שיחה 11 - 13. שימוש טוב ושימוש רע
חלק 13/15
אורן: במסגרת האיזון שלנו דיברת על בריאות הגוף. אמרת שיש דברים שאנחנו צורכים היום שהם כביכול הורסים את הגוף שלנו.
מה יש לומר כאן, יש באינטרנט הרבה עובדות כאלה.
אורן: האם תוכל להסביר מה צריכה להיות הגישה לזה. יש כל מיני גישות
אני אתן לך דוגמה. אני חולה סכרת, קטנה, אבל חולה סכרת. מאיפה זה מגיע? זה מגיע מזה שאני אוהב ממתקים, אוהב סוכר. בטבע לא נמצא סוכר, יש פירות, יש דבש, אבל אין סוכר. אם לא הייתי מגזים בשימוש בסוכר, באכילת סוכר, לא הייתי מגיע לזה. יש הרבה מאוד סוגי מזון שאנחנו מייצרים, רק כדי למלא חשבון בנק למישהו, ועקב זה למלא בתי חולים בחולים.
אני אומר שהאנושות צריכה ממש לבדוק את עצמה מהתחלה עד הסוף, בכל מה שהיא עושה, ולהוציא את כל הדברים שהם רעלים לאדם. להוציא לאט לאט בצורה הדרגתית, קודם לתת להם איזה תחליף, ואחר כך להוציא אותם לגמרי. כמו שאנחנו נלחמים עכשיו נגד הסיגריות, נגד העישון, כך נילחם נגד כל דבר ודבר שהוא מזיק לבריאות, לגוף. מה שלא נמצא בטבע בצורה ישירה, כמו ירקות, פירות, בשר, דגים, מים, כל היתר לא. יכולים לחיות בלי "רֶד בוּל" ועוד כל מיני דברים אחרים.
מה שלא נמצא בטבע זה בטוח מזיק לגוף, רק אולי עדיין לא בדקנו בצורה שהוכחנו זאת. אבל אנחנו צריכים להבין גם כך, לקבל את זה בצורה שאם זה ישנו בטבע, אתה יכול למצוא לזה שימוש טוב, ואם זה לא נמצא, בטוח שהשימוש לא טוב, מה שלא יהיה.
אורן: אם היום אני רוצה להתחיל ליישם את הגישה הזאת בתזונה, זה עולה לי פי שלוש מהתזונה הרגילה.
אני מבין אותך. אני לא אומר שאנחנו צריכים לחזור לטבעונות או טבעיות או לביולוגיה נקייה ללא גנטיקה, ללא כל השכפול הזה שעשינו. אין ברירה, אנחנו אחרת לא נוכל להאכיל את האנושות. אנחנו חייבים לתת להם את זה, בלי זה כולנו נגווע מרעב. אין ברירה, אנחנו חייבים להשתמש בכל הדברים האלה. אבל לאט לאט אנחנו צריכים לעשות מחקרים, ולהחליף אותם הדברים שאנחנו עושים על ידי הכימיה, על ידי הגנטיקה, בדברים אחרים.
למשל, יש לי חבר בערבה שמגדל פלפלים ועוד כל מיני ירקות ופירות. אצלו אין כימיה כי הוא משתמש במיני החיידקים שאוכלים את המזיקים. היום אפשר לעשות הרבה, אבל צריכים קודם כל להתחשב בזה שיהיה מזון לכולם, זה ברור, אלא לאט לאט גם להתקדם לאקולוגיה. לכן אני אומר, שהטיפול בחינוך צריך להיות בחינוך אינטגרלי כזה, שהוא יביא אותנו לאיזון, לתיקון בכל שטחי החיים שלנו. כאן אנחנו באמת קובעים יחס יפה מאוזן לכל מה שהאדם עושה. ותהיה מהפכה בכל היחס שלנו, ואחר כך תוצאות מזה בכל הטכניקה, הכלכלה והחקלאות, בכל דבר.
קישור למאמר המדעי - http://www.sixwise.com
קישור למאמר המדעי - Dr. Edward F. Group III
מקורות מדעיים - הטבע - 3. איזון עם הטבע מביא שגשוג, חוסר איזון מביא ייסורים
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה 11, 13. שימוש טוב ורע, מדע/אקולוגיה, אקולוגיה, כלכלה/בריאות/ביטחון, בריאות/רפואה, נושאי הערבות, הטבע |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 11 - 14. השפעת הסביבה
חלק 14/15
אורן: הביטוי הזה של "לחנך את עצמנו" ביחס לאנשים מבוגרים, איך אנחנו צריכים להתייחס לזה?
דרך הסביבה.
אורן: כשהייתי ילד אז ההורים שלי והמחנכים שלי חינכו אותי, עכשיו אתה אומר שאנחנו צריכים לחנך את עצמנו. אז מי זה המחנך ומי זה המחונך? מי פה הגדול שמלמד את הקטן?
אתה מסדר את עצמך כלפי הסביבה, והיא מראה לך בעצם את הצורה הרצויה המתקדמת שלך. אתה נכנס תחת השפעת הסביבה הזאת, ואז אתה משתנה.
למשל שמעתי שטוב להיות אדריכל, אבל אין לי שום יחס לזה, לא רצון ולא כלום, אני בכלל לא יודע אם אני רוצה או לא רוצה, אבל שמעתי שזה טוב. חוץ מזה אמרו לי אנשים חכמים שכדאי לי, כי המקצוע הזה מביא אותי למשהו מיוחד.
אז אני הולך לקורס אדריכלים, לכל מיני מסיבות ופיקניקים שלהם, ולכל מיני וועידות שלהם, ואני נכלל שם ושומע. כולם מדברים על חשיבות המקצוע, על איך לבנות בתים כאלה וכאלה, ואיך הם ממציאים כל מיני דברים גדולים. ואז אני נכלל מזה, זה משפיע עלי, ופתאום גם אני נעשה לא אדיש. אלה אומרים כך לעשות ואלה אומרים כך לעשות ואני שומע, ואני חושב שאולי הייתי עושה כך או אולי כך. כלומר, אני כבר חושב איך אני הייתי עושה, אני כבר מתחיל לקבל מהם רצון. יוצא שיש כאן איזה מין שינוי בי, שלא היה בי קודם רצון לזה, ופתאום אני מוצא את עצמי מתעניין, קובע דעה, רוצה כך או רוצה כך, והולך ללמוד את האדריכלות הזאת.
כך אדם מקבל תמיד. מאיפה יש לנו כל מיני רצונות לסוגי החיים, למדע, לחכמה, למקצוע? אני רואה שיש אותם בעולם הזה, וזהו. אם תיקח אדם כפרי ממקום רחוק שאין לו אינטרנט, אין לא כלום, אז מה הוא יודע? הוא יודע שהוא יכול להיות או עם הפרות, או עם התרנגולים, או עם החקלאות, זה הכול, אלה המקצועות. ואז הוא בוחר איפה כן כדאי ואיפה לא כדאי, מה משתלם וכן הלאה. כל אחד לומד מהסביבה.
אני זוכר שאבא שלי רצה מאוד שאני אהיה מוזיקאי, הוא לא נתן לי ללכת לראות סרטי ילדים. הוא לקח אותי בעצמו לסרטים על המוזיקאים הגדולים, המלחינים הגדולים. ראיתי שם את מוצרט, את בטהובן, כל מיני סרטים על החיים שלהם. האמת שלא ראיתי שום דבר טוב, כולם חיו שם בכל מיני צורות חיים כאלה, שאחד קיבל הרעלה, השני נעשה חירש, וכו'. אבל קיבלתי גדלות מבני האדם האלה, שהקריבו את עצמם למען הרצון הגדול שלהם לעשות יצירות גדולות. זה כן נשאר אצלי.
אמנם לא קיבלתי רצון להיות כמוהם, אבל קיבלתי הערכה למה שהם עשו, עדיין מתוך הטבע שלי, אבל התרשמתי. אחר במקומי היה מתרשם ורוצה גם להיות מלחין, או משהו אחר. אני לא. לכן כל אחד מתרשם מאותה סביבה לפי סגנון האופי שלו.
מקורות מדעיים - השפעת הסביבה - 4. האדם הוא תוצר של הסביבה שלו
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה 11, 14. השפעת הסביבה, נושאי הערבות, השפעת הסביבה, כלכלה/בריאות/ביטחון, 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה 11 |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 10 - 1. האנושות מתפתחת כמו אדם אחד מהמצב המר למצב היפה
טימקוד קטע 1/12
כרגיל, על החיים. דיברנו פעם על כך שאם אנחנו מסתכלים על עצמנו, אנחנו רואים את עצמנו מקולקלים, שלא כל כך טוב לנו, גם התכונות שלנו, האופי שלנו, ההרגלים שלנו, הם לא כל כך נוחים. אף אחד לא מרוצה מהשני, ואף אחד גם לא כל כך מרוצה מעצמו.
ודיברנו שאפשר לדמות זאת לתפוח שעל העץ. אנחנו יכולים לראות, שהוא חמוץ, קטן, גם לפי הריח הוא לא נעים, ולאט לאט הוא הוא גדל וגדל. ובאמת, כל התהליך שהוא עובר אנחנו לא רואים בו שום תועלת. הוא ממש סופג את כל המינרלים, ויטמינים, מים, לחות, חמצן, וכל הדברים, בשביל מה ולָמה? אלא רק בסוף, ממש בסוף התהליך, אנחנו רואים שפתאום הוא נעשה יפה, אדום, עם ריח טוב, ממש מתנוצץ מתוך עצמו. עד כדי כך הוא יפה וטוב, מאוד שונה, הפוך ממה שהיה בכל תהליך הבשלות שלו.
דיברנו גם שיכול להיות שגם אנחנו כאלה, רק אנחנו לא יכולים לראות זאת, כי אנחנו גומרים את החיים שלנו ולא מבינים שהגענו למצב הטוב, שכל אחד נעשה חכם, יפה, אדיב, נוח, אדם טוב. אנחנו לא כך.
ואז דיברנו על כך שיכול להיות שאנחנו מתקדמים מדור לדור, בניגוד לתפוח, או בניגוד לחיות, בני אדם מתקדמים מדור לדור כל הזמן. כשהדור הבא הוא תמיד יותר גדול, יותר גבוה, יותר מפותח מהדור הקודם.
זאת אומרת, אנחנו לא יכולים להכניס את עצמנו רק לחיים הפרטיים של האדם, לדור אחד, אלא כנראה שכל ההתפתחות שלנו, במשך אלפי שנים, היא כמו חיים של אדם אחד. שכל הזמן חוזר ומתפתח, חוזר ומתפתח יותר ויותר, עד שכנראה שבסוף אנחנו מגיעים למצב היפה, הטוב. שאנחנו אומרים, שכנראה זאת צורת ההתפתחות שלנו. ולכן אומרים אנשים בעולם שאין להראות לטיפש עבודה באמצע מלאכתו. מה זאת אומרת לטיפש? ההבדל בין טיפש לחכם, שחכם רואה את הנולד, הוא כבר יודע מה הסוף, ואז הוא יכול להצדיק את כל התהליך שאנחנו עוברים. אבל אנחנו לא רואים את הסוף, ולכן קשה לנו להצדיק את המצבים שאנחנו עוברים.
קישור למקור המדעי - Dr. Nayef R.F. Al-Rodhan
מקורות מדעיים - התפתחות האגו - 5. ההתפתחות האנושית מצטברת מדור לדור
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה 10, -1. ממצב מר ליפה, נושאי הערבות, התפתחות האגו |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 10 - 2. הסיבה לייסורים היא שאיננו משתמשים נכון בחכמתנו לשם איזון עם הטבע
קטע 2/12
ובאמת כל התהליך שאנחנו עוברים הוא מאוד עצוב, קשה, ואנחנו ממש מתקדמים ממכות, משגיאות, מצרות, מכל מיני בעיות, אבל איכשהו מתקדמים. עד שהגענו למצב כמו שהיום, שאנחנו נמצאים באיזו פרשת דרכים או בכלל במבוי סתום, דרך ללא מוצא.
דיברנו על כך שזה כמו שאיבדנו את עצמנו, טעינו במדבר, ולא יודעים לאן ללכת.
אבל אנחנו צריכים שוב ללמוד מהטבע, כי בכל זאת אנחנו חלק מהטבע, והטבע נמשך לאיזון, האיזון עם הטבע זה נקרא שאנחנו נהייה כמו הטבע, באותן התכונות. שאם אנחנו מתפתחים, אז נראה בטבע, מה הכוח הכללי של הטבע? לְמה הוא נמשך? מה הוא רוצה? זאת אומרת, מה הוא מקיים בנו?
וכאן אנחנו יכולים להגיד שבהחלט יכול להיות שההתפתחות שלנו טובה, שאנחנו מגיעים להכרת הרע שבנו, האגו שבנו, שאנחנו נעשים יותר ויותר אגואיסטיים, ויותר ויותר מבינים עד כמה שאנחנו באמת לא טובים בזה, עד כמה שאנחנו ממררים את החיים, גם שלנו וגם של אחרים. ומה שאני עושה לסביבה, שרוצה להצליח על ידה, לנצל אותם, להיות יותר גדול, יותר גבוה, יותר עשיר, שולט בהם, יכול להיות שכל זה חוזר אליי ולרעתי. כי כמו שאני רואה עכשיו, בסופו של דבר, איזו חברה בנינו, איזו צורה יש לאנושות, החכמה, הגדולה, העשירה, היפה, והכול, ותראו לְמה הגענו? כאילו לגמרי לגמרי לא למצב שהיינו רוצים להגיע.
ומה הסיבה לכל הרע הזה, שאנחנו טועים כל פעם, וכל פעם מגיעים לאיזה סיכום לא טוב בחיים שלנו? הרי כל פעם אנחנו רצים לאיזו מטרה שחושבים, שאז יהיה לנו טוב, אחר כך למטרה אחרת, שוב מכוונים שיהיה לנו טוב, אבל בסופו של דבר תמיד זה לא נגמר בטוב, אלא ברע, בחוסר סיפוק, אם לא ממש בהתפתחויות דרמטיות מאוד, מלחמות, מגפות, צרות וכולי.
אז הבעיה, אם אנחנו מסתכלים עצמנו לעומת כל יתר סוגי הטבע, דומם, צומח וחי, אנחנו רואים שכל הטבע מתפתח מאוד לאט, אם הוא בכלל מתפתח. ובאמת כמעט ואין התפתחות, ומה שיש, זו רק התפתחות או חיים לפי אינסטינקטים. שכאן אלה פקודות שמתוך אותו החי הפקודות האלה מתעוררות, והחי מקיים אותן. למשל פרה, סוס, קוף, כלב, חתול, אנחנו לומדים את הטבע שלהם ורואים שהם פועלים בדיוק לפי הטבע שלהם, ולא זזים ממנו ימינה או שמאלה, ולא טועים אף פעם. כי יש להם חוקים פנימיים שלהם, וכך הם בנויים לקיים אותם.
מה שאין כן, אם אנחנו מדברים על האדם, האדם טועה כל פעם. והטעויות האלה כנראה צריכות לגרום לנו להתפתחות שכלית. כי יש לנו בעיה, או ההיפך, עליונות מעל המין החי, שאנחנו חכמים, שאנחנו מתפתחים מדור לדור בשכל שלנו, בהשכלה, בהיכרות העולם, הטבע, היכרות את עצמנו, ואז כנראה שאנחנו לא משתמשים נכון בחכמה שלנו, וזו כל הבעיה.
קישור למאמר המדעי - Czech President - Václav Havel
מקורות מדעיים - הטבע - 3. איזון עם הטבע מביא שגשוג, חוסר איזון מביא ייסורים
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה 10, -2. סיבה ליסורים, נושאי הערבות, הטבע |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 10 - 3. משך כל הדורות השתמשנו ביכולתנו וחכמתנו מתוך האגו ולרעת הזולת
טימקוד קטע 3/12
ואם נלך לזמן עוד יותר עתיק, אז נבין למה דיברו על השימוש בשכל לטוב או לרע. החכמים הקדמונים כמו אריסטו ואפלטון, שהיו ביסוד המדע המודרני, אמרו שלא לתת מדע וחכמה לכל אחד שבא לו, אלא רק לאנשים הגונים, שיודעים להשתמש במדע בצורה הנכונה, רק לטובת חיי האדם, רק לזה שהאדם יפַתח בזה יחסים טובים לאחרים, שהוא יגרום בזה חיים יותר טובים, נוחים, לאנשים. אבל אם אתם מוסרים מדע לכל מי שבא לכם, בכך אתם בעצם עושים רע לאנושות. כי בטוח שהאדם מתוך האגו שלו ישתמש במדע לרעת עצמו ולרעת אחרים, שאז זה חוזר אליו חזרה. ובסופו של דבר הוא הורס את הסביבה, הוא מכוון את כל האנושות לייצר נשק, וכל מיני דברים שאין בהם שום צורך.
ואנחנו רואים גם בימינו שעל ידי המדע, על ידי החוכמה, על ידי כל היכולת האדירה שלנו, הגענו למצב שיש לנו כל טוּב בידיים, אבל אנחנו משתמשים בכל הדברים האלה להַרֵע. והעובדה שאנחנו נמצאים במשבר הכולל את כל שדרות החיים שלנו, כל רמות החיים שלנו, גם המדע והחכמה נמצאים במשבר, וגם החינוך, המשפחה, היחסים בין בני אדם, היחסים בין בני זוג, ובין הורים לילדים, הבריאות שלנו, העתיד שלנו, היחסים בינינו והתרבות שלנו. מה אנחנו רואים? ממה אנחנו ניזונים, מכלי התקשורת? המצב לא נמצא לגמרי בהתאם לְמה שאנחנו מסוגלים תיאורטית לעשות.
אלא השימוש בכל היכולות שלנו הוא לא נכון, וזה נמשך כבר דורות. אלפי שנים מאז שאפלטון ואריסטו דיברו שלא לפרסם את המדע לכל אחד, אלא רק לאנשים שיודעים להשתמש בו נכון, שיאמצו רק את הדברים הנכונים, הטובים. ואם אנשים עם היצר הרע שבהם ירצו להשתמש במדע לצורות כאלו של שליטה של אדם באדם, לפתח כלי נשק, כל מיני בלבולים, תרופות שאין בהן שום צורך ולמכור אותן רק כדי להתעשר, בכלל כל מיני דברים שכאילו האדם צריך אותם, אבל אין לו שום צורך בהם, אלא ההיפך. בעצם אותם המדענים, שימכרו את המדע, שימכרו את ההמצאות שלהם, יעשו את זה רק כדי להרוויח. מדען הגון נקרא שהוא אוהב את המדע וחוץ מזה שום דבר, ש"חכמה תרכוש ואל תמכור".
מקורות מדעיים - התפתחות האגו - 4. ההתפתחות האגואיסטית מובילה לריקנות, ניכור ומשבר
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה 10, -3. לרעת הזולת, נושאי הערבות, התפתחות האגו, מדע/אקולוגיה, מדע, 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה 10 |
| להשאיר תגובה | |