מסר עיקרי:
בשיטת התיקון שלנו אנחנו דווקא משאירים בינינו את כל הפערים, אבל רוצים להיות מעליהם בקשר של אהבה, ולהשלים זה את זה, כמו במשפחה.
מסר משני:
מצד אחד האגו שלנו מאלץ אותנו למצב שחייבים להיות מחוברים בינינו בכל העולם, ומצד שני מפריע לנו להיות בקשר הנכון בינינו. אנחנו לא מסוגלים להתחשבות והבנה הדדית.
שיחה 11 - 4. סוכת השלום
חלק4/15
בזמן האחרון, במאה הקודמת, אפילו פיתחנו מסחר בינלאומי, תרבות בינלאומית, תיירות בינלאומית, קשר בכל מיני צורות בינלאומיות. אנשים עוברים ממדינה למדינה, וטסים ונהנים מזה, ובכל זאת אנחנו רואים שאנחנו מגיעים למצבים לא נעימים. אנחנו בהתפתחות שלנו, אם צריכים להתפתח הלאה, צריכים כאילו להתחבר בינינו, שלא יהיה שוק משותף רק באירופה, אלא שכל העולם יהיה כשוק משותף. אנחנו רואים שלזה בעצם האגו שלנו מקדם אותנו, אבל מפריע לנו להיות בקשר נכון בינינו. היחס, ההתחשבות, ההבנה ההדדית, אנחנו לא מסוגלים לעשות זאת.
אפילו באירופה אנחנו רואים שאנשים ומדינות נכנסים להתקוטטות ביניהם, כשהם קרובים, הם בעצם שכנים זה לזה, ותלויים זה בזה. ויש כבר ביטול גבולות ומטבע אחד, ובכל זאת משהו מפריע. מה מפריע להתקדם הלאה? כי אירופה יכולה להיות ממש כוח. יש לנו אמריקה, רוסיה, סין, יכול להיות הודו וברזיל. ומה עם אירופה המזדקנת, הנחלשת? רק בגלל שלא יכולים להתאחד למעצמה אחת גדולה. אפילו מטעם אגואיסטי, להתעלות מעל החולשה הכללית, הם לא יכולים. מפני שיש פערים גדולים בתרבות, בחינוך, ביחס ביניהם, גם בהיסטוריה שלהם, לא יכולים להתעלות מעל כל היחסים האלה, שכבר קיימים.
ולכן, כאן אנחנו צריכים לראות, האם אפשר בכל זאת לגשר מעל כל הפערים האלה, כמו שאנחנו לומדים, כשבעצם שיטת התיקון שלנו, של האגו שלנו, זה שאנחנו משאירים את כל הפערים. גם בתרבות גם בחינוך, בדת ואפילו במבנה המדיני, אלא מעל הכול אנחנו דווקא רוצים את מטריית האהבה, לפרוש סוכת שלום עלינו.
ובפנים, שכל אחד יחיה בתרבות שלו, בחינוך שלו, בדת שלו, בכל מה שהוא, ויחד עם זה יתייחס יפה לאחרים. אני יכול לתת דוגמא מהמשפחה שלי. מצד אחד, ההורים שלי הם רופאים. ומצד שני, יש טכנאים ומהנדסים. אשתי מהנדסת. אני, כבר קשה להגיד מי אני, אני מתעסק באונטולוגיה, זה המקצוע האחרון שהיה לי, לפני כן עסקתי בביו קיברנטיקה. אחת הבנות שלי עוסקת בביולוגיה, הבן בהוצאת ספרים, והבת השנייה בפילוסופיה.
וכולם מאוד שונים באופי, אבל יש איזו הסכמה, שאנחנו שייכים למשפחה. ואז במשפחה אנחנו משלימים זה את זה. יכול להיות שאנחנו אפילו לא היינו מרגישים כשייכים למשפחה אחת. גם זה יכול לקרות. אבל מה אני רוצה להגיד? שלמרות שכולנו כל כך שונים וכל כך שונים גם בדעות ובהתנהגות ובסדר החיים, ממש, אני רואה, אם לא כוח אחד, שהוא מעל כל הפערים, שקושר אותנו יחד, לא היינו בכלל נפגשים זה עם זה.
אז השאלה היא, האם אנחנו יכולים לעשות אותו דבר כדי לחיות טוב, כדי להינצל ממלחמות והשמדה, לעצור את הצונאמי וההוריקנים, את התפוצצות הרי הגעש והתפוצצות השוק והמערכת הכלכלית? האם אנחנו מסוגלים לעשות אותו דבר בינינו? הרי אדם, כמו שכתוב, "כל דבר אדם ייתן בעד נפשו" כי הוא כבר נמצא ממש בפיקוח נפש.
מקורות מדעיים - התפתחות התלות ההדדית - 2. התלות ההדדית מחייבת אותנו להתחשב זה בזה
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה 11, -4. סוכת השלום, כלכלה/בריאות/ביטחון, אקטואליה, נושאי הערבות, התלות ההדדית, 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה 11 |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 11 - 4. שאלות
1.מה עושים כשמצד אחד האגו מאלץ אותנו להתקדם ומצד שני מפריע לנו להיות בקשר הנכון בינינו?
- מחברים רק בין אלו שיש להם תרבויות ומנטליות זהות
- משאירים את הפערים בינינו ומנסים להגיע לפשרה כך שכולם יהיו מרוצים
- אנחנו רוצים להיות מעל הפערים בקשר של אהבה
- אף תשובה לא נכונה
2.כתוב למה מדינות אירופה לא יכולות להתאחד למעצמה אחת גדולה, למרות שהיה משתלם להן?
3.איזה דוגמא טובה אנחנו יכולים לקחת מיחסים במשפחה מתוקנת לתיקון בקשר בינינו?
- להגיע להסכמה והשלמה מעל כל ההבדלים
- לדאוג לצרכים ההכרחיים לקיום
- לריב מידי פעם כדי להגיע לפיוס ובסופו של דבר לחזק את קשר
- אין דוגמא טובה שאפשר לקחת מיחיסים במשפחה לתיקון הקשר בינינו
תשובות - 1. (4) 3. (1)
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה 11, -4. סוכת השלום |
| להשאיר תגובה | |