שיחה א' - 9. פסיכולוגיה בחינוך האינטגראלי
אלי: באוניברסיטה זה ספציפיקציות. אני הולך ללמוד מתמטיקה, אני לא הולך ללמוד יסודות של ההיסטוריה וכולי, אני לומד רק יסודות של מתמטיקה, למדתי בסמסטר אחד מה שלמדתי בכל שתיים עשרה שנה בבית ספר.
נכון. הספר שלנו נקרא סוציולוגיה, או מבנה העולם החדש, מבנה החברה החדשה. וכדי להבין את המבנה של העולם החדש, יש לנו שלושה חלקים, העולם שזה הטבע, האנושות שבתוך הטבע, והאדם שבתוך האנושות. אנחנו צריכים ללמוד על האדם, וגם על הפיזיולוגיה והפסיכולוגיה שלו. אנחנו צריכים ללמוד על החברה האנושית, על האנושות שבטבע. זאת אומרת, איך התגלגלנו החל מזה שירדנו מהעצים, ואיך הגענו לאט לאט למצב שהגענו. שהכול נעשה על ידי התפתחות האגו.
זה מה שאנחנו יודעים מהלימוד שלנו, בנוסף למה שיש במדע. זאת אומרת, קצת היסטוריה, סוציולוגיה, והתפתחות החברה. ואחר כך על הטבע עצמו, על ההיסטוריה של הטבע מתחילת היקום ואיך הגזים התקשו ונעשו הפלנטות, הכוכבים. ועל העולם שלנו, איך התפתחו החיים על פני כדור הארץ.
אתה צריך לחדש לאדם, אולי הוא יודע, אבל בכל זאת אתה צריך לסדר את הדברים האלה שיהיה לו אותם בתוך המערכת שלו, שהוא ידע איפה הוא נמצא, איפה הוא חי, מה העולם שלו בסך הכול. אתה צריך לקדם את כולם, אפילו אנאלפביתים, ומוסכניקים, ואפילו פרופסורים, אני לא יודע מי הם המובטלים, אתה צריך בכל זאת לקדם אותם לאיזה בסיס, מכנה משותף נניח, שתהיה להם איזו כמות ידע משותפת שכולם מבינים את כולם.
זאת אומרת, זה על האדם, על החברה, על הטבע, ועל העולם, זה מצד אחד, מצד שני, אנחנו צריכים עוד לראות איך אנחנו מחלקים את הדברים האלה, מה קודם, מה אחר כך, או באיזה שילוב, אחר כך דיברנו על כך שאנחנו מדברים על האדם, וזה צריך להיות לא אחר כך אלא כבר עכשיו. שאנחנו נותנים לו הסבר רב על הפסיכולוגיה שלו, שזה מאוד חשוב.
זו פסיכולוגיה אישית, זו פסיכולוגיה משפחתית, זו פסיכולוגיה קבוצתית, קבוצה, חברה קטנה. זו פסיכולוגיה של העם, של העולם. ופסיכולוגיה כבר יותר עליונה, למעלה מהפסיכולוגיה, מה שאנחנו עכשיו לומדים, למעלה ממנה, מה שנקרא "אמונה למעלה מהדעת", כך זה נקרא אצלנו אבל, זאת אומרת, פסיכולוגיה שמעל גופו של האדם. זה אחר כך, אבל צריכים גם אותה לצרף לאותו קו. בפסיכולוגיה הזאת, אנחנו צריכים כבר ממש ללמד אותו, ולהעביר כבר בכל הדברים האלה, אם אנחנו מדברים על האדם, אנחנו צריכים כבר מייד לפתוח את החצי השני של ההפעלות.
אלי: של הפעלות. הוא חייב להתנסות בפועל.
ואז פסיכולוגיה במשפחה אנחנו צריכים לעשות כאן דיונים ולהציג כל מיני מקרים שיש במשפחה. עם הילדים, איך לחנך ילדים, איך אני צריך להבין את הילד, שאני בכלל לא מבין אותו. תשאל אדם רגיל, כולם לומדים מהניסיון והילדים שלנו מסכנים, עד היום, והיחס להורים ולילדים, כל הדברים. כלומר, פסיכולוגיה משפחתית. אז הרבה מאוד הפעלות. בזה אתה מרגיע המון רוחות.
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחות נוספות, שיחה א, -9. פסיכולוגיה בחינוך |
| להשאיר תגובה | |
שיחה א' - 10. כישורי חיים
בהמשך אתה מלמד אותם חוץ מזה על החברה. אתה לא מלמד אותם סתם פסיכולוגיה של החברה. אתה מלמד אותם על מבנה החברה. אדם לא יודע איך מתנהלת הממשלה איך מתקבלים חוקים.
אלי: לדעתך זה שייך לחברה או לאדם?
אני חושב שזה שייך לחברה. "אתה אומר אני הולך להיות מוסכניק, אני לא צריך מתמטיקה".
אלי: אני לא אומר את זה.
אנחנו צריכים שהאדם במשהו, במקצת ידע איפה הוא חי.
אלי: זה ארגז הידע שצריך לדעת כל אדם.
הוא חייב לדעת. זה כמו שאנחנו מלמדים את הילדים שלנו, איך עובד בנק, ואיך עובדים עוד דברים. אנחנו לוקחים אותם לכל המקומות הללו, כדי ללמד אותם כישורי חיים.
אלי: החלק האחרון שדברת עליו, הוא כישורי חיים.
יש כאן הרבה דברים שהם קשורים זה לזה ונכנסים זה לזה.
אלי: מה יש בפנים בתוך התמונה הזאת שאתה רואה?
בכישורי חיים אני לומד את החברה האנושית. איך היא מתנהגת ומתנהלת, איך היא מקבלת החלטות, מי מפעיל אותה, האני בתוך החברה הזאת. זה עדיין רק מערכת.
אביהו: איך היא בנויה היום.
כן. ואיך הלאה. ודאי שאנחנו נותנים לו באור שלנו, איך רצוי שהיא תשתנה.
אביהו: האם זו גישה שמלווה כבר את כל התהליך?
כן. בסופו של דבר אתה בונה אדם. אלה לא סתם קורסים.
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחות נוספות, שיחה א, 10. כישורי חיים |
| להשאיר תגובה | |
שיחה א' - 11. הכול קשור
אז דיברנו על האדם, על החברה ועל הטבע. יש בזה עוד הרבה דברים שאפשר לדבר עליהם הרבה. אבל בסך הכל בקורסים הללו כמו בבית ספר, ממשיכים בכל המקצועות, במתמטיקה, פיזיקה וגיאוגרפיה, לאורך כל השנים. אבל העיקר הוא שכל פעם אתה קושר אותם ביניהם יחד, כל אחד ואחד. וכך מתגלה בפני האדם העולם האינטגרלי.
אלי: אני מתחיל בתמונה שמפורקת לאדם, אנושות וטבע.
כן. כי הוא לא יכול לתפוס את הכל יחד. אבל עיקר ההישג של כל הקורסים הוא בכך, שאדם רואה עולם שלם, שאין כאן פיזיקה, גיאוגרפיה, ביולוגיה, אדם, ממשלה וחברה. יש לנו הכל אחד. ואז אתה הולך להסביר את זה בצורה של האגו, הרצונות לקבל, האור שמשפיע, אני עליו. אז מתוך "אדם", "חברה", "אנושות, ו"העולם", למעשה בלי מילים אתה הופך את זה ל"אני", "קבוצה", "בורא". כך אתה מקדם אותו לכך.
רחלי: אחר כך מגיעים לקבלה?
לא, אבל למה לדבר על קבלה? לא מגיעים לקבלה. מגיעים לדעת את החיים.
רחלי: אתה אמרת מונחים קבליים.
זה כדי שאתם תבינו שבלי המילים האלו, על זה אנחנו מדברים.
אביהו: מה מטרת הידע? אני עכשיו לקחתי שק גדול של ידע ונתתי לאדם. במקביל גם עשיתי איתו הרבה מאוד תהליכים. סדנאות, הפעלות וכולי, והוא עבר כל מיני התנסויות. אבל אני עוזב רגע את ההתנסויות כי זה יותר קל להבין. אני שואל מה מטרת הידע?
בלי ידע אנחנו לא מגיעים לכך שנעשה ממנו אדם. ההבדל בין אדם לבהמה זה בהכרה, בהבנה, בהשתתפות הרצונית, ההכרתית שלו במה שהוא נמצא.
אביהו: כן אבל מה מטרת הידע הזה? הוא היה קודם בלי הידע הזה, עכשיו הוא עם הידע הזה.
הוא יודע איפה הוא חי. הוא יודע איך הוא נפעל, הוא יודע איך הוא צריך לפעול. אנחנו, בסופו של דבר, צריכים לעשות מכל אחד ואחד חלק מהאנושות האינטגרלית. שהוא יראה שאחרת אי אפשר, שהוא חייב להשתתף עם כולם. הוא צריך להיות ממש בתמונה שלמה. שגם אם איש לא אומר לו, הוא רואה שבלתי אפשרי אחרת. אנחנו נותנים לו חינוך אינטגרלי.
אביהו: זאת אומרת, מטרת הידע שהוא יסיק מתוך הדברים האלה בעצמו את מה שאמרת עכשיו.
כן.
אביהו: הוא צריך כאילו לאט לאט להגיע להבנות האלה. ההפעלות יעשו את זה בצורה חוויתית. הוא יחווה, הוא ירגיש, הוא יעשה כל מיני דברים. אז אנחנו פועלים על הלב ועל השכל במקביל.
כן. בוודאי.
מושי: גם היום מלמדים פיזיולוגיה פסיכולוגיה. מה שמיוחד פה שמישהו צריך להיות בעל מקצוע שקושר את כל הדברים האלו. זאת אומרת, אני מזמין פסיכולוג, והוא נותן את החלק שלו. אבל אני כמנחה שרואה את כל התמונה, קושר את כל המקצועות האלו, ומביא את האדם לתמונה השלמה.
זה נכון מצד אחד, אבל מהצד שני, אני חושב שאותו תלמיד שילמד את כל הדברים האלה במקביל, הוא יתחיל לקשור אותם יחד, שזה יקרה בו. ודאי שצריך להיות כאן עוד מקצוע בעיקר בדיון, איך שאנחנו קושרים את זה. אני חושב שבמאמרים, נניח של בעל הסולם, שאנחנו נעבד אותם בצורה כזו שלא יישאר שם שום זֶכֶר מקבלה ומדת ומכלום, אנחנו נוכל להוציא הרבה מאמרים מכל מאמר שלו, הרבה סוגי חומר כאלה, שהם יקשרו יחד את כל הדברים ויתנו את האור, הכוח הפנימי.
מה שאני למדתי בחיים, אני היום משתמש בזה בקבלה. אומנם שאז למדתי את זה לגמרי בלי ידיעת הקבלה. אבל עכשיו, מתוך זה שאני לוקח את המכשיר של בעל הסולם, אני רואה באלקטרוניקה, בפיזיקה, בכימיה, בכל הדברים, ברפואה ובהכל, אותם העקרונות. זה עוזר לי לקשור אותם יחד. אז אני חושב שעל ידי עיבוד החומרים שלנו, אנחנו נגיע לזה.
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחות נוספות, שיחה א, 11. הכול קשור |
| להשאיר תגובה | |
שיחה א' - 12. עבודה עם אנשי מקצוע
מושי: נניח יהיה פרק בספר שנקרא "היסטוריה", אז אני צריך לקחת איזה היסטוריון, אחרת מי יעשה את זה?
זה יכול להיות כמו שאני כתבתי עם חצ'טוריאן.
מושי: אז זה חייב להיות מישהו כמוך, שרואה את התמונה הכללית, ואתה לוקח מקצוען.
זה ברור שאנחנו מייצרים את כל חומר הלימוד ותוכנית הלימוד והכל, פחות או יותר. שאפילו אותם הפיזיולוגים, פסיכולוגים שאנחנו רואים אותם במערכת הזאת, הם נותנים את החלק שלהם באותה המסגרת שאנחנו קובעים. ולא סתם כך, שהם מתפרצים. בשביל מה לי סתם לבנות שלד האדם?
אלא אני צריך כאן ידע בסיסי וכללי.
מושי: זאת אומרת, אותו אורן שהוא כותב את הספר, הוא יצטרך להיפגש עם איזה פיזיולוג ולקחת ממנו דברים.
אני לא יודע אם זה בספר העכשווי, זה ברור שלא.
אביהו: בתוך הפסיכולוגיה יש הרבה מאוד זרמים. אתה יכול לאתר את האנשים שהם בכל זאת כבר נמצאים קרוב יותר לתפיסה שלנו. וכך גם בתוך המדע.
גלעד: אין היסטוריה, אין פסיכולוגיה. יש בעצם היסטוריונים ופסיכולוגים. ואנחנו צריכים לגבש איזו דעה שהיא הגישה שלנו שזאת היא ההיסטוריה וזאת היא הפסיכולוגיה.
כן, ברור.
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחות נוספות, שיחה א, 12. אנשי מקצוע |
| להשאיר תגובה | |
שיחה א' - 13. צורת הלימוד
גלעד: אפשר לשאול על אופן הלימוד? איך אתה רואה אותם לומדים? אני יודע שביחס לחינוך לילדים אמרת, שצריכים לשבת שמונה עד עשרה ילדים בקבוצה, עם מדריך אחד או שניים. ואנחנו מיישמים את זה.
אתם יכולים לשנות את זה, אם אתם רואים שיש איזו מסגרת מועילה יותר.
גלעד: המגבלה היחידה היא מגבלת יכולת היישום, אבל אנחנו שואפים להגיע לזה, ואיפה שזה מתבצע זה מצליח. אבל איך לומדים המבוגרים שבאים עכשיו לקורס הזה? האם הם יושבים בשורות כמו פעם, עם מורה ולוח שרושמים בו.
אני חושב שאם זו הרצאה לימודית אז זה יכול להיות פרונטלי, בצורה כזאת כמו בכתה וגם האנשים בעולם רגילים לזה. בכל מקום בינתיים כך לומדים, יחסית. פה ושם יש כבר שינויים קטנים אבל בעצם זה כך. אני לא חושב שאנחנו צריכים מייד להתחיל לשבור את כל המסגרות. אנחנו צריכים דווקא ההיפך.
להראות להם שאנחנו ממשיכים כמה שיותר כמו שהיה קודם. אתה יודע, כמו מבית אמא, הכל נמשך, הכל נשאר, רק עכשיו אני הולך לקורס נוסף לעבודה. ואחר כך, לאט לאט, בהתאם לכמה שהם ישתנו, בלי דיכוי אז כאן כבר אנחנו מכניסים אותם לצורות אחרות של ההתקשרות ביניהם, הלימוד והחברה הזאת.
גלעד: זאת אומרת, צורת הלימוד היא קלאסית בתור התחלה.
הקורסים כן. הקורסים ישתנו בהתאם לשינויים שבהם.
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחות נוספות, שיחה א, 13. צורת הלימוד |
| להשאיר תגובה | |