נושא מרכזי:
ללא מהפך משנאה לאהבה, המשבר יחריף עד למצב בו לא נצליח לספק לעצמנו הכרחיות.
נושאים משניים:
המשבר הפיננסי מוציא המוני מובטלים לרחובות. רק התחשבות הדדית זה בזה תוכל לספק להם את הצרכים לקיום נורמלי.
עלינו לסדר את כל הרצונות שבנו כך שלא נשתמש בהם לטובת עצמנו בלבד, אלא בהתחשבות עם האחרים.
עלינו לבנות בתוכנו הרגשה שאנחנו יחד, שאני דואג לאחר כמו שאני דואג לעצמי.
עד היום התקדמנו עם האגו המתפתח. בפעם הראשונה אנחנו צריכים לטפל בעצמנו על ידי חינוך גלובלי אינטגרלי, שיביא אותנו להתחשבות.

חלק 7/18

ובאמצע, בין האהבה והשנאה שבינינו, יש משבר. משבר שאומר שעם פצצות האטום שיש היום לא נוכל להתקיים בכלל על פני האדמה אם לא נהפוך את השנאה הזאת לאהבה. עלינו להאמין זה בזה ולראות את כל המערכת, עם הבנקים ועם פצצות האטום, כמערכת עגולה, אינטגרלית. כי המערכת הזו היא כבר כזאת, אם נרצה או לא נרצה. עלינו להבין שבצורה שהמערכת האנלוגית, האינטגרלית, קשורה, עם כל כלי המלחמה וכל החימוש הקיים, בשנאה ובכול, אין לנו ברירה, אלא צריכים להתהפך.

והמשבר הוא עד כדי כך, שלא יהיה אפילו אוכל נפש. זאת אומרת, זאת כבר לא בעיה שאתם מזלזלים בילדים, אז יש משבר, ולא איכפת לכם, ולא בחיים כאלה או אחרים. אתם פשוט לא תוכלו לספק לעצמכם דברים הכרחיים, נחוצים. כי המשבר הפיננסי מגיע היום למצב שמיליונים יוצאים לרחוב. אתם לא תוכלו להסתדר. ויש המון אנשים כאלה, למרות שיכול להיות שהמדינות עצמן, כמו גרמניה או ארצות הברית, יהיו עשירות מאוד.

אבל זה לא חשוב, כי מתוך חוסר התחשבות זה בזה לא תוכלו לספק למובטלים האלה צרכים כדי שיוכלו להתקיים נורמאלי. הם יצאו לרחובות, יתפרעו ויהרסו את המדינה. ולא חשוב כמה כסף יש באוצר, וכמה אוצרות ומחסנים מלאים במזון. אנחנו לא נוכל להסתדר בגלל חוסר התחשבות, כמו חוסר ההתחשבות שיש כיום, שחצי עולם ממש מת מרעב והחצי השני זורק אוכל בכמות כזו שהיה אפשר להאכיל בה את החצי השני. לכן בלי להגיע לצורת האהבה, אנחנו לא נצליח. חייבים להגיע להתחשבות המלאה, השלימה, להתכללות בחסרונות, להבנת הצרכים, מילוי הצרכים של האדם, דאגה לסיפוקו, אחרת החיים על פני כדור הארץ ממש הולכים ומסתיימים.

אם זה החוק הכללי של האדם, אז איך אנחנו יכולים להתחיל לממש אותו? זאת אומרת, כל הרצונות שבי, ולא חשוב כמה, אפילו אלף רצונות, אני צריך לסדר אותם כך שאני לא אשתמש בהם לטובת עצמי בלבד, אלא כל רצון ורצון שיהיה בהתחשבות עם האחרים, בכל דבר ודבר. אני צריך להיות קשור עם כל העולם. אני לא צריך להכיר את כל העולם, להכיר כל אחד ואחד בפנים, אלא צריכה להיות אצלי בפנים איזו הרגשה שאנחנו יחד, שאני דואג לאחר כמו שאני דואג לעצמי. אם דאגתי לעצמי לכוס קפה, אני צריך לדאוג האם יש גם לאחרים כוס קפה. עד כדי כך, שאם לא יהיה לאחרים, במידה שהם רוצים, אז גם אני לא אקח לעצמי. כמו שאמא לא יכולה לטפל בעצמה, כל עוד היא לא מאכילה את הילד, והוא לא שבע ובריא, עד שהכול בסדר. היא פשוט לא מסוגלת, איך יכול להיות אם קודם הוא צריך?

אז איך אנחנו יכולים להגיע מהאגו שלנו לשינוי כל כך גדול? אנחנו רואים שזה דבר מיוחד. אנחנו חיים בעידן מיוחד, שאף פעם הטבע, ההתפתחות שלנו, בהיסטוריה שהיינו, כל הנסיבות, כל התנאים הפנימיים והחיצוניים, לא דרשו מאיתנו שאנחנו נשתנה. תמיד הלכנו עם האגו המתפתח וכך "קרענו" את העולם הזה וסידרנו אותו איך שנוח לנו. ועכשיו, זו הפעם הראשונה שאנחנו צריכים לטפל בעצמנו, להביא לעצמנו חינוך גלובלי אינטגרלי, שיביא אותנו להתחשבות, להיות ילדים טובים, כמו בגן ילדים, כי בלי זה הגן לא יתקיים.

חיים חדשים - שיחה 6    3.1.2012

 


שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -6, -7. תיקון הקשר, נושאי הערבות, המשבר, כלכלה/בריאות/ביטחון
להשאיר תגובה |

שיחה 6 - 7. שאלות

פורסם: 28.01.11, 7:34 pm

1.המשבר הפיננסי מוציא המוני מובטלים לרחובות. מה יספק להם את הצרכים לקיום נורמלי?

  1. עבודה עם משכורת ממוצעת.
  2. התחשבות הדדית זה בזה.
  3. שינוי השיטה הכלכלית.
  4. שלוש ארוחות ביום.

2.על ידי מה נגיע להתחשבות הדדית?

  1. שינוי שיטת המשטר.
  2. מלחמת עולם.
  3. חינוך.
  4. משכורת אחידה.
תשובות - 1. (2)  2. (3)

שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -6, -7. תיקון הקשר
להשאיר תגובה |