אורן: בדברים האחרונים שלך אמרת, שכל הסיפור של ההתפתחות שלנו זה כדי שנתפתח בנו מודעות למי אנחנו. אם כך מי אנחנו?

אנחנו לא חיות שחיות בתוך הגוף ורוצות למלא את הגוף. אנחנו לא יצורים אגואיסטיים בלבד, שאנחנו צריכים למלא את האגו שמשחק איתנו ודוחף אותנו לכל מיני מטרות כוזבות, שאנחנו בזה רק סובלים כל החיים שלנו ו"אין אדם מת וחצי תאוותו בידו"#.

אורן: מה פירוש?

שאף אחד לא מרוצה מהחיים האלה, וכשהוא נפטר הוא לא לוקח איתו כלום. ואנחנו מגיעים עכשיו למצב שאין לנו כלום באמת. עוד לפני שאנחנו נפטרים אין לנו כלום. אלא אנחנו בפוטנציאל שלנו יצורים מאוד מיוחדים, שנמצאים בגובה העליון של הטבע, שיָצר ועיצב את כל היקום וההתפתחות על פני כדור הארץ ואותנו כתוצאה מהתהליך הנפלא הזה. זה האדם. זאת ההתפתחות.

ומטרת ההתפתחות, בטוב או ברע חייבת להיגמר בזה שכל אחד ואחד מגיע לכך שהוא משיג את כל הטבע הכולל, הוא מזדהה איתו, נמצא איתו באיזון, בשלימות, בחיבור, מה שנקרא אצלנו בדביקות. שכל התכונות של האדם יהיו בדיוק בנתינה, בשימוש בכוח הנתינה, כמו הטבע. ואז אנחנו נראה שכל ההתפתחות שלנו עוד לפני שנוצר כדור הארץ ואחר כך בתקופות הדומם, בתקופות הצומח, בתקופות החי ואחר כך בהתפתחות האדם, כל הצורות הללו עד היום הזה, כשאנחנו מתחילים עכשיו כניסה לעולם החדש, לעולם של השפעה, כל ההתפתחות באגו, בעולם הקבלה, בלקבל בלבד, הייתה הכנה לדרגת האדם, שעכשיו אנחנו עומדים לפתח בנו.

אורן: דיברת הרבה על איזון בין שני הכוחות האלה, כוח הקבלה וכוח הנתינה.

אנחנו רואים את זה מתוך הגוף שלנו, מתוך כל המערכות שאנחנו לומדים בטבע. בזה תלויה הבריאות, האיזון באקלים, בכל מיני מערכות בחברה, בכלכלה. איזון זה נקרא בריאות. אבל איזון הוא בכל מיני רמות. בדרגת דומם הוא מביא לי רוגע, בדרגת הצומח הוא מביא לי בריאות, וגם בדרגת החי וכן הלאה. אבל איזון הוא תמיד דינאמי. מאיזון קטן לאיזון גדול יותר.

אנחנו צריכים להסתכל על המדרגות. למשל אותו התפוח שמתפתח, הוא מתפתח מאיזון קטן לאיזון גדול יותר, ועוד יותר גדול, עד שנעשה בשל. אבל גם בדרגות הקודמות, בכל מצב ומצב, הוא נמצא באיזון חלקי. ואז היה מתגלה בו חוסר איזון כלפי מצב הבא, וחוזר חלילה. וכך מגיעה ההתפתחות.

לכן גם אנחנו צריכים לראות מה עכשיו אנחנו יכולים לעשות כדי לאזן את עצמנו, במצב שכל האנושות היא כפרי רקוב, מה חסר לנו? איזה כוח איזון חסר לנו? ואז אנחנו רואים שאנחנו צריכים להוסיף לכוח האגו, הקבלה שלנו, את כוח ההשפעה. ואם אנחנו נאזן את שני הכוחות הללו, אז אנחנו נחיה בשלום, בבריאות, במשפחה, במדינה, בכל העולם. זה מה שחסר.

ומאיפה אנחנו לוקחים את זה? רק על ידי הסביבה הנכונה אנחנו יכולים ללמד כל אחד ואחד איך לרכוש את כוח ההשפעה שעוזר לו בצורה אישית, בחיים האישיים, וגם עוזר בחיים החברתיים ואחר כך בחיים האנושיים לכל הציוויליזציה שלנו.

מקורות מדעיים - התפתחות האגו - 4. ההתפתחות האגואיסטית מובילה לריקנות, ניכור ומשבר

 חיים חדשים - שיחה 12    10.1.2012

מקורות מדעיים - התפתחות האגו - 4. ההתפתחות האגואיסטית מובילה לריקנות, ניכור ומשבר

 חיים חדשים - שיחה 12    10.1.2012

חלק 9/12

ולכן בסופו של דבר הגענו בצורה כל כך מופרזת לשימוש בכוח הקבלה, שהוא שולט על כוח הנתינה, שאנחנו כבר ללא שום חשבון רוצים להרוויח מכולם. זאת אומרת אני מוכן להרוג את כולם, אני מוכן למכור את כולם, אני מוכן להרוס את הכל, רק לקבל גרם של מילוי, גרם של תענוג, ולא להתחשב באף אחד בשום צורה. עד כדי כך גדל כוח הקבלה על פני כוח ההשפעה. ההבדל ביניהם הוא גדול מאוד. וכשהגענו לאיזו רמה כזאת, שההבדל ביניהם הוא כל כך גדול, אנחנו פתאום ניתקנו כביכול את כוח ההשפעה מכוח הקבלה, ואז אנחנו מרגישים משבר ואי יכולת להתקיים הלאה.

כי כוח ההשפעה בכלל לא מתקרב לכוח הקבלה, הוא לא יכול לעזור לו יותר איכשהו להתפתח הלאה. האגו גדל עד כדי כך, שהוא לא מאפשר לי להשפיע במקצת לאחרים כדי להרוויח. אני רוצה הכל לעצמי. הוא לא מאפשר לי לסבול אדם לידי כדי לבנות משפחה. הוא לא מאפשר לי לסבול את הילדים כדי שיהיו לי. על כל דבר אני צריך לשלם בויתור, בהתחשבות, בהשפעה הדדית, ואני לא מוכן. עד כדי כך כוח הקבלה שלי נעשה יותר גדול מכוח השפעה.

ואנחנו רואים את זה בעולם, בכל מקום, בכל רמות החיים שבאדם. על כל דבר אני חושב רק איך מקסימום להרוויח, עד כדי כך שלא לשלם אלא לגנוב. ואז אנחנו מייצרים כל מיני מערכות איך אפשר לגנוב ושזה יהיה חוקי. אנחנו מעוותים את החוקים, בונים בצורה כזאת ממשלה וכל מיני יחסים בציבור, וכל זה אך ורק כדי מקסימום לקבל.

אנחנו מגיעים לכזאת צורה, שאני לא יכול להתחשב באף אחד, לא במשפחה, לא בחברה, לא במדינה, לא בילדים, ולא באנושות. לכן בא המשבר הזה בחינוך, בתרבות. בטבע אני בכלל לא מתחשב. מה זה טבע? אני מוכן לעשות מה ש"בא לי". אני זורק הכל לים, אני זורק הכל ליד הבית שלי, לא אכפת לי. ארבע הקירות האלה זה מה שחשוב לי. מהאוזון לא אכפת לי, שיחשבו אחרים.

האגו שלי לא מאפשר לי לעשות חשבון לעוד יום, כי הוא תמיד בודק רק מה יש לי כאן ועכשיו. יש לי משהו או לא? אם אין, לא אכפת לי מה שיהיה. אל תגיד לי "מחר", אני לא רואה, לא שומע, עד כדי כך. פעם לפני מאה שנה, לפני חמישים שנה, אנשי כלכלה ופיננסים היו מתכננים מראש לחמש, לעשר, לעשרים, לעשרים וחמש, ואפילו לחמישים שנה תוכניות בהתפתחות המדינה. היום אין דבר כזה. היום לא יודעים מה יקרה מהיום למחר. חוסר התחשבות מביא אותנו לחוסר התמצאות. זה האגו ששבר לנו את המערכות, ואפילו הקשר שהיה לנו בין כוח השפעה וקבלה, לא קיים עכשיו. לכן אנחנו לא יודעים איך להתקיים הלאה.

מקורות מדעיים - התפתחות האגו - 4. ההתפתחות האגואיסטית מובילה לריקנות, ניכור ומשבר

 חיים חדשים - שיחה 12    10.1.2012

חלק 10/12

הפתרון הוא, ליצור מהמערכת החברתית שלנו מערכת כזאת שתעזור לנו, שתדחוף, שפשוט תלמד אותנו איך להגדיל כוח השפעה, כי בלי זה אין חיים. כוח השפעה זה כוח החיבור, ואין לי חיבור במשפחה, אין לי חיבור עם אחרים, אין לי חיבור עם ילדים, ואין לי גם חיבור בכל החברה האנושית. אני בסופו של דבר ממית את עצמי ואת החברה, מתוך זה שאני לא משתמש בכוח השפעה.

ולכן, בשבילנו היום, קנִיית הכוח הזה זה דבר הכרחי. זה פשוט חיים או מוות. ולכן בא המשבר, שמראה לנו איפה אנחנו נמצאים. אנחנו בנינו את המצב הזה, רק עכשיו אנחנו צריכים לבקר אותו, לראות אותו, לבדוק אותו. מה חסר? חסר כוח השפעה. איך מגבשים אותו? רק על ידי בניית הסביבה הטובה, סביבה מלאכותית, כי אין כזה דבר. אנחנו צריכים לבנות אותה בצורה מלאכותית, שהסביבה הזאת, תיתן לנו דוגמא, שהיא תלחץ עלינו, תדרבן אותנו, שאנחנו נוכל להיות קצת המשפיעים. ושהחברה הזאת תתייחס לכל אחד ואחד מאיתנו, וכאילו תזהיר אותנו "אם לא תשפיעו לא תקבלו. וחוץ מזה שלא תקבלו, אנחנו נוריד אתכם ממה שאתם מרגישים, אתם כלום, אתם אפס, אנחנו מזלזלים בכם, אנחנו דרך הילדים ודרך מישהו שהוא חשוב בעיניכם, דרך האנשים האלה נשפיע עליכם". אנחנו נפגע בכל אדם ואדם, בהרגשת הכבוד, בהרגשה העצמית שלו שהוא כאילו אדם. אנחנו נראה לו שהוא בעינינו, בעיני החברה, ממש נבזה, מלוכלך. שאנחנו פשוט מרחיקים אותו מאיתנו, לא רוצים להיות איתו.

בצורה כזאת, נחייב את האדם לחשוב על קניית כוח השפעה. שילמד מה זה, שירצה שיהיה לו, כי אז יקבל את ההיפך, יחס מהחברה, הערכה. כי אין לנו ברירה, אנחנו צריכים ללמוד, מה זה נקרא משפיע. אני שבא ללמוד, מעוניין שהסביבה הזאת תעבוד עלי בשני המישורים האלה, מצד אחד עם המקל נגד האגו שלי, שיבזה אותי, ומצד שני שיעודד אותי. ואז אני מתחיל לקבל באגו שלי, על ידי האגו שלי, הערכה לכוח שהוא נגד האגו, לכוח השפעה. אם אני אפעיל כוח השפעה, אני אקבל, אני אקבל את המילוי, הערכת הסביבה. הם יתקרבו אלי, הם לא יפגמו באגו שלי הגדול, לא יבזו אותי.

זאת אומרת, אנחנו רואים כאן, שאנחנו דווקא פועלים על האגו, שהוא גדל, שהוא נמצא בכל אחד ואחד בצורה מופרזת. ורק על ידי הסביבה, אנחנו יכולים להפעיל חינוך כזה על האדם. זה נקרא "החינוך האינטגרלי". אנחנו מחנכים אותו להיות אינטגרלי, קשור לכולם, מחובר לכולם.

וכשהוא מתחיל להרגיש הערכה בכוח ההשפעה, שעל ידי כוח ההשפעה הוא קונה לעצמו סביבה שמכבדת אותו, הוא מקבל כבוד, קנאה, מתחילים לקנא בו, עד כמה שהוא גַדָל, עד כמה שהוא נעשה מוערך על ידי הסביבה, אז רואים שהוא מתחיל להעריך כוח השפעה. לָמה? על ידי כוח ההשפעה, שהוא מראה לאחרים שיש לו, הוא מקבל כבוד, הוא מקבל מעמד. כלומר, האדם האגואיסטי מתחיל להעריך את כוח ההשפעה, וזה מה שנעשה על ידי הסביבה הנכונה.

ואז, במידה שיש לו את כוח ההשפעה הזה, הוא מתחיל להראות כלפי הסביבה כאדם הגדול. זה הכל תלוי בסביבה. הסביבה היא כמחנך, או כאמא ואבא כלפי התינוק, או כמורים ומחנכים ומטפלת ליד הילד, או כמורה ליד הנוער, או כחברה גדולה אנושית כלפי כל אחד ואחד. החברה מתייחסת אליו בהתאם לכמה שהוא מתקדם.

ואז על ידי שימוש בשני הכוחות האלה, קבלה והשפעה כלפי הסביבה, הוא מתחיל לקנות את האמצעי איך לחדור לתוך עצמו לתוך החברה ולתוך הטבע. הוא מתחיל להבין מה קורה כאן, במישור הכוחות. זו פסיכולוגיה פנימית שלו ושל הסביבה ושל הטבע.

על יד זה, הוא ממש מתחיל להרגיש איך שני הכוחות האלה פועלים בכל המציאות. איך הם עובדים בדומם, בצומח, בחי, בתוך האדם, בתוך הסביבה, בתוך המשפחה, בכל דבר. הוא מתחיל לעבוד עם שני הכוחות האלה כמו בעל בית עליהם, ועל ידם הוא חוקר את הכל ורואה את הכל. הוא נכנס ברשת שקושרת את כל המציאות, כי הרשת הזאת היא סרוגה משני הכוחות האלה.

ואז הוא מבין את כל תוכנית הבריאה, את כל התהליך שעברנו ולאן זה הולך. כי אנחנו רואים שהכל נמצא בתהליך מסוים. רק עכשיו אנחנו לא רואים, בגלל שאנחנו נמצאים רק בכוח קבלה אחד. וכשהוא מתחיל להשתמש בעצמו בשני הכוחות האלה, זה מקנה לו כלי כמו למדען, לבדוק את כל מה שקורה בטבע. הוא נעשה ממש בעל הבית על הגורל שלו ועל כל מה שקורה. וכל זה על ידי העלאת המודעות.

מקורות מדעיים - השפעת הסביבה - 2. עלינו ליצור סביבה שמחברת בינינו

 חיים חדשים - שיחה 12    10.1.2012

אורן: דברת קודם על כך שהאדם היום מוכן להרוג את כולם כדי לקבל גרם אחד של תענוג.

זה כביכול מוגזם אולי, אבל זה לא מוגזם. אם היית מביא את האדם למצב מיוחד כזה ושלא תהיה לו בחזרה שום בעיה, אלא גרם אחד של תענוג בטוח יהיה לו, ושום גרם רע חוץ ממנו, אז ודאי שיעשה זאת. אדם בנוי בצורה כזאת, שהוא מגיע לאגו, שלא מסוגל להתחשב באף אחד. זה לא שהוא טוב או רע. בסופו של דבר, זה סיום ההתפתחות האגואיסטית שלנו. בזה היא מסתיימת.

אורן: האם זה נכון לגבי כל אדם או רק לאגואיסטים במיוחד?

זה נכון לכל אדם, אבל אנחנו לא צריכים להגיע למעשים האלה. אם אנחנו כבר רואים את ההתפתחות ואת תהליך, אז "חכם עיניו בראשו", "חכם רואה את הנולד". אנחנו יכולים כבר לצפות מראש בסוף התהליך. בשביל מה לנו להביא את האנושות למצב שיתחילו לאכול זה את זה? שיתחילו ממש להשמיד זה את זה? אלא אנחנו יכולים כבר עכשיו מהמכה הקטנה, כמו ילד חכם, להבין שלא כדאי ולהחליף את ההתנהגות.

אורן: בהתייחסות שלך למצב העולם היום הגדרת ש"חוסר התחשבות מביא אותנו לחוסר התמצאות", האם בעיניך זה סיכום?

לא, זה לא סיכום, זו פשוט תוצאה, שחוסר התחשבות, זאת אומרת, אי יכולת להשתמש באיזון בשני כוחות קבלה והשפעה, מביא אותי לחוסר התמצאות, היכן אני נמצא.

אורן: האם תוכל להסביר שוב. כי קודם אמרת מחוסר התחשבות לחוסר התמצאות. ועכשיו אמרת קצת אחרת?

חוסר התחשבות זה נקרא, שאני לא מאוזן בין כוח ההשפעה לבין כוח הקבלה בי, ולכן אני לא יכול להתחשב באף אחד ביחסים שלי עם הזולת. מתוך כך שיש בי חוסר איזון פנימי בכוח קבלה והשפעה, אני גם לא מבין איפה אני נמצא, כי אני מסתכל דרך הכלי שלי. אם הוא לא מאוזן, אם כולו עקום, אז אני רואה את העולם עקום ואני לא מבין מה קורה.

אנחנו רואים זאת, לפי השליטים ואנשי כלכלה ופיננסים, שלא יכולים למצוא דרך בעולם שלנו ולא ימצאו. הם יתעסקו בכל דבר שרק אפשר כדי להרחיק בצורה כלשהי את הסוף. בכך הם מורידים אותנו ממש למצב גרוע יותר ויותר, עד שיצאו מיליוני אנשים לרחובות ויתחילו מהומות, עד מלחמות עולם, מגיפות, מכות טבע ועוד, ועוד.

מקורות מדעיים - התפתחות האגו - 4. ההתפתחות האגואיסטית מובילה לריקנות, ניכור ומשבר