שיחה 11 - 12. האדם הוא חלק מהטבע
חלק 12/15
אורן: הדגשת קודם שכיוון ההתפתחות שלנו צריך להיות מאהבת האדם, לאהבת הטבע. אני לא מבין מה זה אומר.
יש כאן כאילו שני כיוונים, אני יכול לפתח יחס יפה לחברה האנושית ואז מהיחס היפה לחברה האנושית אני אומר "בואו נאכל ונשתה כי מחר אנחנו יכולים להרוס את כדור הארץ" או ההיפך כמו שאומרים אלה שעוסקים באקולוגיה, בשמירת הטבע, "לא איכפת לי מבני האדם, אלא העיקר זה שמירת הטבע".
אני אומר לא, זה צריך להיות עגול, זה צריך להיות אחד. יחס אחד חייב להיות להכל, כי אדם הוא חלק מן הטבע. ולכן חייב להיות אותו יחס גם לחברה האנושית, גם לאדם בתוך משפחה וגם בתוך הטבע הכללי. חייבים להגיע לאיזון בין כל החלקים, כי זה מה שאנחנו לומדים שקיים בטבע, ובכך אנחנו מגיעים לשמירת החוק הכללי.
כמו שהפלנטות והכוכבים נמצאים באיזון ביניהם והם מסתובבים ומשפיעים זה על זה. וכמו שעל פני כדור הארץ אם אתה עושה משהו בחלק אחד, אתה מקבל תגובה, אם אתה מבדיל בכלל, מהצד השני, כך אנחנו צריכים גם להבין איפה אנחנו נמצאים. אנחנו צריכים כך להתייחס אל עצמנו. אני לא מבין כאן מה בעיה.
אורן: אני פשוט לא מבין מה צריך לעשות. הבנתי שצריך לאהוב את האנשים.
כשאתה מדבר במסגרת החינוך שלנו על היחס היפה בין בני אדם, אותו היחס היפה חייב להיות לדומם, צומח ולחי, שאנחנו ניזונים מהם. ואני עוד מוסיף, ואותו יחס של האיזון צריך להיות לחוק הטבע הכללי שמחזיק ומפתח את כל המציאות. זה המנוע הכללי שלפיו הכל זז.
במחקר שלנו כשאנחנו חוקרים את הטבע, אנחנו בעצם חוקרים את החוקים הפרטיים של אותו החוק הכללי, שהמדענים כל כך רוצים להגיע אליו. הם רוצים להגיע לחלקיק הבוזון המיוחד, שהוא כמו תאי הגזע בגוף, נמצא כתא הגזע במבנה היקום. הם רוצים להגיע לנוסחה שבתוכה הם יכולים להביע את כל החוק של הטבע הכללי, שאיינשטיין ואחרים אחריו רוצים כל כך להרגיש, להבין, לבדוק, לראות את זה, כי מרגישים שיש דבר כזה, שבלי זה לא יכול להיות שבכלל הכל קיים. אז הם משתדלים להגיע לזה.
לכך האנושות בעצם נמשכת. האדם נמשך להשיג איפה הוא נמצא. הדחף הפנימי של האדם הוא לדעת מהו הדבר שבו אני עכשיו, איזו צורה אמיתית יש לזה, איזה מנוע מסובב את זה. כי בכך תלוי העתיד שלי כמו העבר שלי, הגורל שלי. מכך אני אדע איך אני יכול להצליח במעשים שלי. אם הם יהיו בהתאם להתפתחות שלי אני אצליח, אני יכול לקדם את עצמי אולי לזרז את ההתפתחות. אם אני אלך לכיוון הפוך או צדדי אז בהתאם לזה אני מפסיד. אני כבר ראיתי את הדברים האלה בהיסטוריה שלי.
וגם בחיים שלנו, אם אנחנו מסתכלים על הילדים, אנחנו יכולים מראש להגיד במה הילד יצליח ובמה לא. בכמה שאנחנו מבינים את החוקים, אנחנו יכולים להגיד לילד, שבהתאם לאופי, התנאים והאפשרויות שעומדות בפניו, בזה הוא יצליח ובזה לא. ואנחנו יכולים להסביר לו למה כן ולמה לא. אז בכך אנחנו שומרים את האדם מלעשות אולי טעויות גורליות. אותו דבר אנחנו רוצים על עצמנו. זו כל התפתחות המדע.
כי התפתחות המדע זה לא סתם לעשות מכשירים סלולאריים מחודשים יותר, אלא זה להבין על מהות החיים שלנו, בשביל מה ולמה, איך להטיב לנו בכללות. אנחנו רואים באיזו צורה נמצאת האנושות, אנחנו הגענו עם כל היכולות שלנו למצב אנוש, שלא מתאים לאדם. אז וודאי שאם אנחנו מדברים על החוק הכללי, על ידיעת החוק הזה, על להתקרב אליו, זה ייתן לנו ממש קו, אור ירוק, להבין לאן להתקדם, אין לבנות את עצמנו בצורה היפה, בצורה פרקטית לחיים שלנו ולילדים.
על זה מדברים המון מדענים, על זה מדברים המון אנשים, זו לא הדעה שלי בלבד שבזה אני מנוגד לאחרים. אני מדבר על הטבע הגלובלי הכללי שיש בו חוקים, ואנחנו לומדים את החוקים האלה במדע. ומתוך כל המדעים אנחנו מגיעים למצב שרואים שהכל מחובר ועגול.
העובדה היא שאנחנו נמצאים עכשיו במשבר הגלובלי, ולא האמנו שזה יקרה, כי חשבנו "אני אעשה מה שבא לי", פתאום רואים שזה לא כך, אלא ההיפך. ראשית לא ידוע מאיפה זה בא, ושנית האדם לא יכול לעשות מה שהוא רוצה, כי הוא קשור לאחרים. אתה אומר שהעולם הוא לא גלובלי, ומתחיל לדבר על זה, ואני בכלל לא מתחיל מזה, אלא אני מתחיל מהנקודה שזה ידוע.
אני ממליץ לפנות למקורות של המדע, ולהוכיח שזה אחרת. אין היום מדען שחושב שהפיזיקה זו פיזיקה והכימיה זו כימיה, והם לא קשורים זה לזה, אין דבר כזה. אנחנו נמצאים בהבנה הזאת כבר עשרות שנים. הטבע מאז ומתמיד היה כך, אלא אנחנו מבינים את זה כבר עשרות שנים. זו השפעת הסביבה על האדם, והשפעת האדם על הסביבה. קודם לא חשבנו שזה יקרה, היום רואים מה נעשה עם האקלים, מה נעשה עם האוקיינוסים, עם הזיהום, עם הכל. האם אין השפעה? הכל אחד.
מקורות מדעיים - הטבע - 3. איזון עם הטבע מביא שגשוג, חוסר איזון מביא ייסורים
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה 11, 12. האדם חלק מהטבע, נושאי הערבות, הטבע, מדע/אקולוגיה, מדע |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 11 - 13. שימוש טוב ושימוש רע
חלק 13/15
אורן: במסגרת האיזון שלנו דיברת על בריאות הגוף. אמרת שיש דברים שאנחנו צורכים היום שהם כביכול הורסים את הגוף שלנו.
מה יש לומר כאן, יש באינטרנט הרבה עובדות כאלה.
אורן: האם תוכל להסביר מה צריכה להיות הגישה לזה. יש כל מיני גישות
אני אתן לך דוגמה. אני חולה סכרת, קטנה, אבל חולה סכרת. מאיפה זה מגיע? זה מגיע מזה שאני אוהב ממתקים, אוהב סוכר. בטבע לא נמצא סוכר, יש פירות, יש דבש, אבל אין סוכר. אם לא הייתי מגזים בשימוש בסוכר, באכילת סוכר, לא הייתי מגיע לזה. יש הרבה מאוד סוגי מזון שאנחנו מייצרים, רק כדי למלא חשבון בנק למישהו, ועקב זה למלא בתי חולים בחולים.
אני אומר שהאנושות צריכה ממש לבדוק את עצמה מהתחלה עד הסוף, בכל מה שהיא עושה, ולהוציא את כל הדברים שהם רעלים לאדם. להוציא לאט לאט בצורה הדרגתית, קודם לתת להם איזה תחליף, ואחר כך להוציא אותם לגמרי. כמו שאנחנו נלחמים עכשיו נגד הסיגריות, נגד העישון, כך נילחם נגד כל דבר ודבר שהוא מזיק לבריאות, לגוף. מה שלא נמצא בטבע בצורה ישירה, כמו ירקות, פירות, בשר, דגים, מים, כל היתר לא. יכולים לחיות בלי "רֶד בוּל" ועוד כל מיני דברים אחרים.
מה שלא נמצא בטבע זה בטוח מזיק לגוף, רק אולי עדיין לא בדקנו בצורה שהוכחנו זאת. אבל אנחנו צריכים להבין גם כך, לקבל את זה בצורה שאם זה ישנו בטבע, אתה יכול למצוא לזה שימוש טוב, ואם זה לא נמצא, בטוח שהשימוש לא טוב, מה שלא יהיה.
אורן: אם היום אני רוצה להתחיל ליישם את הגישה הזאת בתזונה, זה עולה לי פי שלוש מהתזונה הרגילה.
אני מבין אותך. אני לא אומר שאנחנו צריכים לחזור לטבעונות או טבעיות או לביולוגיה נקייה ללא גנטיקה, ללא כל השכפול הזה שעשינו. אין ברירה, אנחנו אחרת לא נוכל להאכיל את האנושות. אנחנו חייבים לתת להם את זה, בלי זה כולנו נגווע מרעב. אין ברירה, אנחנו חייבים להשתמש בכל הדברים האלה. אבל לאט לאט אנחנו צריכים לעשות מחקרים, ולהחליף אותם הדברים שאנחנו עושים על ידי הכימיה, על ידי הגנטיקה, בדברים אחרים.
למשל, יש לי חבר בערבה שמגדל פלפלים ועוד כל מיני ירקות ופירות. אצלו אין כימיה כי הוא משתמש במיני החיידקים שאוכלים את המזיקים. היום אפשר לעשות הרבה, אבל צריכים קודם כל להתחשב בזה שיהיה מזון לכולם, זה ברור, אלא לאט לאט גם להתקדם לאקולוגיה. לכן אני אומר, שהטיפול בחינוך צריך להיות בחינוך אינטגרלי כזה, שהוא יביא אותנו לאיזון, לתיקון בכל שטחי החיים שלנו. כאן אנחנו באמת קובעים יחס יפה מאוזן לכל מה שהאדם עושה. ותהיה מהפכה בכל היחס שלנו, ואחר כך תוצאות מזה בכל הטכניקה, הכלכלה והחקלאות, בכל דבר.
קישור למאמר המדעי - http://www.sixwise.com
קישור למאמר המדעי - Dr. Edward F. Group III
מקורות מדעיים - הטבע - 3. איזון עם הטבע מביא שגשוג, חוסר איזון מביא ייסורים
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה 11, 13. שימוש טוב ורע, מדע/אקולוגיה, אקולוגיה, כלכלה/בריאות/ביטחון, בריאות/רפואה, נושאי הערבות, הטבע |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 11 - 14. השפעת הסביבה
חלק 14/15
אורן: הביטוי הזה של "לחנך את עצמנו" ביחס לאנשים מבוגרים, איך אנחנו צריכים להתייחס לזה?
דרך הסביבה.
אורן: כשהייתי ילד אז ההורים שלי והמחנכים שלי חינכו אותי, עכשיו אתה אומר שאנחנו צריכים לחנך את עצמנו. אז מי זה המחנך ומי זה המחונך? מי פה הגדול שמלמד את הקטן?
אתה מסדר את עצמך כלפי הסביבה, והיא מראה לך בעצם את הצורה הרצויה המתקדמת שלך. אתה נכנס תחת השפעת הסביבה הזאת, ואז אתה משתנה.
למשל שמעתי שטוב להיות אדריכל, אבל אין לי שום יחס לזה, לא רצון ולא כלום, אני בכלל לא יודע אם אני רוצה או לא רוצה, אבל שמעתי שזה טוב. חוץ מזה אמרו לי אנשים חכמים שכדאי לי, כי המקצוע הזה מביא אותי למשהו מיוחד.
אז אני הולך לקורס אדריכלים, לכל מיני מסיבות ופיקניקים שלהם, ולכל מיני וועידות שלהם, ואני נכלל שם ושומע. כולם מדברים על חשיבות המקצוע, על איך לבנות בתים כאלה וכאלה, ואיך הם ממציאים כל מיני דברים גדולים. ואז אני נכלל מזה, זה משפיע עלי, ופתאום גם אני נעשה לא אדיש. אלה אומרים כך לעשות ואלה אומרים כך לעשות ואני שומע, ואני חושב שאולי הייתי עושה כך או אולי כך. כלומר, אני כבר חושב איך אני הייתי עושה, אני כבר מתחיל לקבל מהם רצון. יוצא שיש כאן איזה מין שינוי בי, שלא היה בי קודם רצון לזה, ופתאום אני מוצא את עצמי מתעניין, קובע דעה, רוצה כך או רוצה כך, והולך ללמוד את האדריכלות הזאת.
כך אדם מקבל תמיד. מאיפה יש לנו כל מיני רצונות לסוגי החיים, למדע, לחכמה, למקצוע? אני רואה שיש אותם בעולם הזה, וזהו. אם תיקח אדם כפרי ממקום רחוק שאין לו אינטרנט, אין לא כלום, אז מה הוא יודע? הוא יודע שהוא יכול להיות או עם הפרות, או עם התרנגולים, או עם החקלאות, זה הכול, אלה המקצועות. ואז הוא בוחר איפה כן כדאי ואיפה לא כדאי, מה משתלם וכן הלאה. כל אחד לומד מהסביבה.
אני זוכר שאבא שלי רצה מאוד שאני אהיה מוזיקאי, הוא לא נתן לי ללכת לראות סרטי ילדים. הוא לקח אותי בעצמו לסרטים על המוזיקאים הגדולים, המלחינים הגדולים. ראיתי שם את מוצרט, את בטהובן, כל מיני סרטים על החיים שלהם. האמת שלא ראיתי שום דבר טוב, כולם חיו שם בכל מיני צורות חיים כאלה, שאחד קיבל הרעלה, השני נעשה חירש, וכו'. אבל קיבלתי גדלות מבני האדם האלה, שהקריבו את עצמם למען הרצון הגדול שלהם לעשות יצירות גדולות. זה כן נשאר אצלי.
אמנם לא קיבלתי רצון להיות כמוהם, אבל קיבלתי הערכה למה שהם עשו, עדיין מתוך הטבע שלי, אבל התרשמתי. אחר במקומי היה מתרשם ורוצה גם להיות מלחין, או משהו אחר. אני לא. לכן כל אחד מתרשם מאותה סביבה לפי סגנון האופי שלו.
מקורות מדעיים - השפעת הסביבה - 4. האדם הוא תוצר של הסביבה שלו
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה 11, 14. השפעת הסביבה, נושאי הערבות, השפעת הסביבה, כלכלה/בריאות/ביטחון, 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה 11 |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 11 - 15. על כל פשעים תכסה האהבה
חלק 15/15
אורן: מה הסיכום לשיעור שלנו היום?
הסיכום הוא שיש לנו סך הכל לעשות פעולה אחת, שהיא "על כל פשעים תכסה אהבה". אנחנו כולנו פושעים, ועל כל הפושעים אנחנו נפרוס את סוכת האהבה. זה בעצם הסיכום של השיחה, והסיכום של כל הפעולה הטובה שאנחנו צריכים לעשות. ובזה אנחנו מגיעים לאיזון עם כל הטבע, ולא יכול להיות שתהיה לנו איזו הרגשה רעה. אלא נרגיש את עצמנו מעל דומם צומח וחי, מעל החיים שלנו הנוכחים, בדרגה שהיא כולה אהבה, כולה שלמות. וזה מה שנשאיר לילדים שלנו.
אורן: תודה רבה. תודה רבה גם לכם שהייתם איתנו, תבואו למפגשים הבאים. עד אז שיהיה לכם כל טוב ולהתראות.
(סוף השיחה)
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה 11, 15. מעל כל הפשעים, 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה 11 |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 10 - 1. האנושות מתפתחת כמו אדם אחד מהמצב המר למצב היפה
טימקוד קטע 1/12
כרגיל, על החיים. דיברנו פעם על כך שאם אנחנו מסתכלים על עצמנו, אנחנו רואים את עצמנו מקולקלים, שלא כל כך טוב לנו, גם התכונות שלנו, האופי שלנו, ההרגלים שלנו, הם לא כל כך נוחים. אף אחד לא מרוצה מהשני, ואף אחד גם לא כל כך מרוצה מעצמו.
ודיברנו שאפשר לדמות זאת לתפוח שעל העץ. אנחנו יכולים לראות, שהוא חמוץ, קטן, גם לפי הריח הוא לא נעים, ולאט לאט הוא הוא גדל וגדל. ובאמת, כל התהליך שהוא עובר אנחנו לא רואים בו שום תועלת. הוא ממש סופג את כל המינרלים, ויטמינים, מים, לחות, חמצן, וכל הדברים, בשביל מה ולָמה? אלא רק בסוף, ממש בסוף התהליך, אנחנו רואים שפתאום הוא נעשה יפה, אדום, עם ריח טוב, ממש מתנוצץ מתוך עצמו. עד כדי כך הוא יפה וטוב, מאוד שונה, הפוך ממה שהיה בכל תהליך הבשלות שלו.
דיברנו גם שיכול להיות שגם אנחנו כאלה, רק אנחנו לא יכולים לראות זאת, כי אנחנו גומרים את החיים שלנו ולא מבינים שהגענו למצב הטוב, שכל אחד נעשה חכם, יפה, אדיב, נוח, אדם טוב. אנחנו לא כך.
ואז דיברנו על כך שיכול להיות שאנחנו מתקדמים מדור לדור, בניגוד לתפוח, או בניגוד לחיות, בני אדם מתקדמים מדור לדור כל הזמן. כשהדור הבא הוא תמיד יותר גדול, יותר גבוה, יותר מפותח מהדור הקודם.
זאת אומרת, אנחנו לא יכולים להכניס את עצמנו רק לחיים הפרטיים של האדם, לדור אחד, אלא כנראה שכל ההתפתחות שלנו, במשך אלפי שנים, היא כמו חיים של אדם אחד. שכל הזמן חוזר ומתפתח, חוזר ומתפתח יותר ויותר, עד שכנראה שבסוף אנחנו מגיעים למצב היפה, הטוב. שאנחנו אומרים, שכנראה זאת צורת ההתפתחות שלנו. ולכן אומרים אנשים בעולם שאין להראות לטיפש עבודה באמצע מלאכתו. מה זאת אומרת לטיפש? ההבדל בין טיפש לחכם, שחכם רואה את הנולד, הוא כבר יודע מה הסוף, ואז הוא יכול להצדיק את כל התהליך שאנחנו עוברים. אבל אנחנו לא רואים את הסוף, ולכן קשה לנו להצדיק את המצבים שאנחנו עוברים.
קישור למקור המדעי - Dr. Nayef R.F. Al-Rodhan
מקורות מדעיים - התפתחות האגו - 5. ההתפתחות האנושית מצטברת מדור לדור
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה 10, -1. ממצב מר ליפה, נושאי הערבות, התפתחות האגו |
| להשאיר תגובה | |