שיחה 13- 11. אנחנו מוכנים לתיקון
חלק 10/11
לינק לוידאו
אורן: מה הסיכום שלנו להיום?
החוק "ואהבת לרעך כמוך" הוא החוק הכללי של הטבע שאליו אנחנו צריכים להגיע היום, ואנחנו מגיעים, דווקא בזמננו, מפני שהגענו למצב שאנחנו נמצאים מוכנים לתיקון, כי האגו שלנו הגיע לסיום התפתחותו. ועל ידי הכוח הנוסף הזר, החיצון, שאנחנו בונים בעצמנו מתוך החברה, אנחנו צריכים להשפיע על האגו שלנו כך שיקבל צורה אנושית. ובזה נגיע ליישום הכוח הכללי של הטבע, ונגלה את כל עומקו של הטבע, את החיוּת שלו, את נצחיותו, את גודלו, את ההרמוניה הכללית שיש בו.
לאט לאט אנחנו נפרדים מחיי הכלב, מגיעים לדרגת האדם וחיים בה, אנחנו כבר משייכים את עצמנו לדרגת האדם. עד כדי כך שהגוף שלנו, כל החיים שלנו, וכל מה שעברנו בהיסטוריה, הם רק כהקדמה, כהכנה, לְמה שאנחנו הולכים להשיג עכשיו. ולכן אנחנו מסתכלים על כל המצב שאנחנו נמצאים בו כמו על מצב של לידה, צירי לידה, לעולם הנאור החדש. בהצלחה.
אורן: תודה רבה, שיהיה לנו בהצלחה. תבואו גם למפגשים הבאים, עד אז שיהיה לנו כל טוב ולהתראות.
מקורות מדעיים - הטבע - 1. הטבע מפתח אותנו לרמה חדשה של קשר בינינו
חיים חדשים - שיחה 13 11.1.2012
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה 13, 11. אנחנו מוכנים לתיקון |
| להשאיר תגובה | |
תקציר שיחה 13
הטבע מעמיד בפנינו תנאי הכרחי, שצריך להגיע לאהבה שלמה בין כל בני האדם. אבל הטבע הנוכחי שלנו הוא כזה שכל פעולה ומערכת קשרים בחיים שלנו מונעות מדאגה עצמית, מתקווה אגואיסטית להרגיש טוב יותר. כל החיים שלנו מסתכמים באיך להשיג מקסימום תענוג ותועלת במינימום מאמץ. ההרגשה הטובה היא הטבע של דרגת החי, ולכן אנו נמשכים להיות באיזון עם מצב זה. הטבע האגואיסטי שלי מכוון אותי לשמור על חוק של הרגשה עצמית טובה. גם קשה להשתחרר מזה כי מושא המילוי העצמי הוא תוצאה של חינוך, השפעת הסביבה, ערכים והרגלים שנטעו בי החברה, הורים ומחנכים.
אם כל החיים אנו דואגים רק לעצמנו, איך נוכל לשנות את טבענו ולאהוב את הזולת?
לאהוב את הזולת נקרא שאני מעמיד לרשותו את כל היכולות והאמצעים שלי, עד לנקודה שאין לי כלום חוץ מהרצון להשפיע לזולת ודאגה מתמדת לטובתו. האגו שלנו הביא אותנו למצב שכל אחד רוצה להרגיש ביחס לזולת, כמי שנמצא מעל הזולת ונהנה מרעתו. אנחנו לא מסוגלים לשנות את הטבע הזה, לא יכולים להביא לשינוי רגשי ביחסנו לזולת ולהתחשבותו בו. החברה האנושית ניסתה להגיע לחברה אוטופית של דאגה לזולת, אבל כל זה לא יצא לפועל. כתחליף נוצרו מערכות שמגבילות את האדם בחוקים כך שלא יזיק לזולת.
המשבר הנוכחי הוא בעצם משבר ביחסים בינינו. האנושות הבינה מסיכום המלחמות שעברה עד כה, שבסוף כולם מפסידים ומשלמים ביוקר. לכן בלית ברירה הקימה מערכות קשר וארגונים בינ"ל, כדי לרסן את האגו שלנו וכדי שלא נהרוס אחד את השני. אבל גם זה לא הועיל, כי ההתפתחות האגואיסטית הסלימה בעקבות ההתקשרות במסחר ותעשייה בין לאומיים. שרשרת המצבים שאליהם הוביל אותנו האגו בכל העולם יצרו עוני, אבטלה והזנחה בחינוך גם במדינות המתפתחות.
הקשר המסחרי שנוצר בין המדינות העניות והעשירות, הביא לתלות הדדית מחייבת ולמשבר הולך ומתרחב, בגלל צורתו האגואיסטית. כך המרדף האגואיסטי אחר רווחים הביא אותנו למשבר עולמי בכל התחומים. תופעת האבטלה, העוני והסבל מתפשטות בכל העולם ללא תקנה משום שהאגו לא מאפשר לנו לדאוג על אף אחד אלא על עצמנו בלבד.
עם זאת, במקביל למשבר הטוטאלי, שמשתרע על פני מדינות מפותחות והעולם השלישי, אנו מתחילים להרגיש שכולנו בסירה אחת, ואם אחד מסב נזק, כל העולם מרגיש זאת. הגענו למצב שהאגו שלנו חוזר אלינו בתגובה שלילית כמו בומרנג. המשבר הרב מימדי המורגש באדם עצמו ובסביבתו, מציב אותנו בפני כורח לעבור מהתחשבות אגואיסטית לאהבת הזולת. עתה ביכולתנו לייצר בעצמנו כוח שיחייב אותנו בכוח לעבור לאהבת הזולת, ולא לחכות לטבע שיחייב אותנו לזה על ידי מכות קשות.
כיצד לעשות זאת? רק על ידי הסביבה. אנחנו צריכים לבנות את הסביבה כך שתהיה הגורם שיחייב אותנו להחליף את יחסינו לזולת משנאה לאהבה. היא תביא אותנו להרגיש מילוי וטוב ביחס של אהבה לזולת והתנגדות גדולה כלפי יחס של שנאה כלפיו.
בבניית הסביבה אנחנו בונים לעצמנו טבע החדש, שכביכול משלים את הטבע האגואיסטי ששולט עלינו בכוח אלטרואיסטי וטוב.
בניית התהליך הזה תלויה במידה שבה נרתום את כל המערכות הקיימות וכלי התקשורת לטובת שינוי היחסים בינינו. מלימוד היחסים, שמצד אחד תלויים זה בזה ומצד שני בצורה שלילית, נוכל להגיע למודעות החדשה: לערבות- שחייבים לבנות את הקשר הטוב בינינו ולהיות ערבים כמו במשפחה. הטבע קידם אותנו משך אלפי שנים בהתפתחותנו עד למצב המשבר. מהותו הפנימית של המשבר היא לידתה של האנושות- שנגיע לכוח האהבה, הכוח הפנימי שנמצא בטבע. לכן היינו צריכים להיות קודם במצב נגדי לכוח האהבה, באגו, כי מתוך הפערים נוכל להרגיש את כל השלמות ונצחיות, את גדלות התהליך שעברנו. זאת אומרת, עד כה התמלאנו והרגשנו טוב מהשוואת מצבנו למצב הזולת, עד כמה עליון ביחס אליו. כך בהתפתחות לעבר האהבה, אנו נשווה את המצבים המתקדמים שלנו לצורות ההתפחות הקודמות שלנו. ההשוואה הזו תתן לנו מילוי, תענוג והרגשת רווח והתקדמות.
כאמור, הטבע מציב את המשבר כמין תנאי: או שהולכים לאבדון או שמעתה והלאה אנו נבנה בעצמנו את המצבים הטובים המתקדמים על ידי שימוש בהשפעת הסביבה על האדם.
אבל חשוב להבין שהסביבה לא סתם מאלפת אותנו כחיות, אלא אנחנו בעצמנו בונים מעצמנו אדם. אנחנו מעצבים ובונים בעצמנו את המערכת שתחנך ותעצב אותנו. אנו בודקים מהו השלב היותר מתקדם שלנו ובהתאם בונים את הסביבה כך שתחייב אותנו לכך- אבל אנו מסכימים עם זה.
אנו נולדים לעולם חדש ועלינו להיות מותאמים אליו. לכן עלינו לחנך את האנושות למדרגה החדשה, כי כל היתרון של האדם על הבהמה, זו המודעות לטבע, ואותה הוא צריך להשיג בעצמו.
אני מחלק את עצמי לשניים: למודעות החדשה, האדם שבי, ולאגו שלי, ה"כלב" שבי, חלק החיה שבי, וביחס זה אני בונה את עצמי מחדש.
הזמן שלנו הוא הזמן הבשל ביותר לתיקון. האגו הגיע לסיום התפתחותו ואנחנו מוכנים להגיע ולעלות לקיום החוק של ואהבת לרעך כמוך.
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה 13, -0. מאמר הכנה/תקציר השיחה |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 13 - סביבה תומכת לאדם לבנות את עצמו
מקורות מדעיים
1. חוק החיים
2. תנאי בלתי אפשרי
3. קשר אגואיסטי
4. המשבר הפיננסי
5. כולנו בסירה אחת
6. אירופה כמשל
7. סביבה תומכת
8. ערבים זה לזה
9. אין רע בלי טוב
10. האדם בונה את עצמו
11. אנחנו מוכנים לתיקון
חומרי גלם
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה 13 |
| להשאיר תגובה | |
מאמר הכנה - ואהבת לרעך כמוך – זה כלל גדול בתורה
האמרה הזאת היא אחת מהאמרות הידועות והמצוטטות ביותר בזמננו. יחד עם זאת מעטים מבינים את משמעות המילים האלה. המלה " כלל" מורה על סכום של פרטים, כאשר חיבור כל הפרטים יוצר "כלל".
חוק כללי של הטבע משמע שכל שאר החוקים כפופים אליו, ויחד יוצרים אותו, שיישום של החוקים האלה מורה ומביא ליישום החוק "ואהבת לרעך כמוך".
ניתן להבין יישום חוק זה ביחס בין אדם לחברו. אבל כיצד זה יכול להיות חוק כללי של הבריאה ושל היקום? מצד שני, משמעותו, שכל האבולוציה וכל בריאת העולם נעשו ע"י חוק זה וקיימים רק במטרה לקיים אותו.
בראשית יש לברר, מה משמעות הביטוי "ואהבת כמוך"? המשמעות הפשוטה היא - לאהוב באותה מידה כמו שאתה אוהב את עצמך. אבל מי מסוגל לקיים את התנאי הזה?! גם את עצמי אני לא מספיק לאהוב, והעולם מלא באנשים. איך אני יכול לקיים תנאי לאהוב את כולם, אם אני לא מספיק ולא מסוגל לקיים את הרצונות הפרטיים שלי?
העניין הוא, ש"ואהבת לרעך כמוך" זה תנאי, שאותו האדם רוכש בהדרגה, תוך כדי תיקון של כל הרצונות האגואיסטיים שלו. כלומר יש לו רק תיקון מעשי אחד של האגואיזם שלו בכל פעילויותיו. בסופו של דבר הוא משיג השגות של החוק הכללי של הבריאה ומכיר את הטבע לכל העומק, מכיוון שהופך להיות דומה לו, בכך שמאבד לחלוטין את האהבה האגואיסטית שלו לקבל לעצמו, והתכונות שלו הופכות להשפעה.
מכיוון שתיקון תכונת הקבלה לתכונת ההשפעה מתממש רק בעזרת סביבה נכונה, דרישה זו מגיעה לאדם, רק כאשר המונים ירגישו את עצמם במשבר כללי של כל חייהם.
לכן שיטה זו נפתחת להמונים, על מנת שיוכלו לממש אותה ביחד. מכאן ברור, כי עד להשגת המשבר הכללי של כל האנושות, לא ירגישו בחסרונה.
ורק כאשר יתגלה צורך חיוני בשינוי היחס לעצמי, לחברה, לעולם, אז מציעים את השיטה לחברה, שבה כל אחד בנפרד וכולם ביחד כבר מסכימים לקבל על עצמם קיום של כלל זה. מכיוון שאם כל אחד ידאג לאחרים, לאף אחד לא יהיה צורך לדאוג לעצמו.
מתוך הנאמר ברור, כי ניתן להשיג את התיקון רק ע"י ערבות הדדית, בהשתתפות המונים, כאשר אחד הופך להיות אחראי לאחרים. וכל תיקון, שנעשה ע"י אדם אחד, משפיע בצורה חיובית על כל העולם. ומכיוון שזהו חוק הטבע, כל אדם בעולם חייב להגיע לקיומו.
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה 13, -0. מאמר הכנה/תקציר השיחה |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 12 - 1. איזון נכון
חלק 1/12
אנחנו חושבים שהידע שאנחנו רוכשים אתכם עכשיו, מבררים, הוא מאוד יעזור לנו להבנת החיים שלנו, ובכלל לכל סדרי החיים, אפילו הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים. אולי דווקא על זה כדאי לנו לדבר. מה נותן לנו אותו כוח השפעה שאנחנו רוצים לרכוש.
אורן: מה זו השפעה?
השפעה זו נתינה, השתתפות, עד כוח האהבה הגדול מכולם. אלה כל אותם הכוחות שהאדם יכול לפתח בבחירה החופשית שלו, על ידי זה שמייצב את הסביבה הטובה שכל הזמן תיתן לו דוגמאות, והוא על ידה ישתנה.
כמו שדיברנו לא פעם ונחזור בקיצור.
אנחנו מתפתחים כל הזמן במשך האבולוציה על ידי הכוח שמפתח אותנו, כוח הקבלה. הכוח הזה דוחף אותנו קדימה, הוא מפתח בנו רצון לקבל, כדי שאנחנו נרצה יותר ויותר לרכוש, להבין, לדעת, לשלוט, לקנא באחרים, לרצות שיהיה לנו את מה שיש להם, וכך אנחנו מתפתחים. וכך, על ידי הכוח הזה, אנחנו רוכשים ידיעה על העולם שלנו, ובו אנחנו משתלבים ושולטים, די שולטים.
אבל הבעיה היא שבלי לאזן את הכוח שלנו, כוח הקבלה, עם הכוח השני שנמצא בטבע, כוח ההשפעה, אנחנו נמצאים כל הזמן בשליטת הכוח הלא טוב, בשליטת הכוח המזיק. כי רק מלקבל כל הזמן, יוצא שהסביבה, האדם, הטבע שאנחנו מסדרים אותו, החברה האנושית, לא מאוזנים.
אם ניקח בחשבון איך אנחנו מתפתחים, אז אנחנו רואים שקודם כל אנחנו מתפתחים בחלק הראשון בחיים שלנו, מהלידה והלאה, ואז את כל הידע על העולם שלנו אנחנו מקבלים מההורים שלנו, או מהקרובים שנמצאים ליד העריסה שלנו, ליד האדם הקטן. בהמשך אנחנו מקבלים ידע ודוגמאות איך להפעיל את עצמנו, ואיך להסתדר בחיים, מהמחנכים, מהמטפלים, מהמורים. זה בשנות הנערות. כשאנחנו כבר גדלים מספיק ומוכנים לחיים, אנחנו ממשיכים לרכוש את הידע והאמנות איך להסתדר בעולם, ולסדר בו את עצמנו על ידי הסביבה שאנחנו נמצאים בה, על ידי סביבה טובה וסביבה לא כל כך טובה, ועל ידי כל מיני מאורעות החיים שאנחנו עוברים. ואז אנחנו עומדים, בכוח, בידע, בהכנה מילדות ונערות, וגם מחנכים את האחרים. אנחנו מולידים ילדים, וגם אותם אנחנו מחנכים ומעמידים מוכנים לחיים. וכך אדם מתפתח.
ברור לנו שאם אנחנו לא נדע על העולם שלנו, אנחנו לא נוכל לשרוד. ועד כמה שנדע, ונדע יותר ויותר, ונוכל לממש את הידיעות שלנו בחיים שלנו, לפי זה נלך ונצליח. כל ההצלחה שלנו תלויה בכמות הידיעות שיש לנו על העולם שלנו. ולכן, אנחנו משתדלים להעביר לילדים שלנו את מיטב הידיעות שלנו, כדי שהם יספקו להם את כוח הקיום, את כוח החיים. איכות החיים היא תלויה ממש בכמות הידע.
אבל לאחר שאנחנו מתפתחים זמן מה, במשך כמה אלפי שנים, אנחנו מתחילים לראות ולזהות, במיוחד בחמישים שישים השנים האחרונות, ואולי אפילו קצת יותר, את סוף ההתפתחות האגואיסטית שלנו ברצון אחד, בכוח אחד לקבל, לרכוש, למשוך לעצמנו כל טוּב, בלי להתחשב כמה שאפשר בזולת ובטבע. ובצורה כזאת אי אפשר כל כך להתקדם. ויש לנו גם חסרונות נוספים, אנחנו רוצים יותר להבין, יותר להרגיש, יותר להיכנס לתוך העולם שלנו, ואנחנו רואים שהכוחות שלנו לא מספיקים, והם גם הורסים אותנו ואת הסביבה שלנו, ובסופו של דבר את הטבע הכולל שסובב אותנו.
ולכן, אנחנו יותר ויותר שואלים את עצמנו מה עם הכוח השני שחסר לנו. כנראה שזה כוח הנתינה, כוח ההשפעה. ובאמת, הכוח הזה הוא כוח שבעצם מנהל את כל העולם, והוא הכוח של אמא טבע הגדול, ולכן ממנו יש התפתחות. כי הכל קורה בכוח הנתינה. כמו שאנחנו כלפי ילדים, כך הטבע כלפי כולנו. ויוצא שהכוח השני הזה הוא חסר לנו, אנחנו רק נהנים ממנו, אנחנו מקבלים הכל ממנו, אבל האם אנחנו דומים לו? לגמרי לא.
מקורות מדעיים - הטבע - 3. איזון עם הטבע מביא שגשוג, חוסר איזון מביא ייסורים
חיים חדשים - שיחה 12 10.1.2012
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה 12, -1. איזון נכון |
| להשאיר תגובה | |