מסר עיקרי:
השימוש המופרז שלנו בכוח הקבלה ביחס לכוח ההשפעה, הביא לכך שניתקנו ביניהם וכתוצאה מכך נקלענו למשבר
מסרי משנה:
כשכוח ההשפעה כלל לא קרוב לכוח הקבלה, הוא לא יכול לסייע לו בהתפתחותו. כתוצאה מכך האדם מוכן להרוס ולהרוג הכול, רק לשם גרם אחד של תענוג.
האגו גדל עד כדי כך שאנחנו לא מתחשבים בטבע, מזהמים והורסים אותו. האגו לא מאפשר לנו לעשות חשבון ליום המחר כי הוא מתחשב רק במה שיש לי כאן ועכשיו.
חוסר ההתחשבות מביא אותנו לחוסר התמצאות. האגו שבר את המערכות ואת הקשר בין ההשפעה והקבלה, ולכן אנו לא יודעים כיצד להתקדם הלאה.
שיחה 12 - 9. שימוש מופרז (1)
חלק 9/12
ולכן בסופו של דבר הגענו בצורה כל כך מופרזת לשימוש בכוח הקבלה, שהוא שולט על כוח הנתינה, שאנחנו כבר ללא שום חשבון רוצים להרוויח מכולם. זאת אומרת אני מוכן להרוג את כולם, אני מוכן למכור את כולם, אני מוכן להרוס את הכל, רק לקבל גרם של מילוי, גרם של תענוג, ולא להתחשב באף אחד בשום צורה. עד כדי כך גדל כוח הקבלה על פני כוח ההשפעה. ההבדל ביניהם הוא גדול מאוד. וכשהגענו לאיזו רמה כזאת, שההבדל ביניהם הוא כל כך גדול, אנחנו פתאום ניתקנו כביכול את כוח ההשפעה מכוח הקבלה, ואז אנחנו מרגישים משבר ואי יכולת להתקיים הלאה.
כי כוח ההשפעה בכלל לא מתקרב לכוח הקבלה, הוא לא יכול לעזור לו יותר איכשהו להתפתח הלאה. האגו גדל עד כדי כך, שהוא לא מאפשר לי להשפיע במקצת לאחרים כדי להרוויח. אני רוצה הכל לעצמי. הוא לא מאפשר לי לסבול אדם לידי כדי לבנות משפחה. הוא לא מאפשר לי לסבול את הילדים כדי שיהיו לי. על כל דבר אני צריך לשלם בויתור, בהתחשבות, בהשפעה הדדית, ואני לא מוכן. עד כדי כך כוח הקבלה שלי נעשה יותר גדול מכוח השפעה.
ואנחנו רואים את זה בעולם, בכל מקום, בכל רמות החיים שבאדם. על כל דבר אני חושב רק איך מקסימום להרוויח, עד כדי כך שלא לשלם אלא לגנוב. ואז אנחנו מייצרים כל מיני מערכות איך אפשר לגנוב ושזה יהיה חוקי. אנחנו מעוותים את החוקים, בונים בצורה כזאת ממשלה וכל מיני יחסים בציבור, וכל זה אך ורק כדי מקסימום לקבל.
אנחנו מגיעים לכזאת צורה, שאני לא יכול להתחשב באף אחד, לא במשפחה, לא בחברה, לא במדינה, לא בילדים, ולא באנושות. לכן בא המשבר הזה בחינוך, בתרבות. בטבע אני בכלל לא מתחשב. מה זה טבע? אני מוכן לעשות מה ש"בא לי". אני זורק הכל לים, אני זורק הכל ליד הבית שלי, לא אכפת לי. ארבע הקירות האלה זה מה שחשוב לי. מהאוזון לא אכפת לי, שיחשבו אחרים.
האגו שלי לא מאפשר לי לעשות חשבון לעוד יום, כי הוא תמיד בודק רק מה יש לי כאן ועכשיו. יש לי משהו או לא? אם אין, לא אכפת לי מה שיהיה. אל תגיד לי "מחר", אני לא רואה, לא שומע, עד כדי כך. פעם לפני מאה שנה, לפני חמישים שנה, אנשי כלכלה ופיננסים היו מתכננים מראש לחמש, לעשר, לעשרים, לעשרים וחמש, ואפילו לחמישים שנה תוכניות בהתפתחות המדינה. היום אין דבר כזה. היום לא יודעים מה יקרה מהיום למחר. חוסר התחשבות מביא אותנו לחוסר התמצאות. זה האגו ששבר לנו את המערכות, ואפילו הקשר שהיה לנו בין כוח השפעה וקבלה, לא קיים עכשיו. לכן אנחנו לא יודעים איך להתקיים הלאה.
מקורות מדעיים - התפתחות האגו - 4. ההתפתחות האגואיסטית מובילה לריקנות, ניכור ומשבר
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה 12, -9. שימוש מופרז (1) |
| להשאיר תגובה | |