שיחה 5 - 4. חוק הערבות ההדדית - קושר בינינו על פני העולם כולו
חלק 4/16
זאת אומרת, מיום ליום אנחנו ממש מרגישים את עצמנו בעולם יותר ויותר מורכב, וגם תלוי זה בזה. ולכן אנחנו מדברים על החוק שמקיף את כולנו, שמחזיק את כולנו יחד, והחוק הזה נקרא "ערבות הדדית". והחוק הזה של ערבות הדדית, ששייך כאילו למדינות, לחברות בינלאומיות, ולהתנהגות בינלאומית גדולה, מסיבית, חזקה, הוא איכשהו פועל גם על האדם הפשוט. משנה לשנה אנחנו מרגישים יותר ויותר, שאם באירופה או באמריקה יש פתאום איזו תקלה בבנק מסוים, מרגישים את זה בכל המדינות, ובעיקר בסין, שמייצרת ומוכרת שם את המוצרים שלה. היא נכנסת אז לבעיה, וזה כבר משפיע על חצי מהעולם. זאת אומרת, המסחר במיוחד, הכלכלה, הפיננסים, קשרו אותנו עד כדי כך שאנחנו מרגישים את הדברים האלה ממש כהכרחיים לקיום, כי בזה תלוי המזון שלנו, בזה תלויים הלבוש, ההסקה, תעשיית התרופות הבינלאומית, היום אין אף מדינה שמספקת לעצמה את כל הצרכים שלה.
לפני מאה שנה כל מדינה הייתה מספקת לעצמה כמעט את כל הצרכים שלה. זה התחיל מזה שהאנגלים כבשו את הודו, והחליטו שיותר קל להם להביא ירקות ופירות מהודו במקום לגדל בעצמם, ואז במקום זה הם פיתחו את התעשייה, ואת המזון שלהם הביאו הודו. גם תעלת סואץ נפתחה אז. אנשים התחילו להבין שההתמחות כדאית, שאתה מייצר דבר אחד ואני דבר אחר, וכן הלאה. בהתחלה זה היה כך שבכל מפעל היו מייצרים הכול, מהבורג עד המכונה כולה, עם כל החלקים שלה, עם המנוע שלה ועם ספק הכוח החשמלי, הכל במפעל אחד. אפילו את החשמל היו מייצרים באותו מפעל, במכונות קטנות, וכך כל התהליכים היו סגורים במקום אחד. אחר כך החלו לבודד את ייצור החלקים, שיש מפעל שמייצר ברגים, ואחר שמייצר אומים, ואחר חלקים חשמליים וכן הלאה.
עד שהיום מפעל שמייצר מכוניות מקבל אספקה של חלקים מאלפי מקומות, והמדינות השונות אפילו משתתפות בייצור עצמו. ובזמן האחרון עוד יותר, כי היפנים במקום לבנות אצלם תעשיית מכוניות, שממילא הם מספקים אותן לאירופה או לאמריקה, הם כבר בונים מפעלים באירופה או באמריקה, שם נמצא השוק. רק שהם מנהלים אותם מרחוק, ואפילו לא מנהלים, אלא שמים פועלים וגם מנהלים מקומיים, וזה רק נקרא יפני.
זאת אומרת, יש ערבוביה כל כך גדולה בכל הדברים, שבדרך כלל אנחנו כבר לא יכולים להבדיל מי נמצא ואיפה. פתאום יש במדינה מפעלים ששייכים למדינה אחרת, ותחנות דלק, ובכל תחום כבר נכנסים משקיעים זרים ב-30% וב-50%. וכך נהוג בכל העולם, כי כדאי להם לעשות זאת. והממשלות לא מפריעות לכך, כי הן מרוויחות בזה יותר, האזרחים מקבלים עבודה וכולם נהנים.
וכך בעצם חשבנו שזה יתפתח יותר ויותר. וכשהארצות המפותחות גמרו להתפתח די צרכם, הן התחילו לפתח ארצות אחרות, את העולם השלישי מה שנקרא, אפריקה ואסיה. הם יצאו לשם להקים מפעלים. וכדי להקים מפעל, אתה צריך קודם ללמד את האנשים. לצורך כך נפתחו בתי ספר ואוניברסיטאות, הם התחילו לקבל אנשים ללמוד אצלם. והעולם נעשה ממש מקושר כולו ברמת חיים, ברמת חינוך, תרבות ומדע. עד כדי כך שהאמריקאיים צוחקים שאם רוצים להתקשר מניו יורק לבוסטון, הקשר עובר דרך הודו, שם יושבים אנשים שעונים לטלפונים, ומחברים אותם. זאת אומרת, הקווים האלו כל כך קושרים אותנו זה לזה, שאנחנו לא מתחשבים במרחק, לא במדינות ולא ביבשות.
ואם ניכנס לזה עוד יותר נראה שכל כדור הארץ נמצא ברשת קשר אדירה, רב גונית, רב שכבתית, ואי אפשר היום לבנות או לעשות משהו, אם אתה לא מקבל מכל העולם את המכשור המתאים ביותר, את הידע והאנשים, וכך בנוי העולם. ורשת הקשר הזו התפתחה כך במשך מאה השנה האחרונות
מקורות מדעיים - התפתחות התלות ההדדית - 1. מערכות האנושיות התפתחו לרשת אינטגרלית אחת
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -5, -4. חוק הערבות, כלכלה/בריאות/ביטחון, אקטואליה, נושאי הערבות, התלות ההדדית |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 5 - 5. רשת הקשר מחייבת אותנו להתחבר ולהרגיש כמשפחה
חלק 5/16
והגענו פתאום למצב שהיא לא עובדת. ויש כביכול הרבה סיבות לכך שהיא לא עובדת. לכולם יש כל מיני תירוצים, לסוציולוגים, פוליטולוגים וכלכלנים. אבל בסופו של דבר התירוץ הוא אחד ופשוט, שהגענו בינינו לקשר כזה שדורש כבר קשר יותר פנימי בינינו. שכדי להמשיך את ההתפתחות שלנו, אנחנו חייבים להגיע לחיבור צמוד יותר, להבין ולהכיר בערבות ההדדית. שאנחנו תלויים זה בזה, שכולנו חיים בכדור הארץ אחד, ואין לנו ברירה אנחנו צריכים להרגיש שנמצאים כמו במשפחה אחת.
זאת אומרת, ההתפתחות שלנו התחילה מדרגת מסחר כזו ששלחנו זה לזה כל מה שאנחנו מייצרים, מכונות, מזון, וכולי. והגענו עד לייצור משותף, עד לבנק משותף, בנק בינלאומי, לעד לבורסות שהתאחדו. אני יכול להשתתף במסחר בבורסה בטוקיו, ואחר כך בגרמניה, במוסקבה, בניו יורק וכן הלאה. ולא חשוב איפה, כי בכל מקום זה בעצם אותו דבר. ואני רק בודק איפה כדאי ואיפה לא. הכסף אפילו נמצא במקום אחד, הבנקים רק מחליפים ביניהם מברקים בדואר אלקטרוני, וזה מספיק. אנחנו חושבים שמאחורי הכסף יש מטבעות זהב, אבל זה לא חשוב איפה הכסף נמצא, יכול להיות שהוא נמצא במדינת עולם שלישית, שהיא מקלט לכל אוצרות הזהב, והעיקר הפתקים שמעבירים ממקום למקום.
מקורות מדעיים - התפתחות התלות ההדדית - 2. התלות ההדדית מחייבת אותנו להתחשב זה בזה
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -5, -5. רשת הקשר, כלכלה/בריאות/ביטחון, אקטואליה, נושאי הערבות, התלות ההדדית |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 5 - 6. הערבות ההדדית הסכמה להתעלות מעל כל ההבדלים
חלק 6/16
ובזמן האחרון אנחנו מרגישים שהקשר בינינו לא יכול להימשך. רואים את זה במיוחד באירופה. מצד אחד זהו מקום מפותח, ומצד שני המקום המחולק ביותר. והמחלוקת ביניהם, חוסר ההתאמה הפנימית, ההבנה, ההרגשה שהם מיוחדים, שהם שייכים למערכת אחת, עוצרים את כל מדינות השוק המשותף. כי לא מספיק שוק משותף, אלא צריכים לאחד את כל המדינות האלה בקשרים הרבה יותר צמודים, ובזה יש קושי. הקושי הוא בכך שאנחנו חייבים להיות קרובים זה לזה ברוח, בהבנת המצב, שנכיר עד כמה שאנחנו לא מסוגלים בלי האיחוד הזה. זאת אומרת, חייבים לחנך את העם, את שלושים המדינות השייכות לגוש האירופאי, שתלות הדדית ביניהם היא הכרחית.
ברור שכך זה יוצא, רק הבעיה היא שגם אנשים שהם מקבלי החלטות, פוליטיקאים, מדענים, אנשים ממעמד הביניים, וגם האנשים הפשוטים, אמנם מבינים בשכל, אבל ברגש הם עדיין לא כל כך מוכנים לוותר על הפרטיות ועל הלאומיות שלהם. למרות שאנחנו חושבים שלא צריכים, אדם לא צריך להשתנות בהתנהגות שלו, בהרגלים שלו, במה ששייך לתרבות, למה שנמצא בעם, למנהגים שלו, אלא הוא צריך רק להתעלות מעליהם לקשר עם האחרים, לערבות הדדית. שבאמת, למרות שאנחנו שונים, אבל אנחנו איכשהו מסתדרים, כמו במשפחה אחת.
וזה לא כל כך פשוט. גם במשפחה יש הורים משני הצדדים, יש אבא ואמא וילדים, יש אחים ואחיות, ובכל זאת אנחנו צריכים להתחשב זה בזה, ותלויים זה בזה, גם בטוב וגם ברע. אנחנו לא מנסים לשנות ולכופף זה את זה. אני צריך להבין שפעם פגשתי אישה, ויתכן שהיא מאוד שונה ממני באופי, אבל מכל מיני חשבונות החלטנו להיות יחד. אז בהחלטה להיות יחד בעצם הסכמנו, אפילו שלא דברנו ולא היה לנו חינוך לכך, אבל היה מובן שאנחנו הולכים על חיים משותפים שבהם לא תמיד הכול ורוד, וכל אחד גם יצטרך לוותר לאחר, ולהסכים במידת מה. כי אנחנו מתקשרים זה עם זה, מפני שאנחנו רוצים לבנות משפחה, המשך, ולתמוך זה בזה.
מקורות מדעיים - התפתחות התלות ההדדית - 2. התלות ההדדית מחייבת אותנו להתחשב זה בזה
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -5, -6. הסכמה להתעלות, נושאי הערבות, התלות ההדדית |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 5 - 7. ההשלכות בחיינו מחוסר החינוך לערבות הדדית
חלק 7/16
ובעצם החינוך הזה חסר לזוגות הצעירים, לדעת להסתדר ביניהם למרות הפער בין אחד לשני, למרות שאנחנו שונים, למרות שיש לנו בחירה חופשית למצוא משהו שהכי מתאים לנו ואנחנו משתדלים. אצל חיות זה מורגש מאוד, כל חיה מחפשת לעצמה משהו שהכי מתאים לה. ואנשים, מפני שיש להם בירור מקולקל, הם מחפשים משהו מיוחד, משהו מאוד נדיר, והם לא מבינים שדווקא בזה יהיה להם אחר כך קושי להסתדר.
חוסר ההשכלה, ההבנה והחינוך לחְיות יחד ולוותר זה לזה, גורם למצב שאנחנו נמצאים במשבר במשפחה, שכבר יותר מחצי מאוכלוסיית העולם, במיוחד הצעירים, לא מוכנים להתחתן, וגם לא רוצים להביא ילדים לעולם, כי הם רואים עד כמה הם לא מסוגלים לטפל. זה משבר שהתחיל לפני כשלושים שנה ונמשך כבר שנים.
ובעצם עלינו להמשיך אותם הקווים גם למצבים בין המדינות. כל אחד מאיתנו, לפחות כלפי המדינות השכנות, נמצא גם כמקבל וגם כנותן, כמו זוג. ולכן גם שם עלינו ללמוד איך לוותר ואיך להתחבר מעל כל ההבדלים והפערים. גם את זה לא למדנו בבית הספר, לא למדנו מהי הטכניקה של הוויתור. שרק מהוויתור אנחנו יכולים להתכוון למשהו טוב.
מקורות מדעיים - התפתחות התלות ההדדית - 2. התלות ההדדית מחייבת אותנו להתחשב זה בזה
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -5, -7. חוסר החינוך, נושאי הערבות, השפעת הסביבה, זוגיות ומשפחה |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 5 - 8. חינוך לערבות הדדית חובה
חלק 8/16
אבל מאין ברירה אנחנו נמצאים היום במשבר שמלמד אותנו את ההכרחיות שבזה. ויש לנו תקווה גדולה, שההכרחיות הזאת תהיה מורגשת באנושות כך שהם לא ילכו לגירושין. כי גירושין בין מדינות הן המלחמות. ושנבין שאין ברירה, וחייבים להתנהג באיפוק. לכן כבר מזמן הקמנו את האו"ם, שהוא כביכול אותו מקום שבו אנחנו יכולים להתחבר יחד כולנו, ולדון על שלום בית, שלום העולם שלנו. ויש עוד הרבה ארגונים שונים שמטפלים בחינוך, בבריאות.
זכור לי כשהייתי פעם בז'נבה, נתתי שם הרצאות וביקרתי בארגונים שונים. היו כל כך הרבה ארגונים בין לאומיים. יש ארגונים שלא ציפיתי אפילו שהם קיימים. כמו ארגון בינלאומי שכל מטרתו לדאוג לתדרים, שכל ערוץ רדיו וכל ערוץ טלוויזיה בעולם יקבלו תדר משלהם, כדי שלא יפריעו לאחרים. היה ארגון לייצור תרופות, שאחד לא יפריע לשני. ארגון בריאות, שמטרתו לקבוע סטנדרטים בבריאות, כדי שנבין זה את זה, ונוכל לשלוח חולים למקומות אחרים, שרופא שרושם מכתב לחולה, ידע איך להסביר את הבעיה לרופא בקצה השני של כדור הארץ. יש אפילו ארגונים שקובעים אילו דגלים יכולים להיות לכל מדינה, שמדינה אחת לא תעשה אותו דגל כמו של מדינה אחרת.
יש סטנדרטים לכל דבר ודבר, כי אנחנו נעשים קשורים וקרובים זה לזה, עד כדי כך שצריכים להסדיר חוקים. כמו שאנחנו קובעים את החוקים בתוך המדינה על ידי הפרלמנט, איך לחיות, איך להסתדר, כך אנחנו חייבים לעשות היום בכל העולם. וכבר עשרות שנים שארגונים כאלה קיימים ובלעדיהם יהיה לנו קשה מאוד.
אבל היום המצב הוא כזה שאנחנו לא צריכים להגדיר לכל אחד את המקום שלו, אלא אנחנו צריכים לבנות גג משותף. והגג הזה צריך להיות בהבנה ובהרגשה משותפת, שכולנו נמצאים כמו בחדר אחד. ויהיה לנו קשה מאוד להיות יחד בחדר אחד, אם אין בינינו קשר, וקשר טוב. שאנחנו נרגיש קרבה זה לזה, תלות הדדית, שהתלות הזאת תחייב אותי לשנות את היחס שלי לאחרים.
מקורות מדעיים - התפתחות התלות ההדדית - 2. התלות ההדדית מחייבת אותנו להתחשב זה בזה
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -5, -8. חינוך חובה, כלכלה/בריאות/ביטחון, בריאות/רפואה, נושאי הערבות, המשבר, נושאי הערבות, השפעת הסביבה |
| להשאיר תגובה | |