חלק 14/18

אורן: בשיעור של היום במהלך הדברים שלך הרגשתי הרבה יותר פעמים שאני קצת מתרגש, או קצת מחייך.

כי הנושא הוא היחס מאדם לאדם, או שאנחנו נכנסים גם בינינו לאט לאט לקורס הזה, ואז רואים שיש בו את היחס הפנימי בין בני אדם שזה העיקר. אני חושב שמה שדיברנו היום הוא די יסודי לכל הקורס. יש כאן הרבה דברים שעל פניהם נבנה הקורס, היום דיברתי על הסיבה לָמה אנחנו צריכים את זה.

עכשיו מול עיני נמצא המאמר "מתן תורה" כפי שהוא, אני רק מסתכל ורואה באילו עוד נושאים לגעת, ואני מעביר את זה. זאת אומרת אני מוריד משורשים עליונים קצת לענפים ואז מדבר.

אורן: היום במהלך הדברים שלך, הרגשתי מאוד מאוד טוב, מאוד קסם לי הציור הזה של יחסים חדשים ומתוקנים בין בני האדם, וגם הרבה פעמים נתת דוגמאות על הילדים והאיומים שהם ניצבים בפניהם, וכאבא מאוד מאוד הזדהיתי. הייתי רוצה מאוד לחיות בעולם כזה כפי שציירת לנו כאן היום, אבל אני חייב להגיד שגם צפה בי עוד הרגשה תוך כדי הדברים שלך. ככל שמצד אחד תיארת עולם יותר יפה ויותר רציתי להיות בו, במקביל צפה בי ההרגשה, "יצר לב האדם רע נעוריו" כפי שכתוב. האם אתה בונה על כך שהאדם פתאום יהיה טוב? יש פה איזו הנחת יסוד שהיצור הזה שהוא בפנים אגואיסט, פתאום יעבור מטמורפוזה ויהיה לנופת צופים?

לא, הוא ניהנה מכך שהוא משתמש באגו שלו בצורה ההפוכה. הוא רואה את הדוגמאות הללו מסביב ועושה אותו דבר בגלל החברה. וכאן מדובר על נושא אחר לגמרי, איך אנחנו מביאים את האדם באמת למימוש האגו שלו לכיוון הטוב. יש כאן תמיכה מצד החברה, השפעה לטובה והשפעה לרעה, זאת אומרת שכר ועונש. וגם איך אנחנו בונים את התמיכה מתוך הילדים, האם הם מעריכים את ההורים או לא, וכן הלאה.

אנחנו משחקים עם האגו של האדם בכל מיני צורות מסביב, לפי הסביבה שאנחנו מארגנים סביבו. באדם יש ארבע רמות של התפתחות, ונגד ארבע הרמות הללו צריך לבנות סביבו סביבה שגם בה יש כמה רמות, כמו צילינדר שסובב אותו. למשל אני צריך להשפיע עליו דרך הילדים שלו, שהם יסתכלו על ההורים, וההורים ירגישו שהילדים מסתכלים עליהם ושוקלים אותם, הם בודקים ומודדים אותם לפי כמה הם טובים לחברה. זה מנענע מאוד את האדם. גם השכנים אותו דבר, ובעבודה אותו דבר, ובמדינה אותו דבר. ועוד כל מיני תת מערכות למיניהן.

בכל מקום אנחנו צריכים לבנות סביב האדם סביבה כזו, אבל לא בצורה שהיא כמו בית סוהר שהוא לא יכול לברוח ממנו, אלא להתחשב באגו שלנו, כי זה הטבע שלנו. אבל אנחנו צריכים גם להבין מה אנחנו מרוויחים מכך שאנחנו דווקא מלמדים את האדם לא לדכא את האגו, אלא להשתמש בו בצורה הנכונה, שהוא ייהנה.

אם יש לי ילדים ואני עם האגו הגדול שלי יכול להרוויח הון ולהביא להם, האם זה טוב שאני משתמש בו? לכן הבעיה שלי היא לא השימוש באגו, הוא יכול להיות נכס גדול לכולם, השאלה היא איך אני משתמש בו. האם החברה מחייבת אותי להשתמש בו בצורה היפה, ואז אני פותח אותו ומשתמש בו, או בצורה לא כל כך יפה, ואז אני רץ איכשהו לתקן אותו. הכול תלוי במסגרת החברתית, האדם הוא תוצאה מהסביבה. ולכן צריך לפעול בלי לחץ, בלי דיכוי, כמו שאנחנו עושים את זה כאן במערכות שלנו.

מקורות מדעיים - השפעת הסביבה - 4. האדם הוא תוצר של הסביבה שלו

חיים חדשים - שיחה 6    3.1.2012

 


שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -6, 14. השפעת הסביבה, הסברה וחינוך לערבות, נושאי הערבות, השפעת הסביבה, הסברה וחינוך לערבות, חינוך מבוגרים
להשאיר תגובה |

חלק 15/18

אורן: דיברת על כך שאם פעם אנשים, בזכות ההתפתחות הטכנולוגית התפנה להם זמן, ואז הם התחילו לפתח את המדע, התרבות, החכמה, כאילו דברים שהם מותרות כאלה, מעבר לצרכי הקיום, אז היום בזמן שמתפנה לנו אנחנו נתחיל לפתח תעשייה פנימית.

הלוואי שיהיו המון אנשים. קודם כל כולם צריכים לעבור הכשרה, קורסים, לימוד ארוך, נוח ממש, על העולם החדש, על מבנה האדם, על הפסיכולוגיה שלו, היחס בין בני אדם, היחס בין הורים לילדים, יחס בין בני זוג, חינוך ילדים, מבנה החברה, היסטוריה של ההתפתחות האגואיסטית, על איך אנחנו לומדים את המערכות הגלובליות האלה, האינטגראליות, מתוך גוף האדם, מתוך כל היקום. האדם צריך להיות קצת יותר מפותח, אבל אנחנו לומדים זאת בצורה רכה, בלי מבחנים, בדיונים, בהתחשבות, בקבוצה. זאת לא כיתה שאתה בא לומד והולך הביתה. אלא אתה נמצא באווירה, כי אתה צריך להכיר את עצמך ואת העולם שבו אתה חי. כמו ילדים קטנים, מה אנחנו רוצים מהם? שיכירו איפה הם נמצאים, איך אפשר להשתמש לטובתו של הילד בכל מה שנמצא בסביבתו.

ולכן זה מה שאנחנו צריכים לתת עכשיו לגדולים, כי לא נתנו להם את זה. זאת אומרת, אני והעולם זה בעצם הלימוד, ואיך ש"אני והעולם" צריך להיות עכשיו "אנחנו והעולם", ואחר כך אנחנו והעולם הופכים להיות לסך הכל אחד, אחד גדול, אינטגראלי. לזה אנחנו מלמדים את האדם, למה? כי החוק הכללי של הטבע הוא האיזון, שמתוך האיזון אנחנו נמצאים במצב הנוח ביותר, הכל נמשך לאיזון. אז אנחנו צריכים להראות לאדם שיש חוקים כאלה ברמת הפיסיקה, הכימיה, הביולוגיה והזואולוגיה, לראות שזה כך באמת, בכל מיני הרמות האלה. ואז גם החברה האנושית חייבת כך להיות בזה מסודרת. וזו לא מיסטיקה אלא מהמדע, ולא בגלל שבא למישהו, ללנין או לטרוצקי, לממש את זה, אלא מפני שכך הטבע מחייב, דרך המשבר הגלובלי. ולא שאנחנו קומוניסטים לפי קרל מרקס, אלא אנחנו לומדים זאת מהחיים המודרניים, ורואים שבעצם ביסודו הוא צודק. הוא צדק לגבי המשבר, הוא לא כל כך דיבר כלפי המימוש, אבל לצורך מימוש אנחנו פונים לכל המומחים בעולם שלנו. למי עוד אנחנו יכולים להאמין? רק לאנשי מדע, לאנשי חכמה. ואז לפי זה אנחנו בונים את הכל.

חיים חדשים - שיחה 6    3.1.2012

 


שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -6, 15. אופני הלימוד, נושאי הערבות, הטבע, הסברה וחינוך לערבות, הסברה וחינוך לערבות, חינוך מבוגרים, מדע/אקולוגיה, מדע
להשאיר תגובה |

חלק 1/16

בפרק זה נדבר מעט על ההדדיות שיש בטבע, בחברה האנושית, בחיים הפרטיים של האדם. עד כמה שאנחנו תלויים זה בזה ועד כמה שכל הטבע מתנהג כמנגנון אחד. זה מה שנקרא "ערבות".

חקר היקום מוכיח שכל המערכות תלויות זו בזו. זו מערכת אדירה שבה הפלנטות מסתובבות סביב השמש, וסביב רובן מסתובבים עוד כוכבי לכת. וככל שחוקרים את המערכות האלה מגלים שהן נמצאות בתנועה הדדית, ותלויות זו בזו. למשל הירח נמצא מעל כדור הארץ, ומשפיע על כל מה שיש על פני כדור הארץ. יש לו השפעה על הבריאות שלנו, על ההרגשה שלנו, על תנועת המים באוקיאנוסים ועוד ועוד השפעות. גם השמש משפיעה עלינו. אנחנו מרגישים כל פיצוץ קטן על פני השמש. יש תופעות שמסכנות את קיומו של כדור הארץ, עד כדי כך שיכולות לשרוף אותנו. ודאי שכל התופעות האלה משפיעות על כל המערכות האלקטרוניות שלנו.

וכדור הארץ, שעליו אנחנו חיים, הוא בעצם כדור רועש שבוער בפנים, והכול בתוכו נמצא באיזון מאוד עדין. ביולוגים, זואולוגים ובוטניקאים אומרים, שכדי לייצר את החיים שיש לנו על פני כדור הארץ, זכינו לתנאים מיוחדים מאוד שכמעט ולא רואים עוד ביקום, עוד לא גילינו אותם וספק אם נמצא חיים כאלה ביקום. תנאים מאוד מיוחדים, מפני שלצורך התפתחות החיים שלנו נדרשים הרבה מאוד תנאים שישתלבו יחד, כוח המשיכה, כמות המים, טמפרטורה ועוד תנאים נוספים. יש איזו נוסחה אדירה, שרק אם נקיים אותה בדייקנות, נוכל להגיע לתנאים שבהם יכולים להיווצר החיים.

גם נתוני האקלים משפיעים על חיינו. בדרך כלל בסוף מבזק החדשות מספרים לנו על האקלים, אנחנו מקבלים רק סיכום של הצפוי לנו בימים הקרובים. אנחנו יכולים לחשב מה מזג האוויר הצפוי, בדרך כלל עד שבוע ימים ולא יותר. אבל הנוסחאות שבהן משתמשים כל המומחים לאקלים הן נוסחאות אדירות. ואפשר לחשב מה קורה רק בזכות המכשור הרב והמחשבים הגדולים שמשתמשים בהם. הם מחשבים את נתוני האקלים על פני כל כדור הארץ, מה זורם ומאיפה. והחיבור בין הנתונים הוא כל כך עשיר ועמוק, וזה רק כדי לחשב את הטמפרטורה, את מהירות הרוח או את גובה הגלים.

אנחנו חייבים לדעת כל מיני נתונים, בגלל שאנחנו כבר לא נשארים במקום אחד, אלא שולחים אוניות ומטוסים. אנחנו צריכים לתכנן את הנתונים האלה לכל מיני מטרות. אז אנחנו רואים עד כמה הדברים האלה מעידים על קשר גדול בין הדומם, שמשפיע על הצומח, שמשפיע על החי, שמשפיע על האדם וההיפך, איך האדם משפיע על כל הדברים הללו.

החיים שלנו תלויים בדומם. אנחנו הרי חיים מתוך האדמה והכול יוצא מהאדמה, אנחנו תלויים גם בצומח, כי זו החקלאות שלנו, וגם בחי, כי אנחנו חיים, זה המזון, ובלי מזון אנחנו לא מסוגלים להתקיים.

קישור למאמר המדעי - Dr. Kriss A. Kevorkian 

קישור למאמר המדעי - Science Clarified - Gaia Hypothesis

מקורות מדעיים - הטבע - 2. הטבע כמערכת אינטגראלית

חיים חדשים - שיחה 5   2.1.2012


שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -5, -1. בכל רבדי הקיום, מדע/אקולוגיה, אקולוגיה, נושאי הערבות, הטבע, נושאי הערבות, התלות ההדדית
להשאיר תגובה |

חלק 2/16


ואנחנו גם לא יכולים לקיים את עצמנו, אלא רק בחברה האנושית, כשכל אחד פועל וממלא תפקיד בחברה, ולפי התפקיד שלו, הוא ממלא איזו משבצת, וכך אנחנו מתקיימים.

וככל שאנחנו מתקדמים בהיסטוריה שלנו, אנחנו רואים שאנחנו נעשים חברה יותר ויותר מורכבת, יותר ויותר תלותית זה בזה. עד כדי כך שהיום, אנחנו מעבירים כסף מבנק לבנק, מיבשה ליבשה, שולחים אוניות עם כל מיני מטענים. אפילו הבגד שאני לובש מיוצר במספר מדינות, שמשתתפות בייצור חומרי הגלם, בעיבוד שלהם, בתפירה, מכירה ומשלוח וכן הלאה.

זה רק מראה לנו עד כמה אנחנו תלויים זה בזה. והתלות הזאת היא כבר רגילה בשבילנו, אנחנו מבינים שזה כך. רק שהתלות הזאת היא כולה מסחרית עדיין, ולא דרשה מאיתנו השתתפות רגשית כלשהי. וזה מה שקורה ברגע היסטורי זה, בזמן האחרון. שאנחנו רואים שהחיבור בינינו הגיע למימדים כאלו, שדורשים מאיתנו השתתפות עמוקה וצמודה יותר, קרובה יותר זה לזה, עד כדי כך שאם יקרה משהו באיזו מדינה, זה ממש ישפיע על האחרת.

ולכן יש היום מדינות שיכולות לבוא למדינה מסוימת ולקבוע בה כל מיני דברים, עד כדי החלפת השלטון ודרישה שיהיה כך או אחרת, כאילו שאין זו מדינה עצמאית. למשל במהומות בסוריה, מדינות מכל העולם מתערבות ואומרות, "איך אתם יכולים להרוג כך את האזרחים שלכם, מה קורה אצלכם?" והשליט בסוריה לא יכול להגיד כלום. כאילו שזו לא המדינה שלו, ולא הוא בעל הבית שם.

זאת אומרת, כאילו מובן לנו שהתלות הזאת מחייבת את כולנו יחד. ואנחנו רואים שאנחנו כל כך קשורים זה לזה, שדורשים כבר מנגנונים בינלאומיים שונים, במסחר, במדע, בתרבות, שבלעדיהם אנחנו לא מסוגלים להתקיים. אם אנחנו רוצים להתקיים טוב, אנחנו צריכים לפתח תרבות, חינוך, גישה לחיים מאוד דומה אצל כולם.

בכמה עשרות השנים האחרונות התפתחה התיירות. אנחנו נוסעים ממדינה למדינה ורואים עד כמה כל המדינות נעשות קרובות זו לזו, לפי איך שאנשים חיים, איך שהם מבינים. כולנו ניזונים מרשתות הטלוויזיה, מאתרי החדשות. אנחנו נמצאים עשרים שנה בקשר וירטואלי, באינטרנט, עד כדי כך שעוד מעט כבר נוכל גם להתקשר אחד לשני כך שלא נרגיש הבדל בשפה, כי יהיו אמצעים שיתרגמו אותנו אוטומטית, ואפילו מי שלא שולט באנגלית כשפה בינלאומית, יוכל להיות קשור עם כולם.

מחקרים שונים מוכיחים שאנחנו קשורים היום עד כדי כך, שאפילו האדם הפשוט קשור דרך ארבעה אנשים לכל אדם שבעולם. עד כדי כך אנחנו נמצאים קרובים אחד לשני, כאילו מחזיקים זה בידו של זה. אנחנו לומדים שכל מדינה שעושה משהו, כבר לא יכולה לעשות משהו בתחומה, אפילו באדמה. כי בזה היא יכולה לשנות את האיזון של פנימיות כדור הארץ, ואז מה שיקרה אצלה יכול להשפיע לא רק על השכנים שלה, אלא גם במקומות אחרים.

כיום הגענו להסכמים בכל מיני תחומים, שבהם אנחנו יכולים להזיק זה לזה, כשיש לכל אחד ואחד מכסה מסוימת שהוא יכול להוציא מהטבע, כמו בתחום הדייג או בכמות פליטת גזים. זאת אומרת, אנחנו מתחילים יותר ויותר להרגיש שאנחנו נמצאים על פני כדור אחד, כדור הארץ, שהוא בית כללי לכולנו, ובאמת כולנו תלויים זה בזה ובכל הכדור המשותף הזה, ולא יכולים לעשות מה שבא לנו.

מקורות מדעיים - התפתחות התלות ההדדית - 1. המערכות האנושיות התפתחו לרשת אינטגרלית אחת

חיים חדשים - שיחה 5  2.1.2012


שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -5, -2. תחומי האנושות, כלכלה/בריאות/ביטחון, אקטואליה, כלכלה/בריאות/ביטחון, בטחון, נושאי הערבות, התלות ההדדית
להשאיר תגובה |

חלק 3/16

לצערנו אנחנו נמצאים עדיין בהתפתחות אגואיסטית כזאת שלא מתחשבים בזה כל כך.

אפילו בחלל, שאליו אנחנו שולחים חלליות, כבר עשינו די חוסר סדר, ומסתובבים שם גושים גדולים וקטנים, מיליוני חלקיקים וחלקים יותר גדולים שנוצרו כתוצאה מכל מה שנשלח מכדור הארץ, וזה באמת משפיע עלינו. כי אם תהיה שם איזו תקלה, אז החלקיקים האלה יכולים ליפול על כל אחד מאיתנו מלמעלה, ומי יודע מתי ועל מי.

ראינו גם תופעות לא נעימות, למשל הר געש שהתפוצץ באיסלנד והשפיע על כל אירופה, עד סיביר, עד כדי כך ששדות תעופה הושבתו. או צונאמי, שפגע בתחנת כוח גרעינית ביפן, עד כמה שזה השפיע על כל העולם. כולם התחילו לחשוב האם כדאי לבנות או לעצור את התפתחות תחנות הכוח לתחנות גרעיניות.

אנחנו רואים שאף מדינה לא יכולה לבנות את היחס שלה, את הפוליטיקה שלה, גם פנימית וגם חיצונית, אם היא לא מתחשבת בעוד עשרות ואפילו מאות גורמים חיצוניים, וכל תנועה שבה חייבת להתחשב בכל העולם. ואפילו החזקים והמובילים, שכאילו יכולים לא לעשות חשבון לאף אחד, הם בכל זאת חייבים לעשות חשבון. ולא בגלל שהם חזקים, אלא בגלל שאנחנו תלויים זה בזה, וכל תנועה קטנה, כל שינוי קטן, במדינה כלשהי, משפיע על האחרים.

מקורות מדעיים - התפתחות התלות ההדדית - 2. התלות ההדדית מחייבת אותנו להתחשב זה בזה

חיים חדשים - שיחה 5   2.1.2012


שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -5, -3. השלכות שליליות, כלכלה/בריאות/ביטחון, אקטואליה, נושאי הערבות, התפתחות האגו
להשאיר תגובה |