• חיפוש:

חלק 3/19

כשאנחנו מסתכלים על החיים שלנו, אנחנו רואים שאנחנו מתחילים להתפתח מטיפת זרע של אבא. הטבע מכין לנו מקום בטוח שבו אנחנו מתפתחים בתוך הגוף של אימא, בתוך מֵי הרחם ששומרים עלינו. ואחרי שהתפתחנו שם בצורה שמורה, אנחנו נולדים. וגם כשאנחנו יוצאים לעולם הזה, האהבה של אבא ואימא שומרת עלינו, ואנחנו כמו תינוק שנולד, לגמרי לא מוכנים לכלום.

כך גם החברה מתייחסת לילד, בשמירה, בהבנה, ביחס יפה וטוב, עד שאנחנו גדלים. כך היה בכל הזמנים, מדורי דורות, וכך גם בזמננו, למרות שלאחרונה גם זה התקלקל. אבל עד שהאדם עומד על רגליו, בגיל 20, כשהוא כבר כשיר לחיים, הוא נמצא בתמיכת הקרובים ואפילו הרחוקים, שמתייחסים אליו תמיד בצורה כזאת שהוא חייב להתפתח. אנחנו נותנים לו הזדמנות, ומספקים לו מה שצריך, כי אין מה לבקש ממנו בינתיים, אין לו יכולת, הוא עדיין לא גדל. כך אנחנו מתייחסים לדור החדש, וזה נמצא בנו אינסטינקטיבית מצד הטבע.

אחר כך, כשאנחנו נכנסים לחיים, כאדם בוגר, מגיל 20 ומעלה, מיד מתחילים להתייחס אלינו בדרישה. הקרובים דורשים מאיתנו יותר, הסביבה דורשת מאיתנו יותר, וגם לפי חוקי המדינה מתייחסים אלינו אחרת. אם עשיתי משהו, ודאי שחלים עלי כבר חוקים שונים ועונש בהתאם לגיל. בגיל 10 מסבירים לי שמעשה מסוים לא כדאי, לא טוב, אבל בגיל 20 על אותו מעשה כבר נותנים לי עונש, וכך לכל אחד מהסביבה, מהחברה.

אנחנו רואים שיש היפוך ביחס מהסביבה ומהטבע כלפי האדם. כל עוד אנחנו גדלים, הטבע והסביבה מתייחסים אלינו יפה וטוב, וכשגדלנו ואנחנו מתחילים בחיים של אנשים בוגרים, הטבע והסביבה מתייחסים אלינו כביכול בצורה לא טובה. אני רוצה להמשיך להיות כמו ילד קטן, לא להרגיש מחויב, שיסלחו לי כמו קודם, שיתייחסו אלי יפה. אבל זה כבר לא קורה, אלא ההיפך, מתחילים להתייחס אלינו בצורה שבה מצפים ממך לעשות דברים מסוימים, ואם לא תעשה, לא תקבל חזרה. זאת אומרת, אין יותר רחמנות שהתרגלנו אליה במשך עשרים שנות הילדות והנערוּת.

וההיפוך הזה שבא לנו מהטבע שלנו הוא מאוד קיצוני. הוא נמצא גם אצל החיות, שההורים שומרים על הצאצאים שלהם עד שהם קמים על רגליהם ומתחילים לנוע ולהכיר את הסביבה. ולאחר שנה או אפילו שנתיים, תלוי במין החי, הם כבר חופשיים ויוצאים לספק לעצמם אוכל, לבנות משפחה ועוד. אבל זה לא הופכי כמו בחברה האנושית.

וזה צריך להיות כביכול ההיפך. כי החברה שלנו היא של אנשים חכמים, בעלי דעת, הבנה, שמשתמשים בחכמה כדי לשנות את העולם, לעשות אותו נוח וטוב יותר. אז לָמה אנחנו לא עושים אותו יפה וטוב כלפי האדם הבוגר, כך שגם אחרי גיל 20 הוא יראה את עצמו שנמצא בסביבה יפה וטובה, ויש לו כל טוּב ויחסים מצוינים, וכך הוא ממשיך. אנחנו רואים, שבכל זאת הטבע שקידם אותנו כל הזמן באבולוציה שלו, חשב עלינו כך, שאנחנו נסבול. ודווקא נשתנה כתוצאה מהמלחצים, מהעונשים, ומייסורים בחיים.

מקורות מדעיים - התפתחות האגו - 4. ההתפתחות האגואיסטית מובילה לריקנות, ניכור ומשבר

חיים חדשים - שיחה 9   6.1.2012  

 

שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -9, -3. יחס האדם לטבע, נושאי הערבות, הטבע, נושאי הערבות, התפתחות האגו, הסברה וחינוך לערבות, חינוך ילדים

להשאיר תגובה |

1.עד מתי אנחנו דואגים לילדינו ושומרים עליהם?

1. אנחנו לא צריכים לשמור עליהם כי הטבע כבר עושה זאת.
2. בכל גיל.
3. עד בגרותם, בערך עד גיל 20.
4. עד גיל 40 כי אז הם נעשים סוף סוף חכמים.

2.מה היחס שמקבל האדם אחרי גיל ההתבגרות.

1. יחס עוד יותר טוב בי עכשיו הוא כבר תורם לחברה.
2. אותו יחס, תמיד דואגים לשלומו.
3. יחס הפוך מהקודם – מתחילים לדרוש ממנו יותר ויותר.
4. תלוי על מי מדובר. לאדם אחראי דואגים ולמי שמזלזל באחרים לא דואגים.

3.האם גם אצל החיות רואים יחס דומה

1. כן, הרבה יותר אכזרי וקיצוני.
2. כן, אבל לא כל כך הופכי כמו אצל האדם.
3. לא, החיות דואגות זו לזו תמיד, גם בבגרותן.
4. לא, אצל החיות הבוגרים מקבלים יחס מועדף.

4.למה אנחנו לא דואגים ליחס טוב ויפה למבוגרים?

1. כך תכנן אותנו הטבע כדי שעל ידי היסורים נשתנה.
2. כי זה לא מעניין אותנו.
3. כי המבוגרים מסוגלים לדאוג לעצמם ולא זקוקים לעזרה.
4. כי המבוגרים גאוותניים וגם אם נציע להם עזרה הם לא יקבלו אותה.

תשובות - 1. (3)   2. (3)   3. (2)   4. (1)

שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -9, -3. יחס האדם לטבע

להשאיר תגובה |

• ארכיון הבלוג

  נובמבר 2024

  א	ב	ג	ד	ה	ו	ש
  					1	2
  3	4	5	6	7	8	9
  10	11	12	13	14	15	16
  17	18	19	20	21	22	23
  24	25	26	27	28	29	30