שיחה 9 - 17. ההבדל בין "אגו" ל"יצר הרע"
חלק 17/19
אורן: נתת דוגמא טובה, שהיית ילד ורצית ללמוד ולדעת ולהבין.
מתוך רצון לשלוט. אמנם אז התכונה הזאת לא היתה כל כך בולטת לעיניי, אבל עכשיו כשאני מבקר את עצמי במבט לאחור, אני רואה שזה נבע מתוך הרצון לשלוט.
אורן: לרצות לדעת, ללמוד, להבין, זה לא אגואיסטי. אין בזה שום דבר שצריך לתקן.
נכון. זה אגו, אבל לא יצר הרע. יש באגו כמה רמות. אני רוצה למלא את עצמי, בידע, בשכל, בהרגשה טובה, בכל מיני דברים, בלי להזיק לזולת, כאילו שאני לבד בעולם, אבל למלא את עצמי. יש במילוי עצמי שתי רמות. רמה אחת היא שאני רוצה למלא את עצמי כמו כל גוף חי, באוכל, מין, משפחה, כמו שקורה גם אצל חיות. ורמה שנייה היא שאני רוצה למלא את עצמי באושר וכבוד ומושכלות. כשאושר וכבוד אני יכול למלא רק על ידי הסביבה, ומושכלות, על ידי הכרת הטבע הכללי.
הרצונות שמעל דרגת החי הם רצונות של בני אדם, שאני משתמש בהם למילוי האנושי שלי, אושר וכבוד. אבל זה גם אגו, אני רוצה למלא את עצמי כמה שיותר, אני הולך ופותח יותר ויותר. באגו הזה יש חלק שנקרא "יצר הרע". יצר הרע הוא שאני רוצה למלא את עצמי על ידי כך שאני מדכא את האחרים. יכול להיות שאני משתמש בהם כמו שהם משתמשים בי, בצורה יפה, נוחה. כמו במשפחה, כמו עם אהובים, שאני משתמש במי שאני אוהב והוא משתמש בי להנאה הדדית, להטבה הדדית, למילוי הדדי, שיהיה לנו טוב ונוח. זה עניין של חיבור. אלה יכולים להיות חברים, בני זוג, או כל אחד אחר. גם זה שימוש בזולת, אבל הוא לא לרעת הזולת. ולכן זה גם נקרא אגו, יצר, רצון, אבל הוא לא רע, מפני שהוא לא מכוּון לרעת הזולת.
אבל אם אני רוצה ליהנות, ולשם כך אני יוצא החוצה ורוצה להשיג הנאה בכוח, זה נקרא "יצר הרע". כי אני רוצה לקבל הנאה בלי להתחשב, או תוך כדי כך שאני גורם רע לזולת. וגם כאן יש קשת רחבה מאוד של יחסים. יכול להיות שאני מקבל הנאה בלי להתחשב בזולת, ויכול להיות שאני נהנה רק מתוך שאני מזיק לזולת דווקא. אבל בסך הכול זה נקרא "רע". אם אני רוצה ליהנות מזה שאני מרגיש שהזולת סובל ממני. ומספיק שאני לא מתחשב בו, ולאו דווקא שהוא סובל ממני. נניח שעשיתי איזה "טריק" בבנק וגנבתי מכל אחד דולר, אף אחד לא הרגיש ואני קיבלתי מיליארדי דולרים. אני נהנה מזה שהרווחתי כסף. ויכול להיות שאני נהנה לא רק מזה שקיבלתי כסף, אלא אני אומר להם שהצלחתי לגנוב מהם, ואני נהנה מזה שאני משפיל אותם.
בדוגמאות אלה יש קשת רחבה מאוד של יחסים שלי כלפי הסביבה. החל מזה שאני לא מתחשב בהם ועד לכך שאני מתחשב בהם בצורה הרעה, שאני נהנה. אם אני לא מתחשב בך כלל, אז אני נותן לך לעבוד ללא כל התייחסות שלי. אני מתייחס אליך כמו אל מכונה, מפעיל אותה ומקבל מה שאני צריך. אבל אם אני מתחשב בך, אני מנסה לנצל אותך כמה שיותר. זאת אומרת, אני מתחשב באישיות שלך. אני דווקא רוצה להזיק לך, ומזה אני נהנה.
והיום הגענו למצב שהיצר הרע שלנו מתפתח בצורה כזאת, שאנחנו כאנושות נהנים מזה שאנחנו מזיקים לאחרים. שכל אחד ואחד מאיתנו לא סתם מזלזל באחרים, כמו שהיה לפני מאתיים שנה, בתחילת המהפכה התעשייתית, שלא התייחסו אז לפועלים, אלא כעבדים שנמצאים כזבל. אבל היום זה לא כך. היום אני מתחשב, אני מתחשב גם בחכמה שלך, גם באומנות שלך וגם במקצוע שרכשת.
הגענו בהתפתחות שלנו למצב שכל אחד ואחד הוא משהו, ובהתאם לזה האגו שלי רוצה ליהנות עד כמה שאני יותר ממך, כמה שאני יודע לנצל אותך, כמה אני נהנה מזה שאני יותר גבוה ממך. זה סימן של היצר הרע המפותח ביותר. ולא סתם להיות עשיר. אז מה אם אני עשיר? מי יודע על זה? אף אחד חוץ מהבנקאי שלי לא יודע שיש לי כמה אפסים בחשבון הבנק. אבל אני לא צריך להיות עשיר בשביל זה. אלא נהנה מזה שאני יוצא עם המכונית המפוארת, עם היאכטה המפוארת, ועם עוד כל מיני דברים, אם אני שולט במשהו. אני נהנה מזה שאני מדכא אחרים, כי הכסף עצמו כבר לא מביא לי מילוי.
אורן: אם יש לי מכונית מפוארת אני מדכא אחרים?
לא. אם יש לי מכונית מפוארת, זה אומר, שאני מודד את עצמי כלפי האחרים.
אורן: מה הבעיה עם זה?
אם אין בעיה, אז למה אחוז מקרי ההתאבדות במדינות העשירות הוא הגבוה ביותר?
אורן: כנראה בגלל חוסר סיפוק בחיים.
חוסר סיפוק מזה, שכבר לא מספיק לי, הגעתי לסיום. אני כבר לא יכול להוציא תענוג משום דיכוי של זרים.
אורן: אבל זה לא דיכוי אם קניתי מכונית מפוארת. עבדתי קשה, הרווחתי כסף, קניתי מכונית מפוארת, מה הבעיה עם זה?
למה קנית מכונית מפוארת ולא איזו "עגלה"?
אורן: כי אני רוצה להרגיש טוב עם עצמי, וביחס לאחרים שיש להם מכונית פחות טובה.
ההרגשה היא ביחס לאחרים.
אורן: בטוח. כל אחד מודד ביחס לאחרים.
זה שימוש בזולת, זה נקרא "לרעת הזולת".
אורן: זה נקרא לרעת הזולת?
כן, כי אתה רוצה להתעלות מעליו.
אורן: כל אדם רוצה להתעלות מעל הזולת, אחרת לא היינו מתפתחים בכלל.
לא, אתה מבלבל בין שני דברים.
אורן: תעשה לי סדר.
מקורות מדעיים - התפתחות האגו - 4. ההתפתחות האגואיסטית מובילה לריקנות, ניכור ומשבר
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -9, 17. "אגו" ו"יצר רע", נושאי הערבות, השפעת הסביבה, נושאי הערבות, התפתחות האגו |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 9 - 18. מבוי סתום
חלק 18/19
מצד אחד היצר הרע גורם לנו להתפתחות, מצד שני הוא גורם לנו להגיע למצב שהגענו אליו היום, שאנחנו נמצאים במבוי סתום. הגענו היום לכך, שהיצר הרע עצמו מביא אותנו למצב שאנחנו כבר לא נהנים מזה. אם הגעתי למצב שאני לא נהנה מזה שאני יותר גבוה מהאחרים, אין לי לאן להתפתח. אני נמצא במצב שאין בשביל מה לחיות, מה ייצא לי מזה שאהיה עשיר יותר? שולט יותר, בשביל זה אני צריך לעבוד, בשביל זה אני צריך לטרוח כל כך? אני כבר לא מרגיש מזה תענוג.
יוצא שהאדם איבד את שורש ההתפתחות שלו, את היסוד, את המנוע של ההתפתחות. אין לו בשביל מה להמשיך הלאה. למשל בתרבות, כבר לא חשוב אם יהיה לנו יותר או פחות, הילדים שלנו בכלל לא רוצים כלום. כך גם כשמדובר בחינוך, לא חשוב לנו מה שיהיה. זה הכול השלכה, הקרנה מחוסר הרצון שלנו, חוסר האונים שבתוכנו. אם פעם רצינו להיות עשירים, חזקים, חכמים, היום אנחנו כבר לא רוצים שום דבר. עד כדי כך שאנחנו לא רוצים את המשך הדור. אנחנו כבר לא יודעים בשביל מה צריך.
כולם נמצאים בערפול כללי. המצב לא פשוט, הוא רב גווני, רב שכבתי. וכשהכול מצטבר, ברור לנו שהפתרון הוא רק ביחס האדם לסביבה וחזרה. אם נסדר את היחסים שלנו נכון, אנחנו יכולים לעשות את החיים שלנו לתפארת. ואז גם נקבל כוחות חדשים. כי עכשיו אנחנו נמצאים בחוסר אונים, אין לנו בשביל מה ולאן להמשיך.
עד היום כל אחד ואחד התפתח בצורה ליניארית בהתפתחות האישית שלו, כמו בקו, קו ישר מתחילת העולם ועד היום הזה. הרצון שלנו התפתח יותר ויותר בכמות ובאיכות, הביא אותנו להישגים, ופתאום – עצירה, אין בשביל מה. הגענו בריצה ופתאום נעצרנו באמצע הדרך, ולא מעניין אותנו מה יקרה הלאה. אני כבר לא רואה את הדרך, היא כאילו נמשכת עד אין סוף, ואין לי בשביל מה לרוץ. זה מה שאנחנו רואים. זה נקרא שאיבדנו את הדרך באמצע המדבר. אני נמצא כמו בחלל, לאן? בשביל מה? "שב ואל תעשה עדיף".
זאת אומרת, נגמר הכוח האישי שלי, חומר הדלק האישי שלי. ולכן אנחנו נמצאים בייאוש כזה, שהתחיל כבר לפני כ- 50 שנה, וגרם לנו למשבר בכל דבר, בחינוך, בתרבות, בחיים האישיים, משבר שגרם בעצם לעצירה. והכוח הזה כבר לא יתחדש, הגענו כאילו לסוף. אין בשביל מה לחיות. יעידו על כך כל הרופאים שמחלקים תרופות נגד דיכאון. ולפי הסטטיסטיקה ב-2011 עלה שיעור המתאבדים בעולם ב-50%.
מקורות מדעיים - התפתחות האגו - 4. ההתפתחות האגואיסטית מובילה לריקנות, ניכור ומשבר
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -9, 18. מבוי סתום, נושאי הערבות, השפעת הסביבה, נושאי הערבות, התפתחות האגו |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 9 - 19. הכוח המקדם
חלק 19/19
אורן: בסדר, אבל לא כל האנושות התאבדה.
לא כולם , אבל אנחנו רוצים לתפוס את החולה הזה, שנקרא "אנושות", לפני שימות. אנחנו לא מדברים על מצב סופי, אמנם הוא סופני, אבל עדיין לא סופי, זה עוד לא הרגע הסופי. אבל לפי מה שקורה זו המגמה.
לכן הכוח הנוסף שיקדם את האנושות קדימה הוא לא מהאדם עצמו, שאין לו יותר מאיפה להוציא את הרצונות שלו לחיות, כבר אין לו בשביל מה. אלא אם האדם יתחיל להתחבר עם האחרים, שם הוא ימצא כוחות נוספים. כי יש לו עוד שבעה מיליארד רצונות שמהם הוא יכול להתרשם לטובה, לקנות אותם ולהתחיל להשפיע להם, לקבל כתוצאה מזה תענוג ואת התענוג הזה לקבל מהם חזרה.
אנחנו רואים שהטבע שפיתח אותנו במשך אלפי שנים, פיתח אותנו בהתחלה בצורה יפה, כמו שמתייחסים לילדים, חיינו בחמולות. ואחר כך, כשהגענו לגיל 40-50, הוא פיתח אותנו בתקופה לא כל כך טובה. וכעת, באמצע החיים, אנחנו עושים חשבון נפש, ויכולים לשנות את החיים שלנו. כלומר, כל ההתפתחות האנושית היא כמו חיים של אדם אחד בדור אחד.
ואנחנו יכולים לעשות את חשבון החיים, ולראות איך אותו חולה שנקרא "אנושות" מקבל כוחות חדשים ויוצא מהדיכאון, מחוסר האונים, מאיבוד הדרך, מהמבוי הסתום. הוא יכול לקנות את החיים שלו מהסביבה, ולגלות שהסביבה זה הוא בעצם, שכולנו כאחד. זאת אומרת, אני מחזיר לעצמי אותם החלקים שהם שלי, רק לא הרגשתי אותם כך. בדומה לאישה שנולדים לה נכדים, והם מביאים לה חיים חדשים. היא אוהבת אותם הרבה יותר ממה שאהבה את ילדיה, מפני שזה התענוג היחיד שיכול להיות לה עכשיו בחיים, זה מגיע לה ממש כתרופה.
לכן היום אנחנו נמצאים במצב שאם אדם לא ירכוש מהסביבה את הרצונות הנוספים האלה, שבהם הוא ירגיש תענוגים גדולים נוספים, הוא יֵלך לא רק לייאוש ולדפרסיה, שזו כבר המחלה הנפוצה ביותר בעולם, אלא גם לטרור ולמלחמות עולם. הוא לא יֵדע מה לעשות מחוסר אונים, הוא לא יבין למה הוא נמצא בעולם כזה, שבו "טוב לי מותי מחיי", ויתנהג לפי "נאכל ונשתה כי מחר נמות". ועוד נגיע להתפרצויות גדולות, רק כדי לשכוח מהשאלה "בשביל מה לי החיים?". אנחנו רואים זאת כבר עכשיו רק במידה קטנה, בכל מיני מקומות, אנשים מחפשים בברים, בטיולים, ולא מוצאים שקט. אבל חוסר השקט הזה יגיע אחר כך להתפרצויות טבעיות, פנימיות, אינסטינקטיביות, ולכך שיתחילו מלחמות. והרוגע היחסי שאנחנו נמצאים בו בינתיים, עם כל הכרת הרע שכבר התגלתה, דווקא נותן לנו הזדמנות לטפל במצב.
אורן: תוציא אותנו עם איזה משפט שיהיה לנו בראש עד למפגש הבא.
הגענו בהתפתחות האבולוציונית שלנו למצב שאנחנו מרגישים את עצמנו באיבוד הדרך, מיואשים, בחוסר אונים, בחוסר תרופה למצבנו. והתרופה היא חיבור. רק בחיבור הזה כל אחד יקבל כוחות חדשים, תמיכה וחום. וברצון החדש שיקבל מהסביבה האדם יקבל מילוי חדש. ובתוך הסביבה הזאת, כשיתחבר יחד עם כולם, הוא יגלה מילויים כאלה שיעלו אותו לדרגת האדם. הוא יתחיל להרגיש את החיים שלו מעל דרגת החי, הוא ממש ירגיש את השלמות והנצחיות שבטבע. ואז נגלה שבכל ההתפתחות שלנו, יש תהליך גדול ומיוחד מאד באבולוציה שלנו, שהטבע, הכולל את כל הכוחות והחכמות, מביא אותנו למצב המושלם שעומד לפנינו. נקוה שנגלה את המצב הזה, נגיע אליו ונממש אותו.
אורן: תודה רבה. תודה גם לכם שהייתם איתנו. עד הפעם הבאה שיהיה לנו כל טוב ולהתראות.
(סוף השיחה)
מקורות מדעיים - הטבע - 3. איזון עם הטבע מביא שגשוג, חוסר איזון מביא ייסורים
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -9, 19. הכוח המקדם, נושאי הערבות, השפעת הסביבה, נושאי הערבות, התפתחות האגו |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 7 - 1. האבטלה יוצרת שתי בעיות: 1. חוסר פרנסה 2. חוסר מעש
חלק 1/23
בפרק זה נדבר על עבר, הווה ועתיד כלפי האדם, שמוצא את עצמו היום בפחד מהעתיד. אנשים רבים מאבדים את מקום עבודתם, ורבים נוספים פוחדים שגם הם יהיו מחוץ למסגרת העבודה. הם חוששים ממה יתקיימו, ועד כמה יוכלו לספק את כל צרכיהם. כמו שקרה עם נפילת ערך הנדל"ן בארצות הברית, שאלפים איבדו אז את בתיהם, ונשארו חייבים כספים רבים במשכנתאות. אנחנו רואים באיזו צורה הם מתגוררים היום, ויכולים רק לתאר לעצמנו עד כמה המצב הזה נורא.
בשנים האחרונות במסגרת העיסוק שלי בהוראת חוכמת הקבלה אני עובר ממדינה למדינה, ורואה עד כמה האנשים נמצאים בלחץ מחוסר פרנסה וחוסר עבודה. כשמדובר למעשה בשתי בעיות שונות. הבעיה הראשונה היא חוסר פרנסה, שאדם לא יודע ממה הוא יפרנס את המשפחה שלו, את האישה והילדים, את ההורים המזדקנים, איך יחזיק את הבית, ישלם את החובות, ויבטיח את עצמו בפנסיה, איך יעזור גם לנכדים, וכן הלאה. יש כאן מין שרשרת, חוג גדול ורחב שתלוי במי שעובד. הלחץ הזה מתגבר יותר ויותר ונעשה כדאגה כללית אצל ההמונים.
גם מכל החשבונות שעושים כלכלנים, אנשי פיננסיים וסוציולוגים, עולה שעוד מעט מאות מיליוני אנשים לא ימצאו מקום עבודה, ולא יהיה להם ממה להתפרנס. לפי הסטטיסטיקה, כבר היום כמעט חצי מאוכלוסיית ארצות הברית מבקשת איזו השלמה, בארוחות צהריים חמות, או בביגוד, ואפילו יהיה זה ביגוד משומש ועוד ועוד.
הבעיה השנייה היא חוסר עבודה, אדם שמאבד את מקום העבודה לא יודע מה לעשות עם עצמו. ולכן אותם אזורים שאנשים בהם מחוסרי עבודה הופכים להיות אזורי פשע, פשע מאורגן, זנות, סמים, וכן הלאה. הבעיה היא שאחר כך החברה משלמת על כך הרבה יותר מאשר אם היתה מעסיקה אותם. אדם שמאבד את מקום עבודתו, ולא עובד מספר שנים, לא יכול אחר כך לחזור לשוק העבודה. אפילו אדם אינטליגנטי ממעמד הביניים, לא מסוגל אחר כך לעבוד, הוא מאבד את תרבות העבודה, את היכולת להתחייב, לעבוד, לתת דין וחשבון, ולצאת כל יום לעבודה.
קישור למקור המדעי - Dr. Margaret w. Linn, Richard Sandifer, Dr. Shayna Stein
מקורות מדעיים - משבר - 3. המשבר יביא לצמצום העבודה והצריכה ולעיסוק בבניית החברה
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -7, -1. בעיות האבטלה, נושאי הערבות, המשבר, כלכלה/בריאות/ביטחון |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 7 - 2. האבטלה תבוא כמכה המונית שתאיים על סדרי החברה
חלק 2/23
זאת אומרת, יש כאן בעיה מאוד גדולה, שהיא לא סתם בעיה של אדם אחד, אלא זה יחזור אלינו כמכה שהחברה לא תוכל להתמודד איתה, מכה שתתפרץ כמהפכות ומהומות, ומי יודע מה עוד יכול לקרות עם מאות המיליונים שלא מוצאים עבודה. זה כמו גל שעובר על פני כל כדור הארץ, כמו מגיפה, שפורצת במדינה מסוימת בצורה מקרית או מכוונת, עם כל התנועות למיניהן, מהומות ובעיות, ועוברת בצורה ויראלית ממדינה למדינה, וכולם נדבקים זה מזה.
זאת אומרת, הבעיה בשחרור אדם מהעבודה, היא לא רק בעיה של לספק לו ארוחת צהריים חמה, ביגוד או הבטחת הכנסה. מה עוד שהחברה לא מסוגלת להחזיק אותו כמה שנים, אלא רק שנה עד שנתיים לכל היותר, ואחר כך עוזבים אותו שיסתדר איכשהו. וזה כשמדובר במספר די קטן של אנשים שלא מוצאים עבודה דרך לשכת העבודה, דרך כל מיני מקומות או בעצמם.
אבל כשמדובר על המונים שמאבדים את מקום העבודה, זו כבר לא כל כך בעיה פיננסית של לספק להם דברים הכרחיים, כי הם לא יסתפקו בדברים הכרחיים. אם הם המונים, יש להם כבר כוח, יש להם כוח בבחירות, יש להם כוח במהומות. ואנחנו רואים במה זה יכול להיגמר, הדוגמאות כבר לפנינו. זה יכול להיות לא רק "אביב ערבי", אלא אביב אירופאי, אמריקאי או בכל מקום אחר.
קישור למקור המדעי - Douglas A. McIntyre
מקורות מדעיים - משבר - 3. המשבר יביא לצמצום העבודה והצריכה ולעיסוק בבניית החברה
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -7, -2. איום על החברה, נושאי הערבות, המשבר, כלכלה/בריאות/ביטחון |
| להשאיר תגובה | |