מדוע זו נקראת "מהפכה כללית", "לידה כללית של כל האנושות", ולא של איזו מדינה, של איזו חברה, או של איזה חלק ממנה? מפני שזה ממש עניין גלובלי אינטגרלי שקורה בכולם, ואף פעם זה לא היה כך בהיסטוריה. אבל העיקר בזה שאנחנו לא רואים את העתיד. תמיד באיזו צורת חברה, כמו עבדות, הלכנו לקראת חברה שהיא יותר מתקדמת, וממנה לחברה עוד יותר מתקדמת, היינו מחליפים. אמנם זה קרה על ידי התפרצויות, מהפכות, מלחמות, מלחמות דת, מלחמות חברה, אבל זה היה יחד עם זה שראו מראש משהו טוב, משהו חדש, שלזה צריכים להגיע. חלק מהחברה הסכים וחלק לא הסכים, או שבמדינה אחת זה היה קורה, במדינה שנייה לא. כאן יש תהליך גלובלי, זה משהו שלא קרה אף פעם.

בכל העולם קורה גם תהליך גלובלי עם האקולוגיה, עם האקלים. ואם היו כאלה שינויי אקלים, כמו תקופת קרח, התחממות, התקררות, והיו הרבה, תמיד זה היה מזמין באנושות שינויים גדולים, מהפכות, דווקא על ידי השינויים האלה. לדוגמה, תקופת ההתקררות חייבה את העמים שגרו בצפון לרדת למטה, לדרום. או מסיביר ואסיה להגיע קרוב יותר לאירופה.

כלומר, היו תקופות שזה קרה על ידי שינוי אקלים, על ידי זה שהאנושות התפתחה בצורה טכנולוגית, על ידי זה שאיזו חברה התפתחה בעצמה ולא יכלה לסבול יותר איזה שליט. אבל כעת זה קורה בבת אחת, גם מצד הטבע הסובב, האקולוגיה, וגם מצד הטבע הפנימי של האדם שלא מסתדר בכלום, אפילו במערכות שהוא תלוי בהם, כמו אוכל, הסקה, משפחה, חינוך, ביטחון, זאת אומרת, דברים הכרחיים לאדם להמשיך את הדור. אנחנו רואים שבכל מקום, בכל העולם הגענו למצב כללי שמשהו לא עובד. והעיקר, שלא רואים לאיזו צורה אנחנו עוברים.

לינק למקורות המדעיים - המשבר - 2. לראשונה, העולם במשבר גלובלי אינטגרלי

"החיים החדשים" - שיחה 1  27.12.11

לכן ייסדנו את הקורס שלנו כדי לראות את העתיד. האם אפשר לראות אותו, האם אפשר ללכת אליו בהבנה, בצורה הכרתית, כמו בני אדם. אדם שעיניו בראשו, מסתכל קדימה, רואה, בודק, מנסה כך או כך, עושה חשבון מראש. ובזה מקל את הדרך שלו, ולא עושה טעויות בצורה עיוורת ומכניס את עצמו. ובכלל, במימדים הגלובלים, בכל העולם, זה מפחיד לעשות טעויות, או לעשות איזה ניסיון קטן. זה בלתי אפשרי.

חיים חדשים - שיחה 1  27.12.11

לכן הקורס שלנו צריך לפתוח לנו את העיניים על המצב הנוכחי, והעיקר על המצב העתידי, ואיך אנחנו עוברים מהמצב הנוכחי למצב העתידי. אנחנו נצטרך לדעת מה הם השינויים שעלינו לעבור, מדוע דווקא את השינויים האלה אנחנו צריכים לעבור, מה הסיבה לחוסר ההצלחה שלנו היום בכל מה שאנחנו עוסקים, ועל ידי אילו אמצעים אנחנו עוברים למצב החדש. האם אנחנו באמת יכולים לקבל היום את המצב שלנו כמו לפני לידה, כשהמוליד אותנו זה הטבע הפנימי שלנו והטבע החיצון שלוחץ עלינו ומחייב אותנו להגיע למצב החדש. האם הדבר הזה טבעי להתפתחות האנושית, כלומר, אם היינו יודעים, אז היינו רואים את זה מראש.

אנשים שחיו בימי העבדות לא ידעו שהמצב הבא הוא חרות מסוימת. הם חשבו "אנחנו עכשיו עוברים לעבדות מפני שזה הדבר הנוח ביותר, כי אני נמצא במצב שאני לא רוצה לחשוב על עצמי. אני מוכן לעבוד, ומישהו ייתן לי אוכל וידאג ללינה שלי. יותר מזה אני לא צריך", כך חשב האדם שנכנס לעבדות. ובעל הבית דאג לו, ודאי כדי להרוויח תוספת מהעבודה שלו, אבל השתלם לו לתת לעבד לינה אוכל בריאות וכל מיני תנאים אם צריך, כי הוא קיבל מהעבד יותר ממה שהשקיע בו. לכן לטובת שניהם כך הם עשו.

פתאום התגלה שלבעל הבית טוב יותר לא להחזיק את העבד כעבד, כי אז התפוקה שלו, התוצרת שלו היא לא מספיקה לעומת מה שאפשר לקבל ממנו. אלא אם אני אתן לו חופש, ואנחנו נסכם בינינו שהוא נמצא לידי אבל הוא יחסית יותר חופשי, והוא עובד, ואני מקבל מהעבודה שלו כך וכך אחוזים, אז זה טוב לי יותר מאשר להחזיק אותו ולדאוג לו. וכך התפתחה החברה לשלב הבא.

גם היום אנחנו נמצאים באיזה שלב של  ההתפתחות רציונלית למצב החדש.

ועד כמה שהעולם נכנס יותר ויותר להתמחות כזאת, שלכל אחד ואחד יש את העבודה שלו, אבל העבודה שלו היא מחוברת, נמצאת בהרמוניה עם כל יתר בני האדם, אז אנחנו יכולים באמת לספק לנו אלפי דברים נוספים לְמה שהאדם היה מספק לעצמו בעבר, שזה היה קצת לחם, קצת חומץ, קצת יין, קצת בשר וזהו. אחר כך קצת יותר אוכל, יותר ביגוד ונעליים. אחר כך קצת יותר הסקה, איזה כלֵי רכב וכולי. בהתאם לזה התפתחו מומחים בכלכלה, מומחים בחקלאות, מומחים במכונאות, וכל העניין של תרבות, ספרים, נגינה, שירה. אנחנו רואים שסביב האדם יש תעשיות שלמות כאלה, שהוא אפילו לא חייב אותן, ולא צריך את זה במידה ההכרחית לחיים, אבל גם בלי זה הוא לא יכול.

אנחנו רואים מוסיקאי שעולה על הבימה, מופיע עם הקונצרט שלו לפני אלף אנשים, משלמים לו כסף עבור הופעה אחת שלו, כמו שמרוויח פועל בזיעה במשך חודש ימים בקושי, ואולי אפילו במשך שנה. זאת אומרת, אנחנו מעריכים מאוד את הדברים הלא הכרחיים לנו. וזה שייך לגופו של האדם ממש, שבלי זה אנחנו לא מסוגלים, לא חיים, כמו הספורט, התיירות, וכל מה שיש בימינו. אם נעשה חשבון מה אנחנו עושים בימינו לצורך "אוכל נפש" מה שנקרא, לעומת מה שאנחנו מייצרים, אז אנחנו מייצרים תשעים אחוז, ולא פחות, דברים שאין בהם צורך. אבל אנחנו צריכים אותם כביכול, כי בלי זה אנחנו מרגישים שלא, שגם זה שייך לדרגת האדם, גם את זה אני צריך. או שמאין ברירה ודאי שאני יכול לחיות במערה, אבל התפתחות האדם מחייבת גם את זה.

מקורות מדעיים - התפתחות האגו - 1. גלובליזציה אפשרה לאדם לעלות מעל סיפוק צרכיו הבסיסיים