ואם כן, למה אנחנו לא רואים את המצב החדש? למה אנחנו לא יכולים עכשיו לתכנן? יש לנו מספיק מוחות וניסיון רב  מכל ההיסטוריה שלנו, מהמדע, יש אנשים חכמים, הכל כל כך מפותח בעולם, אז מדוע אנחנו נמצאים פתאום כעיוורים, כקטנים שלא מסוגלים בכל הוועידות הבינלאומיות שלנו, בכל מכוני המחקר והאוניברסיטאות שיש לנו, עם הסוציולוגים, הפסיכולוגים, ואנשי כלכלה ופיננסים, לעשות דבר.

מה חסר למדענים שלנו כדי לגלות את הפיתרון, עד כדי כך שאנחנו נמצאים אתכם כאן בקורס וצריכים ללמוד לא מהחיים, אלא בצורה מלאכותית ממש, על החיים החדשים שלנו שבאים ומתקרבים. זה ממש לא טבעי, לא קרה לנו אף פעם דבר כזה. כל אחד בחיים הקודמים הרגיש שכבר מספיק, נמאס, צריכים לעשות מהפכה, צריכים לשנות את הסביבה, את החברה וכן הלאה. ועכשיו לא. אנחנו יודעים שצריכים משהו לשנות, שהכל צריך להשתנות, אבל לא יודעים במה למשוך. אין אמצעי ולא מטרה, כלומר, נמצאים בחוסר אונים.