חיפוש:

1-13 - חינוך אינטגרלי » שיחה -4 » -8. כוח ההרגל »

נושא עיקרי:
כלי חשוב לשינוי השימוש ברצון לקבל מטובת עצמי לטובת הכלל, הוא כוח ההרגל
נושאי משנה:
ההרגל הופך לטבע שני, כלומר אם אני חוזר על אותה הפעולה שוב ושוב, אני מתחיל להינות ממנה ומתפתח בי רצון לחזור עליה שוב ושוב
במידה שהסביבה מחייבת את האדם בהרגל מסוים, כך הוא הופך לטבע שני
חינוך הוא כלי רב עוצמה להפוך הרגל לטבע שני
האדם מתפתח שכלית, גופנית וחברתית לפי העקרון הרגל נעשה טבע שני
באמצעות ההרגל אפשר להפוך צורה לא טבעית לצורה טבעית
אנחנו נולדנו עם רצון ליהנות רק לעצמנו
נולדנו עם הרצון ליהנות רק לעצמנו כדי שעל גביו ובמודע, נבנה קשר נכון ביננו

שיחה 4 - 8. שימוש בכח ההרגל

פורסם: 1.01.12, 10:20 pm

חלק 8/15

יש בטבע עוד חוק אחד מיוחד, שנותן לנו תקווה להתחיל להתקרב זה לזה, לעמוד נגד האגו שלנו, חוק שנקרא "הרגל נעשה טבע שני". אנחנו רואים זאת על עצמנו. אם כדי להגיע לתוצאה טובה או להימנע מתוצאה לא רצויה, אני חוזר פעמים רבות על פעולה מסוימת, אני מתרגל והפעולה הזאת הופכת אצלי לנדרשת, כמו רצון שלי ליהנות], שאני לא יכול ליהנות בצורה אחרת, רק בצורה כזאת. הפעולה הזאת נקלטת בתוך האדם ונעשית בו כהרגל. אבל זה תלוי בכמה שהסביבה מחייבת אותו, בכמה שכולם עושים כך, בכמה שיש תמיכה מכל דבר ודבר שהוא רואה סביבו בחיים.

לכן אם אנחנו מארגנים חינוך, ויחד עם החינוך אנחנו מארגנים סביבה תומכת לכל אחד ואחד, אז אנחנו יכולים להתקדם למצב שאדם מתפעל עד כמה האחרים חושבים על כולם. דרך כל מיני כלי תקשורת, דרך כל מיני הסברים, דרך הדעה של כל אחד ואחד ברחוב. ואנחנו משחקים זה עם זה, בכוונה שאנחנו כביכול טובים, כביכול חושבים על כולנו, שאנחנו כמו משפחה אחת, שאני כביכול דואג לזולת כמו לעצמי. עלינו לשחק בזה כל הזמן, לנסות לבצע את הפעולות שלנו כאילו שאנחנו כבר מתוקנים.

מה זה מקנה לנו? לאט לאט, על ידי הרגל כזה, דעת רבים, השפעת הסביבה, אני מתחיל לחשוב לכיוון הזה. אני מתחיל לקבל מזה התרשמות, אני מתחיל לרכוש הרגל פנימי, שאחרת אני כבר לא יכול. וזה הופך להיות כמו טבע שנולדתי איתו, למרות שקיבלתי את ההרגל הזה מבחוץ וכיוון שחייבו אותי, ומאין ברירה לקחתי על עצמי.

לכן השימוש בחוק הזה, "ההרגל נעשה טבע שני", הוא הכרחי. ותלוי עד כמה האדם יהיה כל פעם תחת לחץ עצמי וחברתי, לא לשכוח את המשחק וכך להתקדם. ואפשר לומר שאנחנו כמו ילדים קטנים שמשחקים. גם להם נדמה שהם עושים משהו חשוב, שהם בונים משהו, ואנחנו יודעים שזה משחק, שזה לא רציני, ואין בכך שום דבר ממשי. הם טועים ושוב בונים ושוב הורסים ושוב בונים. אבל מתוך המשחקים הללו, בכל מיני צורות ואופנים שמזדמנים להם, הם מתקדמים ונעשים גדולים, חכמים ומבינים. כי בלי משחקים הילד היה גדל כמו פרא אדם, חיה קטנה שהופכת להיות גדולה. ודווקא במכונים הגדולים אנשים חכמים יושבים עם פסיכולוגים, ובונים יחד מערכות מיוחדות למשחקים שונים, גם מחומר וגם מקוביות ומבצק, גם בצורה של מכוניות, בובות, וגם על ידי מכשור, על ידי מחשב ועוד דברים. וכך אנחנו מתקדמים.

גם ההתפתחות הגופנית לא יכולה להיות אצלנו ללא משחק, זה נקרא ספורט. זה גם משחק, שאנחנו על ידי התרגילים מרגילים את עצמנו לעשות דברים, שהאדם הרגיל לא מסוגל ללא התעמלות, ללא משחק, ללא הרבה חזרות על אותה הפעולה. ואנחנו רואים איך אנחנו מגיעים לשיאים גדולים, מיוחדים. זה הכל על ידי הרגל.

אנחנו רואים איך האנשים שחיים יחד מקבלים התרשמות, איך הם נמצאים, מרגישים ומבינים זה את זה אפילו בלי לדבר, אלא בדיבור הפנימי. והכל מתוך ההרגל. כתוצאה מכך שחיים יחד תחת קורת גג אחת, ומתוך שרואים ומרגישים זה את זה בעל כורחם, וכך הם נכללים זה מזה. כך גם נבנו פעם העמים, ציוויליזציות שלמות, על ידי זה שהייתה התכללות בין אנשים שונים, זרים, עד שקיבלו אופי מסוים של עם. וכך מתקדמים.

זאת אומרת, החוק "הרגל נעשה טבע שני" בא במיוחד בשבילנו, כדי שאפילו מהצורות הלא רצויות, הלא טבעיות לנו, נגיע למצב שנקבל את הצורות שבחרנו נגד הטבע שלנו, ונהפוך אותן לצורה החדשה שכבר נמצאת בנו. וכך יוצא שאנחנו בונים את עצמנו.

אנחנו נולדנו רק עם הרצון האגואיסטי ליהנות, שלא חשוב לי כלום. כמו תינוק שיוצא מתוך אמו הוא חושב ומרגיש רק את עצמו. הוא אפילו לא מרגיש את העולם הסובב, אלא תוך כמה שבועות הוא מתחיל לפתוח עיניים, מתחיל לשמוע, וכך מפעיל את החושים שלו וקולט. ומה שהוא רוצה מהחיים, מהסביבה, קודם כל דרך אמו, זה שימלאו לו את כל הצרכים. וכך אנחנו גדלים.

כלומר, עלינו להבין שאת כל הרצון האגואיסטי שאיתו נולדנו קיבלנו בכוונה, כדי שנבנה מעליו על ידי "הרגל נעשה טבע שני", צורה אחרת, צורה אלטרואיסטית, צורת ההשפעה, צורת החיבור. ואנחנו הפוכים, כל אחד בודד, כל אחד רוצה להרוויח מהשני, כל אחד לגמרי לא מתחשב בשני, וכולנו נמצאים בהתנגדות, בהתנגשות זה עם זה. והטבע בכוונה עשה בנו, ברא בנו צורה כזאת, שדווקא מתוך הצורה השלילית הזאת, נבנה את הצורה החיובית, הטובה, של הקשר בינינו, בשימוש של הכוחות שנמצאים ברשותנו, אבל אנחנו נבנה אותם בהבנה, בהכרה.

מקורות מדעיים - השפעת הסביבה - 1. רגל נעשה טבע שני

חיים חדשים - שיחה 4 1.1.2012