שיחה 9 - 7. האדם והסביבה
חלק 7/19
מהמחקרים שלנו בטבע עלינו ללמוד איך אנחנו יכולים להשפיע על האדם. השפעה על האדם יכולה להיות רק על ידי הסביבה, עם אותו כוח אגואיסטי לשלוט על הסביבה. זאת אומרת, שהאדם מעבר לכך שהוא חי, הוא רוצה לשלוט על הסביבה ולהשתמש בה לטובת עצמו, לכופף אותה שתהיה תחתיו, הוא תלוי בסביבה. אם נעמיד את הסביבה מול האדם ונראה לו את ההפך, שאנחנו מחכים ממנו ליחס טוב, ודורשים שיתחיל להתייחס אלינו אחרת, אחרת אנחנו לא מקבלים אותו, אז אותן הנטיות שיש בו לקנאה, לתאווה, לכבוד, לשליטה, ירצה או לא ירצה, הוא יהיה מוכרח להפוך את כל הדברים האלה לפי דרישת החברה.
כי דווקא אותו היצר הרע שנמצא בו דורש קשר לסביבה, אבל קשר כזה שהוא בעל הבית. ובלי לקרוע את הקשר הזה, הסביבה יכולה להביא לו חזרה ידיעה שאם הוא רוצה להיות גדול, להתגאות, עליו לעשות זאת ביחס יפה וטוב, לא ביחס רע. זאת אומרת, אותו היצר, אותו הרצון שהוא השתמש בו כביכול לרעת הסביבה ולטובת עצמו, עכשיו לאט לאט, מתוך התלות שלו בחברה, הוא מבין שהוא חייב להפוך את היצר הזה לטוב.
אנחנו רואים את זה במקרים מקולקלים בעולם שלנו. כמו אדם שהולך לבחירות, הוא רוצה לשלוט, הוא רוצה להראות לכולם שהוא הגדול, להביא חוקים חדשים, שלטון חדש, לשים את עצמו מעל כולם. ואז הוא אומר ההפך, "אני אשרת את כולם, אני רוצה לטובת כולם, אני אהיה הכי טוב בשבילכם, אני אהיה אבא שלכם, האהוב, האוהב". וזה קורה במקרים שונים, שקשר אדם לסביבה יכול להיות עם כּוונות אגואיסטיות לגמרי, ואנחנו מבינים שהוא צריך להיות ההפך.
לכן יש רק דרך אחת, שאם נעמיד את הסביבה הנכונה מול האדם, שהיא תחנך אותו, אז לא תהיה לנו שום בעיה. כמו אותו אדם אגואיסטי שרוצה להיות נשיא, הוא יוצא לעם ומבטיח הבטחות שונות לכולם, עבודה, בית, נופש, חופש, בריאות וביטחון, הוא מבטיח הכול. והסביבה צריכה להתייחס אליו כך חזרה. "אתה רוצה כך, תעבוד בשבילנו, תשפיע לנו טוב, אז תקבל את ההערכה, תקבל מה שמגיע לך לפי הטוב שאתה יכול לעשות עבורנו".
זאת אומרת, אנחנו חוזרים לאותו המצב שבו אין לנו מה לבוא בטענה כלשהי לאדם. אמנם אנחנו מנסים עכשיו לשנות את החיים שלנו, אבל אנחנו לא יכולים לדרוש מכל אחד איזה שינוי. אנחנו לא מכָוונים אצבע לאנשים ודורשים מהם שיתחילו להשתנות. היחס הזה, הדרישה הזו מהאדם היא לגמרי לא מחכמה. אלא מה שאנחנו יכולים לעשות זה להגיע לכל אחד ואחד בעקיפין, דרך הסביבה, ולהתחיל להשפיע עליו כך, שהוא יקבל כל מה שצריך ובלי מאמץ מצידו. הוא יגדל כמו בחממה, ובהתאם לחוֹם, ללחץ האוויר, ולכל מיני תנאים חיצוניים, ומתוך המשחק הוא יקבל צורה, ויהיה לו טוב ויפה, כמו שילדים משחקים וכך גדלים ונעשים חכמים.
מקורות מדעיים - השפעת הסביבה - 4. האדם הוא תוצר של הסביבה שלו
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -9, -7. האדם והסביבה, נושאי הערבות, השפעת הסביבה, נושאי הערבות, התפתחות האגו, נושאי הערבות |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 9 - 8. החיים כתיאטרון
חלק 8/19
זאת אומרת, הכול תלוי בהפעלת הסביבה על האדם. ואם נהיה חכמים, אז לא נחשוב איך כל אחד ואחד מאיתנו צריך להשתנות, אלא נעשה תיאטרון, ממש משחק החיים, משחק גורלי, אבל משחק שיהיה לנו נעים לשחק בו, לעסוק בו כך שאותן השעות הפנויות שהאגו שלנו פינה לנו מהחיים נבלה בבניה של סביבה יפה ונכונה לעצמנו. ואז עם המחנכים, עם העוזרים, עם המורים שלנו, ובלי לחשוב על כך, בלי להתאמץ, נִגדל כמו ילדים שגדלים על ידי משחקים. וכך נגיע לשינוי בקלות. עלינו רק לדעת איך להשתמש נכון באותו הזמן הפנוי ובאותה החכמה שאנחנו לומדים, איך לשנות את עצמנו ולהביא את עצמנו לצורה הנכונה.
מקורות מדעיים - השפעת הסביבה - 4. האדם הוא תוצר של הסביבה שלו
שיחה 9 - 9. הזמן להשתנות
חלק 9/19
והשאלה, לָמה לא עשינו זאת כבר? מה הפריע לנו לעשות זאת לפני אלפי שנים, כשהיינו בחברה פרימיטיבית בדורות הקודמים? לא עשינו זאת מפני שלא ידענו, לא יכולנו להכיר את הרע שבנו. חשבנו שהאגו שלנו עוזר לנו להתפתח, לא הרגשנו בו רע. הרגשנו שהוא דוחף אותנו לקידום, להתקדמות, להתפתחות, ולא הכרנו את הרע. אמנם התרחקנו זה מזה, בנינו לעצמנו משפחות בודדות, בנינו חברה ומדינות, אבל לא חשבנו שזה יביא אותנו להרס כללי כל כך גדול.
רק בשנים האחרונות התחלנו להכיר עד כמה אנחנו נמצאים במצב אנוּש, ורק בניית הסביבה החדשה יכולה להביא לנו את האדם החדש, שכמו מאינקובאטור, מחממה, מידֵי אומן היא מוציאה לנו את האדם החדש. שבמקום להשתמש בכל הכוח שיש לו מעל דַרגת החי כדי להיות אדם רע, הוא יהיה אדם טוב.
מקורות מדעיים - התפתחות האגו - 4. ההתפתחות האגואיסטית מובילה לריקנות, ניכור ומשבר
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -9, -9. הזמן להשתנות, נושאי הערבות, התפתחות האגו, נושאי הערבות |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 9 - 10. החינוך הנכון
חלק 10/19
ולכן אותו הכוח שיש בציבור, בקבוצה, בסביבה, בחברה או באנושות, אנחנו נשתמש בו לכיוון הטוב, הנכון. ואז כל אחד ואחד שמתחיל להתחבר עם האחרים יתחיל להרגיש שהוא נמצא יחד עם כולם בלב ונפש, בראש אחד, כמו בגוף אחד. עד כדי כך שאותן המחשבות ואותם הרצונות המשוטטים בעולם, יהיו מורגשים ומובנים על ידו, שכּל אחד מאיתנו נעשה כך שהוא כאילו כולל בתוכו את כל האנושות. ואז נראה עד כמה הטבע בהתפתחות שלו עלינו, הביא אותנו למצב נפלא, שכל אחד מאיתנו מרגיש את עצמו כמו כל הכלל.
וכך נגיע לכך שהאדם יוצא מהרגשת החיים הקצרים והמצומצמים שלו, ומתחיל להרגיש דרך כל האנושות את העולם האינטגרלי שלנו. ובעצם נגיע למימוש הכוח העיקרי בחיים שלנו, שהאגו המבדיל ומעלה אותנו מִדרגת החי יעלה אותנו, ולא יוריד אותנו לחיים אומללים, נבזיים, של פחד, חרדה וחוסר אונים, שהם יותר גרועים מִדרגת החי. לפעמים אני מסתכל על החתול או על הכלב שלי ומקנא בחיים שלהם.
מקורות מדעיים - הטבע - 1. הטבע מפתח אותנו לרמה חדשה של קשר בינינו
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -9, 10. החינוך הנכון, נושאי הערבות, השפעת הסביבה, נושאי הערבות, התפתחות האגו |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 9 - 11. הרס הסביבה.
חלק 11/19
אורן: אם אני מבין את המסר שלימדת אותנו היום, אז אתה אומר כך, הטבע של האדם זה אגואיזם ואנחנו צריכים לשחק מצב מפותח יותר. מבפנים אין לי יחס טוב אליך, אבל בכל זאת אנחנו נבנה לנו מערכת יחסים כזאת שהיא קצת מזויפת, מלאכותית.
בני האדם שונים מדרגת החי בכך שיש לנו רצון להשתמש בסביבה לטובתנו או לרעת הסביבה. שימוש בסביבה לטובתנו, זה כשאני רוצה לקבל כל טוּב על ידי השימוש בסביבה, באחרים. סביבה יכולה להיות דומם, צומח, כל הטבע, אבל אני מדבר על הסביבה האנושית. אני רוצה להשתמש בסביבה האנושית כדי שיהיה לי טוב. אני יוצא לגנוב, לשמוע שטויות, לבלות וכד'. או שאני רוצה להשתמש בהם בצורה אכזרית יותר, אני מוציא מהם כסף רב באמצעות תכנית בנקאית, אני רוצה לפלוש לאיזו מדינה וממש להרוס אותה, לקחת ממנה כל מה שאפשר, ולהפוך את כל התושבים בה לעבדים וכן הלאה. אני רוצה להשתמש בסביבה.
זאת אומרת, יש לי שני דברים נוספים מעל דרגת החי. דבר ראשון זה הסביבה האנושית שאין לחַיות, שאני מצד הטבע מחויב להיות בתוך סביבה, ולא יכול לברוח ממנה, אם אני רוצה לחיות בנוחות. זאת אומרת, הטבע בונה סביבה אנושית, קושר אותי לתוך הסביבה האנושית, מפני שללא סביבה אני לא יכול לחיות, להתקיים. אם אני אתקיים בג'ונגל, אני ארד לדרגת החי. וחוץ מזה שאני נמצא בתוך הסביבה ורוצה להשתמש בה לרעתה, בסופו של דבר אני מגיע למשבר. כי אנחנו תלויים זה בזה, ובתלות הזאת אנחנו נמצאים בשנאה הדדית והגענו למצב שהכול נעצר. כאילו החיים הם כבר לא לטובה, הם לא מביאים לי שמחה, חופש, חום, שום דבר. ההפך, הם מאוד מכאניים, מתנהלים מאין ברירה, אני רוצה רק לברוח לסמים, לאלכוהול, אולי להרוג את כולם, אני לא יודע מה לעשות עם כולם. זהו מצב איום ונורא, וזה המצב הנוכחי. אנחנו לא מרוצים מהחיים שלנו, אנחנו מסתכלים על הילדים שלנו, על בית הספר שלהם, על כל מה שקורה, ואין אדם שמרוצה. אלא אומרים שזה הרע במיעוטו, ולא יותר. כך זה מצד אחד.
מקורות מדעיים - משבר - 2. לראשונה, העולם במשבר גלובלי ואינטגראלי
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -9, 11. הרס הסביבה, נושאי הערבות, השפעת הסביבה, נושאי הערבות, התפתחות האגו |
| להשאיר תגובה | |