שיחה 8 - 5. הרגל נעשה טבע שני

פורסם: 5.01.12, 10:12 pm

חלק 5/14


האמצעי היחיד הוא החינוך. וחינוך מגיע על ידי השכלה מסוימת, ואחר כך על ידי השפעת הסביבה שזה העיקר. אנחנו חייבים לבנות חוגים, השפעת כלי תקשורת, סביבה וירטואלית, תרבות, תיאטרון, מוסיקה, סרטים, שירים, ספרים, שכולם ידברו על העולם החדש. ואפילו שאנחנו לא כל כך נמצאים בזה עדיין, אבל נעשה את זה כמו שאנחנו רוצים לעשות עם הילדים שלנו, נחנך את עצמנו. זאת אומרת, מדרגה יותר עליונה, יותר בוגרת, יותר רצינית מהיום, נתעלה, נעלה מעלינו, ומשם נבנה את מערכת ההשפעה על עצמנו.

ואני יודע מראש שכך אני צריך לעשות, מאין ברירה. זאת אומרת, שהסביבה תשפיע אלי. אנחנו יודעים כמה כוח יש בהשפעת הסביבה על האדם. כל הזמן אדם נמצא תחת השטיפה הרחבה והעשירה הזאת, בכל מיני צורות, במה שהעולם הסובב יכול להשפיע עליו, הוא מתרגל לשמוע מכל מיני מקומות, לראות מכל מיני זוויות, דוגמאות יפות, עד כדי כך שההרגל משפיע עליו.

ולא חשוב לי כל כך שאנשים סביבי עושים זאת בצורה מלאכותית, זה בכל זאת משפיע עלי. והדוגמאות האלה אמנם באות מכל מיני מקומות נגד הרצון שלי, אבל כמו שאומרים, קודם מאונס ואחר כך ברצון. לאט לאט אני מקבל את זה, כי הרגל נעשה טבע שני. וגם אני עצמי מוכן לעשות כך למען הילדים שלי, למען הביטחון ולמען העתיד הטוב. כי אנחנו צריכים להתחיל להתארגן לקראת הצורה החדשה של החיים.

וכל המשברים שאנחנו עוברים, בכל המצבים שאנחנו מוקפים בהם, בכל מה שאנחנו עוסקים בעולם הזה, הם בעצם גילויים של אותם הליקויים, שבהם אנחנו עדיין לא יכולים להשלים את הטבע שלנו.

מקורות מדעיים - השפעת הסביבה - 1. רגל נעשה טבע שני

חיים חדשים - שיחה 8    5.1.2012 


שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -8, -5. הרגל טבע שני
להשאיר תגובה |

שיחה 8 - 6. משפחה אחת

פורסם: 5.01.12, 10:09 pm

חלק 6/14

ולכן אנחנו צריכים לעבוד קודם כל על הבירור, מה הם "החיים החדשים" שאנחנו יכולים לפנטז ולדמיין לעצמנו בחלום הורוד ביותר. ואנחנו מדברים על התנאים הטובים, היפים, אולי האוטופיים, אבל קודם ניכנס לתוך החלום הזה.

אנחנו יכולים להגיד שהמצב הבטוח והטוב הוא שכל העולם יראה כמשפחה אחת, שבה כולם חיים בהרמוניה, בהרגשה הדדית, שכולם תלויים בכולם, ושלום כל אחד תלוי בשלום החברה הכללית, שהוא דואג לכולם וכולם דואגים לו. והמצב הזה מתפשט יותר ויותר, מתרחב ומתחזק. לפי זה יוצא שכל אחד יעבוד לפי היכולת שלו, כמה שיותר לטובת העולם, כמו שהיום הוא מוכן לעבוד לטובת עצמו או לטובת משפחתו, ויקבל לעצמו את מה שנחוץ לו כדי להחזיק את עצמו בחיים כאלה, שבהם יעבוד ויעסוק בשלום החברה.

אנחנו מבינים שבני האדם שונים מאוד זה מזה, ואנחנו נמצאים בחברה אנושית מאוד מגוונת, שבה יש דתות ואמונות שונות, וכל מיני הרגלים, צורות התנהגות, טעמים ומנהגים שונים. למרות זאת אנחנו צריכים להתייחס בכבוד, בהבנה לכל אחד ואחד, ולכל הפלחים בחברה האנושית. ולהשתדל שלכל אחד יהיה מקום, לכל אחד יהיה כבוד לעסוק ולחיות באותם ההרגלים שהוא רגיל. אנחנו לא הולכים לעשות מכולם צורה דומה, למחוק את כל הפערים, ולשלוט בכוח עם תרבות אחידה לכולם, אלא שיישאר לכל אחד ואחד מה שיש לו היום. אנחנו סך הכול מוסיפים לחברה את הרוח הטובה שתשרה בינינו.

אנחנו מבינים שרק חינוך הדרגתי שמשנה את האדם ידחוף אותנו לשינויים גדולים במבנה החברתי, במבנה המדיני, בהתחברויות בין העמים, בביטול הגבולות בין המדינות, ובביטול המדינות, ובסך הכול לאנושות עגולה אחת, סביב כדור הארץ העגול. בינתיים אנחנו לא קובעים שום מסגרות וחוקים, חוץ מדבר אחד, שכל מה שאנחנו עושים חייב להיות לטובת האנושות האינטגרלית, בצורה חופשית, רק על ידי השפעת הסביבה הטובה, שמביאה לאדם הרגשת השתתפות, ויתור, התחשבות, עד אהבה לזולת. כך נבנה את העתיד.

מקורות מדעיים - השפעת הסביבה - 2. עלינו ליצור סביבה שמחברת בינינו

חיים חדשים - שיחה 8    5.1.2012 

 


שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -8, -6. משפחה אחת, 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -8
להשאיר תגובה |

שיחה 8 - 7. עם ישראל

פורסם: 5.01.12, 10:05 pm

חלק 7/14

כשבעצם בעם ישראל טמון הסוד הגדול. עם ישראל מיוחד לעומת כל העמים, כי לפי תורתו, במסר "ואהבת לרעך כמוך", הוא חייב להביא לעולם את שיטת התיקון. ובכך הוא מנטרל את שנאת העמים כלפי ישראל ואת האנטישמיות, שנמצאת בכל אחד ואחד בתת ההכרה. וזה מתוך כך שיש בנו את שיטת התיקון איך לבנות את החברה, איך לבנות את הסביבה, כי פעם, לפני חורבן בית המקדש, היינו באהבת אחים, ב"ואהבת לרעך כמוך", ואז נפלנו מהגובה הזה לשנאת חינם.

לכן אנחנו צריכים לבנות את עצמנו שוב באהבת אחים, עד אהבת הזולת, ועד אהבה של כל האנושות, ולהראות להם דוגמה. אז נראה לכולם מה היעוד שלנו, מה התיקון שצריכים לעשות, ושאנחנו דווקא מסוגלים לעשות זאת, כי כבר היינו ברמה כזאת. ועד היום אנחנו נמצאים בצורה המיוחדת בינינו, אין בינינו אדונים ועבדים, לא היה אצלנו אף פעם אדם המדוכא על ידי האחרים, לא היו אצלנו צורות דיכוי כמו שהיו בכל עם ועם. וכל אחד תמיד נחשב כגדול לפי החכמה שבו, לפי ההישגים שהשיג. זלזלנו בעשירים ובאבירי כוח, שאף פעם לא היו מכובדים אצלנו. אלא כיבדנו רק את החכמה, רק את החסד, את דרגת החסד שבאדם.

אנחנו צריכים לחדש את הדברים האלה שנמצאים בעם שלנו, לרומם אותם, להוציא אותם מהפנימיות שלנו, ולהתחיל לכבד אותם. אנחנו לא צריכים להמציא לעצמנו חינוך חדש ומסגרות חדשות, אלא זה נמצא בטבע של העם הזה, וצריך רק לעורר אותם קצת מבפנים. ובהחלט נרגיש פתאום שאנחנו חוזרים למקורות, לאותם השורשים, לאותה אמת, שבינתיים נמצאת בנו רדומה פנימית, ומבקשת לצאת החוצה.

אז נרגיש עד כמה יש לנו יעוד, בשביל מה להתקיים, למה להתקיים, למה להיות מיוחדים, למה דווקא עם ישראל בארץ ישראל, מתוך המקום המיוחד הזה. ולהראות לכל העולם דוגמה איזו חברה צריכים לבנות, איזו גישה צריכה להיות לאדם, גישה לחיים, גישה לשכנים, גישה לכל האנושות. וכשנהיה אור לגויים, אז נהווה דוגמה אנושית יפה, ובכך נראה את העתיד היפה והטוב שלנו, וכך נוכל להתקיים בצורה שמיועדת לנו מראש.

ברור שאם אנחנו פונים לאומות העולם, וגם לעצמנו, אז בקֶרֶב עם ישראל של היום, אנחנו בנויים כמו בכל חברה מאומות העולם. לכן לא העשירים ולא המוצלחים יבינו אותנו מיד, וירצו להיות בחינוך החדש, כי הם בנו לעצמם ולילדיהם מסגרת מלאכותית. הם חושבים שהם נמצאים בביטחון, בהשכלה ובחינוך הנכון, ויש להם עולם מלאכותי פנימי משלהם. אלא אנחנו יכולים לפנות עם המסר שלנו רק לעם הפשוט, הסובל מחוסר בטחון, מחוסר עתיד, מחוסר אונים ממש. שמרגיש מיום ליום, משנה לשנה, עד כמה החיים שלו נעשים קשים יותר, יותר חוסר בטחון, חוסר תקווה לעתיד, בהשכלה ובחינוך שמידרדרים, ביוקר המחיה, ובכל הסימנים השליליים שאנחנו מגלים בארצנו, סימנים שלא היו קודם. כי בשנים הקודמות הייתה איזו הרגשת חום, הרגשת שייכות לעם ולארץ, והיום כל אחד יותר ויותר בעד עצמו. ונמצא שאנחנו דומים בזה לאומות העולם.

המטרה שלנו, מטרת הקיום שלשמה אנחנו נמצאים כאן, היא קודם כל לבנות את עם ישראל, כי בלי להתחבר יחד, להיות כאחים, אנחנו לא נהיה עם. אלא אנחנו נהיה אז דומים לאגוזים בשק, שנמצאים יחד מאין ברירה, שאף אחד מכל העולם לא רוצה לקבל אותנו, וזה קיבוץ גלויות. אנחנו שנואים על כל העולם, ונמצאים באיום חיצוני, ובינתיים יכולים לעמוד נגדו בכוח. אבל המצב הזה לא יכול להימשך לדורות, אלא אנחנו חייבים לפעול בצורה כזאת ששלום העולם, שלום העמים ושלום ישראל, יהיו כאחד. להביא את החינוך הזה לנו ואחר כך לרבים.

חיים חדשים - שיחה 8    5.1.2012 

 


שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -8, -7. עם ישראל, 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -8
להשאיר תגובה |

שיחה 8 - 8. פניה לעם

פורסם: 5.01.12, 10:01 pm

חלק 8/14


לכן אנחנו צריכים לפנות דווקא לעם שלנו ואחר כך לעמים האחרים. זאת אומרת, ההפצה שלנו לא צריכה להיות מלמעלה, לממשלות שלא מסוגלות להבין אותנו. כי נמצאים שם האנשים המוצלחים שמחזיקים בכל האוצרות שיש להם בחיים האלה, הם בונים לעצמם חיים מלאכותיים, עטיפה מלאכותית להם ולילדיהם, ואין להם כל כך נחיצות לשנות את כל הסביבה ואת כל החברה האנושית. אלא אנחנו צריכים לפנות רק להמון העם.

המון העם לא יכול ללמוד לפי ההיסטוריה, לפי הדוגמאות שהיו בעבר, אלא אך ורק לפי מה שקורה בהווה, ולאיזו צורה אנחנו צריכים להגיע כדי להבטיח לעצמנו את העתיד. ורק בתוך העם, דווקא בתוך הגוף הגדול שנקרא המון, ממעמד הביניים ומטה. ורואים שמעמד הביניים נשחק בזמן האחרון, גם אצלנו וגם בכל העולם, הוא יוצא לאבטלה ולחוסר אונים ממש, יוצא שאנחנו צריכים לבנות להם דוגמאות, עד כמה שההשפעה ההדדית יכולה להציל אותנו, ודווקא הדחייה, הגאווה והתחרות הן ההרסניות לחברה שלנו.

החדרת החינוך להמון העם דורשת תמיכה גדולה, ואותה אנחנו צריכים לרכוש מהעם על ידי ההפצה. בכל האפשרויות אנחנו צריכים להגיע לעם, דרך אותם החסרונות שיש בעם. הם רוצים חינוך טוב, הם רוצים עתיד טוב לילדיהם, ואנחנו צריכים להראות להם זאת בגובה העיניים, בשפה ובצורות מדיה שהם יכולים להבין, להרגיש ולקבל זאת. בדרך כלל אלה העיתונים שאנחנו מוציאים ומפיצים ברחובות, כל מיני דפי הסבר, ערוץ הטלוויזיה, ובמיוחד האינטרנט שמגיע היום לכל אחד ואחד. אנחנו צריכים לארגן פסטיבלים, ימי נופש בגנים, ולהזמין אנשים שיעשו שם הופעות, הרצאות ודיונים, שולחנות עגולים. לערוך דיון גדול בעם לאלפי אנשים, שבו ידונו מה עלינו לעשות כדי לשנות את פני החברה, כדי שנגיע למצב שהיינו ביסוד שלנו, כאיש אחד בלב אחד, כל ישראל חברים, באהבה הדדית. כל זה אפשרי על ידי הפצה כזאת, ואנחנו צריכים להבין שבאמצעות ידיעות בשטח ועל ידי דעת מדענים, פסיכולוגים, מחנכים, מורים, אנחנו יכולים להגיע להשפעה על המסות הגדולות האלה, ולהביא אותן לחינוך הנכון.

עלינו להבין שאנחנו צריכים להתארגן כנגד העולם המאיים, יוקר המחייה, המשבר בחינוך, בתרבות, ובכל מה שהילדים שלנו ניזונים מהסביבה שלהם. עלינו להתנגד לסמים, לאלכוהול, לזנות, לחינוך לא טוב, להשכלה לא מספקת, כדי להתקדם ולשגשג בחיים. אנחנו צריכים לבנות מעטפת חדשה לעם, שאם נרצה יחד כולנו להתייחס כך למסות, הם יבינו שאנחנו באמת בעד העתיד הטוב שלהם, ואז הם יקבלו את המסגרת החדשה הזאת. וכולנו יחד נתחיל לטפל בעצמנו דרך הסביבה הטובה שנבנה יחד, עם אותם המחנכים, הפסיכולוגים, האנשים שמבינים מה צריכה להיות הסביבה החדשה הזאת, עד כמה שהיא יכולה להשפיע על כל אחד ואחד, כך שהסביבה הזאת תהיה רצויה בעיניהם, שהם ירצו לשמוע ולהיות מושפעים ממנה, וכך גם הילדים. ואז יחד איתם נבנה מערכות כאלה, עד שכל העם יכנס תחת ההשפעה הטובה הזאת ויתחיל להשתנות.

ודאי שאנחנו צריכים לבנות כאן מערכת תקשורת משלנו, מערכת חינוכית, מערכת השכלה, מערכת ערכים חדשה, ואנחנו זקוקים להרבה אנשי מקצוע שיעזרו לנו בכל כלי ההשפעה האלה על ההמונים. אבל שוב, אנחנו עושים זאת לא מאותה זווית שעושים זאת הממשלה והאנשים ששולטים בכלי התקשורת, ודרך כלי התקשורת משפיעים על העם ועושים עליו מניפולציות למיניהן. אלא אנחנו עושים זאת יחד עם בני האדם, אנחנו מסבירים להם מה אנחנו עושים. אנחנו בונים את העטיפה הזאת שתשפיע עלינו בהשתתפות ההמונים, בשיתוף האנשים, כך שכולנו נתקדם בהשגה, בהבנה, בבנייה עצמית. ועל ידי ההפצה הזאת העם יעלה בדרגה, לבנייה העצמית שלו, וישתתף בחינוך עצמו. אנחנו צריכים רק להראות את הדוגמאות, את הערכים החדשים כנגד הערכים הישנים. אבל לאחר ההסבר וביחד איתנו, כולם ישתתפו בבניית הסביבה שמפתחת אותם.

מקורות מדעיים - השפעת הסביבה - 2. עלינו ליצור סביבה שמחברת בינינו

חיים חדשים - שיחה 8    5.1.2012 

 


שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -8, -8. פניה לעם
להשאיר תגובה |

חלק 9/14


ואז יש לנו תקווה גדולה, שמהמצב הקיים היום, שבו אנחנו, כמי שאיבדו את הדרך במדבר או ביער, לא יודעים לאיזה כיוון ללכת, נבנה בעצמנו את העתיד היפה, החדש. לא עתיד אוטופי, דמיוני, אלא בהתאם לכמה שאנחנו מחנכים את עצמנו, כמה שאנחנו משתנים על ידי החינוך, כמה שאנחנו בונים חינוך שמשנה אותנו בצורה הדדית, את העטיפה שאנחנו בונים. ובצורה הדדית כזאת, נקדם כל הזמן את העטיפה הזאת, את הסביבה, שתחנך אותנו קצת יותר קדימה. ואם הגענו לדרגה הבאה של החינוך, אז אנחנו בונים עטיפה, סביבה, עוד יותר גבוהה בהבחנות, ובדרישות עוד יותר גבוהות, ואז זה שוב משפיע עלינו. וכך אנחנו מוצאים את עצמנו בהבנה, בהכרה, בשינוי עצמי, ומוציאים את עצמנו מהמצב הנוכחי, וכל הזמן עולים ועולים במדרגות של הדדיות, השפעה, התחשבות ואהבה.

וכל אחד ואחד שמשתתף בזה, הוא לא סתם נכנס לחיים יותר טובים ושלווים, שכולם מתייחסים אליו טוב, אלא הוא בעצמו גורם את זה לאחרים על ידי החינוך הזה, ונמצא כחלק הפעיל בכל המערכת. וכך כל המערכת הופכת להיות בונה ומייצבת את עצמה.

יוצא שזו פעם ראשונה בכל ההתפתחות שלנו בהיסטוריה, שאנחנו לא מתפתחים על ידי האגו שדוחף אותנו, ונעשים יותר אגואיסטים, יותר אכזריים, ויותר רחוקים זה מזה. אלא ההיפך, אנחנו נעשים פחות אגואיסטים, פחות אכזריים, ויותר משתתפים זה עם זה, דווקא על ידי זה שאנחנו מחנכים את עצמנו. ואז אותו המשבר הגדול באנושות, שהגיע אלינו מתוך חוסר חינוך האדם במשך כל אלפי השנים, הוא יתוקן. והאדם כמרכז הבריאה, נעשה בגובה כזה שהוא יכול לעשות את הסביבה שלו יפה ומתאימה לו, וכך ייתקנו העולם והאדם יחד, זה על ידי זה.

וכנגד כל הסיסמאות שאנחנו שומעים, בכל העולם, המונים שצועקים לצדק חברתי, חלוקה צודקת, השתתפות עם כולם, קורת גג וכבוד לכל אחד ואחד, כנגד כל מה שרוצים, אנחנו בעצם אומרים, "אתם יכולים לעשות זאת, בואו נבנה את זה בעצמנו. כדור הארץ שלנו מוכן, יש בו הכול, רק הכול תלוי איך אנחנו משתתפים בינינו, איך אנחנו משתמשים בו". והיום אנחנו רואים שלא שאין לעם כוח, אלא יש לו דעה ויש לו כוח, אם הוא מתחבר ודורש דברים הכרחיים לקיומו, שהם באמת דברים רציניים. ולא שחלק קטן מהעם נהנה מהם, כשגם הוא לא כל כך נהנה, אלא הוא בונה לעצמו איזו עטיפת ביטחון, וכל יתר העם זרוק.

לכן אותן התקוות שהעם אומר שהם החיים הנורמאלים, שהם לא מתחת לקו העוני, והחיים הבטוחים, בחינוך, כולם תלויים בעצם בבניית הסביבה הנכונה שלנו ובבניית החברה שלנו.

מקורות מדעיים - השפעת הסביבה - 2. עלינו ליצור סביבה שמחברת בינינו

חיים חדשים - שיחה 8    5.1.2012 

 


שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -8, -9. התחשבות ואהבה
להשאיר תגובה |