שיחה 7 - 1. האבטלה יוצרת שתי בעיות: 1. חוסר פרנסה 2. חוסר מעש
חלק 1/23
בפרק זה נדבר על עבר, הווה ועתיד כלפי האדם, שמוצא את עצמו היום בפחד מהעתיד. אנשים רבים מאבדים את מקום עבודתם, ורבים נוספים פוחדים שגם הם יהיו מחוץ למסגרת העבודה. הם חוששים ממה יתקיימו, ועד כמה יוכלו לספק את כל צרכיהם. כמו שקרה עם נפילת ערך הנדל"ן בארצות הברית, שאלפים איבדו אז את בתיהם, ונשארו חייבים כספים רבים במשכנתאות. אנחנו רואים באיזו צורה הם מתגוררים היום, ויכולים רק לתאר לעצמנו עד כמה המצב הזה נורא.
בשנים האחרונות במסגרת העיסוק שלי בהוראת חוכמת הקבלה אני עובר ממדינה למדינה, ורואה עד כמה האנשים נמצאים בלחץ מחוסר פרנסה וחוסר עבודה. כשמדובר למעשה בשתי בעיות שונות. הבעיה הראשונה היא חוסר פרנסה, שאדם לא יודע ממה הוא יפרנס את המשפחה שלו, את האישה והילדים, את ההורים המזדקנים, איך יחזיק את הבית, ישלם את החובות, ויבטיח את עצמו בפנסיה, איך יעזור גם לנכדים, וכן הלאה. יש כאן מין שרשרת, חוג גדול ורחב שתלוי במי שעובד. הלחץ הזה מתגבר יותר ויותר ונעשה כדאגה כללית אצל ההמונים.
גם מכל החשבונות שעושים כלכלנים, אנשי פיננסיים וסוציולוגים, עולה שעוד מעט מאות מיליוני אנשים לא ימצאו מקום עבודה, ולא יהיה להם ממה להתפרנס. לפי הסטטיסטיקה, כבר היום כמעט חצי מאוכלוסיית ארצות הברית מבקשת איזו השלמה, בארוחות צהריים חמות, או בביגוד, ואפילו יהיה זה ביגוד משומש ועוד ועוד.
הבעיה השנייה היא חוסר עבודה, אדם שמאבד את מקום העבודה לא יודע מה לעשות עם עצמו. ולכן אותם אזורים שאנשים בהם מחוסרי עבודה הופכים להיות אזורי פשע, פשע מאורגן, זנות, סמים, וכן הלאה. הבעיה היא שאחר כך החברה משלמת על כך הרבה יותר מאשר אם היתה מעסיקה אותם. אדם שמאבד את מקום עבודתו, ולא עובד מספר שנים, לא יכול אחר כך לחזור לשוק העבודה. אפילו אדם אינטליגנטי ממעמד הביניים, לא מסוגל אחר כך לעבוד, הוא מאבד את תרבות העבודה, את היכולת להתחייב, לעבוד, לתת דין וחשבון, ולצאת כל יום לעבודה.
קישור למקור המדעי - Dr. Margaret w. Linn, Richard Sandifer, Dr. Shayna Stein
מקורות מדעיים - משבר - 3. המשבר יביא לצמצום העבודה והצריכה ולעיסוק בבניית החברה
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -7, -1. בעיות האבטלה, נושאי הערבות, המשבר, כלכלה/בריאות/ביטחון |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 7 - 2. האבטלה תבוא כמכה המונית שתאיים על סדרי החברה
חלק 2/23
זאת אומרת, יש כאן בעיה מאוד גדולה, שהיא לא סתם בעיה של אדם אחד, אלא זה יחזור אלינו כמכה שהחברה לא תוכל להתמודד איתה, מכה שתתפרץ כמהפכות ומהומות, ומי יודע מה עוד יכול לקרות עם מאות המיליונים שלא מוצאים עבודה. זה כמו גל שעובר על פני כל כדור הארץ, כמו מגיפה, שפורצת במדינה מסוימת בצורה מקרית או מכוונת, עם כל התנועות למיניהן, מהומות ובעיות, ועוברת בצורה ויראלית ממדינה למדינה, וכולם נדבקים זה מזה.
זאת אומרת, הבעיה בשחרור אדם מהעבודה, היא לא רק בעיה של לספק לו ארוחת צהריים חמה, ביגוד או הבטחת הכנסה. מה עוד שהחברה לא מסוגלת להחזיק אותו כמה שנים, אלא רק שנה עד שנתיים לכל היותר, ואחר כך עוזבים אותו שיסתדר איכשהו. וזה כשמדובר במספר די קטן של אנשים שלא מוצאים עבודה דרך לשכת העבודה, דרך כל מיני מקומות או בעצמם.
אבל כשמדובר על המונים שמאבדים את מקום העבודה, זו כבר לא כל כך בעיה פיננסית של לספק להם דברים הכרחיים, כי הם לא יסתפקו בדברים הכרחיים. אם הם המונים, יש להם כבר כוח, יש להם כוח בבחירות, יש להם כוח במהומות. ואנחנו רואים במה זה יכול להיגמר, הדוגמאות כבר לפנינו. זה יכול להיות לא רק "אביב ערבי", אלא אביב אירופאי, אמריקאי או בכל מקום אחר.
קישור למקור המדעי - Douglas A. McIntyre
מקורות מדעיים - משבר - 3. המשבר יביא לצמצום העבודה והצריכה ולעיסוק בבניית החברה
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -7, -2. איום על החברה, נושאי הערבות, המשבר, כלכלה/בריאות/ביטחון |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 7 - 3. התפתחנו למצב שרוב העבודות לא נחוצות לקיום
חלק 3/23
הבעיה היא שלא לימדנו את האדם, לא העברנו לו את היחס לחיים שיכול להיות אחרת, של מה זה נקרא להיות מובטל. ואם כך, אנחנו מגיעים למושג מה זו "עבודה".
אם מסתכלים על ההיסטוריה שלנו, אנחנו רואים שהתפתחנו במשך מאות ואפילו אלפי שנים, וכל פעם ההתפתחות שלנו גרמה לכך שהאדם התרחק מעבודה יותר ויותר, כדי להשיג לעצמו מה שנקרא "אוכל נפש", דברים הכרחיים לקיום. הוא התפתח לכיוון מסחר, תעשיה, תרבות, חינוך, אומנות, עריכת דין, ראיית חשבון, שירותים למיניהם, אופנה, כלי תקשורת, דברים שבעצם לא הכרחיים לקיום שלנו, אלא הם מסביב, ומהם מורכבת 90% מהחברה האנושית.
התושבים בערים הגדולות לא עובדים בחקלאות, הם לא מגדלים פרות ועזים, הם אפילו לא עובדים בתעשיות הגדולות, אלא יש איזה מקום מרוחק שבו עובדים כורים, יש שם תחנות חשמל גדולות ותעשיה רבה, אבל ממה מתפרנסת העיר הגדולה? מזה שאנשים נמצאים יחד, ומשרתים זה את זה בכל מיני תחומים, בצרכים שאינם הכרחיים לקיום. ואם כך, מיליוני אנשים שנמצאים בערים הגדולות יכולים להישאר ללא תעסוקה, הם לא יכולים להיות קרובים לקרקע, לייצר לעצמם את המזון. וזו בעיה גדולה, איך נתארגן במצב שבו מיליארדי אנשים בעולם חיים היום בערים הגדולות.
מקורות מדעיים - התפתחות האגו - 1. הגלובליזציה אפשרה לאדם לעלות מעל סיפוק צרכיו הבסיסיים
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -7, -3. עבודות לא נחוצות, נושאי הערבות, התפתחות האגו, כלכלה/בריאות/ביטחון, 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -7 |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 7 - 4. בעקבות התפתחות הטכנולוגיה התפנה הזמן לעיסוק בעבודות הלא נחוצות
חלק 4/23
עד לפני כמאתיים שנה אנשים עבדו הרבה שעות יחסית, אבל בלי מכונות, בלי הטכנולוגיה המודרנית, ולכן אדם שהיה מייצר משהו, היה מייצר רק כדי לחיות. לא היו הרבה נותני שירותים, שהם מקצועות שאינם הכרחיים לאוכל נפש. אחר כך התפתחה התעשייה, הטכנולוגיה, כך שהיום אנחנו יכולים לייצר במפעל אחד אלפי מכוניות ומכונות תוך יום אחד. ובחנויות יש הכול, אנחנו לא צריכים להכין שום דבר בבית, ובעזרת כל המכשור החדש הקיים היום, כמו המיקרוגל, אנחנו יכולים לספק לעצמנו את כל הצרכים מהר מאוד. לא כמו בעבר שאישה הייתה צריכה לעבוד במשך שעות במטבח.
בעצם כל הזמן דחפנו את עצמנו, והתפתחנו בצורה חדשה, מודרנית, פיתחנו את הטכנולוגיה כך שיכולנו לייצר כל מה שיש היום. וכל הזמן שהשתחרר מעסקים קודמים שהיו הכרחיים לקיום, היום הוא כבר לא הכרחי לקיום. מילאנו אותו בכל מיני עסקים, מקצועות שהם לא הכרחיים, אבל נתנו להם איזו הכרחיות, כי צריכים. לדוגמה, בִמקום רופא כללי אחד, יש היום מאות סוגים של רופאים, אלפי מכשירים, ואלפי תרופות. אנחנו נעזרים בכל מיני סוגים של יועצים, רואי חשבון, כלכלנים, אנשי פיננסים ובנקים, תעשיה שלמה של כסף, תעשיה שלמה של מסחר בינלאומי. תוך מאתיים שנה בנינו לעצמנו עסקים שהם ברובם מדומים, שאין בהם הכרחיות ממשית.
מקורות מדעיים - התפתחות האגו - 1. הגלובליזציה אפשרה לאדם לעלות מעל סיפוק צרכיו הבסיסיים
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -7, -4 הטכנולוגיה, נושאי הערבות, התפתחות האגו, כלכלה/בריאות/ביטחון |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 7 - 5. איבדנו את האדם
חלק 5/23
אבל הבעיה היא לא בעסקים. הבעיה היא שמילאנו את שעותיו של האדם בכל מיני עבודות שהן בעיקר כדי למלא את החיים. בשעות הנותרות לנו בחיים אנחנו פשוט משחקים, בִמקום לעסוק במשהו חשוב, במקום למלא את עצמנו בעסק חשוב וגבוה יותר, במה שנקרא ה"אדם".
אם נבחן את צורת החיים היום, נגלה שהאדם יוצא לעבודה למשך עשר עד שתים עשרה שעות ביום. אנחנו קמים בשעות הבוקר המוקדמות, נפרדים מהילדים, מגיל כמה חודשים אנחנו כבר מכניסים אותם למעונות עד סוף היום. אנחנו רצים לעבודה ונמצאים שם לפחות שמונה שעות. אחר כך חוזרים הביתה, עוצרים בדרך לקנות מצרכים, ומגיעים רק בשעות הערב. ואז אנחנו צריכים לעשות כל מיני סידורים, והכול בלחץ, לרחוץ את הילדים, להאכיל אותם ולהשכיב אותם לישון. ואחר כך או שממשיכים בעבודה שהבאנו איתנו הביתה, או שיושבים מול המחשב או הטלוויזיה, ובזה בעצם מסיימים את היום. אם יש לנו חופש, אז בדרך כלל מארגנים אותו דרך מקומות העבודה, שמארגנים חופשות, סופי שבוע ואפילו גני ילדים. מקום העבודה הפך להיות מרכז החיים של האדם, ולכן כל כך קשה לנו להפטר ממנו.
אנחנו רגילים כל הזמן להיות במרוץ, ולמלא את עצמנו רק בעבודה. ולכן אנחנו חושבים "מה אעשה בפנסיה? אהיה פנוי כל הזמן? אפשר להשתגע". כשאנחנו מתעניינים באדם, אנחנו בודקים במה הוא עסוק, מה המקצוע שלו. ולא מי הוא האדם, מה הוא, במה הוא מתעניין, או במה הוא ממלא את עצמו. אלא העיקר זו העבודה, היוקרה שלו היא לפי העבודה, כל הגדלות שלו היא לפי כמה שהוא מנהל גדול יותר, כמה שהוא מרוויח יותר. זאת אומרת, אנחנו מסתכלים על האדם כממלא מקום ולא כאדם.
כך הגענו לעולם ולחברה מאוד מיוחדים, תוך מאתיים השנים האחרונות, כשהתפתחה הטכנולוגיה והתעשייה, איבדנו את האדם. ובאמת עוד בתחילתה של כל ההתפתחות הזאת, מרקס כתב שיהיה לה סוף, ולא יכול להיות שההתפתחות הזו תימשך עוד זמן רב. כי האדם מתפתח בתעשייה, במסחר, בכל העסקים שלו, בכך שהוא רואה את עצמו כעבד במקום העבודה שלו, והעיקר בשבילו זה להצליח בעבודה, זו מטרת החיים שלו. אחר כך נשארות לו עוד כמה שנים לפנסיה, כי הוא כבר לא ראוי לעבודה, כבר אין לו מה לעשות, והוא בעצם מסיים את החיים שלו. זאת אומרת, הוא נולד כדי לעבוד, והוא מכין את עצמו לכך במשך עשרים השנים הראשונות של החיים. ואם הוא חי עוד עשר או עשרים שנה לאחר מכן בעזרת התרופות והפנסיה, אז הוא רק מסיים את החיים. זאת אומרת, כל השנים שהוא בריא וחזק, העיקר זה רק לעבוד. השאלה האם לזה נולדנו ואנחנו קיימים?
קישור למקור המדעי - Dr. Dan Ariely
מקורות מדעיים - משבר - 3. המשבר יביא לצמצום העבודה והצריכה ולעיסוק בבניית החברה
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -7, -5. איבדנו את האדם, נושאי הערבות, המשבר, כלכלה/בריאות/ביטחון |
| להשאיר תגובה | |