, דרך ההתקרבות לכוח עליון, על ידי החיבור בינינו. אבל בחיבור בינינו אנחנו כבר מבינים שאנחנו עושים את זה כדי לגלות אותו, את כוח ההשפעה, את כוח האהבה בינינו, שבזה נגלה את הבורא, כמקור של השפעה ואהבה.
אז לא נדבר ככה.
היינו קיימים בכוח החיבור בינינו, יצאנו לגלות, התנתקנו בינינו, כוח החיבור בינינו נעלם, הבורא שהיה מגולה עד חורבן בית המקדש נעלם. ועכשיו אנחנו שוב צריכים לחזור לחיבור בינינו, בפעולה הפוכה. ועל ידי החיבור בינינו לגלות אותו שוב. לעשות אותה פעולה כמו שעשה אברהם, זה ממש בדרכו של אברהם אבינו. בזה אנחנו בונים את עצמנו כעם, המחובר במסר אחד, שזה ישראל מתחברים ביניהם כדי לגלות את הבורא. שהוא ישרה בנו, שאנחנו נהיה ממש מקום השכינה, כנסת ישראל, הכונסת את כולם.
נראה איך להסביר במילים רכות יותר, קרובות לעם. אבל אי אפשר לנתק אותנו מההיסטוריה, ורק להגיד מה קורה עכשיו, או בואו נעשה, יהיה בסדר. אנחנו צריכים בכל זאת להסתמך על כל מה שיש לנו מבבל, מאברהם, והלאה. הוא בכל זאת אב האומה, ואנחנו קיימים באותה השיטה, והיום צריכים גם לקום.
וצריכים לעשות, לפחות לעשות. ומה שיהיה, החשבונות לא עלינו, כמו שנאמר על משה "ויהיו ידיו אמונה", פועלים כך וזהו. אנחנו בזה לא מגלים את עצמנו כנביאים, אפילו לא כמו מקובלים גדולים, לא מחלקים ברכות, לא עושים שום דבר. אלא מראים בצורה הגיונית, מהמקורות, את העובדות, שהן יתקבלו כעובדות בכל זאת בשעת הסכנה. אם אין לך במה לאחוז בשעת איום ממש, זה יתגלה ויעבוד. אנחנו צריכים להתחיל, לעשות מחצית השקל, את החצי השני "הבורא יגמור בעדי".
צריכים עוד לפתח את העניין. אבל בסופו של דבר, למרות כמה שזה עלה לכוח להתלבש בכל מיני הצורות העממיות האלו, הרגילות, הפשוטות, אני לא רואה שזה עבד, אם אתה שואל אותי. אם אתה רוצה להמשיך באותן הדרכים, אתה צריך להזמין אנשים אחרים, פסיכולוגים, סוציולוגים למיניהם, או הארגונים שאיתם אנחנו עושים שולחנות עגולים.
אבל אני חושב שזה חייב להיות מחבורת מקובלים, שכך הם עושים, וזאת התורה שלהם. אולי לא להגיד "תורה", כי המילה הזאת קיבלה איזה צביון לא טוב. אבל להגיד שזאת חכמת הקבלה, וזה מה שהיא אומרת. יכולים לפחד ממנה, יכולים להתרחק ממנה, יכולים להגיד שצריכים להסתיר אותה, אבל אם אתה מגלה את זה עם כל מיני אמרות של כל המקובלים מכל הדורות, כולל האחרונים, אז מגלה. ונשתדל לקרב את זה לעם, והיתר מה שיהיה.
בעל הסולם גם כותב בעיתון "האומה", שבשעת סכנה מתעוררים יחסים מיוחדים למיסטיקה אפילו, לאיזו גישה פנימית, לא רציונאלית כביכול. כי אתה נמצא מול אי רציונאלי, שאין לך חשבון שאתה לא יכול לעשות איזו התחשבנות עם העתיד.
style="text-decoration: underline">
שייך לקטגוריות האומה הישראלית, חינוך מבוגרים | להשאיר תגובה | |
זה שמתעוררת עכשיו ממש הרגשת האיום, אז זה בהתאם לזה אנחנו צריכים להעלות את עצמנו בהסברה. אין מקום לעבוד בכפפות.
פורסם: 13.08.12, 12:43 pm
לכן אמרתי, שאם לא היו מתפרצים עכשיו כלפי המלחמה, מראש הממשלה ועד כל הכתבים, היינו ממשיכים עם הערבות, עם כל מיני דברים. אבל זה שמתעוררת עכשיו ממש הרגשת האיום, אז זה בהתאם לזה אנחנו צריכים להעלות את עצמנו בהסברה. אין מקום לעבוד בכפפות.
כן.
ונתחיל סדרה חדשה.
איך אנחנו מייצבים עכשיו את כל המטען שיש לנו מחכמת הקבלה, ויש לנו "קצת". איך אנחנו מייצבים אותו בצורה נכונה, ומשחררים לעם מנה אחר מנה. באילו אופנים, באילו ערוצים ובאיזה סדר קודם ונמשך, מקל לכבד ודאי, כרגיל בתיקון.
אורן: בכל זאת מכיוון שנשארה עוד דקה או שתיים. הייתי רוצה אם תוכל, איזה מסר ראשון לעם ישראל במצב הכל כך מאיים שיש, בשם חכמת הקבלה. משהו אחד שייתן איזה טעם.
אני הייתי יוצא בכל זאת ב"אין עוד מלבדו".
כמו שאנחנו רואים מכל המחקרים, וגם מהמשבר הכללי, שהוא מראה לנו שכל הטבע הוא מערכת אחת. אנחנו צריכים להבין שיש כאן באמת רק כוח אחד, ואנחנו נמצאים תחתיו. ואם אנחנו חכמים, בכוח הזה יש הרבה יותר חכמה, אם אנחנו יכולים לעשות תכניות, הכוח הזה יודע את זה היטב. אין בנו יותר ממה שיש בו, אלא ההפך. אנחנו הנולדים ממנו, אנחנו מתקיימים במשהו מהשיירים שלו, של הטבע או א-לוהים.
ולכן אנחנו צריכים להבין שרק בהסתכלות הכללית, האינטגראלית, על כל המציאות, אנחנו יכולים לייצב את עצמנו נכון מול מה שקורה איתנו. ולהתייחס לכוח הזה, העליון, כך אנחנו אומרים, כי הוא הבונה ומארגן את הטבע, מהמפץ הגדול, אנחנו לא יודעים מה שקרה לפני זה, אבל עד הגבול, עד כמה שאנחנו יכולים להגיע עם המדע שלנו. לא מעל הגבול, אבל עד הגבול, שמאז והלאה הכל מתקיים לפי חוקים, הכול מתקיים לפי תכנית. תקרא לתכנית הזאת אבולוציה, תקרא לה פעולה מלמעלה בצורה כלשהי, לא חשוב.
אנחנו צריכים עכשיו לראות, ממש בצורה ברורה, כמו שחכמת הקבלה אומרת, "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות". בוא נראה, נגלה את הכוח העליון הזה, ובזה נוכל להתגבר על כל הדברים. גם על האיום הקטן, בינתיים, שבא כנגד עם ישראל, אבל להשתמש בו כמזמין אותנו לתחילת התיקון שלנו. שרק בהכרת הכוח העליון נוכל לדעת איך לנהל סוף סוף את החיים שלנו בצורה נכונה, ולא להתקדם להשמדה פרטית, או כלל אנושית. זה בעצם "אין עוד מלבדו", רק שצריך להיות משופר בצורה עממית. לכן צריך לשכתב את המאמר הזה בהתאם לעם.
style="text-decoration: underline">
שייך לקטגוריות אמצעי תקשורת, האומה הישראלית, המשבר, השפעת הסביבה, התלות ההדדית, חינוך מבוגרים | להשאיר תגובה | |